גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

בתחילת המלחמה, מיד אחרי ההלם הראשוני עם היוודע זוועות 7 באוקטובר, קיבלו מאות אלפי ישראלים צווי 8 למילואים. הם הניחו בצד משפחות וקריירות, עלו על מדים ויצאו לקרבות מתוך תחושת אחריות קולקטיבית והבנה של מצב החירום הלאומי. יותר משנתיים חלפו, וגם במצב של הפסקת אש ממשיך צה"ל לעשות שימוש בצו 8, כאשר רבים כבר קיבלו זימונים לחודשים הקרובים. איך הפך הצו מפקודת גיוס חירום לשגרה מתמשכת, ולמעשה לכלי היחיד שבאמצעותו יכול כיום צה"ל להעמיד את מערך המילואים?

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך
מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מקור השם "צו 8" מגיע מסעיף 8 בחוק שירות הביטחון משנת 1949 (וכיום בחוק שירות המילואים), המתייחס ל"שירות מילואים בנסיבות חירום". הסעיף מתיר לשר הביטחון, באישור הממשלה, "בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת - לקרוא בצו לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים... כל זמן שהצו עומד בתוקפו". להבדיל משירות מילואים רגיל, צו 8 מתיר התייצבות מיידית, ללא התראה מוקדמת, וללא הגבלת זמן.

מלחמת חרבות ברזל היא הראשונה שבה נעשה שימוש כה נרחב וממושך בצו 8. בתחילתה, לא היה קשה לנמק את הצורך. אבל מה שהיה תקף באוקטובר 2023 כבר איבד את הרלוונטיות שלו מזמן. האם הארכת צווי ה־8 אל תוך 2026 נעשתה, על פי חוק, "בנסיבות חירום" ורק לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ "שוכנע שביטחון המדינה מחייב"? התשובה לכך טמונה פחות בעולמות האסטרטגיים, ויותר בנבכי הטכנוקרטיה שבין הצבא למדינה.

על פי חוק, שירות המילואים הרגיל מוגבל ל־54 ימים בשלוש שנים לחייל, 70 ימים למפקד שאינו קצין, ו־84 ימים לקצין - מגבלה שנועדה לאזן בין צורכי הצבא לבין חיי המילואימניקים ובני משפחותיהם. תחת תנאים מסוימים, ניתן להאריך את משך הגיוס עד 108 ימים.

אלא שכבר בסוף 2023, חוק המילואים במתכונתו הנוכחית הפך ללא תואם את המציאות, כי למעשה כמעט כל המילואימניקים במדינה כבר חרגו מהמסגרת של 54 ימים בשלוש שנים. רבים שירתו חודשיים וחצי ברצף. ולכן, מתחילת 2024, צה"ל מגייס כמעט באופן בלעדי באמצעות צו 8 - לא מתוך בחירה אידיאולוגית, אלא מחוסר ברירה. אם היה מפסיק את צו 8, פשוט לא היה יכול לקרוא כמעט לאף אחד למילואים.

המצב הנוכחי יצר מציאות שבה לצה"ל יש חופש פעולה מוחלט. כמו שתיארו זאת גורמים באוצר, "הבופה פתוח" - והצבא יכול לגשת אליו ולטעום מכל מה שיש. צו 8 אמור להיות מיידי בזמן בשל משמעותו הבהולה, אך בפועל מודיעים מראש לאנשים שהם מקבלים צו 8 למשך חודש או חודשיים - מה שסותר את עצם המהות של גיוס חירום. זה גיוס של שגרה, אבל תחת פלטפורמה של צו 8, עם כל החסרונות שלו: אי ודאות למשרתים, משפחותיהם ומעסיקיהם; עלויות משקיות כבדות; ופתח לבזבזנות ונצילות נמוכה במערך המגויס.

ניסיון החקיקה שצה"ל קידם, והטוויסט בעלילה

תת־אלוף (במיל') ד"ר אריאל היימן הוא כנראה האדם שמכיר את חוק המילואים יותר מכל אדם אחר. בשנת 2002 מונה לקצין המילואים הראשי הראשון של צה"ל, ובתפקידו יזם והוביל את חוק המילואים שאושר לבסוף בכנסת ב־2008 - החוק שקבע את מגבלות הזמן על שירות המילואים ואת הזכויות של המשרתים. כיום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

חוק המילואים נוסח לפני מלחמת לבנון השנייה, ואושר לאחריה עם התאמות. אלא שבכל המלחמות עד חרבות ברזל, שהיו קצרות ממנה, ברגע שנגמרה הלחימה שחררו את המילואימניקים מצו 8 ושלחו אותם לתקופות מילואים רגילות. "בעבר כלל לא עלתה בעיה של פרק הזמן המוגבל בחוק", אומר היימן בשיחה עם גלובס. "וגם עכשיו כשהיא נוצרה, אף אחד לא חשב שהמלחמה הזאת תימשך שנתיים".

כבר בתחילת 2024, כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הצבא הבין שאי אפשר להמשיך כך. משרד הביטחון הציע הצעת תיקון לחוק המילואים שתאפשר לקרוא לחיילים למספר ימים גדול יותר מהקבוע בחוק הקיים. "הצבא קידם את ההצעה מתוך הבנה שצריך לשנות את מארג היחסים עם אנשי המילואים ולעבור מצו 8 למסגרת חוקית ולהנחיות שתואמות את המצב המלחמתי", אומר היימן.

תא''ל (במיל') אריאל היימן, קצין המילואים הראשון של צה''ל / צילום: פרטי

לבסוף, מי שעצר את המהלך הייתה דווקא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מנימוק שקשור לשוויון בנטל. "הם לא יכולים לחוקק חוק שמכביד על חיילי המילואים - ועל חיילי הסדיר בהקשר של הארכת שירות החובה - כל עוד החרדים לא מגויסים", מסביר היימן. "מבחינת הוועדה, זה לא רק עניין ערכי, אלא יש גם פן חוקתי - לא ניתן לחוקק חוק שמוסיף נטל על אלה כשאלה לא משרתים".

ואז חל טוויסט בעלילה. הצבא, שתחילה דחף לשינוי, גילה שהמצב הקיים דווקא נוח לו. "לצבא הסיטואציה הזאת נתנה סטטוס בלתי רגיל: הוא יכול לקרוא לכמה אנשי מילואים שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ולכמה זמן שהוא רוצה, בלי שום הגבלה. ברגע שיש צו 8, אז גם אין מגבלה תקציבית ממשית. וכך, לצד הצורך הברור בשירות של מילואימניקים רבים, גם היה נוח לצבא והוא התאהב בסיטואציה", אומר היימן.

היימן מדגיש כי "מערך המילואים, שהתגייס כולו בנחישות, הציל פעם נוספת את עם ישראל". אך מנגד הוא מתאר את הבעיות שנוצרו בעקבות השימוש הגורף בצו: "במשך הזמן התגלו התופעות הלא טובות שזה גרם. גורמים שאינם לוחמים בגדודי הלחימה בתוך רצועת עזה, כאלה המשרתים בעורף ובמפקדות, שניצלו את הסיטואציה לעבוד עבודה כפולה - גם בצבא וגם במה שהם עושים באזרחות, להרוויח פעמיים משכורת".

התופעה הבולטת ביותר היא מתכונת "שבוע־שבוע": שירות מילואים ביחידה שבוע, ואז שבוע בבית - כאשר התשלום הוא על כל התקופה. מודל זה התנרמל לאורך המלחמה, עד שבאוצר מעריכים כי כיום רוב צבא המילואים עובד במודל הזה.

ברשתות החברתיות מתנהל מסחר פתוח בתפקידי מילואים, תוך מעבר בין יחידות שונות, כמו בלוחות מודעות לחיפוש עבודה. יחידות שונות מחפשות מילואימניקים לתפקידים מגוונים - חלקם חיוניים, ואחרים פחות. מודעה שפורסמה באחרונה, למשל, הציגה דרישות תפקיד שכללו "ניהול לו"ז סא"ל", למשך של חודשיים בעוטף.

מודעות מתפרסמות גם מהצד השני, של חיילים "דורשי" מילואים. אחת המודעות פירטה תנאים מבוקשים: "מחפשים יציאות שבוע שבוע ומעלה, או לחליפין צו 8 פתוח עם אפשרות לשילוב עבודה באזרחות, והתחשבות במבחנים". עם הזמן אף השתרשו התארגנויות קבוצתיות בנוסח חברות כוח אדם: "אם התנאים טובים ויש צורך, יכול גם להביא איתי עוד מספר רב של מילואימניקים, מחפשים לטווח הארוך! (חצי שנה קדימה)", פורסם בקבוצות.

המודל שהיה אמור להסדיר את המצב - ונפל

הניסיון להסדיר את מערך המילואים חזר לשולחן עם הרגיעה הביטחונית. בחודשיים האחרונים הגיעו משרדי הביטחון והאוצר להסכמות עקרוניות על קידום מודל הגיוס החדש. בצה"ל רצו להגדיל את מכסות הגיוס לחמש שנים לפחות. באוצר רצו לקבוע זאת כהוראת שעה זמנית לשנה. לבסוף, המתווה הוכנס לטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים כהוראת שעה לשנת 2026, עם אופציה להארכה עד בשנתיים, ונועד להחליף את הצורך המתמשך בצו 8.

כמו בניסיון הקודם מתחילת המלחמה, המודל החדש הציע להעלות את התקרה המרבית לימי שירות לרמה מספקת לצרכים העדכניים של מערכת הביטחון, כך שלא יהיה עוד צורך בצו 8 בשגרה. גובהו המדויק של הרף החדש נשאר פתוח בטיוטה וסומן ב־X.

מה שמכונה בשיח שבין הצבא לאוצר "הבט"ש החדש" (ביטחון שוטף), צפוי להיות עמוס יותר מאשר לפני המלחמה. בצה"ל מדברים על גיוס מילואימניקים לכ־60-70 יום בשנה הקרובה, וזה הרף שביקשו לסמן בנעלם במודל החדש. באוצר סברו שניתן להסתפק בפחות.

המודל גם אפשר להאריך את משך השירות במקרה של צורך מבצעי, אך באופן מוגבל - עד 14 יום, ורק עבור אחוז מסוים מכלל המשרתים. שר הביטחון היה אמור לקבל סמכות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את המנגנון בעד שתי תקופות נוספות.

ומה קורה אם מגיעים שוב למצב של לחימה אינטנסיבית, למשל מול איראן או בלבנון? המנגנון החדש לא מונע שימוש עתידי בצו 8, בנסיבות המתאימות. הוא רק מייתר אותו בין המערכות, ככוונת המחוקק במקור.

מודעות בקבוצת דרושים לחיילי מילואים / צילום: צילומי מסך מפייסבוק

אבל המודל נפל מחוק ההסדרים ולא יגיע לאישור הממשלה לצד תקציב המדינה בסוף השבוע הנוכחי. השרים בצלאל סמוטריץ' וישראל כ"ץ הגיעו להסכמות, אבל הברקס הגיע מכיוון הייעוץ המשפטי. ראשית, פסיקת בג"ץ בנושא שוויון בנטל קבעה שלא ניתן להגדיל את הנטל החוקי על משרתי המילואים כל עוד לא מסדירים את נושא גיוס החרדים ומביאים תוכנית אכיפה. אפילו שבפועל, המטרה היא דווקא צמצום נטל השירות על המילואימניקים לעומת המצב הקיים של צו 8 פתוח ומתמשך. שנית, עלתה הטענה שתיקון רוחבי מהסוג הזה אינו מתאים לחוק ההסדרים, שמקודם הפעם תחת לוח זמנים מאוחר ומקוצר ביותר.

המחיר הכלכלי: בזבוז של מיליארדי שקלים

מעבר לסוגיות החוקיות והערכיות, יש גם שאלה של כסף - הרבה כסף. נתוני משרד האוצר מראים שיותר מ־70 מיליארד שקל יצאו מתקציב המדינה רק על רכיב ימי המילואים מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל. כלל האצבע באוצר הוא שעלות חייל מילואים עומדת על כ־1,000 שקל ליום בממוצע. כשמחשבים את העלות למשק, כולל אובדן פעילות כלכלית, מחיר חודש מילואים מגיע לכ־50 אלף שקל.

אבל האמת היא שגם לאוצר קשה לקבוע כמה בדיוק מהסכום הזה הוא בזבוז, וכמה הוצאה מוצדקת. שר האוצר סמוטריץ' מעריך ששולי הבזבוז מגיעים ל־5-10 מיליארד שקל. אלה בערך הסכומים שהאוצר קיווה לחסוך עם המעבר מהשימוש הנרחב בצו 8 למודל המילואים שסוכם ונפל.

להמחשה, חיסכון של 10 מיליארד שקל בתקציב השנתי שווה ערך להורדה של המע"מ באחוז וחצי, לבניית 10,000 כיתות לימוד, או להקמת שניים־שלושה בתי חולים חדשים.

במערכת הביטחון לא מכחישים שיש בזבוז מסוים, אך טוענים שכך זה בכל מערכת גדולה, ומציינים שנעשים מהלכים להידוק החגורה בתוך צה"ל.

מנגד, גם באוצר מבינים שבמצב הנוכחי - שבו אותה אוכלוסייה מצומצמת של מילואימניקים נקראת לשאת בנטל סבב אחר סבב, בשרירותיות ובאופן שמקשה על ניהול אורח חיים, מעכב קריירות ויוצר מתחים במשפחות - ייתכן שבלי הטבות יצירתיות צה"ליות כמו מתכונת שבוע־שבוע, צבא המילואים כבר היה נופל מהרגליים אחרי שנתיים כאלה, ולקראת עוד שנים מתוחות.

במשרד האוצר כבר השלימו עם ההבנה שבשנת 2026 המציאות של צו 8 תימשך. צה"ל ימשיך לגייס ללא מגבלות חוקיות אפקטיביות. האפשרות לשינוי עמוק היא רק מ־2027, וגם זה לא מובטח.

בינתיים, באוצר מקווים להחלטת ממשלה שתתרום לפחות ברמה הדקלרטיבית: הצהרה על צמצום בגיוס המילואים או על ניהול יותר אחראי שלו. כפי שתיארו זאת במשרד, "אפשר להשתמש בכלי של צו 8 בדרך הפרועה שמשתמשים בו היום, ואפשר להשתמש בו בדרכים אחרות שבהן הצבא ידע להגביל את עצמו. בסוף זה כמו להוריד במשקל - אתה לא חייב שיעשו לך ניתוח קיצור קיבה, אתה יכול גם פשוט להחליט שאתה עושה דיאטה".

עוד כתבות

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

שתי המדינות שחברו יחדיו במטרה להחליש את המוסד באפריקה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה