גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

מגדל D.V. Ivory / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG
מגדל D.V. Ivory / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

לפני כשבועיים דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את העררים שהוגשו נגד תוכנית "מגדל D.V. Ivory", המכונה גם "בורג' חליפה הירושלמי". מול דעת הרוב, עמד חבר ועדה אחד בלבד שהתנגד לתוכנית וסיכם את עמדתו כך: "לא מצאתי ולו נקודה אחת שניתן להיאחז בה בשביל להצדיק את המגדל".

ת"א עדיין הכי יקרה בארץ, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?
המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

התוכנית חלה על מגרש בן כשבעה דונם ברחוב D.V. Ivory, ליד שכונת קריית היובל. בעיקרה היא כוללת הקמת פרויקט שבחלקו הצפוני ישמש למסחר ולמבנה ציבור ובחלקו הדרומי יהיה מגדל בן 42 קומות, שבו יוקמו 240 יחידות דיור וחמש קומות מלונאות.

לתוכנית הוגשו יותר מ־200 התנגדויות מצד תושבי העיר, מינהל קהילתי יובלים והתאחדות האדריכלים. ההתנגדויות נדחו הן על ידי עיריית ירושלים והן על ידי ועדת המשנה להתנגדויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שקבעה כי התוכנית המופקדת מציעה יתרונות רבים.

לאחר ההחלטה לאשר את התוכנית, הוגשו לה העררים. בין הטיעונים שהועלו נגד אישור התוכנית היו שהמגדל יתנשא מעל לאתרים לאומיים כמו הר הרצל ויד ושם; פריצה של העקרונות שנקבעו במסגרת מדיניות הרק"ל; ופגיעה בעין כרם ובקריית היובל - הן מבחינה אסתטית והן מבחינת נפחי תנועה צפויים. כאמור, כל העררים נדחו בשבוע שעבר.

אמנון מרחב, מנכ"ל החברה היזמית D.V. Ivory, אומר כי חילוקי הדעות במערכת התכנון לא היו של 3 נגד 1 בוועדת המשנה. "מבחינתנו זו לא רק אמירה של 3 נגד 1. ההחלטה מהווה עוד נדבך בשורה של החלטות מקצועיות של מוסדות התכנון בישראל שאישרו את הפרויקט הזה וקבעו באופן ברור את עמדתן המקצועית, שמדובר בפרויקט ראוי ביותר, בעל איכות אדריכלית, שעונה על הצרכים של ירושלים, גם לדיור, גם לצורכי ציבור", הוא אומר. "הפרויקט הזה נסרק במסרקות תכנוניות כמעט שמונה שנים וכל הוועדות התכנוניות קבעו שהוא נכון וראוי, ולא התנגדו לפרויקט, על אף ששמעו יותר מ־200 התנגדויות. לכן המתנגד, לא רק היה במיעוט בוועדת המשנה, אלא במיעוט כלפי כלל הוועדות שדנו בתוכנית".

1 הצורך של הציבור: האם המגדל משרת את תושבי העיר?

החלטת ועדת המשנה לעררים, בראשות עו"ד מורן בראון, משתרעת על פני 72 עמודים, וגדושה ניתוחים תכנוניים.

ועדת המשנה ציינה בין היתר כי "תוכנית 'מתחם D.V. Ivory' מקודמת זה כמה שנים במוסדות התכנון כמימוש מובהק של מדיניות הוועדה להעצמת הבינוי לאורך צירי הרק"ל. מדיניות זו תואמת את מגמות התכנון הארציות והמחוזיות המבקשות לתת מענה לצפי גידול האוכלוסייה בארץ ומשבר הדיור המתמשך על ידי, בין היתר, עיבוי הרקמה העירונית ללא הגדלת תחומי הפיתוח העירוני ופגיעה בשטחים פתוחים ערכיים".

אולם האם המגדל אכן ייתן מענה לגידול האוכלוסייה?

בהתנגדות של מינהל קהילתי יובלים נאמר בין היתר כי אופי הבינוי, רמת הגימור, העיצוב האדריכלי והמפרט של מגדל המגורים פונים לאוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי גבוה במיוחד, שאינה תואמת את אופי השווי שבסביבה וגם לא את פרופיל האוכלוסיה הממוצעת בעיר.

במינהל אף ציינו כי קיימת סבירות גבוהה כי הפרויקט יאוכלס, בחלקו הגדול, על ידי תושבי חוץ, באופן שיחזק את תופעת דירות הרפאים ויתרום למחסור בדירות פעילות לצורכי מגורים בעיר.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים טענה כי במסגרת הדיון בהתנגדויות המליצה לקבל חלקית את ההתנגדויות בעניין זה ולאור חשיבות העניין הומלץ כי ייקבע תמהיל דירות הכולל היצע של דירות קטנות וכי ייעודו מספר קומות לצורך השכרה לתקופה של 10 שנים לפחות, והוועדה המחוזית אימצה בהחלטתה לאשר את התכנית תחת המלצות אלה.

ואכן 50 דירות בפרויקט ייחשבו לקטנות ו־50 יושכרו בשכירות ארוכת טווח.

2פרויקט לעשירים: "לא מהווה קריטריון תכנוני ממשי"

כשהגיעו לדון בטענה העקרונית, שמדובר בפרויקט לעשירים, שלא יביא כל תועלת לציבור הרחב, טענו שלושה מתוך ארבעת חברי הוועדה כי מדובר במגרש בבעלות פרטית, שלפני אישור התוכנית היו קיימות עליו זכויות ל־82 יחידות דיור, אך עקב מיקומו, בסמוך לשתי תחנות רק"ל, היה מקום להגדיל אותן באופן משמעותי.

השלושה, יו"ר הוועדה מורן בראון, האדריכל רוני בר והאדריכלית אסתי כהן־ליס, הזכירו כי התוכנית מייצרת מבנה ציבור גדול לשימוש כלל עירוני בהיקף של אלפי מ"ר, וגם בשטחי המלונאות יהיו תועלות ציבוריות. חברי הוועדה הזכירו גם את הדירות הקטנות ואת הדירות המיועדות להשכרה ארוכת טווח.

אבל מה בנוגע לטענה שמדובר לפרויקט לעשירים בלבד? בגדול, שלושת חברי הוועדה הסכימו עם הטענה, אך מיהרו לסייג: "עם זאת, הטענה שלשיטת העוררים הצפי הוא כי מחירי הדירות בפרויקט יאפשרו רכישה על ידי בעלי הכנסות גבוהות בלבד, מעבר לכך שהיא ספקולטיבית מעצם טבעה שכן איננו יודעים מה יוליד יום ומה יהיו כיווני השיווק המובהקים של הפרויקט, ספק אם היא מהווה קריטריון תכנוני ממשי לדחיית תוכנית או צמצומה באופן משמעותי כל עוד היא עומדת בסטנדרטים תכנוניים ראויים, הולמת את המדיניות התכנון העכשווית ומבצעת הפרשות לצרכי ציבור בהתאם לאופייה המיוחד של התוכנית ולהנחת דעת הוועדה המקומית והמחוזית".

אל מול דעת הרוב נכתב גם דעת מיעוט מצד חבר הוועדה הלל זוסמן, שסבר כי יש לקבל את העררים ולדחות את התוכנית. זוסמן התנגד כמעט לכל סעיף שהתקבל על דעת הרוב.

בהגיעו לנושא התועלת הציבורית כתב בחדות: "אין לפרויקט תרומה ציבורית ממשית. הוא אינו תורם לשכונות מסביב, שכן הוא מגדל מנותק ומרוחק מהשכונות וחוצץ בינו לבין השכונות כביש רב מסלולים וגדרות (תשתית הרכבת הקלה) וקירות תמך. זוסמן סיכם כי "מדובר במגדל נדל"ני שמעצים זכויות בנייה של יזם ואינו תורם כלל לציבור הרחב. די היה בנימוק זה, ובטח לאור השנים הקשות האחרונות, לפסול על הסף את הפרויקט".

כאמור, חרף דעתו של זוסמן העררים נדחו והתוכנית אושרה.

"יש תפיסה שאומרת שכל מה שמעל לדירות לעניים בירושלים, יהפוך לדירות רפאים. אני לא מקבל את המשוואה הזו" אומר לגלובס אמנון מרחב, מנכ"ל חברת אם. או. D.V. Ivory. "הייתי מנכ"ל עיריית ירושלים במשך חמש שנים והיועץ המשפטי של העירייה, ויש לי היכרות עמוקה עם העיר, גם באספקטים התכנוניים. אני מקבל את ההחלטה האסטרטגית העירונית, שבאה לשמר אוכלוסיה חזקה בעיר וגם למשוך אליה אוכלוסיה חזקה מבחוץ. זה קורה בכל עיר. אתה חייב להציע את כל הווריאציות של המגורים ממחיר למשתכן ודיור עממי, עד ליוקרה. הסגמנט של הדיור לאוכלוסיה חזקה לא קיים כאן בכלל ואם לא תיוצר חלופה כזו, אז האנשים החזקים מירושלים יעברו למוצא או לפארק צמרת ושדה דב".

אמנון מרחב, מנכ''ל החברה היזמית D.V. Ivory / צילום: יח''צ

יש פרויקטים כאלה במרכז העיר, אבל חרדים מחו"ל רוכשים שם דירות.
"חרדים לא קונים דירות מעל קומה 10-12, כי רבנים לא מאשרים מגורים בקומות גבוהים במגדלים. החרדים קונים בירושלים בשכונות שסמוכות לכותל ולעיר העתיקה ולבית כנסת הגדול, כפר דוד. כל יתר המגדלים שהעירייה אישרה בדרך חברון, בקריית היובל, הם לא אזורים שמעניינים חרדים. הם מעניינים בעלי ממון שעושים עלייה, מבני הציונות הדתית, ואני תומך בזה ובמדיניות ראש העיר הנוכחי וקודמו, לחזק את השכונות הפלורליסטיות בעיר".

למי המגדל מיועד?
"יש תמהיל של דירות, כ־50 יחידות קטנות של עד 55 מ"ר, 8 קומות מגורים ייקבעו לדיור להשכרה ל־12 שנים, כרגע אנחנו עובדים על התמהיל הסופי, אבל אני מעריך שהוא ישרת אוכלוסיה שחלקה ירושלמית וחלקה מבחוץ, ומחירי הדירות יהיו במנעד רחב. אני לא רוצה להשאר עם פיל לבן".

בשלב זה, מרחב אמר, אינו יכול לדבר על מחירים ממוצעים של דירות בפרויקט.

3מגדלים: 30% מהדירות שמוקמות בירושלים

"בורג' חליפה" הפך לסמל של המאבק נגד הבנייה לגובה בירושלים, אבל הקרב הזה בעצם נגמר מזמן.

מנתוני הלמ"ס עולה כי במחצית הראשונה של השנה הוחל בהקמת 1,795 יחידות דיור במגדלים בני 16 קומות ויותר, שהיוו שני שלישים מכלל הדירות שבבנייתן החלה בתקופה זו.

מדובר בשיא של בנייה מגדלית, שעולה על הכמות השנתית של התחלות בנייה כאלה בכל אחת מהשנים שעברו. בשנים האחרונות הבנייה במגדלים של 16 קומות ומעלה מניבה למעלה מ־30% מהדירות המוקמות בעיר.

מגדל D.V. Ivory על 42 קומותיו אפילו לא יהיה הגבוה ביותר: לאחרונה הופקדה בוועדה המחוזית ירושלים התוכנית למתחם חסבון שבו ייבנו שלושה מגדלים בני 41, 43 ו-45 קומות ובהם כ-900 דירות.

בדרך חברון מקודם פרויקט של חברת תדהר שגם הוא יכלול מגדלים שיגיעו עד 50 קומות.

בשלבי בנייה נמצא פרויקט מידטאון ירושלים של ישראל קנדה, שיכלול ארבעה מגדלים של 42 קומות במתחם שבו שכן המבנה הישן של בית החולים שערי צדק (המבנה עצמו ישומר).

לא כל הבנייה המגדלית הירושלמית מיועדת לאוכלוסיה עשירה, ולא כל הפרויקטים היוקרתיים הם מגדלים. כך, למשל בפרויקטים של התחדשות עירונית בשכונת קרית היובל יש מגדלים שמתנשאים ל־20 קומות ויותר, והם מיועדים דווקא לאוכלוסיה מקומית. לעומתם, בעשרות מגדלים חדשים בלב העיר נמכרות דירות במחירים של 50 אלף שקל למ"ר ויותר, ויש אף מקומות במחירים כפולים מאלה, שאינם מביישים את היוקרה התל אביבית.

ואולם ההבדל בין הביקושים ליוקרה ירושלמית לבין זו התל אביבית אינם במחירים, אלא במקורם: בתל אביב הם מגיעים בעיקר מאוכלוסיה מקורית ובירושלים - בעיקר מצד תושבי חוץ, שרוכשים את הדירות כדירות נופש לחגי תשרי, לפסח ולחופשות.

על פי הרישומים באתר רשות המסים, נרכשו בשנה האחרונה יותר מ־120 דירות ביותר מ־8 מיליון שקל. מדובר במחירים בלתי אפשריים לציבור המקומי בעיר שמצויה באשכול הסוציו כלכלי 2, ורוב מוחלט של הרוכשים הם תושבי חוץ.

התופעה הזו מגדילה מאוד את מספר דירות הרפאים המוקמות בעיר, עד כדי מצב שבו חלק גדול מהמגדלים לא רק שאינם תורמים דבר למצוקת הדיור היר ושלמית - הם מפריעים לפתרונה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצע הדירות הלא מכורות בעיר בסוף הרבעון השלישי של השנה הגיע לכ־8,100 יחידות דיור. אך כמה מהן באמת אמורות לספק פתרון לצורכי האוכלוסיה הירושלמית, וכמה מהן הן דירות מגה־יוקרתיות שמיועדות לתושבי חוץ אמידים? לשאלה זו אין תשובה מן המוכן.

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"אקזיט? אנחנו בכיוון של הנפקה": חברת השתלים הישראלית שכובשת את ארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר