גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

בנקים בישראל
בנקים בישראל

בבנק ישראל ובמשרד האוצר מקדמים רפורמה משמעותית במערכת הבנקאית, שתאפשר לגופים מוסדיים שמנהלים יחד כ־4 טריליון שקל להקים בנקים זעירים. על פי מסקנות צוות בין־משרדי לבחינת אמצעים להגברת התחרות, שפורסמו ביולי האחרון, פעילותו של גוף מוסדי בבנק תהיה מוגבלת ל־2.5% מסך נכסי המערכת הבנקאית, והוא יוכל להציע פיקדונות ואשראי למשקי בית ולעסקים קטנים.

יו"ר רשות ניירות ערך בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק
באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

הרפורמה נועדה לעודד תחרות, אך בענף קיימים חששות כבדים. ראשית, היא עלולה ליצור ענקיות פיננסיות שיצמצמו את התחרות. שנית, המוטיבציה של גופים מוסדיים להתחרות בבנקים אותם הם מחזיקים במניותיהם מוטלת בספק.

מעבר לכך, הצוות הבין־משרדי העלה חשש מ"סיכון מערכתי" בשל מה שמכונה "הגברת הקישוריות" - כלומר הסבירות שכשל באחד מהתאגידים באותה קבוצה פיננסית ישפיע מיד על שאר התאגידים.

בלובי 99 ממחישים זאת בדוגמה מטרידה: "כשל בגוף המנהל נכסי חיסכון של הציבור, שיגרור הפסדים חריגים בקרנות הפנסיה, עלול לגרום לאובדן אמון הציבור בתאגיד הבנקאי באותה קבוצה, עד כדי משיכת כספים שתביא לקריסתו". לכך מתווסף חשש מ"סיכון מוסרי": שהגופים המוסדיים ייטלו סיכונים מוגברים תחת ההנחה שבהיותם קשורים לבנק, הם יהיו זכאים ל"רשת הביטחון" של בנק ישראל ולחילוץ בעת משבר.

אולם, החשש המרכזי עבר מתחת לרדאר: פערי רגולציה. לא ברור מי יפקח על גוף שמחזיק גם בגוף מוסדי (בפיקוח רשות שוק ההון) וגם בבנק קטן (בפיקוח בנק ישראל). הצוות העלה חשש ממצב שבו רשות שוק ההון מבקרת את המוסדי אך משפיעה על הבנק, ומנגד המפקח על הבנקים מבקר את הבנק הקטן אך משליך על הגוף המוסדי.

למרות המלצות הצוות להסדרת הפיקוח, בטיוטת חוק ההסדרים שהופצה הושארו איקסים במקום מועד העברת התזכיר. המשמעות: השרים יצביעו על רפורמה פיננסית משמעותית מבלי שהפיקוח הרגולטורי הוסדר. במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים, אך גם במקרה כזה, הפערים הרגולטוריים בישראל ממשיכים להוות סיכון לחוסכים, כפי שהוכח בעבר.

מודל שנזנח ב־1980

לא מדובר בפער הרגולטורי הראשון. רק השבוע התייחס ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, לרגולציה החופפת בין הרשות שמסדירה את הפינטקים ובין בנק ישראל, שמפקח על הבנקים, ולבעיות בחדירת הפינטקים לשוק הבנקאי.

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

"המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים… נעשים הרבה מאמצים, אבל נכון לעכשיו, צריך להגיד ביושר שזה לא עובד, והמצב לא טוב", אמר זינגר בכנס והדגים כיצד חברות פינטק נחסמות אפילו מלפתוח חשבון בנק בישראל.

ב־2021 ניסתה הממשלה לטפל בבעיה והקימה צוות לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי. הרציונל היה לעבור ממודל ענפי מבוזר, שבו הפיקוח נקבע לפי סוג הפעילות הפיננסית, למודל דו-פסגתי: רגולטור אחד לשמירה על יציבות המערכת הפיננסית ורגולטור שני לפיקוח צרכני ותחרותי. מודל הענפי נזנח בעולם המערבי כבר בשנות ה־80, ומאז נכנסו מוצרים פיננסיים רבים שהמערכת הקיימת אינה מותאמת להתמודד איתם.

הצוות פורק לאחר סכסוך בין מנכ"ל האוצר דאז רם בלינקוב ובין בנק ישראל. בכל מקרה, הצוות המליץ שיחתם מזכר הבנות לגבי חברות ההחזקה ייקבע כי הרגולטור שמפקח על מרבית פעילות החברה יוביל את הפיקוח - באופן שמרמז כי זו רשות שוק ההון.

עם זאת, הרשות נחלשה עם השנים: דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה ציין כי במשך 12 שנה ניסתה הרשות לגבש קודקס הסדרה ללא הצלחה, הוטלו רק 4 עיצומים כספיים ב־7 שנים, והתקציב הנמוך מונע ממנה לממש את ייעודה - התקציב לעובד ברשות הוא שליש מתקציב לעובד בבנק ישראל.

קולות אזהרה

פערי הרגולציה ברפורמה משמעותיים עוד יותר כשמדובר בגופי ענק שיקבלו תחומי פעילות נוספים, וזאת בפער גדול ממסקנות ועדת בכר מלפני 20 שנה, שהפרידה בין כספי החיסכון לפעילות הבנקאית. בלובי 99 טוענים כי "מבנה השוק הנוכחי והקשרים שבין הגופים המוסדיים לתאגידים הבנקאיים, מובילים למסקנה כי צעד זה דווקא יגביר את ניגודי העניינים במערכת הפיננסית ויעכב את התפתחות התחרות בענף הבנקאות בישראל".

גם בתוך הממשלה נשמעה ביקורת. זינגר, שאמנם השתתף בוועדה שהמליצה על הרפורמה, הזהיר בכנס לציון 20 שנה לוועדת בכר מפני תוצאות לא רצויות, ובפרט מהקמת כ־10 קונגלומרטים: "קונגלומרטים פיננסיים יוצרים בליל ניגודי עניינים שקשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחריהם. כרגולטורים לא נדע ולא נצליח לעקוב אחר כל ניגודי העניינים, אבל את עקבותיהם נחוש היטב".

עוד הוסיף זינגר תהייה לגבי ההיתכנות העסקית: "האם הגופים המוסדיים כשיכנסו לתחום הבנקאות יהפכו לבנקים מובילים ויצליחו לשכנע את הציבור לעבור אליהם? ספק רב. זכרו שהגופים המוסדיים הם כיום המחזיקים הגדולים במניות הבנקים המתחרים".

מבנק ישראל נמסר כי "רפורמת הרישוי המדורג נועדה להקל בהיבטי רגולציה על בנקים קטנים בהתאם למקובל בעולם, בין אם הם תחת חברת החזקה פיננסית או לא. הפיקוח על הגופים הפיננסיים עצמם מבוצע על ידי המפקחים הייעודיים וימשיך כך גם תחת הרפורמה החדשה. במסגרת הדיונים על הרפורמה הצוות המליץ לחזק את הפיקוח גם ברמה של חברות החזקה פיננסיות. הדיונים בנושא נמשכים לקראת תזכיר חקיקה שיפורסם בהמשך".

עוד כתבות

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד