טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
עמוק ביערות הישרים כסרגל של מדינת המחוז ברנדנבורג, בערך שעתיים וחצי נסיעה מדרום לברלין, ממוקמת סוללת החץ 3 הראשונה של גרמניה, שנחנכה ביום רביעי בטקס חגיגי ובהשתתפות בכירים ביטחוניים משני הצדדים. הדבר הראשון שבלט לנוסעים לשם בשיירת האוטובוסים שעברו התפתלויות בכבישים צרים, תחת שמיים אפורים וזרזיפי גשם, היתה הגבעה המלאכותית שעליה הוצב המכ"ם המשוכלל של המערכת. הטכנולוגיה הישראלית מאפשרת למערכת לאתר שיגורים היוצאים הרבה מעבר למוסקבה, אבל הגרמנים דווקא השוויצו בהקמת הגבעה. "רואים פה מבחינת כמות הקרקע תכולה של 7,000 משאיות", אמר אחד מהנציגים הגרמניים לתקשורת בגאווה.
● ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים
● המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול
בתוך הבסיס הקטן והמאובטח בגדרות תיל כפולות, מתחת לגבעת המכ"ם, ניצבו שני יציעים ניידים נפרדים על מגרש מסדרים מאולתר. האחד יועד לקהל הישראלי: אנשי משרד הביטחון, התעשייה האווירית, חיל האוויר, שגרירות ישראל בגרמניה, החברות הביטחוניות "אלביט", "רפאל" ו"תומר" ואחרות. כל מי שמעורב בסחר הביטחוני הפורה בין גרמניה לישראל, ושבדרך כלל נמצא רחוק מאוד מאור הזרקורים. הישראלים, קבוצה של קרוב ל-100 בני אדם, התיישבו על כסאות הפלסטיק ביציע הנייד. למרות הקור העז, באזור האפס מעלות, היה נראה כי רובם מתביישים להתכסות בשמיכות שהגרמנים המנוסים פרסו על המושבים. הצלמים הגרמנים הצטוו שלא לצלם אותם.
מהצד השני, ביציע הגרמני, אנשי הלופטוואפה (חיל האוויר), הבונדסווהר (הצבא), משרד הביטחון וחברי ממשלה גרמנים מילאו את המושבים, עם שמיכות על הברכיים, ואליהם הצטרפו בכירים ישראלים - מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור ורבים נוספים בשורה הראשונה.
כלה בירוק זית וקני שיגור
בין שני היציעים, קצת כמו בחתונה הוליוודית, עמדה הכלה. במקרה הנוכחי היא היתה משאית בירוק זית, עם ארבעה כני ייצוב וארבעה קני-שיגור שבכל אחד מהם נמצא מיירט של מערכת החץ, מוכן לטפס מחוץ לאטמוספירה ולנטרל בבטיחות יחסית כל איום בליסטי, גרעיני או אחר. זו הפעם הראשונה שלגרמניה יש יכולת כזו. זו הפעם הראשונה שמדינה כלשהי קונה את מערכת החץ. זו העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם, והגרמנים "הימרו" עליה עוד לפני המלחמה עם איראן.
"אתה צריך לשמוע איך הם דיברו אתנו אחרי שיירטנו את הטילים של החות'ים וגם אחרי זה מאיראן", אמר משה פתאל, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, שהשתתף גם הוא בטקס, "הם אמרו לנו 'אנחנו מסתובבים כאן במסדרונות בברלין עם חזה נפוח מגאווה - בגלל שהחלטנו נכון'".
לקח שנתיים בלבד - זמן מהיר מאוד במונחי עסקאות ביטחוניות שכאלה - כדי להגיע לאירוע, לתחילת ההפעלה המבצעית של מערכת החץ הגרמנית, ש"הוטבלה" תחת הקיצור AWS-G (Arrow Weapon System Germany). הגרמנים חתמו על החוזה בספטמבר 2023, שילמו שלושה מיליארד אירו לצד הישראלי (עוד חצי מיליארד הלך להכנות בגרמניה), ואז ראו כיצד ישראל נאלצת להתמודד לפתע עם מלחמה רב-חזיתית, עם אלפי מל"טים ומאות טילים בליסטיים, במערכה הצבאית הארוכה ביותר בתולדותיה. למרות זאת, המערכת סופקה בדיוק בזמן. "למדנו לגלות שהשותף הישראלי הוא אמין", אמר מפקד חיל האוויר הגרמני בהערכה.
תזמורת צבאית מנגנת מארש גרמני
רבע שעה אחרי המתוכנן, קצת אחרי אחת בצהריים ("מה קרה לדיוק הגרמני", תהה איש חיל האוויר שישב ביציע) התחיל הטקס. הפלוגה החדשה של מפעילי מערכת החץ הגרמני, גברים ונשים, צעדו בסך בפני הנוכחים. אחריהם הגיעה תזמורת צבאית כשהיא מנגנת מארש גרמני. נכון לעכשיו, גודלה של התזמורת יותר מכפול מזו של פלוגת מפעילי החץ. אבל עשרות חיילים גרמנים נוספים נמצאים בהכשרה בישראל, בעוד האחרים עוברים הכשרה סופית במקום על ידי צוות של אנשי מקצוע ישראלים. "שיתפנו אותם בהכל", מספר פתאל, "הראנו להם מה קרה בליל המל"טים, ביירוט הטילים במלחמה עם איראן, הטמענו במערכת שמסרנו להם את הלקחים שלנו מהלחימה".
בצד הישראלי היה קשה שלא לחוש את ההתרגשות. לא רק ברעם נזכר בעברו הפרטי ברגע הזה, ושיתף את הקהל בכך שמשפחתו נמחקה כמעט כולה באירופה, וכי בעבורו מערכת החץ היא המורשת שסבתו הפכה לציווי משפחתי: להיות חזקים, להגן ולשרוד. כמעט כל אחד חשב על סבא וסבתא, או על ההורים, או על האיומים הקיומיים שהובילו להקמת מדינת ישראל. המחשבה העיקרית היתה פליאה מהעובדה שישראל הפכה השבוע למגנה של גרמניה; למי שמערכת החץ שפיתחה תספק ביטחון כעת למי שאבות-אבותיהם ניסו להכחיד את העם היהודי. "אנחנו רוצים גרמניה חזקה וגאה", אמר ברעם בטקס. התחושה היתה כי הישראלים הם אלו שצריכים "להזכיר" לגרמנים איך לנהל צבא, איך להילחם, איך להתמודד עם איומים. מהצד הגרמני, מפקד חיל האוויר הגרמני סיכם בעברית את התחושות - "תודה רבה לכם".
למעשה, העסקה היא כמובן גם אינטרס ישראלי. לא רק בשל הכסף הרב שנכנס למדינה (והפוטנציאל למכירות נוספות), אלא בשל הברית שהיא מחזקת עם מדינה עוצמתית כמו גרמניה. כפי שהסבירו אנשי משרד הביטחון, עצם ההשקעה של מדינה נוספת בחץ מוזילה את ייצור המיירטים, ואיפשרה לישראל להצטייד בהרבה מאוד מהם לפני המלחמה באיראן.
תחת אימת הרחפניים הרוסיים
הגרמנים, אגב, שרועדים מפחד בימים אלו מרחפנים רוסים מסתוריים שמסתובבים בשמי אירופה, דאגו לשבש אלקטרונית את הקליטה באזור, כדי להגן על המערכת החדשה והיקרה שלהם. תוצאת-ביניים של המהלך היתה עשרות עיתונאים מתוסכלים שצילמו וכתבו ותיעדו, ואז נאלצו לחכות לנסיעה חזרה כדי לשגר את החומרים.
אחרי הנאומים של הבכירים הישראלים והגרמנים הגיע השלב שבתעשייה האווירית קוראים לו "הזקפה". המערכת עברה ממצב אופקי למצב אנכי, כשהיא חושפת שלל לוגואים על כני השיגור: אלה של התעשייה האווירית, של חיל האוויר הגרמני, של פלוגת "מגני השמיים" החדשים של גרמניה, שסימלה חרב וחץ המקיפים את גרמניה כולה. מומחים אמרו ל"גלובס" כי בעזרת שלושה-ארבעה מכ"מים נוספים, והרבה מיירטים, גרמניה יכולה להגן על עצמה היטב מפני איומים בליסטיים. תוך כדי, נרמז מהצד הישראלי שהגרמנים כבר הודיעו על כוונתם לרכוש מיירטים רבים מעבר לעסקה שסוכמה.
לאחר מכן נציגי משרד הביטחון הישראלי העבירו מפתח סמלי של המערכת לגרמנים; מפקדת הפלוגה הכריזה בקול לשר לענייני הגנה במשרד הביטחון שנכח באירוע, "אדוני, אני מדווחת כי מערכת חץ 3 להגנה על גרמניה מוכנה ועובדת"; התזמורת ניגנה את התקווה ואת ההמנון הגרמני והטקס הסתיים.
הצד הישראלי נהר לסוללת החץ כדי להסתכל מקרוב ובעיקר להצטלם. רבים ביקשו סלפי עם הטילים, או צילמו אחד את השני. קבוצות-קבוצות התארגנו: קצינים גרמנים וישראלים, במדים או בחליפות, מחובקים, מחייכים למצלמות הניידים. תמונות שלא היו ייאמנו בעבר, ושעדיין לוקח זמן כדי להבין את משמעותן. גרמניה וישראל צעדו השבוע צעד גדול, נוסף, בדרך להפוך לשותפות אסטרטגיות.