הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות
יותר ממיליארד דולר - זהו הסכום המרשים של היקף עסקאות הגיוס, מיזוג ורכישה שסטארט־אפים ביטחוניים ישראליים שעובדים עם מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון רשמו ב־2025. "הגיוס ב־2025 גדול יותר מכל השנים הקודמות גם יחד - והשנה טרם הסתיימה", אומר לגלובס בכיר ביטחוני. ואכן מדובר בסכום אדיר במושגים מקומיים: ב־2024 שהייתה גם היא שנת שיא גויסו כ־150 מיליון דולר בלבד. בסך הכל, כלל הגיוסים של הסטארט־אפים בתחום עמדו בשנים האחרונות על כ־422 מיליון דולר במצטבר (1.54 מיליארד שקל).
● מאה החברות הביטחוניות הגדולות: שלוש ישראליות בפנים, שיא בהכנסות
● מפתח כיפת ברזל חשף: זה מועד מסירת מערכת הלייזר לצה"ל
הסכום מרשים גם בקנה מידה בינלאומי. מנתוני "קראנצ'בייס" שפורסמו לפני ימים ספורים עולה שסך המימון שגייסו מתחילת 2025 סטארט־אפים ביטחוניים בעולם הסתכם לכ־7.7 מיליארד דולר בקרוב למאה עסקאות. המנוע העיקרי, כמובן, היה צמיחת תקציבי הביטחון העולמית ב־9% לכ־2.7 טריליון דולר - הזינוק השנתי המשמעותי ביותר ב־30 שנה האחרונות, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום.
"השנתיים של המלחמה הועילו לסטארט־אפים"
הצמיחה בישראל מתרחשת על אף האתגר המהותי של התחום, שבו יש לקוח יחיד: משרד הביטחון. ממנו מגיע המשתמש המוביל, צה"ל, כשאחריו מגיעים צבאות וגופי ביטחון שמתרבים ברחבי העולם. "כשסטארט־אפ רוצה שלקוחות יקנו ממנו, יש כמה לקוחות אפשריים, ואנחנו סינגל פוינט", אומר לגלובס רמ"ח תוכ"ן (תכנון, כלכלה וניתוח מערכות) במפא"ת, אל"מ ישי כהן. "לצד זאת, בשל הפיקוח על התחום בעולם, יש רתיעה מהשקעה בטכנולוגיות ביטחוניות שאינן דואליות, וכן עד לפני שנתיים לא דיברו על 'דיפנס טק'. השנתיים של המלחמה הועילו לסטארט־אפים, בזכות החיכוך בשדה הקרב".
במהלך מלחמת חרבות ברזל, יותר מ־130 סטארט־אפים השתלבו במערך המלחמתי: כמחצית לאוטונומיה ו־AI (בהם רחפנים), כרבע סנסורים וחישה (חלקם נגד רחפנים וחלקם גלאים מהדיפטק), והיתר פתרונות ניווט, לוחמה אלקטרונית וקוונטים.
"אין לנו יכולת או רצון להשפיע עסקית, זה שוק חופשי", מדגיש אל"מ כהן. "אנחנו משתדלים לשתף פעולה עד כמה שמותר משפטית עם כל השחקנים, ולא לומר רע על אף אחד. אם, לדוגמה, מוודאים שחברה קיבלה הזמנות מאיתנו, אנחנו נאמת. למשקיעים זה חשוב. רק לאחרונה נפגשנו עם קרן גרמנית, ששאלו. המענה שלנו מעניק אמינות".
האמינות הזו מול לקוחות זרים משתקפת בעובדה שמתוך כמיליארד הדולרים שגויסו, כ־400 מיליון דולר הגיעו מאונדס אחזקות האמריקאית. החברה, שפועלת בתחומי הרחפנים האוטונומיים, הרובוטיקה הביטחונית ופתרונות תקשורת מתקדמים, ביצעה רצף רכישות בישראל - כשהבולטת מכולן הייתה רכישת סנטריקס, שמתמחה בפתרונות נגד־רחפנים מבוססי מניפולציית פרוטוקולים (Cyber Over RF), תמורת 225 מיליון דולר. זו חברה שהמוצר שלה משמש גם את צה"ל.
יוניקורן אחד וגיוסים של מאות מיליוני דולרים
מי שעוד בלטה בתחום השנה היא קלאסיק, שמפתחת כלי תוכנה למחשוב קוונטי, וגייסה 110 מיליון דולר - חלקו כסף זר. אחריה, מי שהפכה ליוניקורן הראשון בענף הדיפנס הישראלי היא חברת הרחפנים Heven שגייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, כשחברת המחשוב הקוונטי האמריקאי IonQ הובילה את ההשקעה. סכום דומה גייסה קלע (Kela), שהוקמה ב־2024 - ומפתחת פלטפורמה לחיבור טכנולוגיות אזרחיות למערכות צבאיות. אותו הגיוס הגיע מקרנות כמו סקויה, לאקס, וכן IQT - זרוע ההשקעות של ה־CIA.
הנוכחות הבלתי מבוטלת של אונדס משקפת מגמה נרחבת בענף, שבה רוב הסטארט־אפים אמנם אינם בית מערכות (System of Systems), אבל לשם מתקדם הענף. החברה האמריקאית צוברת טכנולוגיות באמצעות הרכישות, אבל היא אינה היחידה. חברת החימושים המשוטטים הישראלית UVISION רכשה לאחרונה את חברת SpearUAV הישראלית, שעוסקת בחימושים משוטטים טקטיים (רחפנים תוקפים), שמשוגרים מקפסולה. SpearUAV גייסה במאי אשתקד 20 מיליון דולר בסבב B לפי שווי של כ־80 מיליון דולר.
סכום הרכישה שביצעה UVISION לא פורסם, אבל לגלובס נודע כי הוא לא נופל מאותו שווי של כ־80 מיליון דולר. זהו צעד משמעותי, אבל לא היחיד שעושים ב־UVISION בניסיון להפוך לבית מערכות. לפני כחודשיים, בצוותא עם מיסטרל האמריקאית, הם סגרו עסקת ענק לאספקת מל"טים מתאבדים תמורת 982 מיליון דולר לצבא ארה"ב. בה בעת, החברה עובדת באדיקות עם הענקית הגרמנית ריינמטאל, שהודיעה לפני כשבועיים על עסקה לאספקת מאות חימושים משוטט מסדרת "הירו" של UVISION למדינה שחברה בנאט"ו. בתקשורת הבינלאומית העריכו את העסקה במאות מיליוני אירו.
הנדבך הבולט השלישי במגמה היא קלע, שבהיקפים קטנים יחסית מנסה לבנות מגוון יכולות שו"ב (שליטה ובקרה), שיאגדו סטארט־אפים, ולכן היא דואגת לארכיטקטורה פתוחה. הם מנסים להפוך לאינטגרטור נרחב ככל הניתן שיצבור, למשל, טכנולוגיות מכ"ם, סיגינטיות, ויירוט, כשאם המהלך יצליח - החברה הקטנה והצעירה מאוד תהפוך ליריבה ממשית של אלביט, הפועלת בתחום.
גברו על הענקיות הביטחוניות במכרזים
המשותף לכל אחת מהחברות הללו הוא שיתוף הפעולה האדוק עם מפא"ת, שמועיל להן לא רק בישראל. רק בחציון הראשון של 2025, לא פחות מ־12 סטארט־אפים ישראליים חתמו על הסכמי יצוא במסגרת G2G (ממשלה מול ממשלה) - שיא שעד לפני שנה ובטח שנתיים, היה נראה כחלום רחוק, כשעיקר תשומת הלב בתחום הייתה בסייבר.
אל"מ כהן מציין כי כשמפא"ת עובדים עם סטארט־אפ, הם אינם נוטלים אקוויטי. "אנחנו מביטים על עצמנו כגוף מו"פ. לעתים, אנחנו מוציאים לחברות הזמנות הצטיידות בסכום גדול עבורן, שלא זניח גם אצלנו, אך זהו סיכון מחושב שנועד להעניק להן ביטחון. החברות מראות למשקיעים את הזמנת ההצטיידות".
אחת מן המשימות המסובכות יותר של מפא"ת, על אחת כמה וכמה בלחץ של המלחמה, היא רתימת הזרועות במערכת הביטחון לשימוש במערכות. "הקפסיטי מוגבל, אי אפשר לקחת 200 חברות רחפנים, אבל זה מתפתח. בתחום הנגד רחפנים, מריצים ניסויים בשדה ומציבים בגבול באוגמ"ר 80 (גבול מצרים, דש"א). אנחנו לוקחים מחיל האוויר שטחים בבסיסים, כדי שחברות יוכלו להשתמש בהם. המגבלות אינן רק בכסף, אלא גם בהיקף המבצעי המתאפשר".
בכנס דיפנס טק של מפא"ת בשיתוף סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, סיפר ראש מפא"ת תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, כמה המפנה במערכת הביטחון גדול. הוא ביטא זאת בעזרת מכרז רחפנים תוקפים שבו זכו כמה סטארט־אפים שהתאחדו מול שלוש הגדולות, חלקם הם מאלו שגייסו השנה.
יותר תקציבים לצד קרנות השקעה בערבות המדינה
שנת 2026 תהיה מאתגרת ביטחונית, ובכל זאת לא צפויה להיות דומה בהיבט החיכוך המבצעי וההזמנות לשנתיים הקודמות. על כן, במפא"ת נקטו שלושה צעדים מרכזיים: בראש ובראשונה, החליט ד"ר גולד כי לכל הפחות 10% מתקציב המו"פ של מפא"ת ב־2026 ילך לסטארט־אפים ולא לשלוש החברות הגדולות, בשל ההבנה כי אלו פורחות במילא בזכות הביקושים הגוברים מחו"ל.
לצד זאת, מפא"ת שילבו זרועות עם משרד האוצר להקמת שתי קרנות השקעה בערבות המדינה בסך כולל של 200 מיליון שקל. "זו תהיה שנה שונה מהקודמת", אומר אל"מ כהן. "הסטארט־אפים לא צפויים להשיג את אותו צבר הזמנות. בגין ההבנה שהתעשיות הגדולות עם יצוא שובר שיאים, נכון להמשיך לקדם את האקוסיסטם".
המהלך האחרון נוגע לסוגיית אפ"י - האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני. במשרד הביטחון מתכוונים להסיר את החסמים העומדים בפני שיווק של מוצרים בסיווג בלמ"ס (בלתי מסווג) ושמור. היעד הוא כי מיום הרישום באפ"י של מוצרים בסיווג שכזה, כבר יהיה מותר לשווקם ליותר ממאה מדינות. לאחר מכן, החברות יפנו לאפ"י לאישור יצוא בלבד, ללא צורך גם באישור השיווק שנדרש קודם לכן.