גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אשתי ואני תכננו את הפרישה המושלמת. ואז היא חלתה

בעל טור לשעבר בוול סטריט ג'ורנל חולק את הלקחים הקשים שנאלץ ללמוד על החיים שאחרי שנות העבודה

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock
תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

שמעתי את הפתגם הזה פעמים רבות: "האדם מתכנן, אלוהים צוחק". פשוט אף פעם לא שיערתי שהוא יחול על הפרישה שלי.

לפני 10 שנים עזבנו אשתי קארן ואני את עבודותינו במשרה מלאה. ארבע שנים בלבד לאחר מכן, קארן אובחנה כחולת אלצהיימר. בתוך שנה, הפכתי למטפל במשרה מלאה, תפקיד שאני עדיין ממלא כיום. חיי הפרישה שתכננו ועבדנו לקראתם במשך זמן רב כל כך - התפוגגו.

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?
מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

למרבה האירוניה, עבדתי יותר משלושה עשורים ככתב ועורך בוול סטריט ג'ורנל, ובשנותיי האחרונות בעיתון עסקתי בכתיבת טורים ועריכת מאמרים על פרישה ותכנון פרישה. הייתי אפילו שותף לכתיבת ספר על החיים המאוחרים, "איך לתכנן אותם, לחיות אותם וליהנות מהם", כפי שהבטיחה כותרת המשנה.

לכן, כשעזבתי את ה"ג'ורנל" וקארן פרשה מעבודתה בהוראה, היינו בטוחים בעצמנו ככל שגימלאים טריים יכולים להיות. הייתה לנו תוכנית. היו לנו החסכונות שלנו. הייתה לנו הבריאות שלנו. כל מה שנותר היה להרים כוסית לכבוד מזלנו הטוב וליהנות מההרפתקה.

כיום, ההרפתקה הזו מאתגרת, במקרה הטוב. אלצהיימר, כמו מחלות רבות שמתקדמות לאורך זמן, היא קורעת לב, מייאשת ומתישה לסירוגין. עבורי, בפרט, החוויות שלנו הפכו על פיהן הרבה ממה שידעתי, או חשבתי שידעתי, על החיים בשלביהם המאוחרים - למשל הוודאות שאוכל לשלב בקלות פנאי, עבודה והתנדבות.

אך עם זאת, אני רוכש השכלה - לומד על חלקים של הפרישה שפספסתי או שהתעלמתי מהם, ומגלה מהם הדברים החשובים ככל שאנו מתבגרים. קארן ואני אולי קיבלנו קלפים גרועים, אבל אנחנו עדיין לגמרי במשחק.

הימים שלנו סובבים כמעט אך ורק סביבה

ראשית, ואין צורך לנסות לייפות זאת, הימים שלנו סובבים כמעט אך ורק סביב קארן, שזקוקה לעזרה בכל דבר: אכילה, התלבשות, רחצה, שימוש בשירותים, נטילת תרופות, צחצוח שיניים, סירוק שיער, כניסה ויציאה מהמיטה, והרשימה עוד ארוכה. ומה שהכי עצוב הוא שקארן כמעט ולא מדברת יותר. האלצהיימר גזלה ממני ומחברתי הטובה ביותר את היכולת לשוחח.

כל האמור לעיל מתרחש על רקע של פרנויה, שהיא מאפיין נפוץ בסוג זה של דמנציה. לפעמים, קארן חושבת ש"אנשים רעים" באים לקחת אותה, ולכן מתעקשת שעליה לעזוב את ביתנו. וזה מה שהיא עשתה ערב קר אחד לפני שנתיים, כשחמקה מהדלת האחורית בזמן שהייתי בטלפון. לאחר כמעט שלוש שעות של חרדה איומה, המשטרה מצאה אותה, מכווצת במרפסת של שכן (עכשיו יש לנו מערכת אזעקה שמתריעה בפניי בכל פעם שדלת חיצונית נפתחת).

מבחינתי, הטיפול בקארן הוא כבוד, הזדמנות לקיים את ההבטחה שנתתי לה לפני 47 שנים, "בחולי ובבריאות". לפחות זה מה שהלב שלי אומר לי. מצד שני, המוח שלי שואל יותר ויותר: האם אתה בטוח שאתה יכול לעשות זאת?

עייפות היא ללא ספק הבעיה הגדולה ביותר שלי. אני תמיד עייף, בעיקר מן העזרה לקארן בכל יום, אך גם מחוסר שינה בגלל הדאגה ממה שמצפה לי. כלומר: איך, וכמה מהר, התסמינים שלה יחמירו? (והם יחמירו. ככה המחלה הזאת עובדת).

האם אני יכול להמשיך לטפל בה בכוחות עצמי? (כן, אני יכול לשכור עזרה, אבל התפיסה שלי - חלקה מתוך עיקרון, חלקה מטיפשות - היא שהמשימה הזו היא באחריותי ורק שלי). האם אצטרך, בשלב מסוים, להעבירה את קארן למוסד לטיפול במחלות דמנציה? (או שאולי עליי לעשות זאת עכשיו? חבר טוב חושב שקארן יכולה להפיק תועלת היום מהטיפול המיוחד במסגרות כאלה).

ואיך יעמוד החיסכון שלנו בכל הנוגע לתשלום עבור שירותים כאלה? (עלות טיפול איכותי באזור המגורים שלנו מתחילה בכ-12 אלף דולר לחודש.)

גרוע מכך, החרדות האלה מתובלות לעיתים ברגעים של כעס ורחמים עצמיים. אני מכיר, כמובן, בכך שהחיים אינם הוגנים, ושמשפחות רבות מתמודדות עם נסיבות אכזריות בהרבה משלנו. עם זאת, איני יכול שלא להרהר בדברים שהיו יכולים להיות: השיעורים וההרצאות שקיווינו להשתתף בהם, ההתנדבות שרצינו לעסוק בה, הטיולים שתכננו יחד.

לעבור למקום קטן יותר, שקל יותר להתנהל בו

ושם, כשאני בשפל המדרגה שלי, האמונה שלי נכנסת תמיד לתמונה. מובן שלקארן ולי כבר אין את אותה הפרישה שדמיינו. אני יכול להתעצבן ולהתבכיין על זה, או שאני יכול לקבל את זה ("לכל זמן ועת לכל חפץ") ולהיות אסיר תודה על מה שבורכנו בו: יש לנו זה את זו, ואת האהבה והתמיכה של המשפחה והחברים שלנו. והכי חשוב, אנחנו עדיין יכולים ליהנות מהפרישה. אף שעכשיו, אני מעדיף לחשוב עליה כ"מיני-פרישה" שלנו.

בכל יום קארן ואני יוצאים להליכה איטית; לפחות פעם בשבוע, אנחנו נפגשים לארוחת צהריים או ערב עם חברים. אנחנו נרשמים לשיעורי ציור, המיועדים לאנשים עם דמנציה ולאלה המטפלים בהם, ומשחקים "בינגו לגיל הזהב" בכנסייה שלנו. אנחנו מבקרים את שתי בנותינו ונכדותינו. אנחנו הולכים לסרטים (הצגות יומיות בימי חול, אף שקארן נרדמת בדרך כלל); אנחנו הולכים לבריכת השחייה השכונתית שלנו בקיץ ומשתכשכים במים הרדודים. אנחנו מסיעים חברה טובה לתורים הרפואיים שלה. אנחנו מדפדפים באלבומי תמונות, ושרים שירים ממחזות זמר בברודווי (באופן מפתיע, קארן עדיין מסוגלת, לפעמים, לשיר, גם אם אינה מדברת). אנחנו מחזיקים ידיים, ומחייכים זה לזו - תמיד.

בקיצור, אנחנו מחפשים ומוקירים רגעים קטנים. אלה, למען האמת, תמיד היו החלקים הטובים ביותר בנישואינו. ועכשיו הם החלקים הטובים ביותר בפרישה שלנו.

ועם זאת, החוויות שלנו גם לימדו אותי - מומחה הפרישה לכאורה - כמה לקחים על פרישה. ללמוד ולכתוב על החיים המאוחרים זה דבר אחד; אך זהו דבר אחר לגמרי לחיות אותם ולהבין מהם הדברים שהייתי רוצה לעשות אחרת, או, במיוחד, מהם הדברים שאני מצטער שדחיתי.

במבט לאחור, למשל, קארן ואני היינו צריכים לעבור לדירה קטנה יותר. דיברנו על כך במשך שנים: למכור את הקן הגדול והריק שלנו (שבו חדר השינה שלנו ממוקם בקומה השנייה) ולעבור למקום שקל יותר להתנהל בו והעלויות שלו בנות השגה - בית או קהילה שבה נוכל "להזדקן במקום". הייתי בטוח שזו תהיה ההחלטה הנכונה בטווח הארוך, במיוחד אם אחד מאיתנו או שנינו נחלה או ניעשה נכים.

כפי שקורה לעתים קרובות, האינרציה הפריעה לממש זאת. כיום, אני עסוק בטיפול בקארן; הטיפול גם בבית ובחצר הגדולה שלנו הוא כאב ראש שיכולתי להימנע ממנו.

ויש גם את הטיולים. קארן ואני יצאנו לכמה טיולים נפלאים בארבע השנים שלפני האבחנה שלה, אך היו עדיין מספר נסיעות שחלמנו עליהן ברשימת הדברים שרצינו להספיק (לדוגמה, נסיעה ברכבת ברחבי קנדה). הנחנו, כמובן, שיהיה לנו די זמן - תריסר שנים לפחות - לממש את הפנטזיות האלה. היה לנו ברור שלא היה צורך למהר.

שוב, במבט לאחור, הלוואי שהיינו מנהלים את החלומות שלנו אחרת. איני חושב שהיינו בהכרח דוחסים יותר טיולים בשנים הראשונות של הפרישה. ובכן, אולי אחד או שניים. אבל היינו יכולים לתעדף טוב יותר ולהוציא לפועל את הטיולים שהיו הכי חשובים לנו.

הרעיון הזה - לתת עדיפות לנסיעות שלנו - נראה מובן מאליו עכשיו. במבט לאחור, אני מניח שחשבתי שהחיים יכבדו יותר את תוכניות הפרישה שלנו.

הטעות: לא נערכנו למימון טיפול ארוך טווח

גם טעות כלכלית שעשינו מטרידה אותי. אני חושב שגמלאים לעתיד מוכרחים שתהיה להם איזושהי תוכנית למימון טיפול ארוך טווח, במידת הצורך. מחקר פדרלי משנת 2019 מצא כי 70% מן המבוגרים שמגיעים לגיל 65 יזדקקו לסוג כלשהו של שירותים או תמיכה ארוכי טווח לפני מותם. לכן, בסוף שנות ה-50 לחיי, התחלתי לחקור את האפשרות לרכוש ביטוח סיעודי עבורי ועבור קארן.

הבעיה הייתה שהתחלתי את המחקר שלי מאוחר מדי. בסופו של דבר אני זכיתי לכיסוי - אבל קארן לא. לו הייתי פועל מוקדם יותר הסיבה לכך לא הייתה צצה, ככל הנראה, והבקשה של קארן לא הייתה נדחית.

אל תבינו לא נכון: אני לא אומר שביטוח סיעודי לטווח ארוך מתאים לכולם; החסרונות מתועדים היטב. אבל שוב, תכנון האפשרות של טיפול ארוך טווח והעלויות הנלוות - שעלולות להיות גם מטלטלות - הוא חיוני. אני עדיין חוקר את הנושא הזה ודן בו עם היועץ הפיננסי שלנו. כרגע, עם זאת, כל החשבונות הקשורים לטיפול בקארן משולמים מן החסכונות שלנו.

יש חרטה אחת שאני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה: אני משוכנע, היום, שהדמנציה של קארן החלה מוקדם, אולי מוקדם בהרבה מכפי שהבנו. או שפספסתי חלק מהסימנים (למשל, אובדן העניין ההדרגתי שלה בגינון, פעילות שאהבה), או שפשוט הייתי בהכחשה.

כן, בסופו של דבר התחלנו להתייעץ עם נוירולוג. במבט לאחור, זה כנראה לא היה מהר מספיק. הייתי מייעץ לכל אחד כיום לפנות לעזרה מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר - בפרט לנוכח העובדה כי קיימות תרופות חדשות שיכולות לעזור להאט את הדמנציה בשלביה המוקדמים אצל חלק מהחולים.

חברים שואלים אותי לפעמים אם הייתה לי חוויה "הוליוודית" עם קארן. הם מתייחסים, בדרך כלל, לסצנת הסיום בסרט "היומן", שבה אישה, הסובלת מדמנציה, חווה רגע של בהירות מדהימה ופתאום מזהה את בעלה (אני חושב שקארן יודעת מי אני בערך מחצית מהזמן).

זה לא היה בדיוק הוליווד, אבל מקרה שקרה לאחרונה עשוי אולי יחזק אותי לקראת כל מה שעתיד לבוא. עזרתי לקארן להתייבש אחרי מקלחת, ולחשתי לה, כפי שאני נוהג לעשות לעתים קרובות, "אני אדאג לך, ​​מותק. אני אדאג לך". קארן, ככלל, מעבר להנהון בראשה, כבר לא עונה לשום דבר שאני אומר לה. אבל בבוקר ההוא, היא הרימה את מבטה, חייכה חיוך רחב ואמרה: "ואני אדאג לך".

נכון, מותק. תמיד.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה