שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
ביום חמישי הקרוב תצביע הממשלה על חוק ההסדרים לקראת תקציב שנת 2026. חלקי התקציב שמקבלים עדיפות הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות. לעומת זאת, ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור.
● הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?
● באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
● נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: "יוביל למסים חדשים"
אחד היתרונות המרכזיים של פרויקטים דיגיטליים כמו נימבוס הוא ייעול משמעותי של עבודת עובדי הממשלה: כלים טכנולוגיים שמקצרים תהליכים מאפשרים צמצום קצב הגידול של כוח האדם מ־2% ל־1.65% בלבד, מה שיכול להביא חיסכון משמעותי בהוצאות שכר - מיליארדים לאורך זמן.
לצד זאת, פרויקטים אלה משפרים את השירות לאזרח וחוסכים תקנים רבים. על אף שהעלות יחסית נמוכה - כמיליארד שקל לכלל משרדי הממשלה - התוכנית עומדת בפני סכנת "נפילה", וגורמים מקצועיים מזהירים כי דחייתה תגרור עלויות גבוהות יותר בעתיד.
מהו פרויקט נימבוס?
נימבוס הוא פרויקט שמהותו אספקת שירותי ענן ציבורי לכל משרדי הממשלה, בהתבסס על פלטפורמת ענן ציבורי. הפרויקט מותאם לדרישות הייחודיות של ממשלת ישראל ומאפשר למשרדים להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית, לשדרג את הדאטה ולהטמיע בינה מלאכותית.
תשתית נימבוס אפשרה את פרויקט חשבוניות ישראל של רשות המסים, שהכניס מיליארדים למדינה. כמו כן, היא אפשרה את פיתוחה של מערכת אוטומטית למבחני הכנסה, הסורקת מסמכים מהבנקים, מסלקות הביטוח, ההוצאה לפועל וביטוח לאומי, ומאפשרת לרשויות לבחון במהירות זכאות להטבות. בזכות התשתית הזו פותחו גם תכניות חירום, כגון מערכת לטיפול במפוני המלחמה, שהוקמה בקצב שיא של 14 יום בלבד.
פרויקטים נוספים שעלולים להידחות אם הפרויקט לא ימומן כוללים לשכה וירטואלית לביטול הצורך בהגעה פיזית למשרדי הממשלה, כלים מבוססי בינה מלאכותית לוועדות הכנסת לייעול דיונים וחיפוש מידע, וכן מערכות לשיפור קבלת החלטות בזמן אמת.
ישראל עלולה להישאר מאחור
בחוק ההסדרים הקרוב מתוכננת תכנית אסטרטגית לקידום נימבוס, עם יעדים קונקרטיים: צמצום זמן העברת מידע בין גופים ציבוריים מ־240-500 ימים ל־90 ימים, מימוש זכויות אוטומטי ללא פעולה יזומה מצד האזרח, והורדת קצב גידול עובדי הממשלה מ־2% ל־1.65% כאמור, מה שיכול לחסוך הוצאות שכר משמעותיות. לשם כך מתוכננות מערכות אוטומטיות לכונס הנכסים, רשם הירושה, טאבו, משרד הרווחה, בתי החולים ומכס, שצפויות לקצר משמעותית את זמני הטיפול.
גורמים בממשלה חוששים ששיפור התשתיות הדיגיטליות יידחק לטובת הצרכים הדחופים של מערכות גדולות, במיוחד מערכת הביטחון. לפי אותם גורמים, ישראל היא אחת המדינות עם הגידול הדמוגרפי הגבוה ב־OECD. ללא שינוי מהותי בשיטות העבודה, יהיה צורך מתמשך בהגדלת מספר השופטים, הרופאים והעובדים הסוציאליים, במקום להטמיע מערכות שמאפשרות להם לעשות יותר בפחות. גורמים רבים מזהירים: אם הממשלה תמשיך להתייחס לטכנולוגיה כאל מותרות, ישראל תישאר מאחור - לא רק ביחס למדינות מפותחות, אלא גם ביחס לעצמה.