גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי
ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

כמדי שנה, ארגון "לתת" המאגד עמותות סיוע שונות מוציא "דוח עוני אלטרנטיבי". דוח זה, שהחל כאלטרנטיבה לדוח העוני המסורתי של ביטוח לאומי, בא לתת פרספקטיבה "אנושית ומעמיקה על המשמעות של החיים בעוני, מעבר לנתונים ולסטטיסטיקות". בפועל, הוא לגמרי משתמש בסטטיסטיקה - אך בצורה מטעה. הפעם, "מדד העוני הרב-ממדי" הרגיל לא פורסם, בשל החלטה לפרסם אותו פעם בשנתיים בלבד.

פרשנות | התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה
השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

במקום זאת, הדוח נפתח בחישוב של "עלות המחיה המינימלית" לאדם ולמשק בית, כאשר הדוח טוען שעלות המחיה המינימלית למשק בית של שני הורים ושני ילדים הוא 14,139 שקלים בחודש, עליה של 5.6% מאשר בשנה שעברה. זאת הרבה יותר מאשר העליה במדד המחירים לצרכן, שעלה בשנה החולפת ב-2.5% בלבד. איך ייתכן דבר כזה? וחשוב יותר - איך ארגון לתת חישבו את עלויות המחיה המינימליות במנותק ממדד המחירים לצרכן? התשובה היא שלפחות בחלק מהמובנים, זה לא מדד של עלויות מחיה.

הדבר מתבטא בצורה הבולטת ביותר בחלק המתייחס לביגוד. על פי המדד של "לתת", עלות המחיה המינימלית בביגוד זינקה בלא פחות מ-17.3% בשנת 2025 לעומת 2024. עליה זו תמוהה במיוחד לאור העובדה שמחירי קטגוריית הביגוד וההנעלה של מדד המחירים לצרכן בכלל ירדו ב-6.4% בשנה החולפת.

הסתירה מתיישבת ברגע שמבינים איך המדד מחושב: מדובר בהוצאה על ביגוד, בפועל, של עשירונים 1-5. כלומר, אם בשנה מסוימת מצבם של עשירונים 1-5 דווקא נהיה טוב יותר, ובשל כך הם קנו יותר בגדים - הרי שהמדד של "לתת" יראה כאילו עלויות הביגוד יתייקרו. זאת בזמן שייתכן והמחירים דווקא ירדו בזמן הזה, כפי שקרה בפועל בשנה האחרונה. בהערת שוליים, באותיות קטנות, הם מודים ש"מגמת העלייה ברכיב הביגוד, על אף הירידה במדד מחירי הביגוד וההנעלה, נובעת מגידול בהיקף ההוצאות בפועל". אך אם זה המצב, איך ניתן להשתמש בו כמדד ליוקר מחיה?

בעוד שעלויות הביגוד הן הקיצוניות ביותר משום שהן מבוססות אך ורק על הוצאה של עשירונים 1-5 ולא על מדידת עלויות בפועל, מאפיין ההוצאה בולט גם במדד הבריאות, בו משתמשים בכך כדי לחשב עלויות של הוצאות פרטיות על בריאות, וברכיב הדיור זו הדרך למדוד את החשבונות החודשיים כמו מים, חשמל ותחזוקה. שיטה זו, כאמור, יוצרת מצב בו דווקא כשההכנסה של השכבות החלשות עולה, העלויות נראות כ"עולות". אילו השכבות החלשות היו נפגעות - המדד היה עלול לדווח כאילו עלויות המחיה המינימליות בישראל בכלל יורדות.

השאלות שנותרו ללא תשובות

השיטה הופכת לאבסורדית במיוחד במדד "עלות מחיה נורמטיבית" שמציג את רמת ההוצאות של עשירונים 6 ו-7 בישראל, ותו לא. כלומר, אין פה רמת חיים "נורמטיבית" וההכנסה שנדרשת כדי להגיע אליה, אלא סכימה של ההוצאות. ככל שהמצב הכלכלי משתפר, והעשירונים הנ"ל מוציאים יותר, כך העלות גדלה. זאת בלי קשר לרמת החיים שהם מצליחים להשיג בפועל במחיר זה. מדובר למעשה במדד הוצאה - שמתחפש למדד יוקר מחיה.

לפי הדוח "עלות המחיה הנורמטיבית, המשקפת את ההוצאה הנדרשת לקיום בכבוד ובהתאם לדפוסי הצריכה של מעמד הביניים הבינוני, רשמה השנה עלייה חדה של 10% - פי שלושה מקצב האינפלציה". אך בניגוד למסגור של הדוח, מדובר למעשה באמירה אופטימית במיוחד - משפחות בישראל מצליחות להוציא הרבה יותר מאשר קצב האינפלציה, כלומר להעלות את רמת חייהן בפועל.

סעיף תמוה נוסף בעלות המחיה המינימלית הוא "הרכיב היחסי". הוא מוגדר כ-30% מסך ההוצאות על מזון, דיור, חשבונות וביגוד. על פי הדוח, "רכיב זה מאפשר הערכה ריאלית יותר של רמת החיים, משום שהוא מגלם את הוצאות הפנאי, התחבורה, התקשורת, התחזוקה האישית ושירותים נוספים הנצרכים ברמות שונות באוכלוסייה". אך אם מדובר על הוצאות אחרות לגמרי, איך ניתן לגזור אותן מהוצאות על מזון, דיור, חשבונות וביגוד? אם אלו הוצאות על פנאי ו"שירותים נוספים", מה הן עושות במדד המחשב את עלות המחיה המינימלית? על כל השאלות האלו אין תשובות בדוח של "לתת".

מדוע נבחר דווקא המספר 30%, ולא מספר אחר? בדוח נאמר שהמספר נבחר לאחר "בחינה מעמיקה של המודלים המקובלים בעולם", אך לא מצטטים מודל ספציפי ואת סיבותיו. מדובר, על פניו, ב"ניפוח" של המספר, בלי קשר לעלויות כלשהן בפועל. זה גם הופך את הנתון של העליה ברכיב היחסי לחסר משמעות, שכן הוא נגזר מתמטית מחלק מהנתונים הקודמים.

כשלים מתודולוגיים רבים

רובו הגדול של הדוח מתמקד בסקר שנערך בקרב מקבלי התמיכה בעמותות שמאוגדות תחת "לתת". מדובר על סקר נרחב יחסית, של 3,500 משתתפים, וההשוואה לאוכלוסיה הכללית מספקת תובנות מעניינות: כך למשל, רק 56.8% מנתמכי הסיוע מנהלים תקציב לעיתים או בדרך כלל, לעומת 69.2% מהאוכלוסיה הכללית. מהצד שני, רק 20.6% מנתמכי הסיוע מרגישים שיש להם על מי להישען ברגעי משבר, לעומת 46.8% מהאוכלוסיה הכללית.

ובכל זאת, קשה לגזור ממנו מסקנות, במיוחד כשמשווים נתונים לשנים קודמות. זאת משום שאוכלוסיית הנתמכים עצמה עשויה להשתנות, והסקר נערך על מדגם חדש בכל שנה. כלומר, דווקא כאשר מצבם של נתמכים מסוימים משתפר והם כבר לא זקוקים לסיוע של עמותות, הם יוצאים מהסקר ומשאירים את מי שהמשיך להיתמך ואת מי שמצבו דווקא הורע והחל לראשונה לבקש עזרה. כלומר, אילו המצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, ואוכלוסיות חזקות יותר יאלצו להיתמך, הדבר עלול דווקא "לשפר" את מצבם של הנתמכים בסקר.

בכל מקרה, למרות הקשיים הרבים שהם חווים ומפורטים בדוח, כמו קשיים בהשגת תזונה מאוזנת, שירותי בריאות ותחזוקת הבית, בולטת האופטימיות של הנתמכים: 29.1% מהם מאמינים שמצבם ישתפר והם ייצאו מהמצוקה הכלכלית. 25.5% נוספים מאמינים שמצבם ישתפר, אך הם יישארו במצוקה. 22.7% מאמינים שמצבם לא ישתנה לכאן או לכאן, ורק 22.7% נוספים מאמינים שמצבם יידרדר.

בדוח ישנם חלקים נוספים, לרבות סקר על עמדות על צמצום עוני ותפקיד המדינה, ואומדן של הבטחון התזונתי וחוסרו בקרב האוכלוסיה הכללית (ואוכלוסיית הנתמכים) ויש בהם ערך רב. ובכל זאת, קשה להתעלם מהכשלים המתודולוגיים שהדוח כולל, שבולטים במיוחד בחלק שלכאורה מודד "עלות מחיה מינימלית" ו"נורמטיבית".

עוד כתבות

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

החל מחמישי: הרכבת הקלה חוזרת לפעול גם בתחנות התת-קרקעיות

ההחלטה לחזור להפעלה מלאה של הקו האדום התקבלה בין היתר על רקע ירידה במספר האנשים הלנים בתחנות התת-קרקעיות ● בשעות הערב והלילה התחנות התת-קרקעיות ישמשו כמחסה המאפשר לינה למבקשים מחסה מהטילים

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

שר החוץ גדעון סער הצהרה לתקשורת, 23.03.26 / צילום: מארק ניימן-לע''מ

עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?

עשרות מדינות הצטרפו להכרזה על משמרות המהפכה של איראן כ"ארגון טרור" • מה המשמעות של המהלך, ואיזה סיבוך הוא יוצר? • המשרוקית של גלובס

ג'יימי דיימון, מנכ''ל גיי פי מורגן / צילום: ap, Alex Brandon

נביא הזעם של השווקים פרסם את המכתב השנתי. מה מטריד אותו?

מנכ"ל בנק השקעות הגדול בעולם כתב כי הטלטלות בזירה הגאו־פוליטית הן הסיכון המרכזי העומד בפני הכלכלה העולמית כעת ● דיימון כתב כי התפרצות אינפלציונית עלולה להיות "בואש במסיבה" בשנה הקרובה וציין כי נותרה אי־ודאות גבוהה באשר להשפעות המכסים ● ובאשר ל-AI: "בזכותו אנשים יחיו חיים ארוכים ובטוחים יותר"

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש

הממשלה מתקדמת עם פרויקט תחנת הכוח "דוד": לאחר הדחייה בינואר, השותפות קיבלה הסמכה ראשונית ותעבור כעת לבחינת הוות"ל ואישור סופי • התחנה, בהספק של עד 900 מגה־וואט, מיועדת לחזק את ביטחון האנרגיה ולספק חשמל לכ-400 אלף משקי בית

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הרוויחו יותר מ־200 אלף שקל בממוצע על ערך הדירה וייהנו מסבסוד משכנתאות

הממשלה אישרה עקרונית את החוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

הגבלות על שימוש בדלק בבריטניה / צילום: Reuters, Jacob Hughes/Sipa USA

בעולם ערים מוחשכות ומכוניות מושבתות. איך חומקת ישראל ממשבר אנרגיה?

שורת ממשלות מזהירות ממחסור בדלק ובגז בעקבות סגירת הורמוז: "עלינו להתכונן לגרוע ולקוות לטוב" ● הנפגעות המרכזיות הן מדינות אסיה, אך אירופה צפויה להיכנס לסחרור מחירים ● בשטח החלו להיערך: באוסטרליה מציעים נסיעה חינם באוטובוסים כדי לצמצם שימוש ברכב, ובאירופה דורשים להטיל מס על רווחי חברות האנרגיה

אריה דרעי ודוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

התפקיד הנחשק שהצית מאבק בין דוד אמסלם לאריה דרעי

המשנה למנכ"ל משרד הפנים משה מור יוסף, המזוהה עם ש"ס, נבחר ע"י ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים, אך המינוי מצוי בבדיקת הוועדה למינויים לאחר פנייה בנושא זיקות פוליטיות ● במקביל סומנה מועמדת נוספת שנתמכת ע"י אמסלם ● התפקיד נחשב לבעל משקל רב: החברה אחראית על תקציב של כ־5 מיליארד שקל ומהווה מנוף משמעותי ביחסים מול הרשויות המקומיות

צילום: Shutterstock

לא רק הבנזין: גם בלון הגז לבישול מתייקר

בלוני הגז מתייקרים בעד 20% בשל עליית מחירי הנפט והשיבושים בשרשראות האספקה ● וגם: קניון קריית אתא משלים שדרוג רחב־היקף עם כניסת רשתות נוספות והקמת מתחם הסעדה חדש ● אירועים ומינויים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שני רק לדצמבר: מה מאיים על הפוטנציאל של אפריל בשווקים?

עליית האינפלציה והחשש מהעלאות ריבית מצד הפד עלולים לקלקל את החגיגה המסורתית של אפריל ● אך רווחי החברות הצפויים להתפרסם בקרוב וההיסטוריה של המלחמות עשויים לשמור על שמו הטוב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

עם תאריך ושעה: טראמפ פרסם את הדד-ליין המדויק לאיראן

נשיא ארה"ב נקב במועד פקיעת האולטימטום לאיראן, ויו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף השיב: "כל האזור שלנו הולך להישרף כי אתה מתעקש לציית לפקודותיו של נתניהו" ● בכיר איראני: "מצר הורמוז יפתח רק אחרי הפיצוי על הנזקים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות, על רקע התקווה להפסקת אש; מחירי הנפט חזרו לטפס

מדד ה-S&P 500 עלה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות מחר בלילה" ● בסוכנות הידיעות הממשלית של איראן דווח כי היא דוחה את הצעת ארה"ב להפסקת אש זמנית ● מחירי הנפט עלו; נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של 110 דולר לחבית ● באירופה, בסין ובהונג קונג לא התקיים היום מסחר לרגל חג הפסחא

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מיטרוניקס שוקעת בהפסדים: כל חבר בקיבוץ יזרעאל מחק 16.5 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל צופה הפסד עצום של 200 עד 230 מיליון שקל בשנת 2025, כמחציתו בגין מחיקת נכסים ● מניית מיטרוניקס איבדה 97% מערכה בשיא

כותרות העיתונים בעולם

למה שימוש בפצצות מצרר נגד ישראלים לא מעורר ביקורת בינלאומית?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שימוש בפצצות מצרר הן נגד אמנה עולמית, אבל לא נשמעת ביקורת כשיורים אותן על ישראל; היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון בטוח שהדרך לניצחון עוברת בסין; ולמה טראמפ עבר להתמקד בהשמדת תשתיות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בדרך למכירה או מהלך אחר? פלייטיקה בוחנת חלופות אסטרטגיות

לפי החברה, הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת שמורכבת רק מדירקטורים עצמאיים, שתבצע בחינה מקיפה של האפשרויות האסטרטגיות בפורטפוליו של פלייטיקה ותבדוק אפשרויות להציף ערך לבעלי המניות ● בנק מורגן סטנלי נשכר כיועץ פיננסי לוועדה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

אבישי אברהמי, עידו גל, יהוא עופר / צילום: שלומי יוסף, קרן הברברג, אלן צצקין

הישראלית החדשה שתצטרף לבורסה בת"א, וזו שרכשה בחזרה כ-30% ממניותיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● אודיסייט, המפתחת פתרונות ניטור על בסיס חיזוי מבוסס AI, נרשמה ברישום כפול ותחל להיסחר השבוע בת"א ● וויקס השלימה מכרז לרכישה עצמית של מניות וקנתה בחזרה כ-30% ממניותיה ● גם ריסקיפייד רכשה בחזרה ממניותיה מקרן פיטנגו