גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי
ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

כמדי שנה, ארגון "לתת" המאגד עמותות סיוע שונות מוציא "דוח עוני אלטרנטיבי". דוח זה, שהחל כאלטרנטיבה לדוח העוני המסורתי של ביטוח לאומי, בא לתת פרספקטיבה "אנושית ומעמיקה על המשמעות של החיים בעוני, מעבר לנתונים ולסטטיסטיקות". בפועל, הוא לגמרי משתמש בסטטיסטיקה - אך בצורה מטעה. הפעם, "מדד העוני הרב-ממדי" הרגיל לא פורסם, בשל החלטה לפרסם אותו פעם בשנתיים בלבד.

פרשנות | התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה
השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

במקום זאת, הדוח נפתח בחישוב של "עלות המחיה המינימלית" לאדם ולמשק בית, כאשר הדוח טוען שעלות המחיה המינימלית למשק בית של שני הורים ושני ילדים הוא 14,139 שקלים בחודש, עליה של 5.6% מאשר בשנה שעברה. זאת הרבה יותר מאשר העליה במדד המחירים לצרכן, שעלה בשנה החולפת ב-2.5% בלבד. איך ייתכן דבר כזה? וחשוב יותר - איך ארגון לתת חישבו את עלויות המחיה המינימליות במנותק ממדד המחירים לצרכן? התשובה היא שלפחות בחלק מהמובנים, זה לא מדד של עלויות מחיה.

הדבר מתבטא בצורה הבולטת ביותר בחלק המתייחס לביגוד. על פי המדד של "לתת", עלות המחיה המינימלית בביגוד זינקה בלא פחות מ-17.3% בשנת 2025 לעומת 2024. עליה זו תמוהה במיוחד לאור העובדה שמחירי קטגוריית הביגוד וההנעלה של מדד המחירים לצרכן בכלל ירדו ב-6.4% בשנה החולפת.

הסתירה מתיישבת ברגע שמבינים איך המדד מחושב: מדובר בהוצאה על ביגוד, בפועל, של עשירונים 1-5. כלומר, אם בשנה מסוימת מצבם של עשירונים 1-5 דווקא נהיה טוב יותר, ובשל כך הם קנו יותר בגדים - הרי שהמדד של "לתת" יראה כאילו עלויות הביגוד יתייקרו. זאת בזמן שייתכן והמחירים דווקא ירדו בזמן הזה, כפי שקרה בפועל בשנה האחרונה. בהערת שוליים, באותיות קטנות, הם מודים ש"מגמת העלייה ברכיב הביגוד, על אף הירידה במדד מחירי הביגוד וההנעלה, נובעת מגידול בהיקף ההוצאות בפועל". אך אם זה המצב, איך ניתן להשתמש בו כמדד ליוקר מחיה?

בעוד שעלויות הביגוד הן הקיצוניות ביותר משום שהן מבוססות אך ורק על הוצאה של עשירונים 1-5 ולא על מדידת עלויות בפועל, מאפיין ההוצאה בולט גם במדד הבריאות, בו משתמשים בכך כדי לחשב עלויות של הוצאות פרטיות על בריאות, וברכיב הדיור זו הדרך למדוד את החשבונות החודשיים כמו מים, חשמל ותחזוקה. שיטה זו, כאמור, יוצרת מצב בו דווקא כשההכנסה של השכבות החלשות עולה, העלויות נראות כ"עולות". אילו השכבות החלשות היו נפגעות - המדד היה עלול לדווח כאילו עלויות המחיה המינימליות בישראל בכלל יורדות.

השאלות שנותרו ללא תשובות

השיטה הופכת לאבסורדית במיוחד במדד "עלות מחיה נורמטיבית" שמציג את רמת ההוצאות של עשירונים 6 ו-7 בישראל, ותו לא. כלומר, אין פה רמת חיים "נורמטיבית" וההכנסה שנדרשת כדי להגיע אליה, אלא סכימה של ההוצאות. ככל שהמצב הכלכלי משתפר, והעשירונים הנ"ל מוציאים יותר, כך העלות גדלה. זאת בלי קשר לרמת החיים שהם מצליחים להשיג בפועל במחיר זה. מדובר למעשה במדד הוצאה - שמתחפש למדד יוקר מחיה.

לפי הדוח "עלות המחיה הנורמטיבית, המשקפת את ההוצאה הנדרשת לקיום בכבוד ובהתאם לדפוסי הצריכה של מעמד הביניים הבינוני, רשמה השנה עלייה חדה של 10% - פי שלושה מקצב האינפלציה". אך בניגוד למסגור של הדוח, מדובר למעשה באמירה אופטימית במיוחד - משפחות בישראל מצליחות להוציא הרבה יותר מאשר קצב האינפלציה, כלומר להעלות את רמת חייהן בפועל.

סעיף תמוה נוסף בעלות המחיה המינימלית הוא "הרכיב היחסי". הוא מוגדר כ-30% מסך ההוצאות על מזון, דיור, חשבונות וביגוד. על פי הדוח, "רכיב זה מאפשר הערכה ריאלית יותר של רמת החיים, משום שהוא מגלם את הוצאות הפנאי, התחבורה, התקשורת, התחזוקה האישית ושירותים נוספים הנצרכים ברמות שונות באוכלוסייה". אך אם מדובר על הוצאות אחרות לגמרי, איך ניתן לגזור אותן מהוצאות על מזון, דיור, חשבונות וביגוד? אם אלו הוצאות על פנאי ו"שירותים נוספים", מה הן עושות במדד המחשב את עלות המחיה המינימלית? על כל השאלות האלו אין תשובות בדוח של "לתת".

מדוע נבחר דווקא המספר 30%, ולא מספר אחר? בדוח נאמר שהמספר נבחר לאחר "בחינה מעמיקה של המודלים המקובלים בעולם", אך לא מצטטים מודל ספציפי ואת סיבותיו. מדובר, על פניו, ב"ניפוח" של המספר, בלי קשר לעלויות כלשהן בפועל. זה גם הופך את הנתון של העליה ברכיב היחסי לחסר משמעות, שכן הוא נגזר מתמטית מחלק מהנתונים הקודמים.

כשלים מתודולוגיים רבים

רובו הגדול של הדוח מתמקד בסקר שנערך בקרב מקבלי התמיכה בעמותות שמאוגדות תחת "לתת". מדובר על סקר נרחב יחסית, של 3,500 משתתפים, וההשוואה לאוכלוסיה הכללית מספקת תובנות מעניינות: כך למשל, רק 56.8% מנתמכי הסיוע מנהלים תקציב לעיתים או בדרך כלל, לעומת 69.2% מהאוכלוסיה הכללית. מהצד שני, רק 20.6% מנתמכי הסיוע מרגישים שיש להם על מי להישען ברגעי משבר, לעומת 46.8% מהאוכלוסיה הכללית.

ובכל זאת, קשה לגזור ממנו מסקנות, במיוחד כשמשווים נתונים לשנים קודמות. זאת משום שאוכלוסיית הנתמכים עצמה עשויה להשתנות, והסקר נערך על מדגם חדש בכל שנה. כלומר, דווקא כאשר מצבם של נתמכים מסוימים משתפר והם כבר לא זקוקים לסיוע של עמותות, הם יוצאים מהסקר ומשאירים את מי שהמשיך להיתמך ואת מי שמצבו דווקא הורע והחל לראשונה לבקש עזרה. כלומר, אילו המצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, ואוכלוסיות חזקות יותר יאלצו להיתמך, הדבר עלול דווקא "לשפר" את מצבם של הנתמכים בסקר.

בכל מקרה, למרות הקשיים הרבים שהם חווים ומפורטים בדוח, כמו קשיים בהשגת תזונה מאוזנת, שירותי בריאות ותחזוקת הבית, בולטת האופטימיות של הנתמכים: 29.1% מהם מאמינים שמצבם ישתפר והם ייצאו מהמצוקה הכלכלית. 25.5% נוספים מאמינים שמצבם ישתפר, אך הם יישארו במצוקה. 22.7% מאמינים שמצבם לא ישתנה לכאן או לכאן, ורק 22.7% נוספים מאמינים שמצבם יידרדר.

בדוח ישנם חלקים נוספים, לרבות סקר על עמדות על צמצום עוני ותפקיד המדינה, ואומדן של הבטחון התזונתי וחוסרו בקרב האוכלוסיה הכללית (ואוכלוסיית הנתמכים) ויש בהם ערך רב. ובכל זאת, קשה להתעלם מהכשלים המתודולוגיים שהדוח כולל, שבולטים במיוחד בחלק שלכאורה מודד "עלות מחיה מינימלית" ו"נורמטיבית".

עוד כתבות

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק