העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski
הממשלה "פותחת פתח" לרשויות לבקש העלאות חריגות בתעריף הארנונה גם לשנה הבאה. זאת לאחר רצף עליות משמעותי במיוחד בשנים האחרונות, אשר ייקר את תעריפי הארנונה באופן גורף, ולכל סוגי המבנים, בעשרות אחוזים. עדכון בעניין, שנחתם לאחרונה, יאפשר בכל זאת לעיריות, במקרים מסוימים, להעלות את התעריף בשנת 2026, ולהכביד את נטל המס על תושבים ובעלי עסקים רבים. איפה צפויות בקשות כאלו להתקבל ובכמה תעלה הארנונה? גלובס עונה על השאלות המרכזיות.
● תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?
● עיריית תל אביב שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים
מה משמעות ההחלטה?
על אף ששר הפנים לשעבר, ח"כ משה ארבל (ש"ס), הכריז כשהיה בתפקיד כי לא יאשר כל בקשה חריגה להעלאה בארנונה - החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו (בתפקידו הזמני כשר הפנים) ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לחתום על תוספת למסמך משרד הפנים המפורסם אחת לשנה, "קווים מנחים לבדיקת בקשות לאישור חריג בארנונה".
בתוספת מצוינים שני מצבים שבהם העלאה חריגה תאושר: רשות שנמצאת "במצב פיננסי מורכב", בין היתר כזו אשר סך החוב מהכנסותיה הוא 30% או יותר מזה; ומקרים שבהם הרשות מבקשת העלאה גורפת בשיעור זהה לכלל הנכסים, או לנכסי המגורים בפרט - עד 5% מעבר לשיעור העדכון השנתי האוטומטי.
כמה רשויות הגישו בקשה?
בכל שנה נדרשות הרשויות המקומיות לאשר עד יולי את "צו הארנונה", קרי את תעריף הארנונה הכללי ברשות, ולהעביר עד 1 ביולי למשרד הפנים בקשות לאישור חריג בארנונה לשנה העוקבת. לקראת שנת 2026, ולמרות הכרזת שר הפנים ארבל דאז, הוגשו 108 בקשות, ועל פי נתוני איגוד לשכות המסחר - 95 מהן הן בקשות הכוללות העלאה בתעריף הארנונה. מחישוב שביצעו אנשי האיגוד, מדובר על בקשות המסתכמות בתוספת של כ־250 מיליון שקל, מהם 45 מיליון שקל למגזר העסקי לבדו.
אילו צפויות לקבל אישור?
המסלול אשר מטרתו לסייע לרשויות במצב כלכלי בעייתי קצת קשה יותר ל"חיזוי" מבחינת הסיכויים לקבלת אישור החריגה, שכן הוא כולל קריטריונים כמו דירוג חברתי והיקף המענקים שמקבלת הרשות.
אך לגבי המסלול השני, המאפשר העלאה כאשר היא מבוצעת בצורה גורפת, שם אפשר להעריך אילו עיריות צפויות לקבל אישור: רשויות רבות שהגישו השנה בקשות לחריגה נימקו זאת בצורך לממן את השתתפותן במימון מיזם המטרו של גוש דן. מאחר שמדובר במימון רוחבי, הן מבקשות זאת בדמות העלאה גורפת, עובדה אשר עשויה לשחק לידיהן בכל הקשור לבקשות חריגה לשנה הבאה. בין העיריות שביקשו זאת נמצאות הרצליה, חולון, ראשון לציון ורעננה - העלאות גורפות למגורים בלבד או לכלל הנכסים (1.15%־3.5%).
אילו בקשות חריגות הוגשו?
בחולון מבקשת העירייה, לבד מהתוספת כמס המטרו, גם העלאה של כמעט פי 4 בתעריף לנכסי מגורים שבהם בוצע פיצול דירות לא חוקי.
בחיפה מתבקשת העלאה של הארנונה לחנות דלק, ולמפעלי זיקוק דלק, ייצור דשנים וכימיקלים במתחם בתי הזיקוק.
בירושלים מתבקשת העלאה של עד 38.57% בתעריף הארנונה לאזור ד' בעיר, שנחשב עד היום לזול ביותר. בראשון לציון, לצד ההעלאה עבור מס המטרו, מתבקשת העלאת הארנונה לחניונים מקורים ולא מקורים, עד שיעור של 165%.
ברעננה, לצד ההעלאה הגורפת בגין המטרו, מתבקשת העלאה של 23% בארנונה למגורים באזור 2, בפריסה על פני חמש שנים.
בתל אביב מתבקשת העלאה של יותר מ־100% בארנונה לנכסי מגורים ששטחם יותר מ־140 מ"ר ונמצאים מערבית לרחוב הירקון ובאזור מתחם הדולפינריום.
יש כאלו שביקשו הפחתות?
כן. באשקלון מבקשת העירייה שלא להעלות את תעריף הארנונה למגורים אף לא בתעריף השנתי המתעדכן אוטומטית בכל הארץ, והפחתות בארנונה לנכסי משרדים בשטח של עד 150 מ"ר ולנכסי מסחר עד 200 מ"ר.
אור יהודה הגישה בקשה להפחתה בלבד, בארנונה לבתי ספר ללימוד מקצועות, בשיעור של 43%.
בחיפה, לצד ההעלאות המתבקשות, הוגשו גם בקשות להורדת תעריף לאוניברסיטאות, למוסדות חינוך ולחללים בתחומי האומנות, למרכזים קהילתיים לתרבות, נוער וספורט, לבנקים ולחברות אשראי.
בראשון לציון, לצד בקשות ההעלאה, הוגשו בקשות גם להפחתות זמניות - עבור בניין ישן שמוסף בו ממ"ד, עבור בניין מגורים המתקין מעלית, עבור נכס מגורים שהותקן בו מתקן פוטו וולטאי, עבור בניין המשפץ את חזיתו ועבור בניין משותף שעובר הליך עיבוי בינוי.
התעריף יעלה בכל מקרה?
כן, משום שמלבד הבקשות להעלאה חריגה ישנו "הטייס האוטומטי", שלפיו מתעדכנת הארנונה באופן רוחבי, בכל הארץ ולכל סוגי המבנים, מדי שנה. זהו עדכון אשר תלוי בעלייה במדד המחירים לצרכן ובמדד השכר הציבורי, וב־2026 הוא יעלה את תעריף הארנונה בכל הארץ בעוד 1.626%. על פי נתוני התאחדות התעשיינים, מאז 2014 עלה תעריף הארנונה רק בשל אותו "טייס אוטומטי" בכמעט 30% - עוד לפני העליות החריגות שביקשו העיריות.
כמה כל זה עולה לנו?
על פי חישוב שערכו אנשי התאחדות התעשיינים, בשנתיים האחרונות לבדן עלה חיוב הארנונה הכולל בישראל בכ־3.1 מיליארד שקל - הן כתוצאה מעדכוני "הטייס האוטומטי" והן כתוצאה מהבקשות החריגות שאושרו לרשויות - והצפי הוא שהעלייה הזו תסתכם ביותר מ־4 מיליארד שקל בתוספת העליות של 2026. מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית בישראל, בתוך שלוש שנים בלבד ובתקופת מלחמה ממושכת.