גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

בין האפיקים המושפעים מהפחתת ריבית בנק ישראל בשיעור של 0.25% בחודש שעבר, מעניין להפנות זרקור לעבר הקרנות הכספיות בהשוואה לפיקדונות בבנקים.

תעשיית קרנות הנאמנות הכספיות בישראל נולדה ב-2008, שנת המשבר הפיננסי העולמי, ונהנתה בראשית דרכה מכספים שזרמו אליה מצד משקיעים שברחו מנכסי סיכון - מניות ואיגרות חוב קונצרניות. מאז חוותה תקופות של גאות ושל שפל, שהיו בעיקר תוצר של הריבית הנמוכה לטווח קצר ותיאבון, או חסרונו, לסיכון מצד משקיעים.

רשות ניירות ערך אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי
כאב ראש של עשירים: זינוק ב־275% במניית מור פגע ברווחי החברה

לאורך השנים התברר כי ככל ששיעור ריבית בנק ישראל גבוה יותר, כך עולה פוטנציאל גיוס הכספים לתעשייה, במיוחד כאשר הבנקים נותנים ריביות נמוכות בהרבה. בתמונת הראי, כשהריבית במשק נמוכה מאוד, התעשייה הזו מצטמקת לנוכח העדפת המשקיעים לאפיקי מניות, איגרות חוב ממשלתיות ובעיקר קונצרניות, שבהם הסיכון אומנם גדול בהרבה, אך כך גם הסיכוי להרוויח.

בגרף המצורף ניתן לראות בבירור איך בשנת 2017 כשהריבית קצרת הטווח הייתה בשיעור 0.1%, סך נכסי התעשייה עמד על 15.4 מיליארד שקל. כך גם בסוף 2021 סך הנכסים גלש לשפל חדש של 16.5 מיליארד שקל, כשהריבית נותרה על 0.10%.

אולם אז, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה (פברואר 2022), הריבית בכל העולם החלה לעלות במהירות, ובישראל עלתה מ־0.1% ל־4.5% (עד להורדתה לאחרונה כאמור ל־4.25%), מה שסיפק רוח גבית חזקה לקרנות הכספיות, שנכסיהן קפצו מ־16.5 מיליארד שקל לכ־180.3 מיליארד בתוך קרוב ל־4 שנים - נסיקה של פי 11!

במקביל לכך, נתח השוק של הכספיות מתוך סך נכסי הקרנות האקטיביות הגיע לכ־44%. ואם בוחנים את נתח השוק שלהן מתוך סך הנכסים של כל תעשיית קרנות הנאמנות (כולל הפסיביות), הוא עלה מ־4.1% ל־24.2%. ועדיין, למרות הגיוסים המרשימים, הם כאין וכאפס לעומת הגידול בגיוסים של הבנקים לפיקדונות של הציבור - שמשקפים יחס של כ־8 שקלים ל־1 שקל, כלומר על כל 8 שקלים שזורמים לפיקדונות בבנקים, רק שקל אחד נכנס לקרנות הכספיות.

יתרת הסכומים המושקעים בפיקדונות בבנקים בשקלים (ובצמודי מדד) בתוספת המזומן, עומדת על סכום עתק של 2.2 טריליון שקל, שהם כשליש מכלל הנכסים הפיננסיים של הציבור.

סולידיות, וסולידיות פחות

האם הורדת הריבית כאמור על ידי בנק ישראל מפחיתה את כדאיות הרכישה או ההחזקה בקרנות כספיות? לא בהכרח. למי שמעוניינים בהשקעה בסיכון נמוך, זהו פתרון טוב מאוד, בוודאי בהשוואה לפיקדונות בבנקים - הן בהיבטי תשואה (גבוהה יותר), הן מבחינת מיסוי (כרגע אפקטיבי נמוך יותר) ונזילות (יומיומית).

הקרנות הכספיות השקליות שיכולות להשקיע גם בנע"מ (ניירות ערך מסחריים) לטווח קצר, הן הקבוצה הגדולה ביותר בקרב תעשייה זו, גם במונחים של מספר יצרני הקרנות, במספר הקרנות שהוקמו ובעיקר - במונחי סך הנכסים שהן מנהלות: מדובר ב-12 יצרנים, 36 קרנות, וסך נכסים נוכחי של 153.4 מיליארד שקל.

הקבוצה השקלית השנייה מונה 3 קרנות בלבד אשר מתחייבות שלא להשקיע כלל בנע"מ, כלומר הן יותר סולידיות ומקטינות את הסיכון, אך במקביל כמובן גם את הסיכוי לתשואה. קבוצה זו הכוללת שלושה יצרנים מנהלת 3.9 מיליארד שקל.

בתחום הקרנות הכספיות המט"חיות, גם כאן יש שתי קבוצות: קבוצה אחת של 9 קרנות (7 יצרנים) שמנהלות 1.9 מיליארד שקל - אלה קרנות שכספיהן מושקעים בעיקר באג"ח דולריות של ממשלת ארה"ב לטווחים קצרים מאוד, ועוד 2 קרנות כספיות שצמודות לאירו. למרות שמדובר בהשקעה צמודה לדולר, המשקיעים רוכשים ומוכרים את היחידות בקרן בשקלים, ומנהל הקרן מבצע עסקאות בדולרים.

הקבוצה השנייה, הגדולה בהרבה, היא של קרנות כספיות שנקובות בדולרים. כדי לרכוש יחידות בקרנות אלה המשקיעים צריכים "להצטייד" בדולרים, וכשימכרו את החזקתם בקרן יקבלו חזרה גם כן דולרים. יש 13 קרנות בקבוצה הזו שמנוהלות על ידי 8 גופים, בסכום כולל של 21.6 מיליארד שקל.

בתוך הקווים - לייצר ערך

מקובל לומר שקרנות כספיות הן מוצר הומוגני אשר למנהל שלהן אין יותר מדי חופש פעולה, מה שגוזר כי הקריטריון לבחירה ביניהן צריך להיות גובה דמי הניהול. ככל שהם נמוכים יותר כך, לכאורה, כדאי לבחור בקרן שעונה על הדרישה הזו. מה שמנהלי הקרנות האלה יכולים לעשות זה לרכוש פיקדונות בבנקים ומזומנים במגבלה של עד 50% מנכסי הקרן, אג"ח נסחרות שאינן צמודות שמועד פדיונן לא עולה על שנה ושדירוגן הוא לפחות AA (בתנאים מסוימים), ומלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל.

המח"מ המשוקלל של הנכסים אסור שיחרוג מ-90 יום. לכן כאמור, הרבה משקיעים רוכשים יחידות בקרנות עם דמי הניהול הנמוכים ביותר, אשר יורדים מהתשואה ברוטו של הקרן ומייצרים את התשואה נטו של הקרן, שזה מה שמעניין את המשקיעים.

אני מבקש לאתגר את התפיסה הזו, כולל הנתונים אודות התשואות, דמי הניהול והקשרים ביניהם, כדי להראות שהדברים אינם פשוטים כפי שהם מצטיירים.

ניתן לראות בניתוח ביצועי הקרנות הכספיות השקליות לאורך השנים האחרונות, ובמיוחד מאז שהחל תהליך העלאת הריבית עד לרמתה הנוכחית, שישנן שנה אחרי שנה הרבה מאוד דוגמאות לקרנות נאמנות שדמי הניהול שלהן זהים, ובכל זאת יש הפרשים לא קטנים בתשואתן השנתית, ברמה שבין 0.1%-0.3%, וכתוצאה מכך גם במיקום שלהן.

דמי הניהול - חזות הכול?

יתרה מכך, יש הרבה דוגמאות לכך שקרן עם דמי ניהול גבוהים השיגה תשואה גבוהה יותר מקרן עם דמי ניהול נמוכים בהשוואה אליה. יש אפילו מצבים שבהם הקרנות עם דמי הניהול הגבוהים מצויות ברבע העליון של התשואות, בעוד שקרנות עם דמי הניהול הנמוכים מצויות ברבע התחתון.

כלומר ההבדלים לא נובעים מפערי דמי הניהול בין הקרן שבמקום הראשון לזו שבאחרון, כמו גם ביחס למיקומן של קרנות אחרות - הם נובעים לטעמי מההבדלים ביכולת ניהול ההשקעות וניצול ההזדמנויות של מנהל הקרן מול הבנקים. וכל זה נכון גם לגבי הקרנות הכספיות הדולריות.

אם כך מהי המסקנה המעשית מכל זה? שלדמי הניהול בקרנות הכספיות יש משקל בביצועים של הקרן, אך הם בפירוש אינם חזות הכול. כאמור יש משקל ניכר ליכולות ניהול ההשקעות של מנהל הקרן, ולכן חשוב לבחון את התשואה שהיא משיגה מול יתר הקרנות בקטגוריה (נזכיר כי התשואה המתפרסמת היא בניכוי דמי ניהול), לא רק את דמי הניהול שהיא גובה. זה כמובן נכון עוד יותר לגבי קרנות המתמחות באג"ח ובמניות. אבל גם בתחום של קרנות כספיות שהוא לכאורה, ורק לכאורה, הומוגני עם גמישות מוגבלת, יש עדיין למנהל אפשרות להפגין ביצועים עדיפים על פני האחרים בענף.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק. בבית ההשקעות מיטב מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות אקטיביות.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; המניות הדואליות קופצות, ארית תעשיות צוללת בכ-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

חברות הנדל"ן מסתערות על שוק ההון: מה עומד מאחורי הזינוק במספר ההנפקות?

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות