גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי
כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

התחזקות השקל היא חדשות טובות עבור לא מעט ישראלים. היא מביאה להורדות מחירים בסופר, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי. אבל לא כולם מרוצים מהתחזקות המטבע הישראלי. מי שהשקיעו במסלולים בחו"ל, בעיקר אלה העוקבים אחר מדד S&P 500, חוו על בשרם איך תשואות דו־ספרתיות הופכות לחד־ספרתיות רק בגלל המט"ח. כעת, עונת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שהסתיימה בשבוע האחרון, מספקת למשקיעים הצצה לשורה של נפגעות נוספות מהמגמה: היצואניות.

17 מניות בת"א זינקו במעל 100%. האם יגיע גל מימושים בסוף השנה?
איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

חברות תעשייה הנסחרות בת"א רשמו מתחילת השנה פגיעה שמוערכת במאות מיליוני שקלים בשל התחזקות השקל מול הדולר. המטבע המקומי רשם ראלי חריג ביחס למקבילו האמריקאי בשנה האחרונה, והוא אף דרדר את הדולר לרמות שפל שלא נראו שלוש שנים. הסיבות להתחזקות הזו נעות מהירידה בפרמיית הסיכון של הכלכלה המקומית, ועד עסקאות ענק בהייטק ובתעשייות הביטחוניות. מתחילת השנה הדולר נחלש בכ־11% מול השקל, ומאז השיא האחרון שלו, עם פרוץ המלחמה, הוא הידרדר בכ־21%.

"פגע לנו בצורה דרמטית ברווחים"

"בכל מה שקשור למט"ח, עברנו שנתיים מאוד קשות שהשפיעו עלינו בצורה משמעותית", מספר בכיר בחברה תעשייתית שעיקר מכירותיה מתבצעות בחו"ל ונפגעה מההתחזקותו של השקל בשנה האחרונה. "אנחנו ממש לא לבד בסיפור הזה ואפשר לראות את זה בדוחות של הרבה חברות נוספות. השקל התחזק השנה מול הדולר וגם מול מטבעות אחרים, וזה פגע לנו בצורה דרמטית ברווחים".

מרבית החברות אינן מציינות את מידת הפגיעה של היחלשות הדולר אלא מסבירות, כי "השפעת שער החליפין של הדולר" או "השפעה שלילית של שער החליפין" עומדות מאחורי השחיקה בהכנסות וברווחים.

בשוק המקומי פועלות לא מעט חברות תעשייה שמוכרות את מרכולתן ברחבי העולם, וכל עלייה בשערו של המטבע המקומי פוגעת בהכנסות שהן מציגות, בשל התרגום שלהם לשקלים בדוחות, אך עוד יותר בשורת הרווח הכוללת את ההוצאות שלהן במטבע המקומי.

"בסוף הסיפור הוא מאוד פשוט", מסביר מנהל באחת מאותן חברות. "חברות יצואניות שיש להן פעילות משמעותית בישראל, צריכות לשלם לעובדים בשקלים, לזה תוסיף ארנונה, חשמל, תחזוקה ועוד כל מיני הוצאות שגם נעשות בשקלים. מצד שני, רוב ההכנסות שלהן הן בדולרים. כך שאם שער השקל גבוה, אז ההוצאות שלהן גדלות באופן יחסי, והרווחיות נשחקת, ולהיפך כמובן".

החברה שראתה 57 מיליון ש' נמחקים בשנה

לצד היצואניות, מי שעוד עשויות להיפגע מהתחזקות השקל מול שוק המט"ח הן חברות נדל"ן ואנרגיה מתחדשת שמחזיקות נכסים מניבים בחו"ל, דוגמת אלוני חץ, ג'י סיטי שבשליטת חיים כצמן וסאמיט של זוהר לוי. חברות אלה אמנם מממנות את הפרויקטים שלהן במטבע הפעילות (של ארץ היעד), אך אם הן מציגות את תוצאותיהן בשקלים, התחזקות המטבע המקומי גוררת לרוב השפעה שלילית על שווי הנכסים, ההון העצמי, ופרמטרים תפעוליים.

הצצה להשפעה של השינויים בשער המטבע על תוצאות החברות, ניתן לקבל מקריאה של דוחות יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס. על אף שרוב מוחלט של מוצריה נמכר מעבר לים (ארה"ב, אירופה ואוסטרליה), מפעלי מיטרוניקס ממוקמים בארץ (קיבוץ יזרעאל ומושב דלתון), והיא מעסיקה מעל 700 עובדים בארץ. מה שבאופן טבעי יצר פגיעה משמעותית בתוצאותיה במהלך השנה האחרונה וביתר שאת ברבעון החולף.

בניגוד למרבית עמיתותיה, החברה מקיבוץ יזרעאל, מציינת בדוחות, כי השינויים בשערי החליפין של המטבעות הביאו לקיטון של כ־56.8 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. מה שגם הביא לקיטון של כ־25.2 מיליון שקל ברווח הגולמי, וכ־16.3 מיליון שקל ברווח התפעולי. זאת, בשל התחזקות של השקל מול שלושת המטבעות איתן היא עובדת מעבר לים (דולר אמריקאי, דולר אוסטרלי ואירו).

חברה נוספת שבחרה לציין את היקף הפגיעה בה היא יצרנית המגבונים הלחים ספאנטק. החברה מטבריה סיימה את שלושת הרבעונים של השנה עם קיטון של כ־4.4% בהכנסות, לצד שחיקה של כ־75% ברווח הנקי, שנבעה בין היתר מהתחזקות השקל מול הדולר והאירו. בספאנטק מציינים כי הייסוף בשקל גרע סכום של כ־26 מיליון שקל מההכנסות, ו־7 מיליון שקל מהרווח התפעולי.

עם זאת, מרבית החברות בוחרות כאמור שלא לחשוף באופן מפורט את מידת הפגיעה בהן ומסתפקות בציון השינויים בשערי המט"ח כגורם שפגע בתוצאות. חלק מהחברות מציגות נתונים חלקיים כמו שיעור השינוי בחלק מהפרמטרים ללא השפעות המטבע. אחת מהן היא ענקית המזון שטראוס, שחשופה לשערים של לא פחות מ־9 מטבעות. היא כותבת, כי התחזקות השקל מול מרבית המטבעות "תרמה להקטנת סעיף המכירות נטו והרווח התפעולי".

כך, בזמן ששטראוס, יצרנית של קפה, מעדני חלב וממתקים, בניהולו של שי באב"ד, דיווחה על גידול של 12% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרי שבנטרול השפעות המטבע, בטריטוריות שבהן היא פועלת, היא הייתה רושמת גידול של כ־16%.

תמונה דומה נרשמה גם במהלך הרבעון השלישי שבו היא דיווחה על עלייה של 10% בהכנסות, לעומת גידול של 13% ללא השינויים בערך המטבעות. עם זאת, בשטראוס בחרו שלא לציין את השפעות המטבע על רווחיה.

חברה גדולה נוספת שמתמודדת עם השלכות של שינויים בשערי המטבע היא אל על, שעיקר הכנסותיה בדולרים, ולה הוצאות שקליות לא מבוטלות, בעיקר שכר ותשלומים לספקים מקומיים בארץ. על כן, בחברה מציינים, כי להתחזקות של כ־10% בערכו של המטבע המקומי השפעה שלילית של כ־105 מיליון דולר, על ההוצאות השיקליות שלה (לאחר גידור).

בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה אל על גידול של כ־47 מיליון דולר בהוצאות שכר (לאחר גידור), שכן כאמור הרוב המוחלט של הוצאות השכר של חברת התעופה נקבע בשקלים. מה שתרם לשחיקה של כ־21% ברווח התפעולי של החברה.

מה החברות יכולות לעשות?

כדי למזער את הפגיעה מהתנודתיות בשערי המטבעות אליהן חשופות, יצואניות כמו שטראוס מגדרות את הכנסותיהן באמצעות שימוש בחוזים פיננסים. אלו נעזרים במגוון כלים שמאפשרים להן לקבע רכיבים מסוימים בתוצאותיהם (הכנסות/הוצאות, תזרים וכו'), בשער שמוגדר מראש.

עסקאות גידור אלו נעשות על פי רוב באמצעות חוזי אקדמה (Forward Contract) או עסקת החלף (Swap). בחוזי אקדמה מסכימות החברות לקנות או למכור כמות מסוימת של מטבעות במחיר ובתאריך עתידי קבוע מראש. באופן דומה, בעסקת החלף החברה מחליפה את המטבעות שברשותה במטבעות של גוף אחר, גם כן במחיר ותאריך קבועים מראש, מה שמסייע למתן את התנודתיות בשערי המטבעות ומספק להן יציבות מסוימת. כך החברות מקטינות את החשיפה שלהן לשינויים בערכו של המטבע.

עם זאת, לגידור הפיננסי מגבלות רבות, ולעיתים הוא גם כרוך בעלויות לא מבוטלות מול הגופים הפיננסים. "צריך לזכור שההגנה של חוזים היא רק ברמה השנתית, וקשה מאוד להעריך את השינויים מראש. מה גם שבסוף זה לא מספק הגנה על כל ההכנסות", אומר מנהל של חברה מובילה. "זה אמנם נשמע פרדוקסלי אבל מי שיש לו הגנות טובות לוקח סיכון גדול, כי יש פה מימד משמעותי של אי־ודאות שקשה לחזות", מוסיף יצואן בכיר.

בשוק מציינים, כי דרך נוספת להקטין את החשיפה לשינוי בשערי מטבע, היא באמצעות העברת חלק מההוצאות לדולרים (או מטבעות אחרים) וכן בניית מפעלים ורכישת חברות בחו"ל, בהתאם לאופי החברה. "אנחנו והרבה חברות נוספות מקימות מפעלים ברחבי העולם, לצד המפעלים בארץ. ככה מערכת הייצור שלנו הופכת להיות יותר מאוזנת. אם היא הייתה כולה מושתתת על ישראל, המצב היה הרבה יותר גרוע. בסוף זה תהליך מורכב שלוקח שנים ומוסיף לחברה סיכונים אחרים", אומר בכיר באחת החברות היצואניות.

ההימורים נגד השקל שעלו מאות מיליונים

מי שחוותה על בשרה את הסיכון שבעסקאות גידור היא חברת אלוני חץ שמוביל נתן חץ. חברת ההשקעות בנדל"ן מניב, שחלק מרכזי מפעילותה מתבצע בארה"ב, לקחה בסוף שנת 2023 "הימור" נגד השקל (הגדלת החשיפה של הון החברה לדולר). זאת, על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שהביאה את הדולר לרמה של מעל 4 שקלים, לראשונה מזה יותר מ־15 שנים. אלא שתוך זמן קצר השקל שינה כיוון וחזר לעלות, והביא את אלוני חץ לרשום הפסד של מאות מיליוני שקלים על הפוזיציה שפתחה.

חברה נוספת שסבלה במהלך השנים מהחלטות מוטעות בשוק המט"ח היא שיכון ובינוי. חברת התשתיות והנדל"ן, שבשליטת נתי סיידוף, רשמה במהלך שנת 2023 הפסד של כ־86 מיליון שקל כתוצאה מפיחות חד של 63% בשערו של המטבע הניגרי, הניירה.

"אם זה יימשך נעביר הוצאות לחו"ל"

את עוצמת הפגיעה בחברות אפשר לשמוע בקולות של המנהלים הבכירים, שמפנים אצבע מאשימה לבנק ישראל ולעומד בראשו. "הנגיד צריך להתערב", אומר מנהל באחת מהחברות בשוק. "הוא היה צריך להוריד את הריבית מעבר למה שהוא הוריד (הורדה בשיעור של 0.25%, א"ג), ולהודיע על המשך הורדת ריביות כדי לייצר צמיחה יותר מואצת ובעצם לחזק את הרצון להשקיע בישראל. כפועל יוצא מכך, הדולר היה מתחזק".

"למדינת ישראל יש הזדמנות לצאת מהמלחמה הזאת לצמיחה", מוסיף מנהל בכיר באחת היצואניות. "צריך לזכור שהייצוא הישראלי הוא מאוד מתוחכם, אם השקל ימשיך להתחזק, עוד חברות יעבירו חלקים מההוצאות שלהם מחוץ לישראל. בסוף, אנחנו צריכים להתחרות מול שחקניות בינלאומיות שפחות חשופות להשפעות מטבע". ואכן אם בעבר כל עת שהשקל התחזק עלו היצואנים לכותרות, הרי שכעת, בזמן שהשקל מתקרב לרמות השיא שבהן היה לאחרונה ב־2021 קולם של היצואנים כמעט ולא נשמע.

לאחד הבכירים שבהם יש הסבר ברור לכך: "אף אחד לא מקשיב לדברים מהותיים במדינת ישראל, היצואנים יכולים לצעוק, אבל זה לא ישנה דבר".

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות