בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ
ארגון ה-OECD פירסם את תחזיתו הכלכלית העדכנית לישראל, ובה הוא צופה צמיחה חזקה של 4.9% בשנה הקרובה ושיעור רק מעט נמוך יותר ב־2027 העומד על 4.6%, בהמשך לשחרור החטופים והפסקת האש בעזה.
תחזית הארגון לשנה הקרובה נמצאת באמצע הטווח שבין צפי בנק ישראל (4.7%) למשרד האוצר (5.2%). אבל האופטימיות בתחזית מתבטאת דווקא בהערכה ש־2026 לא תהיה שנת ריבאונד חד-פעמי, כפי שמזהירים באוצר, אלא שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027.
● "השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס
● האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון
גם באשר לשנת 2025, רואים ב-OECD את צמיחת התוצר של ישראל בשיעור חד יותר מאשר בירושלים. בארגון צופים גידול של 3.3% בתוצר הישראלי בשנה הנוכחית, פער משמעותי לעומת 2.5% בתחזית בנק ישראל ו־2.8% בתחזית האוצר המקבילה.
לפי הסקירה על ישראל, שפורסמה במסגרת התחזית הגלובלית של הארגון, ב־2026 "המגזר הפרטי יוביל את ההתרחבות הכלכלית כאשר ההוצאה הצבאית תתכווץ".
באשר לאינפלציה, נכתב כי "עם הקלה באילוצי ההיצע, האינפלציה צפויה לרדת מ־3.1% ב־2025 ל־2.4% ב־2026 ול־2.0% ב-2027".
ב־OECD צופים שהתנאים יבשילו להורדות ריבית נוספות של בנק ישראל בשנה הקרובה. הסקירה מציינת כי לאחר שנתיים של מדיניות מחמירה, אינפלציית הליבה התקררה והמטבע התחזק ב־5.5% במונחים אפקטיביים. התפתחויות אלה "סוללות את הדרך לבנק ישראל להמשיך להוריד את שיעור הריבית שלו מ-4.25% בנובמבר 2025 ל-3.75% במהלך 2026".
בתחום הסחר הבינלאומי, ה־OECD צופה התאוששות משמעותית. יצוא הסחורות מישראל כבר התרחב ב-5.8% באוגוסט-אוקטובר 2025 לעומת שלושת החודשים הקודמים, ויצוא השירותים בינואר-אוגוסט 2025 היה גבוה ב-8.0% מרמתו שנה קודם. הסקירה מציינת כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל", ומוסיפה שהפריחה העולמית בתחומי ההגנה והסייבר תועיל ליצוא הישראלי.
ההמלצה: לקצץ את תקציבי הישיבות
הארגון מתייחס לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל על רקע הפסקת האש. הסקירה מצביעה על כך ששיעורי ה-CDS על אגרות חוב של המדינה - מעין חוזה ביטוח כנגד האפשרות שמנפיק חוב לא יעמוד בחובותיו - ירדו ב-30 נקודות בסיס לאחר מבצע "עם כלביא" באיראן ביוני. "לאחר שמלחמת 12 הימים הביאה את הפעילות הכלכלית לעצירה מוחלטת עם התכווצות התוצר ב-1.1% ברבעון השני, הפעילות התאוששה בחוזקה עם צמיחה של 3.0% ברבעון השלישי", נכתב.
לצד התכנסות פיסקאלית, הארגון ממליץ למדינה לאמץ רפורמות מבניות, שחלקן נוגעות לסוגיות נפיצות פנים-ישראליות. למשל, המלצה על "מעבר מריסון כללי לקיצוצים ממוקדים יותר, כמו על העברות לתלמידי ישיבות שמונעות את השתתפותם בשוק העבודה", תוך מתן עדיפות לתשתיות וחינוך.
בצד ההכנסות, הארגון תומך ב"העלאת שיעורי מס פחמן, הסרת פטורי מע"מ, יישום מס קילומטראז' ומיסוי קרקעות לא מנוצלות, משקאות ממותקים ופריטי פלסטיק חד-פעמיים". בתקציב הקרוב, אכן מנסים באוצר להטיל מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות, ואולם באשר למסים על שתייה ממותקת וכלים חד־פעמיים - החזרתם לא על הפרק. למעשה, הפעולה הראשונה שעשה סמוטריץ' כשנכנס לתפקיד שר האוצר הייתה לבטל את המסים הללו בדיוק, שהטיל קודמו אביגדור ליברמן והכעיסו בשעתו את המפלגות החרדיות.