שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
דיקטטורה, דמוקרטיה, ליברליות, השפלות וגלולות רעל - כל אלה כיכבו השבוע (ב') בפתיחת דיוני הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), שהוקמה מתוקף החלטת ועדת הכנסת, במטרה לדון בחוק החדש של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי.
● השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים
● נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון
בראש הוועדה עומדת ח"כ גלית דיסטל אטרביאן (הליכוד), שבפתח דבריה ציינה כי אינה חולקת על חוות הדעת שניפקה היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, ולפיה ועדת הכלכלה היא המקום המתאים לדון בנושא. "אלא שהחוק הזה הוא רפורמה מקיפה מקצה לקצה, ודווקא משום כך, חשוב לייעד לו זמן ומקום ותשומת לב", ציינה.
משם עברה דיסטל למעין כתב אישום נגד התקשורת הישראלית. "כמי שהגיעה מהעולם הזה ומכירה אותו, התקשורת בישראל כיום היא ריכוזית ודכאנית עד אימה. מאז שממשלת הימין הוקמה, המצב העגום הסלים ואמור להטריד כל אדם.
"התקשורת הישראלית לא משקפת את המציאות, היא מפיקה אותה. משכתבת, ואז מזדעזעת מזה. לא התכוונו להפוך נשים לשפחות, רק רצינו לאזן את הרשות השופטת, ולא, אנחנו לא מעוניינים בדיקטטורה. אנחנו מנצחים פעם אחר פעם בזכות הדמוקרטיה, ואין לנו שום סיבה להחליף סוס מנצח".
לדבריה, "התקשורת בישראל העלימה את המורכבות מהשיח וגם מתודעת הצופים, לטובת אג'נדה חלולה וטיפשית של 'רק לא ביבי'. המטרה היא כאוס, ופירוק הממשלה הנוכחית. השינוי יגיע לא על ידי סתימת פיות או על ידי סגירת גופי תקשורת, אלא על ידי פתיחת השוק לרווחה והפקעת סמכויות מהשר בשביל שוק הדעות הפלורליסטי". בשלב זה ציינה דיסטל כי מדובר ב"מלאכת מחשבת ליברלית של השר קרעי", מה שהוביל לצחוק של כמה מחברי הוועדה.
"שוברים את הקרח"
השר קרעי, שהגיע לדיון, ציין בפני הנוכחים כי הוא "עובר לכנסת", וישתתף במרבית הדיונים - שעשויים להימשך שלושה חודשים. העבודה על החוק עצמו, אגב, נמשכה מעל שנתיים.
לדברי קרעי, "רפורמת השידורים נמצאת בקיפאון מתמשך כבר שנים רבות, והיום אנחנו שוברים את הקרח. הוועדה המיוחדת הזו אינה מסלול עוקף ואינה 'בליץ' חקיקה. להיפך, זהו הכלי הפרלמנטרי הנכון למהלך עומק שישראל ממתינה לו שנים רבות.
"החוק המונח לפנינו מביא את ישראל לשוק חופשי ותחרותי: פחות רגולציה, פחות חסמים, פחות התערבות מדינה. יותר חופש לציבור, יותר תחרות, יותר בחירה אמיתית. זו שיטה שמאמינה באזרח ובכוחות השוק ולא במנגנוני שליטה מיושנים.
"שום דבר כאן איננו תורה מסיני - הכנסת היא המקום להעמיק, לבחון ולשפר. אך אני אומר כאן בצורה ברורה שאי אפשר לטעות בה: לא יקפלו אותי. לא איכנע ללחצים. לא אעצור בגלל איומים, אי-נעימויות או ניסיונות הפחדה מבית ומחוץ. יש מי שמנסה לשמר כוח, לשמר שליטה, לשמר מודלים ישנים. זה לא יקרה. הרפורמה הזאת תעבור. לא בחצי כוח, ולא בהססנות - בכל הכוח".
קרעי ציין כי הקו שהוא מעוניין להוביל הוא "שוק משוחרר, מדינה שלא חונקת, ואזרח שמקבל את הכוח לידיים שלו. חופש ביטוי מלא, מגוון דעות, ואפס התערבות של פקידים בתוכן. לראשונה מתייצב כאן בפני הכנסת שר תקשורת שלא מבקש עוד סמכויות לעצמו, אלא להיפך, מבקש לוותר עליהן ולתת את הכוח לציבור.
"אני יודע שיהיו כאן הסתייגויות וניסיונות לטרפד. יהיו גופים חזקים שילחצו, יפחידו, ינסו לעכב. הכול יבוא לדיון פתוח וברור. אבל דבר אחד כולם צריכים להבין: הרפורמה הזאת לא תיעצר. לא על ידי גילדות, לא על ידי מונופולים, ולא על ידי כאלו שמפחדים מחופש הביטוי של חלקים בציבור. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור".
בסיכום דבריו קרא קרעי לכל המעוניין, כולל עיתונאים וגופי תקשורת, להגיע לדיונים ולהשמיע את טענותיו "על בסיס נתונים ועובדות... אם יש אמת בטענות, נבחן ונתקן".
"שיא הדיקטטורה"
טרום התכנסות הוועדה הוגשה עתירה לבג"ץ באשר לחוקיותה, אך המדינה ביקשה להאריך את הזמן שניתן לה למתן תשובה ביום נוסף - ובמקביל, הוועדה החלה כאמור להתכנס.
ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד התייחסה לדברי הפתיחה של היו"ר דיסטל וציינה כי הם נשמעו "כמו כתב אישום לתקשורת הישראלית. אני שמחה שאת מודה בזה". לאחר מכן פנתה גם לקרעי: "אמרתם שלא תהיה פה דיקטטורה, זה שיא הדיקטטורה. כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית...
"אתם רוצים לדרוס את יו"ר ועדת הכלכלה, כי השר לא הצליח להעביר חקיקה פרטית או ממשלתית. מיניתם שלושה יועצים משפטיים שאין להם ניסיון. איך תוך שלושה ימים הם יוכלו להבין (את הנושא)?...
"יש בג"צים עומדים, ויהיו עוד בג"צים. זה לא איום, יש כלים פרלמנטריים. אנחנו נמשוך את זה עד שנצליח להפיל את החקיקה הזו. מלאכת מחשבת ליברלית? זו חקיקה דיקטטורית, חלק מההפיכה המשטרית, שנועדה להשתלטות על שוק התקשורת החופשית בישראל".
ח"כ סימון דוידסון, סגן יו"ר הכנסת מטעם יש עתיד, פנה לקרעי בעניין יו"ר ועדת הכלכלה: "דוד ביטן הוא אחד האנשים הכי חזקים בליכוד. השפלת אותו. להוציא מוועדת הכלכלה דיון כל כך חשוב, זה מראה על המצב שלכם בליכוד". עוד הוסיף דוידסון כי לתחושתו, "צעד אחרי צעד, אנחנו נגיע להיות הונגריה", ואז פנה לקרעי: "אתה מסרס ערוצים".
ח"כ אפרת רייטן מהעבודה הצביעה על אנומליה בדברי קרעי: "מצד אחד אתה אומר בואו נעשה דיונים, ומצד שני אתה מצהיר שאתה לא עוצר והולך עם זה עד הסוף. אז אתם עושים את זה למראית עין? אנחנו נקלף את כל המניפולציות".
"הקואליציה לא כאן"
לאורך השעות הרבות שבהן התקיימה הוועדה, כמעט לא נכחו בה חברי קואליציה. ח"כ גלעד קריב ציין זאת בפני דיסטל: "השר ואת מציגים את הרפורמה כאחד המהלכים המשמעותיים של הממשלה, אבל הקואליציה לא כאן. זה אומר הרבה על חוסר התמיכה גם במהלך עצמו, וכל מה שאירע סביב הקמת הוועדה. חברי המפלגה שלכם נטשו אתכם".
קריב התייחס גם לייעוץ המשפטי לוועדה, שאינו כולל את יועצי ועדת הכלכלה אשר מכירים את הנושא היטב. "זה לא בגלל עומס העבודה, (אלא כי) הייתה חוות דעת נגד המהלך... הציבור צריך לדעת שהיועצים המשפטיים שמיומנים בכך, לא יושבים כאן.
"אני לא חושב שבאופוזיציה מתכחשים לעובדה שהאסדרה בתחום השידורים נעשתה כטלאי על טלאי. יש בתוך הצעת החוק הרבה דברים טובים שראוי לדון בהם, אלא שבקו החקיקה הזה יש גלולות רעל. הראשונה, בניגוד לנטען על ידי קרעי, היא שיש פה יותר פוליטיזציה.
"שנית, אין שום קשר בין מנגנון העיצומים לבין הוויתור לדמי הזיכיון. גלולה נוספת היא ביטול חובת ההפרדה בין חברת חדשות לבין יתר גופי הספק". בתגובה אמר קרעי כי החוק דווקא "מוכיח שאני לא רוצה להתערב בתכנים, ולא רוצה להיות הצנזור של המדינה".