ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יציג הבוקר (ה'), יחד עם גורמי המקצוע במשרדו, את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026. ואולם, עד לרגע זה לא ברור כיצד תיפתר המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב מסגרת תקציב הביטחון, שממנה ייגזרו תקציבי יתר משרדי הממשלה.
● באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
● ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה
לאחר אישור הממשלה, התקציב יועבר לקריאה ראשונה בכנסת ומשם להכנה בוועדות, עד להצבעות בקריאה שנייה ושלישית במליאה. באוצר שואפים לאישור התקציב לא יאוחר מתחילת חודש מרץ, אולם יש ספק אם הדבר יתממשמבמידה שהבחירות יוקדמו ויתקיימו לפני אוקטובר.
נותרו פערים משמעותיים
בשעה 10:00 יכנס סמוטריץ' מסיבת עיתונאים לקראת ישיבת הממשלה ויציג את עיקרי התקציב. בשעה 11:00 תיפתח ישיבת הממשלה עצמה, ומניסיון העבר ובייחוד על רקע הפערים שנותרו - היא צפויה להימשך עד שעות הקטנות של הלילה.
גם לאחר העברת התקציב בממשלה, המבחן הגדול של חוק ההסדרים יהיה בוועדות הכנסת: ההיסטוריה מלמדת כי שם מבוצעים לא מעט שינויים, וכי רפורמות מרכזיות עלולות להידחות ולהתפצל להליכי חקיקה נפרדים - תרחיש שמשרד האוצר מנסה להימנע ממנו בכל שנה.
הסוגיה הקשה ביותר ביותר שעומדת היום לפתחה של הממשלה נוגעת לתקציב מערכת הביטחון. כבר לפני חודשים הוסכם בין המשרדים כי תקציב הבסיס יעמוד על 93 מיליארד שקל, אך את קביעת תקציב הבט"ש (ביטחון שוטף) המוגבר שכולל בין היתר את העלויות הכרוכות בגיוסם של כ־60 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון, הם השאירו בצד.
צה"ל מבקש לטובת הבט"ש המוגבר 37 מיליארד שקל, בנוסף ל־7 מיליארד להתמודדות עם האיום האיראני, ועוד 7 מיליארד הנמצאים במחלוקת בין המשרדים. סך הדרישות של מערכת הביטחון עומד על 144 מיליארד שקל לשנת 2026.
מעבר לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לשני הצדדים כי בכוונתו לעגן כבר כעת תוספת תקציב ביטחון לעשור 2027-2037 בהיקף של 350 מיליארד שקלים - סכום אדיר ממדים שכובל מראש את האפשרות לממן תוכניות רב־שנתיות אזרחיות.
השבוע פנה אגף התקציבים למשרדי הממשלה בדרישה להציג תוכניות התייעלות, נוכח הצפייה להוצאה ביטחונית גבוהה במיוחד. במכתב בשם האגף נכתב: "בימים אלה מתקיימים דיונים על תקציב משרד הביטחון בשנת 2026 ובשנים הבאות. מהדיונים עולה כי צורכי מערכת הביטחון יהיו גבוהים במיוחד... על-מנת לתעדף את תקציב מערכת הביטחון, שמירה על מדיניות פיסקלית בת-קיימא תחייב דחיקה של יתר ההוצאות בתקציב המדינה". כלומר, גם בשנת בחירות שבה נהוג לנהל משאים ומתנים על תוספות תקציב למשרדים, האוצר מנסה למנוע זאת - אך ספק אם יצליח.
צפויים מאבקים מול רגב ובן גביר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתגאה באופן אישי בשתי רפורמות מרכזיות שכלולות בחוק ההסדרים: האחת היא רפורמת החלב, שעיקרה פירוק המודל הריכוזי בענף מול התנגדות הרפתנים, המחלבות הגדולות ומשרד החקלאות; השנייה היא הגדלת הריווח בין מדרגות מס הכנסה כדי להקל על נטל המס.
אלא שהמהלך מותנה בהעברת מס רכוש על קרקעות פנויות שנועד לעודד בנייה במגרשים ריקים ולהניב לאוצר כ־8 מיליארד שקל בשנה. לצד זאת, הרפורמה במדרגות המס זוכה לביקורת ציבורית, נוכח העלאות המס שבוצעו במסגרת גזירות המלחמה - שינויים בדמי הביטוח הלאומי ובמס ההכנסה שמאיינים חלק מההטבה המוצעת כעת.
במקביל, כמדי שנה צפויים מאבקים נוספים מול שרים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צפוי לדרוש תוספות תקציב, ואילו שרת התחבורה מירי רגב מתנגדת לרפורמה שמנסה האוצר לקדם להפרטת הפעלת קווי רכבת באמצעות מכרזים לחברות פרטיות - רפורמה שככל הנראה תיתקל בקשיים גם בכנסת. בשונה משנים קודמות, טרם התקיימו משאים ומתנים משמעותיים מול ההסתדרות, בין היתר בשל פרשת השחיתות שהתגלתה בה ומעצר בכירים. אף שההסתדרות הביעה התנגדות למספר רפורמות, ובהן הפרטת שירותי הרכבת, השפעתה מורגשת פחות מבעבר.
לצד השינויים המבניים המוצעים בחוק, נשמעת ביקורת על כך שהתקציב נעדר רפורמות שמטפלות בצווארי הבקבוק של המשק ומקדמות צמיחה. מאז שהופצה טיוטת חוק ההסדרים, מספר רפורמות כבר נגרעו ממנו ובהן רפורמה משמעותית לקביעת יעדי תעסוקה בחברה הערבית.
במשרד האוצר שואפים כאמור להביא את התקציב לאישור בקריאה ראשונה כבר בחודש הבא, ולסיים את ההכנות לקריאה שנייה ושלישית עד סוף מרץ, כפי שמחייב החוק. אך לאור מצבה השברירי של הקואליציה והבחירות המתקרבות, ספק גדול אם עבודת החקיקה תושלם בזמן.