גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry
מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

האיחוד האירופי, שחייב את השגשוג הכלכלי שלו בעשורים האחרונים בעיקר ליצוא גלובלי, הפך כעת ליעד המרכזי ליצוא סיני חסר תקדים. הסינים מסיטים סחורה לאירופה בשל המכסים ועימותי הסחר מול ארה"ב, ומפחיתים את היבוא מהיבשת. לראשונה אי פעם, הפך החודש עודף הסחר של סין מול האיחוד האירופי לגדול יותר מזה מול ארה"ב. "ההלם הסיני" שמכה בכלכלה האירופית, שגם כך סובלת מקריסה של מגזר הייצור ומקשיים גלובליים, הפך בימים אלה לנושא לדיונים דחופים בין בירות היבשת ומול בריסל.

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה
באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

תמונת היחסים הכלכליים בין אירופה לסין התהפכה בשנים האחרונות. גרמניה - הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת עם תוצר של 5.3 טריליון דולר בשנה - היא דוגמה לכך. בשנים שאחרי המשבר הכלכלי של 2008, ועד לשנים האחרונות שבהן הצמיחה שלה התאפסה, חלק נכבד מהשגשוג הכלכלי הגרמני הגיע מהשוק הסיני. הצרכנים המקומיים התנפלו על מכוניות גרמניות, ומגזר התעשייה הגרמני שהונע על ידי גז רוסי זול ייצא מכונות, מפעלים, פסי הרכבה ומחזור - כל מה שקשור לתחום הייצור, שבו סין הובילה את העולם.

אבל הזמנים הללו השתנו. המפעלים שרכשו קווי ייצור מגרמניה הפכו למתחרים שלהם, על ידי הורדת מחירים מסיבית. מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו אחרי המלחמה באוקראינה וכך גם מחירי העבודה. שבוע העבודה בגרמניה עומד על 29 שעות, לעומת 44 שעות בשבוע בסין, שם גם אין ועדים או רגולציה משמעותית, הסבסוד הממשלתי יכול להיות אינסופי, ותוכניות חומש מיושמות בקפידה. התוצאה: לפני כעשור לגרמניה היה עודף סחר מול סין, וכעת הוא התחלף בעודף סחר סיני של קרוב לשני מיליארד דולר.

סין "מחזקת קשרים" עם שווקים מחוץ לארה"ב

"בסקטור שלנו, המתחרה שלי מסין רואה את המחירים של החברה המובילה בשוק, ואז מציע את המוצרים ב־50%", אמר מנהל בתחום הציוד הרפואי ל"אקונומיסט" באחרונה. "אירופה פשוט לא מוכנה להיפר־תחרות שכזו".

תמונת המצב הזו משתקפת בנתוני היצוא. סין הגיעה השבוע למצב של עודף סחר בשווי טריליון דולר מול השווקים הגלובליים, לראשונה בתולדותיה. היצוא שלה בנובמבר עלה ב־5.9% לעומת המצב בשנה שעברה, ועודף הסחר בחודש האחרון בלבד עמד על 111 מיליארד דולר. רוב הצמיחה, לפי הנתונים הסיניים נובעת מ"חיזוק הקשרים עם שווקים מחוץ לארה"ב".

המציאות היא שסין מוצאת שווקים חדשים לסחורה שהיא מציעה, ואחד היעדים המרכזיים בשנה החולפת היא אירופה. בחצי השנה הראשונה של 2025, לסין היה עודף סחר עצום של 143 מיליארד דולר מול האיחוד האירופי, שיא של כל הזמנים. לפי נתוני המכס הסיני, ב־12 החודשים האחרונים - לראשונה אי פעם - עודף הסחר של סין מול אירופה עקף את זה שיש לה מול ארה"ב. "צונאמי של מוצרים סיניים נכנסים לשוק האירופי... מה שאומר שיש סכנה משמעותית למגזר הייצור התעשייתי שלנו אם לא נפעל עכשיו", אמר אנליסט המתמחה ביחסים לעיתון הצרפתי Les Echos.

הסחורה שמציפה את השוק האירופי - וגם רושמת צמיחה מרשימה באפריקה ובאסיה - מקיפה מוצרים רבים, החל ממכוניות חשמליות, דרך פאנלים סולאריים, מוצרי אלקטרוניקה ועד מוצרים מתקדמים לתעשייה. בנוגע לאיחוד האירופי, הנתונים האחרונים מראים כי סין מוכרת למדינות האיחוד פי שניים מאשר היא רוכשת מהן, והמגמה הולכת ומתרחבת השנה. מה שמסייע ליצוא הסיני, בין היתר, הוא שער מטבע נמוך, במיוחד לעומת האירו ששובר שיאי של השנים האחרונות מול הדולר וסל המטבעות.

המחלוקות באיחוד ואיום המכסים של מקרון

הבעיה של האיחוד האירופי, שהיא כמעט בעיה מובנית, היא האיטיות שבה הוא מתמודד עם התהליך, ואינטרסים צולבים של תעשיות שונות ושל מדינות שונות. תהליך קבלת ההחלטות לא יכול להתמודד עם שלטון מרכזי כמו סין, או עם כלכלה דינאמית כמו זו האמריקאית, שבה הנשיא מטיל מכסים בעזרת צווים נשיאותיים. האיחוד החל בתהליכי בחינה של היבוא הסיני כבר בתחילת השנה, על רקע המכסים האמריקאים ומלחמת הסחר, אך עד כה הצליח בעיקר להשיק "מערכת ניטור" שתבדוק סחורה סינית ואת הצריכה שלה באירופה, מתוך מטרה לזהות אנומליות ולהתמודד אתן בדרכים שונות.

בסוף השבוע האחרון, העימות בין הצדדים זכה לכותרות הראשיות בכלי התקשורת באירופה, בעקבות בדברים שאמר נשיא צרפת עמנואל מקרון. "אני מנסה להסביר לסינים שיתרון הסחר שלהם (עלינו) אינו בר קיימא בטווח הארוך, משום שהם הורגים את הלקוחות שלהם. הם כבר לא מייבאים שום דבר מאיתנו", אמר הנשיא הצרפתי בראיון לעיתון בארצו. מקרון אמר את הדברים בתום ביקור בן שלושה ימים בסין, ואיים כי "אם הם לא יגיבו, הרי שבחודשים הבאים אנחנו האירופאים נאלץ לנקוט צעדים משמעותיים, למשל כמו הטלת מכסים על סחורה סינית".

אבל כאמור, האיחוד מפולג בנושא. תעשיית הרכב הגרמנית עדיין תלויה במידה רבה ביצוא לסין, ואפילו תלויה בחלקים למכוניות חשמליות ובמתכות נדירות לטובת הייצור השוטף. הגרמנים חוששים לשבור את הכלים מול הסינים, היכן שלצרפתים אולי אין הרבה מה להפסיד.

ואפילו בתוך גרמניה הדעות חלוקות. איגוד היצרנים הגרמנים תומך במכסים ובצעדים נגד הסינים, בעוד איגוד חברות כלי הרכב מבקש משא ומתן ופשרה. אחרי מקרון, בימים אלה מבקר בסין שר החוץ הגרמני יוהאן וואדפול, בניסיון לסלול את הדרך לביקור של הקנצלר הגרמני בתחילת השנה הבאה.

אירופה צריכה "לתפוס צד", אך זקוקה לסין

אירופה שוב מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הכמיהה להגנה ביטחונית אמריקאית מחייבת אותה "לתפוס צד" נגד סין ולהביע נאמנות ליחסים הטרנס־אטלנטיים ולממשל טראמפ. מהצד השני, היא זקוקה לסין לטובת יצוא ואפילו ייצור.

נכון לעכשיו, היא לא מצליחה להיאבק במגרש של הגדולים בגלל חוסר מדיניות אחודה ופילוג פנימי, והסינים מנצלים את האיטיות האירופית לשבור שיאי יצוא. "היום אנחנו תקועים בין שני הגושים, וזו שאלה של חיים או מוות בעבור התעשייה האירופית", אמר מקרון.

עוד כתבות

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל