גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA
קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

האם אם־כל־המשפיעניות, קיארה פראני, תיכנס לכלא לאחר שהטעתה צרכנים?
פראני בת ה־38, אחת המשפיעניות המובילות בעולם בתחום האופנה והלייף סטייל, עומדת בפני הליך פלילי חמור - ואולי אף בפני עונש מאסר של שנה ושמונה חודשים - בעקבות קמפיין שפרסם עוגה לחג המולד, שהוצג באופן מטעה כתרומה לבית חולים. המקרה שלה הוא חלק ממגמה של ביקורת הולכת וגוברת כלפי משפיעניות, בעקבות מקרים בהם פרסום או שיתופי פעולה מסחריים לא שיקפו את המציאות בפועל, והטעו את הצרכנים לכאורה.

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI
הרבה מעבר לקוד קופון: כך צמח ענף המשפיענים בישראל ל-5 מיליארד שקל בשנה

עלייתה של קיארה

קיארה פראני היא אולי המשפיענית הראשונה, זו שסביב פועלה נטבע המושג. היא החלה את הקריירה שלה ב־2009, בעת שהייתה סטודנטית למשפטים במילאנו, אז פתחה יחד עם בן זוגה דאז את בלוג האופנה The Blonde Salad. פראני הייתה בין הראשונות שהבינו שאפשר להפוך בלוג אישי לעסק, כשהציגה שילוב חדשני בין אופנה, הצצה לחיים האישיים ואסתטיקה מוקפדת. הבלוג הפך במהירות לוויראלי, ומגזיני אופנה מובילים הכתירו אותה כבלוגרית המשפיעה בעולם.

פראני ידעה לנצל בדיוק בזמן את עליית האינסטגרם, ובנתה סביבה קהילה עצומה. בהמשך, פראני הרחיבה את פעילותה לתחום העסקי, ויצרה את מותג האופנה העצמאי שלה, Chiara Ferragni Collection, המזוהה עם סמל עין קורצת המעטר את הבגדים והאביזרים.

עד 2019, פראני הפכה לתעשייה שלמה של אישה אחת: היא הופיעה על השער של מגזין ווג, הרצתה בהרווארד על המודל העסקי שלה, והפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי בינלאומי מצליח.

שערוריית עוגת הפנדורו

ב־2022 החלה הנפילה. קמפיין עוגת חג המולד המסורתית המכונה "פנדורו", מבית חברת המזון האיטלקית Balocco, אותה פרסמה פראני כ"מוצר צדקה", התגלה כהטעיה. על גבי האריזה נכתב כי פראני והחברה "יתמכו כתרומה בבית החולים רג'ינה מרגריטה בטורינו", אך חקירה העלתה כי הסכום שהועבר לבית החולים היה חד-פעמי, קטן, והועבר עוד לפני תחילת המכירות וללא כל קשר למספר הרכישות.

פרשת העוגה, שזכתה לשם "שערוריית עוגת הפנדורו" (Pandorogate), הכתה גלים בציבור האיטלקי. רשות התחרות במדינה הטילה על פראני קנס של מעל למיליון אירו. האישומים הסלימו: השנה, התובעים במילאנו פתחו נגד פראני בהליכים פליליים בגין "הונאה מחמירה", ודורשים שתקבל עונש של שנה ושמונה חודשי מאסר.

ההשלכות העסקיות לא איחרו לבוא. מותגים גדולים ביטלו שיתופי פעולה עם פראני, החברה שלה דיווחה על צניחה חדה בהכנסות, והמוניטין של מי שנחשבה במשך יותר מעשור לאחת הנשים החזקות בתעשיית המשפיענות ספג את הפגיעה הקשה ביותר בקריירה שלה. זאת, אם זה לא מספיק, במקביל לשערוריית גירושים מתוקשרים וכואבים עם אב שני ילדיה.

עם יציאתה מבית המשפט אמרה פראני לעיתונאים: "פעלנו מתוך תום לב וכוונה טובה. אף אחד לא הפיק מכך רווח. אני בטוחה בכך, וזה כל מה שאני יכולה לומר", לפי עיתון La Presse. עורך דינה הוסיף כי "חפותה תתברר". פראני צפויה להתייצב בבית המשפט בסוף דצמבר, אז תוצג טענת ההגנה, ופסק הדין יינתן ככל הנראה בחודש ינואר הקרוב.

ביקורת חריפה

גם בישראל אמון הציבור במשפיעניות נמצא בירידה מתמשכת. עוד ועוד מקרים חושפים את הפער בין מה שהמשפיעניות מפרסמות לבין המציאות. השנה, לדוגמא, משרד התחבורה הפיק קמפיין לקידום תוכנית "צדק תחבורתי", אליו גויסו דמויות מוכרות כמו מיה דגן, יעל בר זוהר, דניאל גרינברג ומיכל הקטנה. כולן הופיעו בסרטונים שקידמו את מה שתואר כ"הטבה לציבור".

די מהר התעוררה ביקורת ציבורית: הכסף לפרויקט הפרסומי הגיע מכספי ציבור, אך הסכום המלא לא פורסם; הקמפיין הדגיש הנחות בתחבורה הציבורית, אך התעלם לחלוטין מהעובדה שבתקופת כהונת השרה רגב מחירי התחבורה הציבורית זינקו כך שנסיעה בודדת עולה (כיום) 8 שקלים (העלאה נוספת ל-9 שקלים נדחתה בינתיים); בנוסף, ברשת עלו ביקורות על כך שהמשפיעניות אינן משתמשות בעצמן בתחבורה הציבורית אלא מתניידות עם רכב פרטי.

סערה נוספת התרחשה סביב משפיענית האוכל הישראלית דניאל עמית. אחרי שספגה טענות על תמחור מופרז של עוגת שוקולד פשוטה, עמית החלה לקדם תוספי תזונה לנשירת שיער. ואז, פחות מחודש לאחר מכן, החלה עמית להמליץ על תוספות שיער. השילוב בין שתי ההמלצות, כמובן, נתפס על ידי העוקבים כסתירה מבלבלת.

עמית הגיבה וטענה שאין מדובר בקמפיין אלא בשימוש אישי, אך הציבור הישראלי חש שמשהו עקום בממלכת המשפיעניות. אל עמית הצטרפה המשפיענית אדל בספלוב, ששקידמה קרם פנים שחלק מהגולשים טענו כי הוראות השימוש בו לא היו ברורות, וכתוצאה אחת העוקבות דיווחה שנגרמו לה כוויות. המקרה הפך לבדיחת רשת מרה, אבל האמון נפגע באופן ממשי.

בהתאם להלך הרוח הזה, הסטייליסטית דורין אטיאס הטילה ביקורת חריפה על משפיעניות בתוכנית הרדיו שלה, ועוררה סערה כשיצאה נגד המושג: "את קוראת לעצמך משפיענית? איפה אתן בזמן אמת?... אתן המוכרניות הכי זולות, אתן לא משפיעניות. להשפיע זה דבר גדול. אתן מעיזות לקרוא לעצמן בשמות כל כך מפוצצים, איפה אתן כשצריך אתכן? את סוחרת בשוק".

ומה אומר החוק בישראל?

חוק הגנת הצרכן הישראלי אוסר הטעיה של צרכנים, כמו גם פרסום סמוי. החוק קובע כי פרסומת העלולה להטעות אדם סביר תיחשב כפרסום מטעה, גם אם תוכנה אינו מטעה. כך, החוק למעשה מחייב את המשפיעניות ליידע שהפרסום בשיתוף פעולה או ממומן על ידי גורם חיצוני, כדי למנוע מצב בו צרכנים עלולים להניח שאין מדובר במסר שיווקי. הגדרת המושג "פרסומת" כוללת גם "פרסום שמומן או נתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת".

דודו אבן חן, דובר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אומר לגלובס: "לרשות יש סמכות לתת קנסות ועיצומים כספיים על הטעיה ולהגיש כתבי אישום פליליים במקרים חמורים. לרוב זה הליך ארוך ומסורבל".

אבן חן מוסיף, ומסייג: "יש לבדוק כל מקרה לגופו. אם משהו הוצג כפרסומת ולא בגלוי, זה עלול להטעות את הצרכן". הוא מזהיר: "הצרכנים צריכים להיות ערניים… הצעירים מבינים את זה, הוריי המבוגרים לא. צריך להסביר לדור המבוגר שהן מקבלות תמורה".

עוד כתבות

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

החשש בחמאס מהצעד של ישראל - וההנחיה: "להתרחק מהמזגן"

למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה