גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

בתחילת המלחמה, מיד אחרי ההלם הראשוני עם היוודע זוועות 7 באוקטובר, קיבלו מאות אלפי ישראלים צווי 8 למילואים. הם הניחו בצד משפחות וקריירות, עלו על מדים ויצאו לקרבות מתוך תחושת אחריות קולקטיבית והבנה של מצב החירום הלאומי. יותר משנתיים חלפו, וגם במצב של הפסקת אש ממשיך צה"ל לעשות שימוש בצו 8, כאשר רבים כבר קיבלו זימונים לחודשים הקרובים. איך הפך הצו מפקודת גיוס חירום לשגרה מתמשכת, ולמעשה לכלי היחיד שבאמצעותו יכול כיום צה"ל להעמיד את מערך המילואים?

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך
מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מקור השם "צו 8" מגיע מסעיף 8 בחוק שירות הביטחון משנת 1949 (וכיום בחוק שירות המילואים), המתייחס ל"שירות מילואים בנסיבות חירום". הסעיף מתיר לשר הביטחון, באישור הממשלה, "בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת - לקרוא בצו לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים... כל זמן שהצו עומד בתוקפו". להבדיל משירות מילואים רגיל, צו 8 מתיר התייצבות מיידית, ללא התראה מוקדמת, וללא הגבלת זמן.

מלחמת חרבות ברזל היא הראשונה שבה נעשה שימוש כה נרחב וממושך בצו 8. בתחילתה, לא היה קשה לנמק את הצורך. אבל מה שהיה תקף באוקטובר 2023 כבר איבד את הרלוונטיות שלו מזמן. האם הארכת צווי ה־8 אל תוך 2026 נעשתה, על פי חוק, "בנסיבות חירום" ורק לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ "שוכנע שביטחון המדינה מחייב"? התשובה לכך טמונה פחות בעולמות האסטרטגיים, ויותר בנבכי הטכנוקרטיה שבין הצבא למדינה.

על פי חוק, שירות המילואים הרגיל מוגבל ל־54 ימים בשלוש שנים לחייל, 70 ימים למפקד שאינו קצין, ו־84 ימים לקצין - מגבלה שנועדה לאזן בין צורכי הצבא לבין חיי המילואימניקים ובני משפחותיהם. תחת תנאים מסוימים, ניתן להאריך את משך הגיוס עד 108 ימים.

אלא שכבר בסוף 2023, חוק המילואים במתכונתו הנוכחית הפך ללא תואם את המציאות, כי למעשה כמעט כל המילואימניקים במדינה כבר חרגו מהמסגרת של 54 ימים בשלוש שנים. רבים שירתו חודשיים וחצי ברצף. ולכן, מתחילת 2024, צה"ל מגייס כמעט באופן בלעדי באמצעות צו 8 - לא מתוך בחירה אידיאולוגית, אלא מחוסר ברירה. אם היה מפסיק את צו 8, פשוט לא היה יכול לקרוא כמעט לאף אחד למילואים.

המצב הנוכחי יצר מציאות שבה לצה"ל יש חופש פעולה מוחלט. כמו שתיארו זאת גורמים באוצר, "הבופה פתוח" - והצבא יכול לגשת אליו ולטעום מכל מה שיש. צו 8 אמור להיות מיידי בזמן בשל משמעותו הבהולה, אך בפועל מודיעים מראש לאנשים שהם מקבלים צו 8 למשך חודש או חודשיים - מה שסותר את עצם המהות של גיוס חירום. זה גיוס של שגרה, אבל תחת פלטפורמה של צו 8, עם כל החסרונות שלו: אי ודאות למשרתים, משפחותיהם ומעסיקיהם; עלויות משקיות כבדות; ופתח לבזבזנות ונצילות נמוכה במערך המגויס.

ניסיון החקיקה שצה"ל קידם, והטוויסט בעלילה

תת־אלוף (במיל') ד"ר אריאל היימן הוא כנראה האדם שמכיר את חוק המילואים יותר מכל אדם אחר. בשנת 2002 מונה לקצין המילואים הראשי הראשון של צה"ל, ובתפקידו יזם והוביל את חוק המילואים שאושר לבסוף בכנסת ב־2008 - החוק שקבע את מגבלות הזמן על שירות המילואים ואת הזכויות של המשרתים. כיום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

חוק המילואים נוסח לפני מלחמת לבנון השנייה, ואושר לאחריה עם התאמות. אלא שבכל המלחמות עד חרבות ברזל, שהיו קצרות ממנה, ברגע שנגמרה הלחימה שחררו את המילואימניקים מצו 8 ושלחו אותם לתקופות מילואים רגילות. "בעבר כלל לא עלתה בעיה של פרק הזמן המוגבל בחוק", אומר היימן בשיחה עם גלובס. "וגם עכשיו כשהיא נוצרה, אף אחד לא חשב שהמלחמה הזאת תימשך שנתיים".

כבר בתחילת 2024, כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הצבא הבין שאי אפשר להמשיך כך. משרד הביטחון הציע הצעת תיקון לחוק המילואים שתאפשר לקרוא לחיילים למספר ימים גדול יותר מהקבוע בחוק הקיים. "הצבא קידם את ההצעה מתוך הבנה שצריך לשנות את מארג היחסים עם אנשי המילואים ולעבור מצו 8 למסגרת חוקית ולהנחיות שתואמות את המצב המלחמתי", אומר היימן.

תא''ל (במיל') אריאל היימן, קצין המילואים הראשון של צה''ל / צילום: פרטי

לבסוף, מי שעצר את המהלך הייתה דווקא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מנימוק שקשור לשוויון בנטל. "הם לא יכולים לחוקק חוק שמכביד על חיילי המילואים - ועל חיילי הסדיר בהקשר של הארכת שירות החובה - כל עוד החרדים לא מגויסים", מסביר היימן. "מבחינת הוועדה, זה לא רק עניין ערכי, אלא יש גם פן חוקתי - לא ניתן לחוקק חוק שמוסיף נטל על אלה כשאלה לא משרתים".

ואז חל טוויסט בעלילה. הצבא, שתחילה דחף לשינוי, גילה שהמצב הקיים דווקא נוח לו. "לצבא הסיטואציה הזאת נתנה סטטוס בלתי רגיל: הוא יכול לקרוא לכמה אנשי מילואים שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ולכמה זמן שהוא רוצה, בלי שום הגבלה. ברגע שיש צו 8, אז גם אין מגבלה תקציבית ממשית. וכך, לצד הצורך הברור בשירות של מילואימניקים רבים, גם היה נוח לצבא והוא התאהב בסיטואציה", אומר היימן.

היימן מדגיש כי "מערך המילואים, שהתגייס כולו בנחישות, הציל פעם נוספת את עם ישראל". אך מנגד הוא מתאר את הבעיות שנוצרו בעקבות השימוש הגורף בצו: "במשך הזמן התגלו התופעות הלא טובות שזה גרם. גורמים שאינם לוחמים בגדודי הלחימה בתוך רצועת עזה, כאלה המשרתים בעורף ובמפקדות, שניצלו את הסיטואציה לעבוד עבודה כפולה - גם בצבא וגם במה שהם עושים באזרחות, להרוויח פעמיים משכורת".

התופעה הבולטת ביותר היא מתכונת "שבוע־שבוע": שירות מילואים ביחידה שבוע, ואז שבוע בבית - כאשר התשלום הוא על כל התקופה. מודל זה התנרמל לאורך המלחמה, עד שבאוצר מעריכים כי כיום רוב צבא המילואים עובד במודל הזה.

ברשתות החברתיות מתנהל מסחר פתוח בתפקידי מילואים, תוך מעבר בין יחידות שונות, כמו בלוחות מודעות לחיפוש עבודה. יחידות שונות מחפשות מילואימניקים לתפקידים מגוונים - חלקם חיוניים, ואחרים פחות. מודעה שפורסמה באחרונה, למשל, הציגה דרישות תפקיד שכללו "ניהול לו"ז סא"ל", למשך של חודשיים בעוטף.

מודעות מתפרסמות גם מהצד השני, של חיילים "דורשי" מילואים. אחת המודעות פירטה תנאים מבוקשים: "מחפשים יציאות שבוע שבוע ומעלה, או לחליפין צו 8 פתוח עם אפשרות לשילוב עבודה באזרחות, והתחשבות במבחנים". עם הזמן אף השתרשו התארגנויות קבוצתיות בנוסח חברות כוח אדם: "אם התנאים טובים ויש צורך, יכול גם להביא איתי עוד מספר רב של מילואימניקים, מחפשים לטווח הארוך! (חצי שנה קדימה)", פורסם בקבוצות.

המודל שהיה אמור להסדיר את המצב - ונפל

הניסיון להסדיר את מערך המילואים חזר לשולחן עם הרגיעה הביטחונית. בחודשיים האחרונים הגיעו משרדי הביטחון והאוצר להסכמות עקרוניות על קידום מודל הגיוס החדש. בצה"ל רצו להגדיל את מכסות הגיוס לחמש שנים לפחות. באוצר רצו לקבוע זאת כהוראת שעה זמנית לשנה. לבסוף, המתווה הוכנס לטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים כהוראת שעה לשנת 2026, עם אופציה להארכה עד בשנתיים, ונועד להחליף את הצורך המתמשך בצו 8.

כמו בניסיון הקודם מתחילת המלחמה, המודל החדש הציע להעלות את התקרה המרבית לימי שירות לרמה מספקת לצרכים העדכניים של מערכת הביטחון, כך שלא יהיה עוד צורך בצו 8 בשגרה. גובהו המדויק של הרף החדש נשאר פתוח בטיוטה וסומן ב־X.

מה שמכונה בשיח שבין הצבא לאוצר "הבט"ש החדש" (ביטחון שוטף), צפוי להיות עמוס יותר מאשר לפני המלחמה. בצה"ל מדברים על גיוס מילואימניקים לכ־60-70 יום בשנה הקרובה, וזה הרף שביקשו לסמן בנעלם במודל החדש. באוצר סברו שניתן להסתפק בפחות.

המודל גם אפשר להאריך את משך השירות במקרה של צורך מבצעי, אך באופן מוגבל - עד 14 יום, ורק עבור אחוז מסוים מכלל המשרתים. שר הביטחון היה אמור לקבל סמכות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את המנגנון בעד שתי תקופות נוספות.

ומה קורה אם מגיעים שוב למצב של לחימה אינטנסיבית, למשל מול איראן או בלבנון? המנגנון החדש לא מונע שימוש עתידי בצו 8, בנסיבות המתאימות. הוא רק מייתר אותו בין המערכות, ככוונת המחוקק במקור.

מודעות בקבוצת דרושים לחיילי מילואים / צילום: צילומי מסך מפייסבוק

אבל המודל נפל מחוק ההסדרים ולא יגיע לאישור הממשלה לצד תקציב המדינה בסוף השבוע הנוכחי. השרים בצלאל סמוטריץ' וישראל כ"ץ הגיעו להסכמות, אבל הברקס הגיע מכיוון הייעוץ המשפטי. ראשית, פסיקת בג"ץ בנושא שוויון בנטל קבעה שלא ניתן להגדיל את הנטל החוקי על משרתי המילואים כל עוד לא מסדירים את נושא גיוס החרדים ומביאים תוכנית אכיפה. אפילו שבפועל, המטרה היא דווקא צמצום נטל השירות על המילואימניקים לעומת המצב הקיים של צו 8 פתוח ומתמשך. שנית, עלתה הטענה שתיקון רוחבי מהסוג הזה אינו מתאים לחוק ההסדרים, שמקודם הפעם תחת לוח זמנים מאוחר ומקוצר ביותר.

המחיר הכלכלי: בזבוז של מיליארדי שקלים

מעבר לסוגיות החוקיות והערכיות, יש גם שאלה של כסף - הרבה כסף. נתוני משרד האוצר מראים שיותר מ־70 מיליארד שקל יצאו מתקציב המדינה רק על רכיב ימי המילואים מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל. כלל האצבע באוצר הוא שעלות חייל מילואים עומדת על כ־1,000 שקל ליום בממוצע. כשמחשבים את העלות למשק, כולל אובדן פעילות כלכלית, מחיר חודש מילואים מגיע לכ־50 אלף שקל.

אבל האמת היא שגם לאוצר קשה לקבוע כמה בדיוק מהסכום הזה הוא בזבוז, וכמה הוצאה מוצדקת. שר האוצר סמוטריץ' מעריך ששולי הבזבוז מגיעים ל־5-10 מיליארד שקל. אלה בערך הסכומים שהאוצר קיווה לחסוך עם המעבר מהשימוש הנרחב בצו 8 למודל המילואים שסוכם ונפל.

להמחשה, חיסכון של 10 מיליארד שקל בתקציב השנתי שווה ערך להורדה של המע"מ באחוז וחצי, לבניית 10,000 כיתות לימוד, או להקמת שניים־שלושה בתי חולים חדשים.

במערכת הביטחון לא מכחישים שיש בזבוז מסוים, אך טוענים שכך זה בכל מערכת גדולה, ומציינים שנעשים מהלכים להידוק החגורה בתוך צה"ל.

מנגד, גם באוצר מבינים שבמצב הנוכחי - שבו אותה אוכלוסייה מצומצמת של מילואימניקים נקראת לשאת בנטל סבב אחר סבב, בשרירותיות ובאופן שמקשה על ניהול אורח חיים, מעכב קריירות ויוצר מתחים במשפחות - ייתכן שבלי הטבות יצירתיות צה"ליות כמו מתכונת שבוע־שבוע, צבא המילואים כבר היה נופל מהרגליים אחרי שנתיים כאלה, ולקראת עוד שנים מתוחות.

במשרד האוצר כבר השלימו עם ההבנה שבשנת 2026 המציאות של צו 8 תימשך. צה"ל ימשיך לגייס ללא מגבלות חוקיות אפקטיביות. האפשרות לשינוי עמוק היא רק מ־2027, וגם זה לא מובטח.

בינתיים, באוצר מקווים להחלטת ממשלה שתתרום לפחות ברמה הדקלרטיבית: הצהרה על צמצום בגיוס המילואים או על ניהול יותר אחראי שלו. כפי שתיארו זאת במשרד, "אפשר להשתמש בכלי של צו 8 בדרך הפרועה שמשתמשים בו היום, ואפשר להשתמש בו בדרכים אחרות שבהן הצבא ידע להגביל את עצמו. בסוף זה כמו להוריד במשקל - אתה לא חייב שיעשו לך ניתוח קיצור קיבה, אתה יכול גם פשוט להחליט שאתה עושה דיאטה".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

עם תאריך ושעה: טראמפ פרסם את הדד-ליין המדויק לאיראן

נשיא ארה"ב נקב במועד פקיעת האולטימטום לאיראן, ויו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף השיב: "כל האזור שלנו הולך להישרף כי אתה מתעקש לציית לפקודותיו של נתניהו" ● בכיר איראני: "מצר הורמוז יפתח רק אחרי הפיצוי על הנזקים"

מטוס ''רפאל'' מתוצרת צרפת / צילום: ap

באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?

עפ"י דיווח בצרפת, איחוד האמירויות נסוגה מעסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו לפיתוח הדור הבא של מטוסי קרב צרפתיים מסוג "רפאל" ● העסקה בוטלה בדצמבר האחרון אך היא מסמלת התרופפות ביחסים, שעשויה להעמיק על רקע החלטתה של צרפת שלא להתערב מבחינה צבאית במלחמה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שני רק לדצמבר: מה מאיים על הפוטנציאל של אפריל בשווקים?

עליית האינפלציה והחשש מהעלאות ריבית מצד הפד עלולים לקלקל את החגיגה המסורתית של אפריל ● אך רווחי החברות הצפויים להתפרסם בקרוב וההיסטוריה של המלחמות עשויים לשמור על שמו הטוב

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

אריה דרעי ודוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

התפקיד הנחשק שהצית מאבק בין דוד אמסלם לאריה דרעי

המשנה למנכ"ל משרד הפנים משה מור יוסף, המזוהה עם ש"ס, נבחר ע"י ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים, אך המינוי מצוי בבדיקת הוועדה למינויים לאחר פנייה בנושא זיקות פוליטיות ● במקביל סומנה מועמדת נוספת שנתמכת ע"י אמסלם ● התפקיד נחשב לבעל משקל רב: החברה אחראית על תקציב של כ־5 מיליארד שקל ומהווה מנוף משמעותי ביחסים מול הרשויות המקומיות

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש

הממשלה מתקדמת עם פרויקט תחנת הכוח "דוד": לאחר הדחייה בינואר, השותפות קיבלה הסמכה ראשונית ותעבור כעת לבחינת הוות"ל ואישור סופי • התחנה, בהספק של עד 900 מגה־וואט, מיועדת לחזק את ביטחון האנרגיה ולספק חשמל לכ-400 אלף משקי בית

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

שוק הרכב סיים את הרבעון הראשון של השנה עם יציבות מרשימה, עם כמעט 100 אלף מסירות ● אולם מאחורי הנתונים מסתתרים גורמים סמויים המטשטשים את התמונה: מימוש צברי הזמנות, החלפת אלפי כלי רכב שנפגעו בלחימה ומכירות מאסיביות של יבואנים "בתוך הבית"

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מיטרוניקס שוקעת בהפסדים: כל חבר בקיבוץ יזרעאל מחק 16.5 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל צופה הפסד עצום של 200 עד 230 מיליון שקל בשנת 2025, כמחציתו בגין מחיקת נכסים ● מניית מיטרוניקס איבדה 97% מערכה בשיא

הגבלות על שימוש בדלק בבריטניה / צילום: Reuters, Jacob Hughes/Sipa USA

בעולם ערים מוחשכות ומכוניות מושבתות. איך חומקת ישראל ממשבר אנרגיה?

שורת ממשלות מזהירות ממחסור בדלק ובגז בעקבות סגירת הורמוז: "עלינו להתכונן לגרוע ולקוות לטוב" ● הנפגעות המרכזיות הן מדינות אסיה, אך אירופה צפויה להיכנס לסחרור מחירים ● בשטח החלו להיערך: באוסטרליה מציעים נסיעה חינם באוטובוסים כדי לצמצם שימוש ברכב, ובאירופה דורשים להטיל מס על רווחי חברות האנרגיה

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה וההשלכות

ההערכה הרווחת ערב המלחמה שקרסה ● ביבשת הצומחת בעולם גילו לפתע שנתיב שייט אחד יכול להביא למשבר מזון ● תגובת השווקים ביחס למשבר האנרגיה של שנות ה-70 ● והמוניטין שקרס למדינות המפרץ ● ההפתעות הכלכליות בסיכום חמישה שבועות של מלחמה ● טור אורח

קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock

הלהיט של קרנות הנאמנות מגלה: המשקיעים מהמרים על השקל

לפי ניתוח זרימת הכספים של מיטב, הציבור בורח מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים: קרנות כספיות ואג"ח מדינה ● פדיונות גדולים נרשמו בקרנות הסל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

מכלית בריטית במצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

חברת מחקר שלחה אנליסט למצרי הורמוז. מה הוא ראה?

חברת המחקר, שתרחיש אפוקליפטי שפרסמה הפיל רק לאחרונה את השווקים, מודיעה על מהלך לא שגרתי ● שלחה אנליסט למצרי הורמוז בשיא המלחמה, הנקודה שבה מתפתח משבר אנרגיה עולמי

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

נתניהו קיבל את עמדת משרד החינוך: מיום ראשון - חזרה מדורגת ללימודים

כפי שפורסם ב-N12: המתווה של משרד החינוך יתבסס על חזרה הדרגתית לספסל הלימודים בשיטת "הקפסולות" • השר קיש בירך על עמדת רה"מ: "מאפשר חזרה מדורגת של מערכת החינוך לפעילות פרונטלית לאחר חג הפסח - הפעלת המתווה ליום ראשון הקרוב תהיה כפופה להערכת המצב של פיקוד העורף שתתקיים במוצאי החג"

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

השווקים מחכים לראות מה טראמפ יעשה: ירידות בחוזים בוול סטריט

המסחר באסיה מתנהל הבוקר במגמה מעורבת, והחוזים בוול סטריט אדומים ● מחירי הנפט ממשיכים לטפס ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות בשלישי בלילה" ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי של עליות ● המכתב השנתי של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ● וגם: איך יגיבו השווקים ביום שאחרי?

הבניין שקרס. כשלים בבנייה ובתחזוקה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מי אחראי על הבניין שקרס בדרום תל אביב, וכמה נוספים כאלו יש

בשבוע שעבר קרס בניין באזור שוק לוינסקי בתל אביב - שלא מפגיעת טיל ● ברשימת המבנים המסוכנים של העירייה יש מאות מבנים, אבל האחריות לתיקונם מוטלת על הבעלים, והשוכרים נופלים בין הכיסאות

יהוא עופר, מנכ''ל אודיסייט / צילום: שלומי יוסף

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לת"א

אודיסייט, המפתחת פתרונות מבוססי AI לניטור ותחזוקה של רכיבים, תשתיות ומכונות, הונפקה אשתקד בנאסד"ק ● בין לקוחותיה חיל האוויר הישראלי וסוכנות החלל האמריקאית