גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי
ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

כמדי שנה, ארגון "לתת" המאגד עמותות סיוע שונות מוציא "דוח עוני אלטרנטיבי". דוח זה, שהחל כאלטרנטיבה לדוח העוני המסורתי של ביטוח לאומי, בא לתת פרספקטיבה "אנושית ומעמיקה על המשמעות של החיים בעוני, מעבר לנתונים ולסטטיסטיקות". בפועל, הוא לגמרי משתמש בסטטיסטיקה - אך בצורה מטעה. הפעם, "מדד העוני הרב-ממדי" הרגיל לא פורסם, בשל החלטה לפרסם אותו פעם בשנתיים בלבד.

פרשנות | התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה
השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

במקום זאת, הדוח נפתח בחישוב של "עלות המחיה המינימלית" לאדם ולמשק בית, כאשר הדוח טוען שעלות המחיה המינימלית למשק בית של שני הורים ושני ילדים הוא 14,139 שקלים בחודש, עליה של 5.6% מאשר בשנה שעברה. זאת הרבה יותר מאשר העליה במדד המחירים לצרכן, שעלה בשנה החולפת ב-2.5% בלבד. איך ייתכן דבר כזה? וחשוב יותר - איך ארגון לתת חישבו את עלויות המחיה המינימליות במנותק ממדד המחירים לצרכן? התשובה היא שלפחות בחלק מהמובנים, זה לא מדד של עלויות מחיה.

הדבר מתבטא בצורה הבולטת ביותר בחלק המתייחס לביגוד. על פי המדד של "לתת", עלות המחיה המינימלית בביגוד זינקה בלא פחות מ-17.3% בשנת 2025 לעומת 2024. עליה זו תמוהה במיוחד לאור העובדה שמחירי קטגוריית הביגוד וההנעלה של מדד המחירים לצרכן בכלל ירדו ב-6.4% בשנה החולפת.

הסתירה מתיישבת ברגע שמבינים איך המדד מחושב: מדובר בהוצאה על ביגוד, בפועל, של עשירונים 1-5. כלומר, אם בשנה מסוימת מצבם של עשירונים 1-5 דווקא נהיה טוב יותר, ובשל כך הם קנו יותר בגדים - הרי שהמדד של "לתת" יראה כאילו עלויות הביגוד יתייקרו. זאת בזמן שייתכן והמחירים דווקא ירדו בזמן הזה, כפי שקרה בפועל בשנה האחרונה. בהערת שוליים, באותיות קטנות, הם מודים ש"מגמת העלייה ברכיב הביגוד, על אף הירידה במדד מחירי הביגוד וההנעלה, נובעת מגידול בהיקף ההוצאות בפועל". אך אם זה המצב, איך ניתן להשתמש בו כמדד ליוקר מחיה?

בעוד שעלויות הביגוד הן הקיצוניות ביותר משום שהן מבוססות אך ורק על הוצאה של עשירונים 1-5 ולא על מדידת עלויות בפועל, מאפיין ההוצאה בולט גם במדד הבריאות, בו משתמשים בכך כדי לחשב עלויות של הוצאות פרטיות על בריאות, וברכיב הדיור זו הדרך למדוד את החשבונות החודשיים כמו מים, חשמל ותחזוקה. שיטה זו, כאמור, יוצרת מצב בו דווקא כשההכנסה של השכבות החלשות עולה, העלויות נראות כ"עולות". אילו השכבות החלשות היו נפגעות - המדד היה עלול לדווח כאילו עלויות המחיה המינימליות בישראל בכלל יורדות.

השאלות שנותרו ללא תשובות

השיטה הופכת לאבסורדית במיוחד במדד "עלות מחיה נורמטיבית" שמציג את רמת ההוצאות של עשירונים 6 ו-7 בישראל, ותו לא. כלומר, אין פה רמת חיים "נורמטיבית" וההכנסה שנדרשת כדי להגיע אליה, אלא סכימה של ההוצאות. ככל שהמצב הכלכלי משתפר, והעשירונים הנ"ל מוציאים יותר, כך העלות גדלה. זאת בלי קשר לרמת החיים שהם מצליחים להשיג בפועל במחיר זה. מדובר למעשה במדד הוצאה - שמתחפש למדד יוקר מחיה.

לפי הדוח "עלות המחיה הנורמטיבית, המשקפת את ההוצאה הנדרשת לקיום בכבוד ובהתאם לדפוסי הצריכה של מעמד הביניים הבינוני, רשמה השנה עלייה חדה של 10% - פי שלושה מקצב האינפלציה". אך בניגוד למסגור של הדוח, מדובר למעשה באמירה אופטימית במיוחד - משפחות בישראל מצליחות להוציא הרבה יותר מאשר קצב האינפלציה, כלומר להעלות את רמת חייהן בפועל.

סעיף תמוה נוסף בעלות המחיה המינימלית הוא "הרכיב היחסי". הוא מוגדר כ-30% מסך ההוצאות על מזון, דיור, חשבונות וביגוד. על פי הדוח, "רכיב זה מאפשר הערכה ריאלית יותר של רמת החיים, משום שהוא מגלם את הוצאות הפנאי, התחבורה, התקשורת, התחזוקה האישית ושירותים נוספים הנצרכים ברמות שונות באוכלוסייה". אך אם מדובר על הוצאות אחרות לגמרי, איך ניתן לגזור אותן מהוצאות על מזון, דיור, חשבונות וביגוד? אם אלו הוצאות על פנאי ו"שירותים נוספים", מה הן עושות במדד המחשב את עלות המחיה המינימלית? על כל השאלות האלו אין תשובות בדוח של "לתת".

מדוע נבחר דווקא המספר 30%, ולא מספר אחר? בדוח נאמר שהמספר נבחר לאחר "בחינה מעמיקה של המודלים המקובלים בעולם", אך לא מצטטים מודל ספציפי ואת סיבותיו. מדובר, על פניו, ב"ניפוח" של המספר, בלי קשר לעלויות כלשהן בפועל. זה גם הופך את הנתון של העליה ברכיב היחסי לחסר משמעות, שכן הוא נגזר מתמטית מחלק מהנתונים הקודמים.

כשלים מתודולוגיים רבים

רובו הגדול של הדוח מתמקד בסקר שנערך בקרב מקבלי התמיכה בעמותות שמאוגדות תחת "לתת". מדובר על סקר נרחב יחסית, של 3,500 משתתפים, וההשוואה לאוכלוסיה הכללית מספקת תובנות מעניינות: כך למשל, רק 56.8% מנתמכי הסיוע מנהלים תקציב לעיתים או בדרך כלל, לעומת 69.2% מהאוכלוסיה הכללית. מהצד שני, רק 20.6% מנתמכי הסיוע מרגישים שיש להם על מי להישען ברגעי משבר, לעומת 46.8% מהאוכלוסיה הכללית.

ובכל זאת, קשה לגזור ממנו מסקנות, במיוחד כשמשווים נתונים לשנים קודמות. זאת משום שאוכלוסיית הנתמכים עצמה עשויה להשתנות, והסקר נערך על מדגם חדש בכל שנה. כלומר, דווקא כאשר מצבם של נתמכים מסוימים משתפר והם כבר לא זקוקים לסיוע של עמותות, הם יוצאים מהסקר ומשאירים את מי שהמשיך להיתמך ואת מי שמצבו דווקא הורע והחל לראשונה לבקש עזרה. כלומר, אילו המצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, ואוכלוסיות חזקות יותר יאלצו להיתמך, הדבר עלול דווקא "לשפר" את מצבם של הנתמכים בסקר.

בכל מקרה, למרות הקשיים הרבים שהם חווים ומפורטים בדוח, כמו קשיים בהשגת תזונה מאוזנת, שירותי בריאות ותחזוקת הבית, בולטת האופטימיות של הנתמכים: 29.1% מהם מאמינים שמצבם ישתפר והם ייצאו מהמצוקה הכלכלית. 25.5% נוספים מאמינים שמצבם ישתפר, אך הם יישארו במצוקה. 22.7% מאמינים שמצבם לא ישתנה לכאן או לכאן, ורק 22.7% נוספים מאמינים שמצבם יידרדר.

בדוח ישנם חלקים נוספים, לרבות סקר על עמדות על צמצום עוני ותפקיד המדינה, ואומדן של הבטחון התזונתי וחוסרו בקרב האוכלוסיה הכללית (ואוכלוסיית הנתמכים) ויש בהם ערך רב. ובכל זאת, קשה להתעלם מהכשלים המתודולוגיים שהדוח כולל, שבולטים במיוחד בחלק שלכאורה מודד "עלות מחיה מינימלית" ו"נורמטיבית".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?