פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto
הדוח התקופתי של ה־OECD פורסם בשבוע שעבר ובו הוקדש, שוב, פרק נפרד לבעיה הקשה של עומסי התנועה בישראל, שמוכרת היטב לכל מי שנע ברכב על בסיס יומי.
הדוח הציג נתונים עגומים מאוד על היחס בין אורך הכבישים למספר כלי הרכב בישראל - שהוא מהנמוכים בין מדינות הארגון - והתמקד בגורם ובתוצאה: "רוב התנועה היבשתית בישראל מתבצעת על הכבישים כאשר כ־72% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקה ברשותה מכונית פרטית… העלייה החדה בבעלות על כלי רכב מציבה לחץ כבד על תשתית הכבישים הקיימת ועל איכות הסביבה, ומביאה לגודש נרחב". הדוח מציין שכבר בתחילת העשור דורגה תל אביב במקום ה־16 מתוך 404 ערים בעולם בכל הנוגע לחומרת הפקקים.
● המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה
● דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום
עם זאת, ב־OECD גם מחמיאים למדיניות התחבורתית־סביבתית החדשה של ישראל ובעיקר להטלת אגרת הגודש בגוש דן ומס הנסועה על הרכב חשמלי, ששניהם תוכננו ל־2026 בעת כתיבת הדוח. הבעיה היחידה היא שבינתיים המדיניות נדחתה שוב ולא ברור את תתממש בכלל.
היוזמות למלחמה בגודש ובזיהום
הנה תזכורת קצרה למי שלא עלה לאחרונה על הכביש: ישראל מתמודדת זה שנים עם בעיה גוברת והולכת של עומסי תנועה, שהנטל הכלכלי והסביבתי שלהם נאמד במשרד האוצר בכ־30 מיליארד שקל בשנה.
לפיכך, החליטה הממשלה ב־2021, אחרי שנים ארוכות של דיונים, למסד שיטה מתקדמת לבקרה, אכיפה וגבייה של התנועה הנכנסת והיוצאת לגוש דן וממנו בשעות העומס תחת הכותרת "אגרת גודש".
ההצעה המקורית, שאושרה על ידי ועדת הכספים, כללה חלוקה של גוש דן לשלוש "טבעות", שעל חצייתן עם רכב פרטי בשעות העומס תגבה אגרה עם תקרה של עד כמה עשרות שקלים ביום. הבקרה אמורה להתבצע באמצעות מערכת מתקדמת של מצלמות וחיישנים.
אגרת הגודש הוטמעה בחוק ההסדרים באוקטובר 2021, שבו גם נקבע כי ההכנסות מגביית האגרה, שצפויות לנוע סביב 1.3 מיליארד שקל בשנה בשלב הראשון, יוקצו לשיפור התחבורה הציבורית.
התאריך המקורי ליישום היה מרץ 2024, אבל בשל עיכובים טכניים והתנגדות פוליטית הוא נדחה למרץ 2025 ולאחר מכן לתחילת 2026. ברקע, המשיך האוצר לקדם לנהל מכרזים ומגעים עם חברות בין לאומיות גדולות להקמת המערכת, שאמורה לכלול מאות "שערי אגרה" אלקטרוניים ומצלמות.
במקביל, במרץ 2024, הוחלט גם על כינון "מס נסועה" על רכב חשמלי ועל רכבי פלאג־אין, שגם הדד־ליין שלו נקבע לתחילת 2026. המס נועד לפצות את המדינה על אובדן ההכנסות הצפוי מבלו על בנזין כתוצאה מהמעבר לרכב חשמלי, וגם להפנים את התרומה של כלי הרכב החשמליים ורכבי הפלאג־אין לגודש ולזיהום.
בנימוק לאותו חוק ציין האוצר: "בהיבטים רבים, רכבים חשמליים זהים לחלוטין לרכבי מנוע בעירה פנימית המונעים על ידי בנזין או סולר, כך שהשימוש בהם צפוי לגרום לאותן השפעות חיצוניות ובראשן בעיות הגודש בכבישים ותאונות הדרכים... נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית… מצב זה, בו השפעות שליליות של השימוש ברכב אינן מתומחרות, עלול לעודד שימוש רב יותר ברכב".
מס הנסועה נקבע על 15 אגורות לקילומטר, שהם בסביבות 2,500 שקל בשנה לרכב חשמלי עם נסועה ממוצעת בישראל, והאוצר כבר ביצע עבודת מטה מקיפה בדרך ליישומו. המס היה אמור להכניס למדינה כ־1.2 מיליארד שקל בשנה הראשונה וכפול מזה בשנים שלאחר מכן, וההכנסות הללו נועדו לממן, בין השאר, את המשך הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי.
המיסוי שנתקע פעם אחר פעם
כאמור, הדוח החדש של הארגון ה־OECD "מחבק" את הרפורמות הללו ורואה בהן פריצת דרך: "השלטונות בישראל מתכננים להטיל מס נסועה, שיש לו קשר ישיר לעלויות התקציביות והחברתיות, שמשויכות לשימוש בכבישים ולגודש... זהו מס אמין יותר מבחינה פיסקאלית… בנוסף, הוא נמנע מלתת תמריצים להחזקה כלי רכב ישנים ומזהמים כפי, שקורה כאשר מגדילים את מס הקניה על רכב חדש".
הדוח מתייחס בחיוב גם לתוכנית להטלת אגרת הגוש בגוש דן "חוק אגרת הגודש, שהתקבל ב־2021 וייושם בתל אביב ב־2026, יכול להפחית משמעותית את הגודש בשעות העומס תוך הפחתת הפליטה... החוק יצור תמריצים לנהגים לעבור לתחבורה ציבורית ויבטיח שימוש יעיל יותר ברשת התחבורה הציבורית... מעבר לכך, כדי לטפל בהשפעה על בתי אב עם הכנסה נמוכה, ההכנסות מאגרת הגודש יושקעו בשיפור שירותי התחבורה הציבורית, כולל באזורים עם אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה".
אלו מחמאות לא מבוטלות מארגון שנוטה להיות ביקורתי מאוד בדרך כלל, והמהלכים המוזכרים מוצגים כדוגמה מוצלחת לממשלות רבות בעולם, דוגמת בריטניה, שבוחנות בימים אלה להטיל מס נסועה.
אבל יש רק בעיה קטנה אחת - מישהו שכח לעדכן את מנסחי הדוח של ה־OECD ששתי הרפורמות הללו לא יתממשו ב־2026, וגם לא ברור אם בכלל. בנובמבר השנה, אחרי עיכובים, דחיות והתנגדויות למכביר, ורק חודשים ספורים לפני הדד־ליין של 2026, הגיע הדיון באגרת הגודש לוועדת הכספים ונתקל, שוב, בהתנגדות עזה מכיוון שרת התחבורה מירי רגב וראשי מועצות, שכינו את האגרה "מס פריפריה". מנגד, האוצר ניסה לטעון כי אגרת הגודש היא "צורך לאומי", אבל בסופו של קיבלה הוועדה את עמדת המתנגדים.
יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי, סיכם את הדיון בכך ש"זהו מס נוסף שלא צריך כרגע". הוא הוסיף כי "ללא הצגת תוכנית תחבורה ציבורית מקיפה העומדת ביעדים הנדרשים הוועדה לא תאשר את כניסת החוק לתוקף ולכן האוצר צריך לייצר בחוק ההסדרים אלטרנטיבה להכנסות החזויות מהאגרה, שכבר הוטמעו בתקציב".
גם מס הנסועה על רכב חשמלי ורכבי פלאג־אין, שכאמור אושר בחוק ההסדרים הקודם וזכה לתמיכה של רשות המסים, נתקל בהתנגדות בצמרת האוצר.
אמנם לא יצאה על כך הודעה רשמית, ובמשך כל 2025 המשיך האוצר לטעון כי "ההכנות ליישום מסב הנסועה מתקדמות על פי המתוכנן". עם זאת, משהו כנראה התרחש מאחורי הקלעים מכיוון שבדיון בוועדת הכספים בנובמבר השנה אמר נציג האוצר כי "מס הנסועה לא מתקדם... שר האוצר הנחה אותנו לגבש מתווה עם חלופות... נסיים לגבש את זה השבוע".
באוצר יש עדיין מי שסבור שמדובר רק בהקפאה ולא במחיקה סופית של שתי הרפורמות הללו. אבל בינתיים אין להכנסות מהם זכר בתקציב החדש.
השורה התחתונה תלויה בנקודת המבט. הבשורה הטובה היא שעוד כמה אלפי שקלים בשנה נחסכו ב־2026, לכל הפחות, מכיסם של בעלי הרכב בישראל. הבשורה הרעה היא שהוסר עוד חסם בפני כשל תחבורתי כולל נוסח הודו, תאילנד ועוד. ועם תוספת נטו של כ־150 אלף כלי רכב חדשים לכבישים מדי שנה - המצב לא צפוי להשתפר מעצמו.