גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע
ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי" ) נחקק ב־2012, כדי לסייע לנוסעים שבוטלה טיסתם. עד לתיקון של החוק, החוק הטיל על חברות התעופה חובות נרחבות הכוללות פיצוי כספי, תשלום לינה ללא הגבלת זמן וטיסה חלופית לאותו יעד. במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוקן החוק כדי להתאימו למציאות הביטחונית המורכבת מולה התמודדו חברות התעופה - ולאזן בינה לבין הצורך להגן על זכויות הנוסעים.

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

התיקון כולל מספר הוראות מקלות כמו טיסה חלופית ליעד דומה, ביטול הפיצוי בתקופות חירום שהוגדרו, הגבלת תקופת הלינה ומתן סמכות לשרת התחבורה להשהות זכויות צרכניות. נראה היה שהבעיה נפתרה ונמצא איזון נכון. אולם, בחינה של פסקי דין בנושא מעלה תמונה לא אחידה בנוגע לשאלה: האם כדאי לנוסע לתבוע פיצוי מחברת התעופה ומתי חברות התעופה מוגנות מפני דרישה לפיצוי בגין ביטול טיסה בזמן המלחמה.

נסביר, הכנסת החליטה לתקן את החוק ולכלול בו שורה של אירועים בהם תחילת המלחמה, המתקפה האיראנית הראשונה, המלחמה מול חיזבאללה באוגוסט 24 והמתקפה האיראנית באוקטובר 24, שבהם ביטול טיסה לא יחייב פיצוי. מנגד, ביטול טיסה שלא באחד מהמועדים האלו, כמו למשל התקיפה האיראנית ביוני האחרון, אינה מזכה בפטור, ומצריך מחברת התעופה להראות שהביטול נגרם בנסיבות שלא היו בשליטה.

מאז תחילת המלחמה ניתנו שורה של פסקי דין בעניין תביעות של נוסעים שטיסתם בוטלה שלא במועדים הקבועים בתיקון לחוק, ואלו מציגים תמונה לא אחידה שיוצרת בלבול בשוק.

טיל הוא לא סיבה

בשבוע וחצי האחרונים ניתנו על ידי בתי משפט שונים פסקי דין שקיבלו את טענת הפיצוי של נוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך המלחמה. לצידם היו כאלה שדחו את הטענה. ממכלול פסקי הדין ניתן לראות שכל מקרה נבחן לגופו, בשים לב למועד הטיסות שבוטלו, אופי האירועים הביטחוניים, ומסד הנתונים שהוצג לבית המשפט בנוגע לסיבות לביטול הטיסה.

כך למשל, ביום רביעי האחרון (26.11.25) בית המשפט לתביעות קטנות בב"ש קבע כי על חברת Ryanair לשלם פיצוי כספי בסכום של 8,940 שקל לשלושה תובעים והוצאות משפט על סך 600 שקל, בשל טיסה לקפריסין שבוטלה בגלל פגיעת טיל חות'י בסמוך לנתב"ג כמה ימים קודם לכן.

בית המשפט קבע כי יש "לנקוט בפרשנות מצמצמת בנסיבות של כוח עליון" במועדים שאינם תחת החוק כמזכים בפטור מפיצוי. "בלא הוראה של רשות מוסמכת על איסור לטוס" לא היו נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה, כך כתב בית המשפט (ת"ק 48606-05-25 זלדקין ואח' נ' חברת התעופה ריינאייר Ryanair dac).

בבית משפט השלום בתל אביב נקבע כי חברת התעופה הרומנית Tarom תפצה את שישה נוסעים בסכום של 17,610 שקל, בשל ביטול טיסה לרומניה. בית המשפט פסק פיצוי שכלל כמה רכיבים: פיצוי סטטוטורי, פיצוי לדוגמה, שכ"ט, עלות מלון ללילה אחד ועלות מזון. השופט סבר כי על אף שבאותו בוקר נתב"ג נסגר לטיסות במשך שעתיים בגלל מתקפת מנע שיזמה ישראל, הוא נפתח לאחר מכן ו"לכאורה לא הייתה מניעה לקיום הטיסה" (תאד"מ 62851-02-25 מרדכי ואח' נ' Tarom - Romanian Air Transport).

לפני למעלה משבוע בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבע כי Ryanair תפצה את חמישה נוסעים על ביטול טיסה לקפריסין בסכום כולל של 18,973 שקל, למרות שביטול הטיסה היה לאחר חיסול של מספר בכירים על ידי ישראל, כנטען. הפיצוי כלל גם תשלום של אלפי שקלים בגין מוניות והפרשי העלויות בכרטיסי הטיסה החלופיים שנדרשו הנוסעים לרכוש, וכן פיצוי לדוגמה מעבר לפיצוי הסטטורי.

פטור מפיצוי במועדים שאינם נקובים בחוק, כך לגישת בית המשפט, שמור למקרה של "סיכון בטחוני ממשי" לשדה התעופה הספציפי ביום מסוים" ולא "סיכון ערטילאי כללי של נזק ממלחמה". נקבע כי חיסולי הבכירים לא עמדו בבסיס ההחלטה לבטל את הטיסה וכי היה על חברת התעופה להקשיב לגופים אליהם היא כפופה, ולא לגופים אחרים (ת"ק [קריות] 36753-05-25‏ ‏ איילת קוליש נ' ‏RYANAIR DAC).

לא תמיד הנוסע מנצח

ואולם, לצד פסק הדין הללו, יש גם לא מעט פסקי דין שבהם בית המשפט דוחה את התביעה, מחזק את ידי חברות התעופה ולא פוסק פיצוי לנוסעים. כך למשל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בית המשפט דחה תביעה לקבלת פיצוי בגין ביטול טיסה בשל סמיכות מועד טיסת החזור לתקופה שכן הוחרגה בחוק - כמה ימים לאחר שישראל תקפה באיראן. "בית המשפט חי בתוך עמו (וארצו), ובראי התקופה המורכבת בה חיינו בחודש אוגוסט 2024, יש לראות את החלטת הנתבעת כהחלטה סבירה", כלשונו.

נקודה שחשוב להדגיש, ביהמ"ש עומד על הקושי העובדתי והמשפטי בניהול תביעות מכוח חוק שירותי תעופה בבית המשפט לתביעות קטנות. זאת נוכח מורכבות התביעות הכוללות חוות דעת ביטחוניות ודוחות לניהול סיכונים של חברות התעופה (ת"ק 53680-02-25 אייזנפיש ואח' נ' air europa).

בית המשפט המחוזי בלוד אישר פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, שקבע שאין מקום לפסוק פיצוי ל־5 נוסעים שבוטלה טיסתם לקרואטיה, בשל איומים מצד איראן לפעולות נקם על חיסול הנייה. לפי ביהמ"ש: "לחברת התעופה אין כלים ידע וניסיון להחליט אם סיכון השארת הטיסה הוא סיכון סביר" (ת"ק 7662-04-25 גרייבר ואח' נ' קרואטיה איירליינס באמצעות ביעף שירותי תעופה בע"מ).

ביקורת בקרב החברות

נראה שחוסר האחידות בבית המשפט, היעדר יכולתן של חברות התעופה לכלכל את צעדיהן ואי מתן הקלות אפשריות הקבועות בחוק על ידי שרת התחבורה, הביאו את ארגון התעופה הבינלאומי (IATA), יחד עם תשע חברות תעופה לעתור ביום שני לבג"ץ כמוצא אחרון. טענתם ממוקדת בתקופה של שבועיים בזמן המתקפה האיראנית מיוני האחרון - שלא נכנסה בחוק כמקנה הקלות.

העתירה נוגעת לנסיבות מבצע "עם כלביא", שבמהלכו החליטה ממשלת ישראל לסגור את המרחב האווירי של ישראל לתקופה בלתי מוגבלת ביוני 2025. בעקבות זאת, חברות התעופה נאלצו לבטל את כל הטיסות אל ומישראל, והותירו נוסעים רבים ללא אפשרות לשוב לישראל או לעזוב את המדינה.

במצב כזה, לטענתם, החוק וחובות שלו הופכות לבלתי ישימים. העותרים טוענים כי בנסיבות הללו היה על שרת התחבורה מכוח סעיף 9א לחוק להוציא צו המקל על חובות מרכזיות במסגרת חוק שירותי התעופה, הגבלת חובות הלינה, פטור מפיצוי וטיסה חלופית ליעד אחר בתקופת המתקפה האיראנית האחרונה. ואולם, כך על פי העתירה: "למרות פניות רבות, שרת התחבורה לא שקלה או הוציאה את הצו המתאים לפי חוק שירותי התעופה".

עוד כתבות

נגיד הבנק המרכזי ביפן, קאזו אואדה / צילום: Reuters, Kyodo

ביפן נערכים להעלאת ריבית בניגוד למגמה העולמית, ובשווקים מודאגים

בזמן שבעולם החלו להוריד ריבית, בבנק המרכזי של יפן נערכים להעלות אותה ברבע אחוז, לרמה של 0.75% ● "נדון בהתפתחויות הכלכליות", אמר הנגיד קאזו אואדה, וטלטל את הבורסה בטוקיו ● המהלך מעלה תהיות, ברקע התוכנית שחשפה לאחרונה הממשלה כדי לתמרץ את הכלכלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

כשלים במענה רפואי, היעדר מסגרות עבודה סדורות ותיאום לקוי: דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצביע על פערים מרכזיים במוכנות מערכות התחבורה המרכזיות בישראל להתמודדות עם תרחישי חירום ● מה יקרה בשדה התעופה רמון במקרה של אירוע רב־נפגעים, ולמה ירדה כשירות המאבטחים בקו האדום?

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית סופטבנק קפצה במעל 6%

הדאקס עולה בכ-0.5% ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

נתונים חדשים: כך הפכו עובדי הבנייה למרוויחים הגדולים בעידן ה־AI

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - משמלאים ועד רתכים

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

האוצר חושף את הכללים החדשים של המכרז לים המלח

החוק החדש של זיכיון ים המלח יחליף את החוק הקיים, שזכה לביקורת רבה, והוא כולל שינויים דרמטיים באופן בו מתנהל היום הזיכיון ● כעת, צפויה לקום חברה אחת ויחידה לצורך הפרויקט, והיא תמוסה ב-50%, כפי שנקבע בוועדת ששינסקי על מיסוי משאבי טבע עוד לפני עשור

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

עורכי הדין גזרו קופון מהמלצות על יועצים חיצוניים. עכשיו הלשכה שמה ברקס

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מרחיבה את האיסור להמליץ ללקוחות על יועצים חיצוניים תמורת תשלום, מעורכי דין בתחום ההתחדשות העירונית - לכלל התחומים ● איך בכל זאת אפשר להמליץ?

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי