גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר
פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

פרופ' יצחק פריד עסוק בעשורים האחרונים בשאלות העמוקות של הקיום האנושי, כמו רצון חופשי ורוע, תוך כדי מגע קרוב במיוחד עם מוחותיהם של מטופליו ושל מושאי מחקריו. בימים אלה הוא שם את המוח ההיברידי, המשלב בין האנושי למכונה, במוקד.

החברה הישראלית שקיבלה אישור FDA למכשיר להערכת תפקוד המוח
החוקרת שמלמדת איך לשכנע אנשים להגיד כן

פריד, בעל קריירה מפוארת באוניברסיטת UCLA ומומחה בעל שם עולמי לגירוי מוחי, קיבל לאחרונה מינוי מסקרן מאוניברסיטת רייכמן: הוא גויס להקים ולעמוד בראש מרכז חדש לחקר המוח היישומי. "המכון הזה יחקור את הממשק בין אינטליגנציה מוחית לאינטליגנציה מלאכותית", הוא אומר בראיון לגלובס.

בדרך למוח היברידי

הממשק הזה אינו מטאפורה בלבד. "טכנולוגיות שהן קרובות מאוד למה שכבר נמצא היום בפיתוח יאפשרו בעתיד קריאה של מידע מתוך המוח וכתיבה של מידע אל תוך המוח, תוך עקיפה של החושים", הוא אומר. "לפני כמה שבועות ביקרתי בחברת נוירלינק של אילון מאסק, שפיתחה שבב שמשתילים במוח ומפיקים ממנו כמה שיותר מידע, ואז בעזרת אוסף של אלגוריתמים של בינה מלאכותית מתכנתים מחדש את המוח עצמו. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו המטרה".

נולנד ארבו, האדם הראשון שהושתל במוחו השבב הניסיוני של אילון מאסק / צילום: Reuters, Jessica Mathews

אתה מתאר עולם עתידי שבו לבני אדם יש מוח היברידי, חלקו אנושי ומורכב מנוירונים וחלקו מחשב ועשוי מסיליקון.
"כבר היום הבינה המלאכותית כותבת לנו לתוך המוח, אבל היא עושה זאת דרך החושים שלנו. המטרה היא שנוכל לעשות זאת במסלול שעוקף את החושים. ההבדל העיקרי בחוויה הוא שלא בהכרח נדע מה שלנו ומה הגיע מהמחשב. אבל האמת היא שכבר היום לפעמים אנחנו לא בטוחים".

אשליית הרצון החופשי

אחת השאלות המורכבות שעולות מהמחקרים של פריד היא שאלת הרצון החופשי. הוא גילה עד כמה המוח הוא זה שיוצר את ההתנהגות שלנו, ולא התודעה. "הייתה לנו מטופלת שכאשר נגענו בנקודה במוח שלה, היא צחקה, ומה שהיה מוזר - היא לא רק צחקה אלא השתכנעה שהסיטואציה מצחיקה. היא אמרה לנו, 'אתם לא רואים כמה המכשיר הזה שאתה מחזיק ביד מצחיק?'", מספר פריד. המקרה הזה הוביל למאמר מכונן שפורסם בכתב העת המדעי Nature.

מה אתה מסיק מכך על רצון חופשי?
"אולי שמעת על החוקר בנג'מין ליבט, שהראה שניתן למדוד מפעילות המוח כוונה לבצע תנועה מסוימת, לפני שהאדם עצמו מודע לכך שהוא עומד לבצע אותה. הוא היה מאוד מוטרד מהממצאים ושאל 'האם אין לנו רצון חופשי בכלל? האם כל זה אשליה?' אבל בסופו של דבר הוא פתר זאת בכך שאמר, התודעה לא בוחרת לעשות פעולה, אבל היא יכולה לדכא אותה. כלומר, לתודעה יש איזו זכות וטו. הוא אמר 'אין לנו Free Will, אבל יש לנו קצת Free Won’t'".

פריד לא בטוח עד כמה השאלה הזאת מטרידה אותו מלכתחילה. "יש מי שאומר, אם אני פועל כך, הרי שזה אני. אז מה אכפת לי אם התודעה ידעה זאת אחרי הגוף או להיפך?".

מחקריו של פריד הראו שניתן לגעת ממש ברצון החופשי עצמו. באחד הניתוחים שביצע, הוא נגע לדבריו באזור במוח "שגרם למטופל לרצות לעשות כל מיני דברים, שהוא לא בהכרח חשב לפני או אחרי כן שהוא רוצה לעשות".

חלק גדול מהמחלות המודרניות נתפסות כמחלות של 'רצון' מכל מיני סוגים. התמכרויות, אובדנות, השמנה, OCD. האם פעולה ישירה על אזור הרצון יכולה להיות המפתח לטיפול בכל המחלות הללו?
"כבר היום, גירוי חשמלי וגירוי מגנטי משמשים לטיפול בדיכאון עמוק, והתגובה היא בין היתר השבת הרצון לחיות. ישנם ניסיונות לטיפול במקרים קשים מאוד של התמכרות. גם הנושא של השמנה כבר נבחן אצל אנשים עם פגם גנטי שגורם השמנה קיצונית. דיברתי בזמנו עם החוקר שהוביל את המחקר הזה, והוא אמר לי שהוא השתיל קוצבים וראה שהם עובדים נהדר בדיכוי הרצון לאכול. אבל בשלב מסוים, כשהמטופלים ממש רצו לאכול, הם כיבו את המכשיר.

"אז מה קורה פה? יש לנו רצון ואז רצון שחותר מתחת לרצון? האם זה האני ה'אמיתי' שמכבה את הקוצב, או אולי זה דווקא האני ה'אמיתי' שהלך והשתיל לעצמו את הקוצב ואילו ההפרעה - שהמקור הגנטי שלה ידוע! - היא שהכריחה אותם לכבות את זה?

"הרצון שלנו לפעול על הרצון שלנו מעלה שאלות מאוד עמוקות".

זיכרונות מג'ניפר אניסטון

במחקרים שלך הצלחת לעורר באדם זיכרון ספציפי שוב ושוב, בכל פעם שנגעת באותה נקודה במוח. האם באמת יש לנו ספריות זיכרון במוח?
"בחולי אפילפסיה, כשאנחנו נוגעים באזור הטמפורלי הרכתי, לפעמים צץ זיכרון מאוד ספציפי. מצאנו אפילו שיש לפעמים תאים יחידים שזוכרים קונספט או אפילו אדם מסוים. במקור קראנו לזה 'תא ג'ניפר אניסטון', שעל תמונות שלה נערך הניסוי".

הניסוי הראה שכאשר מציגים לאדם תמונה של השחקנית, התא המשויך אליה מגיב לפני שהאדם מודע לכך שזה מה שהוא ראה. "וכשאנחנו מודדים את השינה של אותו מטופל, אנחנו יכולים לפעמים לזהות במידה מסוימת של סבירות שהוא נזכר בג'ניפר אניסטון בחלום שלו, כי התא הזה יורה".

אז אולי העתיד הוא "קוצב זיכרון", שיעיר את הזיכרונות המתוקים שלנו על פי דרישה, ימסך זיכרונות לא נעימים ובאופן כללי ישפר את הזיכרון שלנו?
"מבחינה מדעית, מה שאת אומרת לא כל כך מופרך. אנחנו מבינים איך זה יכול בעיקרון לעבוד. אנחנו חושבים שזה רעיון לא לגמרי רע שאם למישהו יש זיכרון טראומטי, נוכל להעלים, לשנות או לכל הפחות להחליש אותו. אנחנו עדיין לא שם בעולם הקליני, אבל מתחילים לגעת בזה בעולם המחקרי.

"בתחום שלנו עוברות 20 שנה עד שמה שאנחנו עושים במחקר נוגע בחיים שלכם. זה אומר שאנשים בדרך כלל לא מעריכים נכון עד כמה מתקדמת הטכנולוגיה ומה היא כבר יודעת לעשות".

כך קרה, לדוגמה, לפני שהושקו תוכנות הבינה המלאכותית הג'נרטיבית סביב 2022. החוקרים כבר ידעו מה הבוטים יודעים לעשות, אבל לציבור הרחב זו הייתה הפתעה. גם בתחום הגירוי המוחי פריד צופה הפתעות כאלה.

לישון טוב כדי לזכור

כשפריד לא פותח גולגלות, הוא חוקר בין היתר את הקשר בין זיכרון לשינה. כך, הוא תרם לזיהוי השלב בשינה שבו זיכרונות היום מוטמעים בזיכרון לטווח הרחוק. "זה קורה דווקא לא בזמן חלומות, כמו שרבים חשבו תחילה, אלא בשלבי השינה העמוקים מאוד, המאופיינים בגלי מוח איטיים ומסונכרנים.

"אפשר היום לגרות את המוח גם באמצעות הפעלת זרם חשמלי עדין ולא כואב לגולגולת, ולשפר כך את הסנכרון בין גלי המוח בשלב השינה העמוקה, ובתקווה את הזיכרון".

זה לאנשים עם בעיות זיכרון או לכולם?
"מבחינה רגולטורית, תמיד מתחילים במצב של תחלואה, והיום אין אינדיקציה שמאפשרת העצמה קוגניטיבית לאנשים בריאים. מה שכן יש לנו הוא בדיקות שמראות שאנשים ספציפיים שסובלים מירידה קלה בזיכרון עומדים לפתח דמנציה חמורה, ובהם כבר מותר לנו לטפל.

"יש היום תרופות לזה, וגם תרופה היא אירוע פולשני, אז למה שלא נעשה גירוי מוחי לצורך שיפור הזיכרון? זה כנראה לא ירפא את המחלה, אבל גם גירוי מוחי באמצעות אלקטרודות מושתלות לפרקינסון לא מרפא את המחלה. הוא כן יכול לתת לאנשים עשור של פעילות אחרי שהטיפול התרופתי מוצה. אז למה בפרקינסון כן ובדמנציה לא?

"בעתיד, כשנצליח למדוד את הפעילות בצורה מדויקת ולגרות מבחוץ בצורה מאוד מדויקת, נוכל אולי לעשות זאת באופן לא פולשני, ואז להרחיב את השימוש במוצרים הללו עבור פלחים הרבה יותר רחבים של האוכלוסייה".

זיהיתם גם שאנשים יכולים לעבד שמע בשינה. זה אומר שאם יספרו לנו משהו בלילה, למחרת נזכור אותו?
"תאי השמע אכן פועלים בשינה, אם כי חסר כנראה המשוב מהאונה המצחית שנותן למידע הזה משמעות. ישנם מחקרים שמראים שאם מלמדים קטע טקסט מסוים כשברקע מוזיקה וקטע אחר עם מוזיקה אחרת ואז משמיעים רק את אחד הקטעים המוזיקליים האלה בלילה, נזכור למחרת את הטקסט שנלמד איתו טוב יותר מאשר את הטקסט השני. אולי זו דרך לחזק זיכרון חיובי לעומת שלילי".

הניתוח שעושה עלייה

בין כל ההתערבויות האפשריות שנחקרות במעבדה, איזו הכי קרובה לשוק?
"בכנס הבריאות של ג'יי.פי מורגן, שבו נקבעים הטרנדים בתחום, נאמר שנוירוטק יהיה אחד התחומים המובילים בעולם הרפואי־עסקי בשנים הקרובות, אך כעת המטרה היא למצוא את הקילר אפ".

הכוונה לא לאפליקציה שהורגת אנשים - זה קל בתחום הזה - אלא לזו שברגע שהיא מבליחה לשוק ברור לכולם שאי אפשר בלעדיה, והאימוץ המאסיבי שלה דוחף את כל התחום קדימה.

"כרגע, המטרה המוצהרת של רוב החברות שעוסקות בתחום היא לאפשר לאנשים משותקים לחלוטין, כולל אובדן יכולת תקשורת, להביע את עצמם ישירות מהמוח למחשב", אומר פריד. "ההבדל בין החברות היום הוא בעיקר ברמת הפולשנות. נוירלינק רוצה להשתיל במוח 100 שערות קטנות, כה זעירות שכמעט אי אפשר לראות אותן, והן יביאו לנו מידע מ־1,000 תאים, שזה המון, המון מידע. יהיה מאתגר מאוד לעבד אותו.

"קשה להתחרות בהשתלה הישירה מבחינת הדיוק ומהירות קבלת המידע, אך חברה בשם סינכרון משתילה בהליך צנתור מכשיר בכלי דם שעולה עד המוח, ורושמת פעילות לא של תאים ספציפיים אלא של אזורים מסוימים במוח. מדובר במידע פחות מדויק, אבל יהיו הרבה יותר מטופלים שמוכנים להשתתף בניסוי כזה. רמה אחת מעל זה נמצא הגירוי מהקרקפת. יש עדויות התומכות בכך שאפשר לעשות לא מעט גם עם זה".

בינתיים בישראל, נערך לפני כמה שבועות בבית החולים הדסה הניתוח הראשון להשתלת אלקטרודות בשיטה שבה מתמחה פריד. "גם באיכילוב צפויים ליישם אותה", הוא אומר. היקף ההטמעה תלוי לסל הבריאות, כי זו טכנולוגיה לא זולה, אבל היא יכולה לשנות חיים של חולי אפילפסיה ופרקינסון, וגם להיות רלוונטית לפוסט טראומה, וזה משמעותי מאוד לישראל כרגע".

"לא בנויים להרבה מידע"

במכון שמקים פריד באוניברסיטת רייכמן יבחנו לא רק גירויים מוחיים ישירים ומוחות היברידיים. "אנחנו מקבצים אנשים מדיסציפלינות שונות כדי לבחון כל מיני פנים של האינטראקציה בין בינה מלאכותית למוח. נלמד מהמוח איך אפשר לשפר את הבינה המלאכותית, ולהיפך".

גם סייבר הוא תחום רלוונטי בהקשר הזה. "בסופו של דבר המוח הוא עדיין רכיב עם חולשות, פגיע לאינפורמציה. לכן סוכנים שליליים יכולים אולי לנצל את החולשות האלה כדי להחדיר מידע. נקודת המוצא היא איך אנחנו מטייבים את המידע ואיך אנחנו שולטים במה שנכנס אלינו, לאלגוריתמים ולמוחות. מידע הוא חומר הגלם שעליו פועלים הן המוח והן הבינה המלאכותית, והוא גם התוצר שלהם".

בעיית הרוע היא אחד הנושאים שמעסיקים את פריד בשלושת העשורים האחרונים. ב־1997 הוא כתב על כך מאמר מכונן בכתב העת Lancet וב־2021 ערך ספר שעסק בתופעה, ששמו "המוח שלוחץ על ההדק".

פריד בחן מהם הכוחות המאפשרים לאנשים "רגילים" להצטרף לקבוצות אלימות ולבצע מעשים מזעזעים, מה שהוא כינה סינדרום E. המסקנה שלו הייתה שבתהליך הזה מעורבת קליפת המוח, דווקא החלק שאנחנו מזהים עם אנושיות ורעיונות נשגבים. פריד תיאר תהליך שבו מעשה הרצח או ההתעללות הראשון מעורר במבצע תגובות רגשיות עזות, אך כשהוא מגלה שזו לא התגובה הרצויה בסביבתו, הוא לומד בהדרגה לדכא את החלקים הרגשיים באמצעות החלק הרעיוני והאידיאולוגי במוח.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים שסינדרום E מתפשט לקבוצות וירטואליות, כלומר אין כמעט גבול למספר האנשים שהסינדרום יכול להשפיע עליהם. במקביל, עודף המידע בעולם מוביל לקיטוב - אמפתיה מלאה בתוך הקבוצה לעומת חוסר אמפתיה מוחלט מחוץ לה. במידה מסוימת, זאת הפגיעות של המוח לאינפורמציה. אנחנו לא בנויים לכל כך הרבה אינפורמציה".

אפשר לפתח תרופה לזה?
"התרופה היא חינוך. אף אחד לא ייקח תרופה נגד האפשרות שיהפוך להיות אדם רצחני שטוף אידיאולוגיה. אבל אולי ההבנה של המנגנונים הביולוגיים יכולה לעזור לפתח את הכלים החינוכיים".

"אבן שואבת למדענים"

פריד עדיין לא יודע אילו חוקרים יביא למכון, אבל הוא כן יודע לומר שהוא מחפש צוות רב־תחומי: "אנשי AI, פסיכולוגיה, מדעי המוח, וגם אנשים שיהיו אחראים על הממשק עם התעשייה. אם נניח נרצה לפתח רובוטים שמונעים מכוח המחשבה של בני אדם, ואני בעד, ברור שנצטרך גם מהנדסים ואפילו אנשי משפט, שיאמרו עד להיכן מוגדרת האחריות האנושית.

"מדענים ורופאים מישראל עוזבים בקצבים שלא הכרנו. זו ממש השמדת ערך נוראית של מדינת ישראל שמתרחשת בשנתיים האחרונות.

"חלק מהרעיון בהקמת המכון הוא ליצור אבן שואבת שתחזיר חלק מהאנשים האלה לארץ או למנוע את עזיבתם על ידי הקמת סביבה מחקרית שהיא ליברלית ופתוחה".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

יאסר אבו שבאב / צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

גורם ביטחוני מאשר: יאסר אבו שבאב חוסל – מותו נקבע בישראל

חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● בכירים מצריים מזהירים מפני "תוכניות ישראליות לתקיפות שישתקו את לבנון" ● עדכונים שוטפים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות