בשבוע שעבר חצתה תעשיית קרנות הנאמנות רף היסטורי של 750 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים, גידול של כ־50% תוך שנה וחצי. בקצב הנוכחי, צפויה התעשייה לנהל סכום אסטרונומי של מעל 1 טריליון שקל כבר בשנה הבאה.
● המניות בת"א שזינקו ביותר מ-100% - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● מאות מיליונים נמחקו: המפסידים הגדולים של התחזקות השקל
הנהנים המרכזיים מהזינוק בהיקף הנכסים הם מנהלי הקרנות, ובראשם הגופים המוסדיים, שנהנים מעלייה מתמדת בסכומים שמניבות הקרנות, הודות לדמי הניהול שהם גובים. כעת, אחרי שנה של עליות בשווקים, בשוק נערכים בדריכות לקראת סוף השנה. ורגע אחרי תכנוני המס ופתיחת השמפניות על הרווחים של 2025, יגיעו למשקיעים חדשות פחות טובות: עלייה בדמי הניהול.
היכונו לגל העלאות בדמי הניהול
כמדי שנה, בתעשיית הקרנות נערכים בשבועות האחרונים לשינויים הצפויים בדמי הניהול הנגבים. "מנהלי קרנות הנאמנות יכולים להעלות דמי ניהול פעם בשנה, בסוף השנה האזרחית", מסביר גורם בשוק הקרנות את גל העלאות הצפוי בשוק. "לכן, הצטברות של שינויים אשר היו עשויים להתפרס על פני תקופה של שנה מרוכזים לשבוע אחד בסוף השנה. מצד אחד זה מייצר מודעות אצל הציבור אבל מצד שני זה גם יוצר מצג של גל העלאות ששוטף את התעשייה, מה שלא תמיד נכון".
כך, בסוף השנה שעברה (2024) יותר מ־250 קרנות נאמנות (מתוך כ־2,300 קרנות שונות), העלו את דמי הניהול שהן גובות. על פי נתוני חברת הפינטק פייר (fair), בממוצע רשמו הקרנות בהן חל שינוי בדמי הניהול העלאה של כ־50% (0.1% נומנלית) בסכומים שנגבו בידי המנהלים. בשוק העריכו באותה העת, כי המשמעות של העלאת דמי הניהול הייתה גידול של מעל 100 מיליון שקל בתשלום של המשקיעים לגופים המנהלים, ובראשם הגופים המוסדיים.
מי שתפסו את עיקר הכותרות בשנה שעברה, היו בעיקר דמי הניהול הנגבים במוצר הפופולרי ביותר בתעשייה - הקרנות הכספיות. על פי נתוני פייר, בשנה שעברה העלו לא פחות מ־18 קרנות את דמי הניהול שהן גובות עבור הקרנות הכספיות. זאת, לאחר שאשתקד זרם לקרנות סכום של כ־77 מיליארד שקל, בין היתר בשל סביבת הריבית הגבוהה. ברקע, המוצר הפך בשנים האחרונות לפופולרי עם עליית הריבית במשק ומנהל כיום כ־181 מיליארד שקל, מעל רבע מכל תעשיית קרנות הנאמנות כולה.
השנה, נמשכה המגמה, כשעד כה זרמו לקרנות הכספיות כ־25 מיליארד שקל. עם זאת, בשוק יש מי שסבורים שמגמת העלאת דמי הניהול לא תהיה דרמטית כמו בשנה שעברה. "הנתונים שלנו מראים כי בסוף 2024, לפני גל ההתייקרויות המשמעותי, היו מעל 15 קרנות כספיות שקליות שפעלו בדמי ניהול הנמוכים מ־0.1%". מעריך אלעד שפר, מנכ"ל פייר, חברת פינטק וחבר בורסה המפעילה פלטפורמה מקוונת להפצת קרנות נאמנות. "נכון להיום (סוף 2025) מספרן הצטמצם. המשמעות היא שניתן להעריך שפחות מנהלי קרנות יבקשו 'לתקן מחיר' ולהעלות דמי ניהול בקרנות אלו".
"אחרי שנה טובה יש נטייה לבחון העלאה"
עם זאת, באשר לשאר הקרנות האקטיביות המנוהלות, בשוק מעריכים כי בהחלט ייתכן ונראה עליות בדמי הניהול בין היתר לאור השנה החזקה שעברה על המשקיעים. המדדים המובילים בת"א רשמו זינוק של מעל 45% מתחילת השנה, וגם אלו בוול סטריט עלו בכ־17%. המגמה הזו באה לידי ביטוי בהיקף הנכסים המנוהלים שצמחו בשנה החולפת בכ־168 מיליארד שקל, מתוכם סכום של מעל 100 מיליארד מיוחס לקפיצה בשווקים שבאה לידי ביטוי גם בהיקף הנכסים.
"ייתכן כי גופים מסוימים ינצלו את הביצועים החיוביים של שנת 2025 כדי לבצע עדכון בדמי הניהול", מעריך גורם בכיר בשוק. "אחרי שנה טובה, למנהלי קרנות יש נטייה לבחון העלאה, הם אומרים לעצמם 'אנחנו בולטים לטובה, בואו ננצל את זה'. גם מצד הלקוחות לא בטוח שהם לא יסכימו לשלם עוד כמה שקלים אחרי שהם ראו תשואה של 15% או 30% בתוך שנה".
בנוסף, בשוק מציינים גם כי העובדה שהקרנות השיאו תשואה משמעותית בשנים האחרונות מקשה על המשקיעים למשוך את הכספים, ומאפשרת למנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול. לדבריהם, אחרי שצברו רווחים גדולים אם המשקיעים ירצו למכור את החזקותיהם בקרן כדי להעביר אותה לקרן אחרת, הם צפויים לשלם מס גבוה שיפגע גם כן בתשואות.
מי שעשויה לסייע לפתרון הסוגייה היא הרפורמה במסלולי החיסכון המקודמת בימים אלו על ידי הגורמים השונים באוצר. במסגרתה, יתאפשר למשקיעים להקים חשבון השקעות שיכלול את שלל אפיקי החיסכון השונים (קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות נאמנות) כך שמעבר בין המוצרים השונים בתוך הפלטפורמה יעניק דחיית מס. עם זאת, ההמלצות הסופיות של הוועדה שהוקמה לקידום הנושא טרם פורסמו, והרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים. כך שבשלב זה לא ברור אם ובאיזה מסלול היא תקודם.
מס או התייקרות: איך להיערך?
בעוד כשלושה שבועות צפויות הקרנות לפרסם בזו אחר זו את דמי הניהול החדשים אותן הן גובות. על פי רוב, הן מסתפקות בדיווח לבורסה של הנתונים החדשים ולא מעדכנת את הלקוחות באופן פרטני. עם זאת, בשנים האחרונות בצל התחרות הגוברת על ליבם של המשקיעים, החלו חלק מהברוקרים לעדכן מדי שנה את לקוחותיהם על השינויים בדמי הניהול.
בין כה ובין כה, ההמלצה למשקיעים היא לבחון בסוף השנה את דמי הניהול בקרנות בהן הם מחזיקים. במידה וחל שינוי בדמי הניהול בקרנות, השאלה המרכזית שהמשקיע צריך לשאול את עצמו היא עד כמה השינוי משפיע עליו. כלומר, כמה העלייה תגרע מהתשואה בהתאם לגודל ההשקעה שלו בקרן. אם הוא הגיע למסקנה שמדובר בהוצאה משמעותית שהוא אינו מעוניין בה, הפרמטר הכי חשוב שצריך לקחת בחשבון לפני שפודים את הקרן הוא המס אותו צפויים לשלם.
כיום, המס על קרנות נאמנות הוא 25% על הרווח הריאלי (בניכוי אינפלציה). על כן, כל משקיע צריך לבחון האם הוא מעוניין לספוג את העלייה בדמי הניהול או שעדיף לו לשלם את "הקנס" שבמכירת הקרן בדמות מס רווחי הון. פעמים רבות התשובה לשאלה זו, היא שלילית - כלומר שעדיף להשאיר את הכספים ולחסוך במס - מאפשרת למנהלי הקרנות להמשיך ולהעלות את דמי הניהול שנה אחרי שנה.
אבל האם הישראלים מוכנים להצביע ברגליים כשזה משתלם להם? מתברר שכן. במחקר שבוצע בשנה שעברה בידי ד"ר נדב שטינברג מחטיבת המחקר בבנק ישראל וד"ר ייבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר־אילן, נמצא כי משקיעים בקרנות נאמנות נוטים להגיב בחוזקה לשינויים בדמי הניהול (עזיבה/ירידה בהזרמת כספים). עם זאת, החוקרים מצאו גם שמשקיעים בקרנות שדמי הניהול בהן גבוהים במיוחד מלכתחילה מגלים רגישות נמוכה יותר להעלאה נוספת בדמי הניהול.
