גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עתרו לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישתה של עיריית ת"א לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה, ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● העירייה: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

שאלת המיליונים בתל אביב עולה כעת להכרעת בית המשפט העליון: האם חוק העזר העירוני, שמסמיך את העירייה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים, מאפשר גם לדרוש שהחזיתות יהיו אחידות?

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?
אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

בשבוע שעבר הוגשה עתירה לעליון על־ידי בעלי דירות מבניין ישן בתל אביב, הטוענים כי העירייה מפריזה בדרישותיה ומפרשת את החוק בצורה מרחיבה ושגויה.

בניין יפה, אבל באיזה מחיר?

בשנים האחרונות נוהגת עיריית תל אביב לפנות לבעלי דירות ישנות במרכז העיר ולדרוש מהם לשפץ את המבנים, כך שיהיו גם בטוחים יותר וגם בעלי חזות אסתטית ויפה יותר. כל זה מגובה בחוק העזר העירוני, שמסמיך את העירייה לדרוש מבעלי הדירות להבטיח שהבתים שלהם יהיו תקינים - ועד כאן כמעט אין מחלוקת.

אולם העירייה דורשת בנוסף שהחזיתות יהיו אחידות - דרישה שלטענת בעלי הדירות מייקרת באופן משמעותי את עלויות השיפוץ. מדובר בדירות ישנות שדורשות שיפוצים חזותיים נרחבים כדי להיראות טוב יותר, ולעתים גם עבודות מהותיות שימנעו מהמבנים להידרדר למצב מסוכן.

עם זאת, חברת מועצת העיר שולה קשת מסיעת "עיר לכולנו", שמכירה את הבעיה לעומק, מציינת כי ברוב המקרים אין מדובר כלל במבנים מסוכנים או כמעט מסוכנים.

משטר עירוני חדש

"פנו אליי עשרות תושבות ותושבים, והזדעזעתי כששמעתי את התלונות. הבעיה היא לא השיפוץ עצמו, אלא העלויות שלו, שנובעות בין היתר מהדרישה הלא סבירה של העירייה. העליתי את הנושא לסדר היום של מועצת העיר לפני כשנה וחצי, כי בסופו של דבר מדובר בגזירה שהציבור פשוט לא יכול לעמוד בה. בממוצע, השיפוץ יוצא כמעט 200 אלף שקל לדירה, ורוב הדרישה אינה קשורה לתקינות המבנה אלא לצורכי אסתטיקה", מספרת קשת.

להערכתה, העלות הכוללת של יישום עיקרון האחידות תגיע לכ־1.6 מיליארד שקל בשנה. מסקר שערכה בין שמונה בניינים שעברו תהליכים כאלה עלה כי עלויות השיפוץ הגיעו ל־100-350 אלף שקל לדירה.

"העירייה טוענת כי הדרישה שלה עומדת על 'רק' 135 אלף שקל, אבל גם סכום כזה מחייב יכולת כלכלית משמעותית כדי לשלם על השיפוץ בלי לקחת משכנתא או להיכנס לחובות. ועוד לא דיברתי על קשישים, חד־הוריות ותושבים אחרים שמתקשים להתמודד עם יוקר המחיה בעיר".

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו / צילום: שלומי יוסף

בעקבות הצעתה של קשת התקיימו בשנה האחרונה שני דיונים מיוחדים על מדיניות שיפוץ החזיתות בעיר. בדיונים נפגשו חברי מועצה, תושבים ויועצים וכן עובדות ועובדי העירייה. בעקבות בקשת מידע של קשת התברר כי בשנים האחרונות שלחה העירייה להודעות גנריות לבעלי דירות ב־900 מבנים, ובכוונתה להגדיל את הקצב לכ־1,000 מבנים בשנה - כלומר אלפי דירות נוספות.

רועי קוזלובסקי, בעל דירה בעיר, שנאלץ לשלם כ־130 אלף שקל עבור השיפוץ, אמר באותה ישיבה: "עד היום התרבות השלטת בעיר הייתה של אדפטציה. אנשים יכלו להתאים את בתיהם לצרכים ולסביבה המשתנה - למשל להחליף חלונות לאטומים לרעש או להתקין תריסים נגד קרינת שמש. במשך 70 שנה לא היו דרישות לאחידות, וכל דייר התנהל בהתאם. עכשיו, עם המעבר למשטר עירוני של אחידות, יש קושי להתמודד עם ירושה של התאמות אינדיבידואליות במשך עשורים. הציפייה לעשות את כל השינויים בבת־אחת היא קשה מבחינת העלות והיכולת הכלכלית. נדרש תהליך הדרגתי של אדפטציה".

הפגישה ההיא הסתיימה ללא תוצאות, וקשת מסרה כי נקבע מועד לפגישה נוספת, אך היא נדחתה. היא ובעלי הדירות ממתינים לקביעת מועד חדש.

חזיתות יפות, צווים מפחידים

במקביל, קיימים תושבים שפועלים באפיקים אחרים. כך, למשל, במקרה של הבניין ברחוב י.ל. גורדון 69 בתל אביב פינת שלמה המלך. רוב בעלי הדירות בבניין, באמצעות עורכי הדין דורון טל ואסף הכהן ממשרד מוסרי טל, הגישו עתירה לבית המשפט העליון נגד הוועדה להשגות - הגוף המוסמך לדון בהשגות של בעלי בתים ביחס לדרישות השיפוץ מטעם העירייה. לטענתם, העירייה דורשת לא רק את שיפור האסתטיקה של החזית, אלא גם אחידות - דבר החורג מהסמכות החוקית שלה.

לאחר תלאות מול העירייה בשנים האחרונות, הם ערערו על החלטת ועדת ההשגות, שדחתה את ערעורם. גם בית המשפט לעניינים מינהליים אימץ את עמדת העירייה וקבע כי חוק העזר מסמיך את העירייה לדרוש חזית אחידה, ללא תלות במצב הפיזי של האלמנטים, אלא בהתבסס על השונות ביניהם בלבד.

בעתירה נכתב: "שמו של חוק העזר אינו 'חוק עזר לשמירה על חזיתות אחידות'. תכליתו אינה שמירה על אחידות חזיתות, ושונות בין אלמנטים בחזית אינה מקימה סמכות לעירייה לדרוש החלפה או תיקון. הוראות החוק ברורות, ולא ניתן לפרשן בצורה כה מרחיבה".

מהתנהלות העירייה, נטען בעתירה, "עולה כי העירייה מוסמכת לדרוש תיקון של תריס או חלון או כל פרט אחר בחזית - בכפוף לכך שאותו אלמנט הוא במצב בלוי או מוזנח, ולא כשמדובר באלמנט תקין שכל 'חטאו' בכך שהוא אינו זהה לחלוטין לאלמנט אחר מאותו סוג שקיים בדירה אחרת בבניין. חוק העזר העירוני אינו מסמיך את העירייה לדרוש החלפת אלמנטים שהם במצב תקין, ואינו קובע כי חוסר אחידות של אלמנטים בחזית הבית עולה כדי חוסר תקינות המצדיק את הפעלת הסמכות".

"אני חושבת שהעירייה חרגה מאוד מהאמור בחוק העזר העירוני", אומרת חברת המועצה קשת. "מלכתחילה כל הצווים האלה מפחידים. לא מדובר כאן במצב חירום. אני מאוד בעד שהעיר תיראה יפה, אבל עם כל ההבנה לרצון של מהנדס העיר והעירייה, יש דרכים יותר ידידותיות לעשות את זה מאשר צווים, עורכי דין ועתירות. הצבת היעדים של חזית אחידה כך שהחלונות יהיו כולם באותו פורמט, באה על חשבון הכיס של התושבות והתושבים. יש דרכים לעשות את זה טוב ובעלויות הרבה יותר זולות".

העירייה: "לא ניתן לטעון לחופש עיצובי"

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הערעור שהוגש לבית המשפט העליון עוסק בהחלטה שכבר נבחנה בוועדה להשגות ובבית המשפט לעניינים מינהליים, שדחו את טענות המערערים. נקבע כי חזית הבניין אינה תקינה, וכי העירייה מוסמכת לדרוש שיפוץ לשמירה על מראה אחיד ואסתטי של הרחוב. האחדת החזיתות היא חלק מהותי מדרישת השיפוץ, שכן שיפוץ ללא אחידות מרוקן את מטרת הפרויקט ועלול להביא למצב שבו כל דייר פועל לפי רצונו, תוך פגיעה במרחב הציבורי.

"עמדה זו התקבלה גם בפסק הדין מיא בע"מ נ' עיריית תל אביב־יפו, שבו נקבע כי לא ניתן לטעון לחופש עיצובי ללא היתר באופן שימנע הפעלת הסמכות לפי חוק העזר לשיפוץ חזיתות. העירייה רואה חשיבות רבה בשיפוץ החזיתות ומעמידה לרשות התושבים סיוע כלכלי, סבסוד הלוואות ללא ריבית והצמדה, מענקים לשיפוץ עצמאי וכן ועדת חריגים למקרים מיוחדים - הכול בהתאם לקריטריונים שנקבעו.

"שירות השיפוץ שמציעה חברת עזרה וביצרון הוא אפשרות בלבד, והדיירים חופשיים לבחור כל קבלן פרטי. העירייה תמשיך לפעול לשמירה על חזות העיר ותחזוקה תקינה של המבנים".

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב