גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock
השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

למרות שהוכרזה הפסקת אש בעזה, הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת לא מפסיקים להדגיש כמה המצב הביטחוני רגיש ועלול להסלים בכל רגע. וכשיש תחושת מלחמה מתמדת באוויר, קשה שלא להיזכר שלמעשה ישראל נמצאת מבחינה פורמלית במצב חירום רצוף מראשית קיומה. אבל מה פירוש הדבר, ומה יקרה ביום בו נחליט שמצב החירום תם?

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה
האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?
מה קרה בעבר לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

מצב חירום: למה ואיך?

מה בעצם המשמעות של מצב חירום? הכרזה על מצב שכזה משמעה שהמדינה סבורה שהיא נתונה תחת איום כלשהו, ולכן יש להעביר חלק מהכוח לחוקק מהרשות המחוקקת לרשות המבצעת. "יש מצבי חירום שמחייבים שינוי במתכונת שלטון החוק לעומת הזמן 'הנורמלי'", אומר פרופ' עלי זלצברגר, מרצה למשפטים ומומחה לשלטון החוק במצבי חירום וניתוח כלכלי של החוק באוניברסיטת חיפה.

"מצב החירום יכול להיות רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות, מלחמה, טרור וגם התמוטטות כלכלית. עם הכרזת מצב חירום על ידי הכנסת, לממשלה יש סמכויות לתקן תקנות לשעת חירום - כלומר, חקיקה שעוברת מידי הכנסת לממשלה, ויכולה להסתיים במהירות. ההכרזה גם מכניסה לתוקף חוקים שתקפים רק בעת חירום. הרציונל הוא שבשעת חירום לממשלה יש יותר סמכויות והיא יכולה להגביל את חירויות הפרט".

הרעיון של מצב חירום נמצא איתנו עידנים. "הוא קיים כבר מהרפובליקה הרומית", ממשיך זלצברגר. "ביומיום, היו שני קונסולים ששלטו ביחד בשוויון מוחלט ביניהם. עם הכרזת מצב חירום היו ממנים דיקטטור - שליט עם כוח כמעט בלתי מוגבל - לשישה חודשים". שלב חשוב בהתפתחות של הכרזת מצב החירום, הוא מסביר, עובר במאה ה-20.

בעקבות נפילת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים, תוך שימוש לרעה בהכרזת מצב חירום, מדינות רבות קבעו מנגנונים שמונעים מאדם אחד להכריז לבדו על מצב חירום כמו שהיה בגרמניה. ברוב המדינות ההסדר לגבי הכרזת מצב חירום וסמכויות החירום מעוגנים בחוקה".

איך זה עובד בישראל?

בישראל אין חוקה, אבל מנגנון ההכרזה על מצב חירום מוסדר בחוק. כבר בפקודת סדרי השלטון והמשפט מ-1948 נקבע המנגנון להכרזת מצב חירום. מאז, מעמדו שודרג והוא מעוגן כיום בסעיפים 38-39 לחוק יסוד: הממשלה. לפי החוק, הכנסת מכריזה על מצב חירום, ובכך מעניקה לממשלה את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום.

בכוחן של התקנות "לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים". כל זאת, בתנאי שאין הוראה בחוק שחוסמת את האפשרות הזאת (זה המצב, למשל, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). עם זאת, התקנות לא יכולות "למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם". עוד החוק דורש שלא יותקנו תקנות לשעת חירום אלא אם מצב החירום מחייב זאת לטובת הגנת המדינה והציבור, והן פוקעות תוך שלושה חודשים אלא אם הוארכו בחוק או שהכנסת ביטלה אותן.

עוד קובע חוק היסוד, שתוקפו של מצב החירום שהכריזה הכנסת לא יעלה על שנה, אבל שניתן להאריך אותו. בפועל, הוא אכן מוארך כמעט אוטומטית מדי שנה. "מאז הקמת המדינה מצב החירום הוא המצב הקבוע, בררת המחדל", אומר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' זלצברגר מרחיב: "המצב בישראל הוא תקדימי. אין אף מדינה בעולם שנמצאת תחת מצב חירום מאז הקמתה. הממשלה תמיד יכולה לחוקק מעל סמכויות הכנסת".

אבל לא רק תקנות נובעות ממצב החירום הזה. עוד מוסיף ד"ר פוקס שישנם גם חוקים קבועים שיפקעו אם ישראל לא תהיה יותר במצב חירום: "חוקים כמו חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), שמסדיר את סוגיית המעצרים המינהליים, וחוק פיקוח על מוצרים ושירותים קיימים רק בעת מצב חירום". הדבר אף בא לידי ביטוי בתשובת המדינה לבג"ץ מול עתירה מ-1999 להפסקת ההארכה הקבועה של מצב החירום.

"המדינה בתגובתה הסכימה שאין מצב חירום מתמיד, אך טענה שיש חוקים רבים התלויים במצב החירום, ויש צורך לעבור עליהם, לשנותם או לעגנם מחדש - ועד אז, נצטרך עדיין להיות במצב חירום", אומר זלצברגר. השניים מסבירים שמאז אכן היה פרויקט של משרד המשפטים להפיכת החוקים האלו לרגילים ולא תלויים במצב החירום, ומספר החוקים מסוג זה אכן צומצם. הפרויקט טרם הסתיים, אבל מאז לא היו עתירות נוספות בנושא.

פוקס מוסיף שעל תקנות וחוקי שעת החירום יש אלמנט חקיקתי נוסף שחשוב להכיר: תקנות ההגנה (שעת חירום), שירשנו מהמנדט הבריטי. "אלו לא תקנות לשעת חירום שהממשלה מתקינה וחלקן עדיין בתוקף", הוא אומר. "לא מחוקקים אותן כחוק רגיל כדי שלא תהיה ביקורת מבג"ץ. למשל, התקנות שמאפשרות הריסת בתים וצנזורה. חלקן בוטלו עם השנים ונחקקו במקומן סעיפים בחוקים ישראליים רגילים, כמו חוק המאבק בטרור, אבל השאר עדיין בתוקף ולא תלויות בשעת חירום. הן תמיד שם עד שיבטלו אותן או ינרמלו אותן בחוקים ישראליים רגילים".

גבולות הסמכויות

העובדה שישראל נמצאת במצב חירום תמידי משמעה מתן סמכויות רבות לממשלה על חשבון הכנסת. "כיום אין הרבה ניצול לרעה של המצב הזה," אומר זלצברגר. "הממשלה לא מתקנת סתם תקנות לשעת חירום. עד שנות ה-80 תקנות חירום שימשו גם לנושאים שאינם חירומיים, אך מאז פסיקות בג"ץ בשנות ה-90 הדבר צומצם משמעותית".

באילו פסיקות מדובר? הנה כמה דוגמאות. ב-1990 ח"כ אברהם פורז עתר נגד השימוש בתקנות חירום לצורכי תכנון ובנייה נוכח העלייה מברה"מ. שר השיכון דאז אריאל שרון ראה בכך מצב חירום דיורי, והתקנות אפשרו לו לקבוע תוכניות חירום שלא חלות עליהן חוק רישום קבלנים ומגבלות חוקיות נוספות.

בג"ץ קבע שזה לא השימוש הראוי בתקנות לשעת חירום: "בנסיבות אלה יש צורך לנקוט אמצעים בלתי שגרתיים, להתגבר על מכשולים ביורוקרטיים ולגייס משאבים כדי להיערך במהירות וביעילות… כמו כן, אין לנו כל יסוד להטיל ספק בכך, שהשר מאמין, בתום לב, שהתקנת תקנות לשעת חירום היא הדרך הנאותה להשיג את יעדיה הדחופים של קליטת העלייה… עם זאת, כוללות התקנות הוראות מרחיקות לכת… התעלמות מתוכניות לפי חוקי התכנון והבנייה ופטור מרישיונות, מהיתרים ומאישורים. כל טעות בעניינים אלה עשויים להיות בכייה לדורות… אם קיימת אפשרות, שבאותו פרק זמן ייתן המחוקק הראשי את דעתו על אותו נושא, מן הראוי הוא, שהרשות המבצעת תמשוך את ידה מהתקנת תקנות לשעת חירום".

ב-1998, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הממשלה התקינה תקנות לשעת חירום שיאפשרו שימוש בדרכי הזדהות שאינן תעודת זהות בשל עיצומים במשרד הפנים. בג"ץ קבע שיש להשתמש בתקנות חירום רק כשהכנסת משותקת, ובשאר הזמן להישען על חקיקה ראשית.

"בית המשפט צמצם את השימוש בתקנות חירום רק למקרים שנבעו ממצב חירום אמיתי", אומר ד"ר פוקס. "משנות ה־90 השימוש בתקנות חירום ירד דרמטית, כמעט נעלם. בקורונה זה חזר בחדות. אחרי כמה חודשים עברו מודל - חוק הקורונה העניק סמכויות מיוחדות לממשלה למצב חירום בריאותי. התקנות אושרו תחילה בוועדת הקורונה ואז בוועדת החוקה".

מצב החירום המתמשך הביא לירידה במעמדו שלו. "מכיוון שיש מצב חירום תמידי, נוצר צורך להוסיף מצבי חירום מיוחדים עם סמכויות נוספות", מסביר זלצברגר. "למשל, הכרזה על מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני. לא היו צריכים הכרזה כזאת אם היינו משתמשים במצב חירום כמו מדינות אחרות".

עוד כתבות

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות בת"א שזינקו ביותר מ-100% – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בבורסה בת"א מעריכים כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר למימוש רווחים ● הכלכלנית שממליצה להגדיל החזקות מעבר לים ● מבט על גוגל ואנבידיה מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● והאם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו?

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים? / צילום: שירי נועה חסון

פער של שנתיים ו־200 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים?

בשכונת דרום־מערב בבת ים, נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של 111 מ"ר, תמורת 2.63 מיליון שקל ● הבניין משופץ עם מעלית ונמצא בקו שלישי לים ● לפני כשנתיים נמכרה דירה זהה בבניין, בקומה הרביעית, תמורת 2.8 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב