שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון
בשנתיים האחרונות עבדו מהנדסי ועובדי התעשייה האווירית, ביחד עם נציגי משרד הביטחון, השגרירות הישראלית בברלין, חיל האוויר הישראלי וחברות ישראליות, על פריסה בזמן שיא של מערכת החץ-3 על אדמת גרמניה. "כפר" ישראלי הוקם סמוך לבסיס חיל האוויר הגרמני שבו מוצבת סוללת החץ הגרמנית, עשרות חיילים נשלחו להתלמדות ואימונים בישראל, והיום (ד') תוכרז התחלת הפעילות המבצעית של המערכת, בטקס שיתקיים בנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות. החל מהיום בצהריים, מערכת ה"חץ 3" תציע הגנה אווירית "Made in Israel" לתושבי גרמניה, מפני האיומים המוחשיים בטילים בליסטיים.
● 3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק
● אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל
● "הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית
"חתמנו את ההסכם בספטמבר 2023, עשרה ימים לפני 7 באוקטובר", מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, בראיון לגלובס. "לא שיערנו לעצמנו שהעולם יתהפך. הבטחנו שני דברים - שגרמניה תקבל מערכת 'כפי שהיא בישראל', כפי שהקנצלר הגרמני עצמו ביקש; ושנספק אותה תוך שנתיים. העובדה שתוך כדי מלחמה התעשייה האווירית והצד הישראלי העניקו עדיפות מרכזית והצליחו במשימה הזו היא הישג ניהולי וטכנולוגי. זה מראה על מסירות לעמוד ביעדים שאנחנו מחויבים אלינו. וכמו שהתבקשנו - גרמניה תקבל מערכת שכל הלקחים של המלחמה בישראל - והתקפות הטילים עליה - מוטמעים בה. מערכת כמו זו שחיל האוויר הישראלי משתמש בה".
"תו תקן אירופי"
ביצוע המהלך דרש מעורבות ישראלית עמוקה של כל הגורמים הביטחוניים, בהובלת משרד הביטחון הישראלי, שרואה בהפיכת גרמניה ללקוח הבינלאומי הראשון של מערכת ההגנה האווירית הישראלית המתקדמת "חלק מהברית האסטרטגית עם גרמניה". גורם דיפלומטי אמר בתדרוך לכתבים ערב הכרזת המערכת כמבצעית כי גרמניה מהווה "תו תקן אירופי", שדרכו ישראל והתעשיות הביטחוניות שלה מקבלות גישה ואפשרויות רבות במדינות רבות ביבשת, ובעולם.
אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, ועל רקע השימוש הרב בטילים בליסטיים מצד רוסיה, הגרמנים היו נחושים לסגור את הפער ההגנתי שלהם בתחום האוויר במהירות האפשרית. לכן, הם הוציאו 3.5 מיליארד אירו על רכש המערכת. קנצלר גרמניה הקודם אולף שולץ נסע במיוחד לוושינגטון כדי לבקש מהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן אישור לרכוש את המערכת, בעידוד ישראלי, וקיבל אותו. לאחר מכן, הפעולה המוצלחת של המערכת נגד מאות הטילים ששוגרו מתימן ומאיראן הוכיחה לגרמנים כי ההשקעה שלהם היתה מוצלחת.
מהצד הישראלי, הסביר גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בתדרוך, היתה לעסקה הנוכחית - שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של התעשיות הביטחוניות - רווח נוסף. "חייבים להבין שברגע שיש עוד לקוח, ומשמעותי כמו גרמניה, ההגדלה של הייצור הנדרש משרתת גם את ישראל, גם מבחינת כמות וגם מבחינת הוזלת המחיר. זה הוכיח את עצמו במלחמה מול איראן ביוני".
לדברי הגורם, הארסנל הישראלי של מיירטים היה גדול יותר בפתח המלחמה מול איראן כתוצאה ישירה של העסקה. "כך ששני הצדדים מרוויחים". גם תצורת המערכת עברה התאמה ושינוי, והמגוון הרחב יותר של אפשרויות אמור לסייע להתמודדויות עם איומים.
בצל אמברגו הנשק
בטקס עצמו צפויים לשאת דברים הרמטכ"ל הגרמני, מפקד חיל האוויר ומהצד הישראלי - מנכ"ל משרד הביטחון הישראלי, אמיר ברעם. שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור יהיה נוכח גם הוא בטקס. "השנה אנו חוגגים 60 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה", אמר לפני האירוע, "השותפות בינינו היא אסטרטגית, וגרמניה היא המדינה החשובה ביותר לישראל באירופה". לדבריו, השקת המערכת היא "אבן דרך נוספת בקשר הזה". בסוף השבוע צפוי קנצלר גרמניה הנוכחי פרידריך מרץ להגיע לביקור ראשון בישראל.
על ציון הדרך ההיסטורי, שבו נשק ישראלי יגן על גרמנים שמונה עשורים אחרי תום מלחמת העולם השנייה והשואה, מעיב אמברגו הנשק החלקי שמרץ הטיל על ישראל באוגוסט האחרון. הקנצלר החליט להפסיק את אספקת הציוד הביטחוני על רקע המלחמה בעזה. "אין מה לומר, הצעד הגרמני פגע בנו", אומר בכיר ביטחוני. גרמניה היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה לישראל אחרי ארה"ב, ובין היתר, ההחלטה הביאה לעצירת משלוחים של מנועים לטנקים. "אין ספק שלא צריך היה להטיל אמברגו על ישראל, לא כשאנחנו נמצאים בעימות קיומי", הוסיף.
בצד הישראלי אומרים כי הם "מבינים את הלחצים הפנימיים" שהובילו למהלך היוצא-דופן מצד הקנצלר מרץ, וכי הם מקווים ש"זה לא יחזור בעתיד". בכל מקרה, הצד הישראלי קיבל הוראה גם אחרי אוגוסט להמשיך בפריסת מערכת החץ בקצב מלא, וקיבל הבהרות מהצד הגרמני כי האמברגו יוסר ברגע שיתאפשר. בשבוע שעבר ביטלה הממשלה הגרמנית את הצעד, על רקע הפסקת האש בעזה.
"ממה שהגרמנים אמרו לי - הם מרוצים מאוד", מוסיף מנכ"ל התעשייה האווירית, "הצגנו להם את הביצועים במלחמה. הם התרשמו מהיכולות הטכנולוגיות. הביקורים הדחופים של הגרמנים על אדמת ישראל גרמו לכך שהם גם חוו את זה בעצמם, את ההגנה שהמערכת מספקת. בנוסף, לעובדה שמסרנו את המערכת ביום שהתחייבנו הם יש חשיבות אדירה בעיניהם היא ממחישה את המחויבות שלנו, ואת הברית החזקה בינינו לבין גרמניה".
בנוגע לתחרות האפשרית מצד מדינות או חברות אחרות, לוי אומר כי "בזמן המתקפות של איראן היו שתי מערכות מערביות נוספות בשימוש בישראל - ה-THAAD ו-SM-3. אני חושב במלוא הצניעות, שמערכת החץ הוכיחה את העליונות שלה ביירוטים. לפני המלחמה גם היו סימני שאלה לגבי עלות היירוט. אני תמיד אמרתי שאסור להשוות את מחיר הטיל התוקף למחיר הטיל המיירט. צריך להשוות את פוטנציאל הנזק שגורם טיל אחד לעלות. כיום בישראל כל אחד יודע מה קורה אם טיל עם ראש קרב של חצי טון פוגע מבלי שיורט".
גם בעולם מבינים זאת, סבור הצד הישראלי. "זו שאלה גם של זמן פיתוח. האיומים הנוכחיים הם מיידים, ומבלי קשר ליכולת הפיתוח הטכנולוגית של מדינות, בסוף הן צריכות להכריע אם להשתמש בידע שכבר קיים או לנסות ולפתח אותו בעצמו", אומר הגורם הביטחוני הבכיר. "אנחנו מצליחים להבהיר את זה למדינות שאתן אנחנו במגע", מאשר לוי, "בהשוואה לכל מערכת אחרת בעולם, מחיר היירוט הוא מחיר נמוך יחסית לנזק האפשרי והפוטנציאל המבצעי של מערכת החץ הוא גבוה".
לקוחות נוספים בדרך?
בנוגע למדינות נוספות שעשויות לרכוש את החץ, בצד הישראלי לא ממהרים לספק פרטים או לבצע ספקולציות לגבי מדינות נוספות. חלק מכך ככל הנראה נובע מהעובדה כי ארה"ב השקיעה בפרויקט וחלק מהייצור מתרחש בה, וכי כל עסקה ליצוא החץ תדרוש אישור אמריקאי. "חשוב להזכיר שממשלת ארה"ב השקיעה בפרויקט החץ והיא שותפה בו. מדינה שהיא בעלת ברית של ישראל ושל ארה"ב, מדינה כזו יכולה לקנות את מערכת החץ. אבל חשוב להבהיר שיש פה עסקה שמערבת שלוש ממשלות", אומר לוי.
גרמניה מייעדת לחץ תפקיד ב"כיפת הגנה אירופית" (ESSI), אך בצד הישראלי לא ממהרים לדבר על לקוחות חדשים, גם לא שכנות של גרמניה. בינתיים מעמיקים את הקשר עם ברלין. "כפי שהציבור יודע, במהלך העימותים עם איראן השתמשנו בחץ-3 ובחץ-2, להתמודד עם איומים בטווחים וגבהים שונים", אומר לוי, "כעת אנחנו מחליפים את החץ-2 בחץ-4. והגרמנים ככל הנראה יהיו מעוניינים במערכת זו גם כן (הדבר נכתב בהצהרה רשמית של משרד ההגנה הגרמני, א"א)".
לגבי האפשרות שמדינות נוספות יירכשו את המערכת, אומר מנכ"ל התעשייה האווירית: "השימוש בטילים הפך ליותר זמין. יותר מדינות מרגישות מאוימות. כל מנהיג שרוצה להגן על המדינה שלו - חושב על החץ. הפוטנציאל הוא גדול מאוד".