גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid
הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

קצת לפני ששנת 2025 מסתיימת, אפשר כבר לסכם ולומר שמבחינת חברות הטכנולוגיה הישראליות - זו הייתה שנה עם רכישות יוצאות־דופן, אך עם מיעוט הנפקות ראשוניות בוול סטריט, אולי בניגוד לציפיות המוקדמות.

בריאות, טכנו' ושווקים מתעוררים: ההמלצות של הענקית מוול סטריט
17 מניות בת"א זינקו במעל 100%. האם יגיע גל מימושים בסוף השנה?

במהלך השנה הנוכחית דווחו שתי מכירות ענק של חברות ישראליות בתחום הסייבר, חסרות תקדים בהיקפן: וויז שנרכשה בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר וסייברארק על-ידי פאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר (עסקאות שטרם נסגרו). זאת, לצד עסקאות מיזוגים ורכישות נוספות, ביניהן של ורינט, סאפיינס ומג'יק.

בצד ההנפקות (IPO), פלטפורמת המסחר איטורו הייתה הישראלית הראשונה, כשהונפקה בחודש מאי, ואחריה הגיעו נאבן (פלטפורמה לניהול עסקיות בארגונים) ו-ויה (טכנולוגיה לתחבורה ציבורית חכמה), שהמייסדים שלהן ישראלים. שלושתן נסחרות כיום מתחת למחירי ההנפקה בשיעור דו־ספרתי.

מומחים העוסקים בתחום חושפים שבימים אלה יש חברות רבות בתחומי הטכנולוגיה שנערכות להנפקה (IPO) או למכירה (M&A), ומספרים על שוק ער של מיזוגים ורכישות ותקווה מסוימת לשיפור בשוק ההנפקות ב-2026.

לפי ניתוח עדכני שערך בנק ברקליס, בשנתיים הקרובות צפויות רק תשע הנפקות של חברות ישראליות בארה"ב, לעומת לא פחות מ-32 עסקאות מיזוג ורכישה (בין המועמדות הוזכרו בעבר בתקשורת Vast מתחום אחסון הנתונים, ארמיס מאבטחת הסייבר, אפספלייר מתחום הפרסום, וחברת הפינטק לנדבאז). לדברי אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, "הרף ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית: חברות ללא 300 מיליון דולר ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) וצפונה - אפילו לא מתחילות תהליכים כאלה".

"לא נראה גל כמו ב-2021"

כתוצאה, חברות טכנולוגיה שלא הגיעו לרף הנדרש וזקוקות לכסף, פונות לגיוס פרטי - חלקן הקטן - או בוחנות תהליכים של מכירה. "הדחיפה למכירה מגיעה מצד בעלי המניות שנמצאים בהשקעה כבר 5-10 שנים ולא רואים הנפקה באופק", אומר פז. "אנחנו רואים יותר ויותר חברות שבודקות את האופציה להימכר. על כל חברה שמודיעה על עסקה יש עוד 3-5 שניסו והתהליך לא הבשיל". פז מזכיר גם שעבור בעלי המניות, הנפקה היא לא בהכרח מוניטיזציה של ההשקעה, בניגוד למכירה, ולכן במקרים רבים הם יעדיפו לבצע מכירה.

גם רו"ח גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה ב-PwC Israel, מציין שהרף להנפקה בוול סטריט עלה ומזכיר את גורם האי-ודאות: "בישראל רגילים לכך, אבל בחודשים האחרונים גם בשאר העולם מתחילים להתרגל לתקופה של אי-ודאות גבוהה - לנוכח מכסים, רוסיה, מלחמות סחר, לא חסרות סיבות.

"אם יהיה שקט יחסי, אני מניח ש-2-3 הנפקות טובות ללא אירוע גיאופוליטי חריג, יפתחו יותר את שוק ההנפקות". פרמינגר מעריך שיש עשרות חברות שמתאימות להנפקה, בהן גם ישראליות "שמתחממות על הקווים", אך לא צופה "גל מטורף" של הנפקות כמו ב-2021.

עו"ד עודד קדוש, ראש מחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד פרל כהן ארה"ב, מזכיר ששוק ההנפקות השנה היה טוב יותר מ-2024, אך ללא ספק רמת הסיכון שהמשקיעים מוכנים לקחת ירדה.

קדוש מזכיר כללים חדשים של הנאסד"ק בהקשר של "סחורה צפה", שמקשים בעיקר על חברות קטנות יותר: "היום כבר לא מספיק סיפור טוב וצוות מצוין. המשקיעים רוצים לראות יותר מזה, והקריטריונים מתהדקים", הוא אומר. לדבריו, לא מעט הנפקות הציגו ביצועים לא טובים בהיבטי סחירות ושווי, מה שגם משפיע על המשקיעים.

קדוש מאבחן כי לכל מה שקשור ל-AI (בפרט תשתיות) קל יותר לגייס ולקבל שווי פרימיום, ומזהה גם מומנטום חיובי בביוטק ובמכשור רפואי. אך שם, בדומה לעליית רף ה-ARR בתחומי הטכנולוגיה, בתחומים אלה עלה הרף כשמשקיעים מבקשים נתונים מניסויים קליניים, ולא מסתפקים בפרה-קליניים.

"הפיץ' לא יכול להיות גנרי"

"משקיעים בהנפקות הם מחלקה בפני עצמה", אומר פז מברקליס. "הם מסתכלים על ההצלחות והכישלונות הקודמים שלהם בהנפקות, וכרגע זה לא מאוד חיובי. לגוף מוסדי, הנפקה זו ההשקעה הכי מסוכנת, אז הוא מעדיף לראות קודם הצלחות בהנפקות גדולות ואז מוכן לקחת עוד סיכון בהנפקות יותר קטנות. כרגע, משקיעי ה-IPO לא מסתערים על כל הנפקה".

אך אם שוק ההנפקות לא מאוד מזמין, הרי שבשוק המיזוגים והרכישות התנועה ערה. לדברי פרמינגר מ-PwC, "לרוכשים פוטנציאליים רבים יש תחושה שאם לא יקנו עכשיו, הם יקנו בהמשך הרבה יותר ביוקר", בין היתר בשל הורדת הריבית וצמיחת החברות. פרמינגר "לא זוכר מ-2021 רמה כזאת" של פעילות בשוק זה.

פז מוסיף שהסקטורים החמים בהנפקות הם גם אלה שחמים במיזוגים ורכישות: סייבר, AI ודיפנס-טק. "אבל כמעט בכל חברה יש מישהו שמסתכל על M&A", הוא מוסיף. לדבריו יש כיום עבודת הכנה ארוכה יותר. "צריך למצוא את הגוף הספציפי שמתעניין בתחום המסוים ובחברה בשלב המסוים, ולהסביר למה זה מתאים. הפיץ' לא יכול להיות גנרי, צריך להסביר למה זאת בדיוק הטכנולוגיה שחסרה לרוכש", אומר פז.

הוא מזהה שינוי מעניין: "בשבועות האחרונים, הרבה קרנות פרייבט אקוויטי זרות שישבו על הגדר בשנות המלחמה חוזרות לישראל. מאז הפסקת האש רואים חזרה וזה בהחלט מרענן". להערכתו עסקאות שלהן יבשילו בחודשים הקרובים. לגבי רוכשים אסטרטגיים, "הם אף פעם לא עזבו, אבל היה קצת היסוס בתקופת המלחמה מחברות אירופיות בגלל לחץ מהבית. יש להם בעלי מניות ש'יושבים על הראש'. אני מכיר מקרים של תהליכים שנעצרו".

"נתקלים בתקרת זכוכית"

פרמינגר מזהה עלייה גדולה בפעילות מיזוגים ורכישות (כמו גם גידול בגיוסים לקרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וחוב). הוא אומר שהרבה יזמים "ניצבים בפני תקרת זכוכית" בגלל מציאות עסקית, והרבה חברות "נתקעות" ולא מצליחות לפרוץ את הרף של 100 מיליון דולר ARR. לכן יזמים רבים, במקום לרדוף אחרי הנפקה בכל מחיר, מחליטים לצאת לעסקאות אסטרטגיות עם חברות גדולות. "זה מבוסס על הבנה ריאלית של השוק והכרה במגבלות הגודל", הוא אומר.

קדוש מפרל כהן מוסיף עוד גורם שדוחף חברות להימכר: "התעשייה מאוד מהירה. פתרון מעניין שיש לך היום יכול להפוך למיותר עוד חצי שנה, אם גוגל או OpenAI יוציאו פיצ'ר כלשהו. לכן יש מרוץ נגד הזמן, וכולם מבינים שצריכים מהלכים מהירים. זה נכון גם ב-AI וגם בפינטק".

האם המשמעות היא ששוב נראה בעיקר אקזיטים של חברות ישראליות, ולא בנייה של חברות גדולות? קדוש מדגיש שזה לא אומר שהאסטרטגיה היא לבנות ולמכור, אך מהירות ההתפתחות של התעשייה גורמת לחברות לרוץ להימכר, "לא כי היזם רוצה יאכטה, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות".

עוד כתבות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה