רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
הזמנה ששלח השבוע נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, לחברי הלשכה להשתתף ולהצביע על נושאים שונים באספה הכללית של הלשכה, שתיערך ב-29 בדצמבר, מעוררת בימים האחרונים סערה בקרב חברי הלשכה. הסיבה: בין הנושאים שיעלו להצבעה באספה יש גם "סעיף קטן" המציע לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון. נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות של 3 שנים בלבד. כעת מוצע להצביע על שינוי הסעיף כך שיאפשר כהונה בלתי מוגבלת לנשיא לשכת רואי החשבון.
● כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות
● האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?
התיקון זוכה להתנגדות מצד חברי לשכה רבים, בהם נשיאי לשכה לשעבר, בעלי תפקידים שונים בלשכה וכן חברים צעירים. בראש המתנגדים עומד רו"ח ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון, אשר פרסם הבוקר בעמוד הפייסבוק שלו פוסט בו נכתב: "אנחנו רו"ח נצביע נגד תיקון התקנון. שרייבר לא ימשיך לקדנציות בלתי מוגבלות". בהמשך שלח בלנגה הודעה לחברי לשכת רואי החשבון בה כתב: "חברות וחברים בוקר טוב; זו פנייה שלי אישית אליכם - היום יצא זימון לאספה כללית של לשכת רואי חשבון - הצבעה דיגיטלית, בו מוצע לתקן את התקנון ולבטל את מגבלת שתי הקדנציות לנשיא לשכה, על מנת שהנשיא יוכל להמשיך לרוץ בבחירות הבאות ללא כל מגבלת קדנציות. אני מבקש את סיועכם להתנגד בהצבעה לתיקון התקנון, במישרין ובעקיפין, באספה הכללית שתהיה ביום שני 29 בדצמבר 2025 בהצבעה דיגיטלית, ולא לתמוך בתיקון התקנון ולהתנגד לשינויי".
"אסור לעשות שינוי מהותי כזה בתקנון בחטף"
מקצוע ראיית החשבון מפוקח ומוסדר על־ידי מועצת רואי החשבון משנת 1955. לשכת רואי החשבון, שהוקמה ב-1931, היא לשכה התנדבותית, שחבריה בוחרים להצטרף אליה ולא מחויבים בכך (בניגוד ללשכת עורכי הדין שהנה סטטוטורית למשל). בלשכה חברים היום למעלה מ־19 אלף רואי חשבון, מתוך כ־38 אלף רואי חשבון רשומים (לא כל רואי החשבון הרשומים הם פעילים, וכפי הנראה גם לא כל מי שהם חברים בלשכת רואי החשבון, הם רואי חשבון פעילים). בסך־הכול רשומים בלשכה כ־50% מרואי החשבון הרשומים בישראל.
השינוי המוצע בתקנון הלשכה משולב במסגרת סדרת תיקונים שהלשכה נדרשת לעשות בתקנון, על מנת לעמוד בתנאים הנדרשים כדי להפוך לחברה לתועלת הציבור, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. במרץ השנה דחה ביהמ"ש את עתירת הלשכה ונשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, לבטל את החלטת רשמת העמותות לחייב את הלשכה להירשם כחברה לתועלת הציבור. בשל כך, נדרשת הלשכה לחובת שקיפות ודיווח שלא חלו עליה עד כה, וכן לשינויים מסוימים בתקנון כדי להתאים את עצמה לדרישות החוק מחברה לתועלת הציבור. במסגרת אותם תיקונים, הוכנס גם ביטול הגבלת הכהונה של נשיא הלשכה.
חברי הלשכה קיבלו מנשיא הלשכה שרייבר "הזמנה לאסיפה הכללית השנתית הרגילה ואסיפה יוצאת מן הכלל והצבעה לתיקון תקנון הלשכה, עפ"י סעיף 92 לתקנון", העתידה להתקיים ב-29 בדצמבר שבה צוין בין היתר כי תתקיים הצבעה על "תיקון תקנון הלשכה כחל"צ ע"פ החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.3.25 בנוסח כפי שאושר ע"י הוועד המרכזי ומפורסם באתר הלשכה".
להודעה צורף התקנון עם השינויים המבוקשים מסומנים ב"עקוב אחר שינויים", אך מי שלא נכנס לקובץ עלול היה לפספס את העובדה שהוועד המרכזי הצביע גם על ביטול הגבלת הכהונה של נשיא לשכת רואי החשבון.
לדברי רו"ח בלנגה, אסור לעשות שינוי מהותי כזה בתקנון בחטף. "אחרי מעל 80 שנות פעילות של לשכת רואי החשבון, שינוי המעמד וסטטוס של הלשכה לחברה לתועלת הציבור, דורש מחשבה ודיונים מעמיקים שטרם נעשו", הוא אומר.
רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפאהן קנה Grant Thornton Israel, ומי שכיהן כנשיא לשכת רואי החשבון בשנים 2018-2015, סבור כי השינוי המבוקש בתקנון בעייתי, בלשון המעטה. "לאפשר שלוש קדנציות ברצף זו טעות קשה מאוד. שינוי התקנון היה צריך להתמקד בשינויים הנדרשים בגין המעבר לחל"צ ולא בשינויים נוספים, והנושא של שלוש קדנציות לבטח דורש חשיבה ממושכת יותר ומעמיקה ולא קבלת החלטה מהירה על הדרך במסגרת נושאים אחרים".
מה הבעיה עם ביטול הגבלת הקדנציה? אפשר להחליף נשיא בבחירות אם לא מרוצים ממנו?
רו"ח קנה: "לנשיא מכהן יש יתרון מובנה בריצה בבחירות, דבר שמקשה על המתחרים ולא יאפשר ריענון השורות וכניסה של חברים חדשים להנהגה. וכמו בכל מקום אחר, כוח רב שנמצא אצל אדם אחד יכול לגרום לבעיות רבות".
השינוי המבוקש לא מטריד רק את הבכירים והפעילים בלשכה. רואי חשבון צעירים שהנם חברי לשכה אך אינם מעורבים בפוליטיקה של הלשכה, אומרים לגלובס כי הם "מודאגים", שכן, "מצב של אי הגבלת שליטה בלשכה יכול להוביל להמון שחיתויות". לדבריהם, מאחורי המסגרת הטכנית של "עדכון תקנון" מסתתר שינוי עמוק שיאפשר לתפיסתם "יצירת שלטון יחיד ארוך שנים, יפגע בשקיפות, ישבש מנגנוני בקרה וימנע מדור שלם של רואי חשבון צעירים הזדמנות אמיתית להשתלב בהנהגה". הם מביעים אף חשש, כי רוב החברים בלשכת רואי החשבון כלל אינם מודעים למהלך לביטול הגבלת הקדנציה, המקודם לטענתם "מתחת לרדאר" תחת כותרת תמימה של שינוי תקנון טכני, בעוד שהמשמעות של ההחלטה קריטית לעתיד המקצוע ולמרחב הדמוקרטי הפנימי של אחד האיגודים הגדולים בישראל.
"כהונה בלתי מוגבלת היא בעייתית"
ההחלטה לבטל את מגבלת הכהונה של נשיא הלשכה התקבלה בוועד המרכזי ברוב של 23 תומכים אל מול 9 מתנגדים ונמנע אחד. רו"ח יואב אבולעפיה, חבר בוועד המרכזי בלשכה שהיה בין המתנגדים, מסביר כי לא מדובר בהתנגדות להמשך הכהונה של שרייבר עצמו אלא להעדר המגבלה על כהונה של כל נשיא. "אני בקבוצה של שרייבר בלשכה, תמכתי בו בבחירות ואני חושב שהוא נשיא מצוין, אך אני חושב שכהונה בלתי מוגבלת היא בעייתית ואני לא יכול לתמוך בכך. ברוב מדינות אירופה המערבית יש מגבלה של כהונות של נשיאי הלשכה. באנגליה הכהונה מוגבלת לשתי קדנציות, בצרפת גם שתי קדנציות, בבלגיה יש מגבלה של שתי קדנציות של 3 שנים, באיטליה שתי קדנציות של 4 שנים ובספרד זה מוגבל לארבע שנות כהונה בלבד. בארצות הברית, בניו יורק, יש מגבלה של עד 10 שנים כהונה. אני התנגדתי לשינוי הסעיף לבלתי מוגבל לחלוטין, והצעתי שההגבלה תהיה לשלוש קדנציות כדי לא לחסום את שרייבר בהתמודדות בעוד שנתיים, אבל הוא סירב לכך. ההצעה שלו במקור הייתה לשנות את המגבלה לשלוש קדנציות ופתאום הוא החליט לבטל את זה לחלוטין. ההתנגדות שלנו לא נובעת מהתנגדות לשרייבר. זה פשוט מגבלה שנדרשת לטובת טוהר מידות וניהול תקין באופן כללי. יש המון כוח לנשיא וקשה מאוד להתמודד נגד נשיא מכהן, והוא יכול לנצל את הכוח הזה בבחירות".
א', חבר לשכה מזה עשרות שנים ובכיר במקצוע, מוסיף כי "נשיא הלשכה מנסה להכניס את התיקון בתקנון בשקט במסגרת קבוצה מצומצמת של תיקונים שנדרשים עקב ההפיכה של הלשכה לחברה לתועלת הציבור. מדובר בניסיון לגנוב דעה בלחץ של זמן, דווקא בימים האחרונים של דצמבר, כאשר הוא ידע שהוא נדרש לשנות את התקנון כבר בתחילת השנה. מה הלחץ? למה להעביר תיקון משמעותי כל כך בלי לאפשר דיון אמיתי?"
לדברי א', "אף נשיא לפני שרייבר לא כיהן אפילו שתי קדנציות, למעט עופר מנירב שכיהן 5 שנים נאמנה. ב-30 השנים האחרונות כל הנשיאים פרשו מיוזמתם לאחר קדנציה אחת בלבד, שנתיים שלוש ועזבו. זה תפקיד שמתיש פיזית ונפשית ויש לו מחיר כלכלי, כי אתה מקדיש את כל כולך ללשכה. נשיא לשכה שעושה עבודה נאמנה עובד בלשכה מבוקר עד לילה בלי סוף. אז רק מי שיכול להרשות לעצמו את ההפסדים הכלליים יתמודד אם לא תהיה שום הגבלה על הכהונה? מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה, ועכשיו זה כבר סתם לתפוס כיסא. השלטון משחית".
תגובת לשכת רואי החשבון
תגובת לשכת רואי החשבון: "לשכת רואי החשבון נמצאת בעיצומם של תהליכי דמוקרטיזציה משמעותיים, שנועדו בין היתר לממש בפועל את עקרון הייצוג ההולם לכל רואי החשבון החברים, תוך נטרול מוקדי הכוח העסקניים שפעלו בלשכה בעבר. בתוך כך, הלשכה משנה את מעמדה המשפטי לחברה לתועלת הציבור ("חל"צ") ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה ותחת ביקורת גם של רשמת העמותות. כחלק משינוי נרחב זה, הכולל מספר שינויים תקנוניים, הליך הבחירה יאפשר לחברות ולחברים לבחור את הנשיא/ה שיובילו אותם באופן חופשי, בבחירות דיגיטליות שקופות ושוויוניות.
למעשה, מדובר ביישור קו עם הלשכות המקבילות - עורכי הדין ויועצי המס - בהן אין מגבלת כהונה. הצעה זו לאישור על פי החוק את תקנון החל״צ תעלה להצבעת באספה הכללית שתקבל את ההחלטה בהליך דמוקרטי. מטעם נשיא הלשכה יודגש כי הליך הבחירות הינו רחוק מאד, לא רלוונטי והנשיא טרם החליט על התמודדות נוספת מכיוון שהוא עסוק אך ורק באתגרים המורכבים של רואי החשבון וקידום מעמדם במשק".