מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל
טיסה חריגה מישראל לגאורגיה עשויה להצביע על שכנה נוספת של רוסיה שרוכשת מערכת הגנה אווירית תוצרת כחול־לבן. במצרים, סין מסייעת למערכת הביטחון המקומית להזניק את יכולותיה הטכנולוגיות, ובגרמניה - הרכש הביטחוני ממשיך לשבור שיאים בכל התחומים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● ישראל מרוצה: תקיפות ארה"ב בוונצואלה עשויות לפגוע בפעילות איראן וחיזבאללה
● הבשורה מבריטניה: עובדות בגיל המעבר יוכלו לקבוע את הטמפרטורה במשרד
מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה
אנטונוב 124 אוקראיני, מטוס המטען הכבד ביותר שנמצא בשירות, הוביל לאחרונה שלוש סוללות ספיידר מתוצרת רפאל מישראל אל גאורגיה - כך מדווח באתר מיליטרניי האוקראיני. מהלך שכזה מעניין, משום שהן גאורגיה והן רפאל לא פרסמו על עסקה חדשה של ספיידר או אפילו על הצטיידות. הטיסה המסקרנת שיצאה מנתב"ג חצתה את שמי טורקיה לגאורגיה, מבלי שככל הנראה באנקרה בכלל מודעים מה היא נושאת.
ככלל, מערכת היחסים של רפאל עם טביליסי נמשכת כבר שנים רבות. את מערכת ספיידר הראשונה, רכשה גאורגיה ב־2008, כשאז היה זה דגם SR שמשתמש בטילי פיתון 5 ודרבי. על פי פרסומים זרים, כעשר מדינות בעולם כבר מפעילות את מערכת ספיידר. הראשונה מבין חברות נאט"ו שרכשה אותה הייתה צ'כיה, במזרח התיכון מפעילה אותה איחוד האמירויות, בצפון אפריקה מרוקו ובמזרח הרחוק - הפיליפינים, וייטנאם וסינגפור.
האירוע בגאורגיה משקף כיצד המדינות שעוטפות את רוסיה מצטיידות בהגנה אווירית, ובמיוחד בכזו מתוצרת ישראל. עוד במהלך המלחמה, מערכת ספיידר זכתה בסוף יוני במכרז של משרד ההגנה לרכישת מערכת הגנה אווירית לטווחים קצרים וקצרים במיוחד בסך כ־1.9 מיליארד אירו. לכל אלו אפשר להוסיף, בין השאר, את פינלנד שרכשה את קלע דוד של רפאל ב־2023 תמורת 316 מיליון אירו, ומעל כולן - מערכת חץ 3 של התעשייה האווירית שהפכה למבצעית בשבוע שעבר בגרמניה.
הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב
היצוא הביטחוני הישראלי צומח בכלל החברות, תוך שנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) מצביעים כי 34% מתוך היצוא הביטחוני הישראלי בין השנים 2024-2020 (60.3 מיליארד דולר בסך־הכול, לפי סיב"ט) היה להודו, 13% לארה"ב ו־8.1% לפיליפינים. בצל הפנייה של מערכת הביטחון האמריקאית לסטארט־אפים על חשבון התעשיות הביטחוניות הגדולות, קיימו אלרון ונצ'רס אירוע בנושא "לנחות באמריקה - מה סטארט־אפים ביטחוניים חייבים לדעת", עם מארקס פטרסון, שותף בפילסברי, וג'סטין רובין, יועץ בכיר בפירמה.
"באלרון, אנחנו פנינו להשקעה בחברות שלבי צמיחה מוקדמים של גיוסים", סיפרה ליסיה בכר־מנוח, יו"ר אלרון. "אנחנו משקיעים בסייבר, ב־AI ובדיפטק, ושואפים למצוא את הדרך איתם אל הצרכנים האמריקאים. אנחנו כאן כדי לסייע לחברות להרחיב את נוכחותן". בפורטפוליו של אלרון ניתן למצוא, למשל, את וונדר רובוטיקס שמפתחת פתרונות ניווט אוטונומיים חכמים לכטב"מים מסוג eVTOL (המראה ונחיתה אנכית), ו־CyberRidge שמפתחת טכנולוגיית אבטחת שכבה פוטונית לסיבי אופטיקה, שמגינה מפני יירוט כולל איומים קוונטיים.
יניב שניידר מונה למנכ"ל אלרון בינואר, לאחר שבמשך שנים רבות ניהל את מרכז הפיתוח של רפאל בתל אביב. "כשהייתי בצד השני של רפאל, האמנתי בשילוב סטארט־אפים בדיפנס ודיפטק. הסטארט־אפים יכולים לעודד טכנולוגיות משמעותיות. כשנכנסתי לאלרון והשקענו בדיפנסטק, הבנו כי השוק האמריקאי הוא קריטי לסטארט־אפים של אלרון לצמוח. יש אתגר גדול בכניסה לארה"ב, אבל הפוטנציאל גדול, וכך גם הערך שאנחנו ביחד עם רפאל מעניקים ליזמים שלנו".
סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים
מצרים פועלת בשנים האחרונות להרחבת העצמאות הביטחונית שלה ככלל ובאמצעות סין בפרט. בצעד חדש ואסטרטגי במיוחד חתם "הארגון הערבי לתיעוש" (AOI) ששייך לממשל מצרים וחברת נורינקו, מהגדולות ביותר בסין, על מזכר הבנות לייצור משותף של כלי טיס בלתי מאוישים טקטיים. אותו ההסכם כולל העברת רכיבים סיניים למתקני החברה הלאומית המצרית, במה שיגביר משמעותית את התלות של משטר א־סיסי בבייג'ינג.
בה בעת, הצדדים כבר הכריזו על השקת המל"ט התוקף חמזה 2, שמהווה גרסה מקומית לדגם ASN-209 הסיני. חמזה 2 נועד הן למשימות תקיפה עם חימושים מדויקים והן למשימות איסוף. קהיר ובייג'ינג אומנם לא ציינו האם המל"ט מהווה חלק מתוך ההסכם הכולל, אבל אין ספק כי גם הוא משקף את מערכת היחסים המתהדקת.
משטר א־סיסי חגג בשבוע שעבר מפגן כוח בקהיר החדשה, עם התערוכה הביטחונית EDEX, שבה נטלו חלק 450 חברות מיותר ממאה מדינות. ישראל, כצפוי, לא השתתפה, גם לא איראן. לעומתן, הגיעו חברות טורקיות רבות, ואילו מאזרבייג'ן הגיעה אזרסילה, חברה ביטחונית ממשלתית. אותה החברה חתמה עם ארי ארמס הישראלית, שנמצאת בבעלות אביחי סטולרו ואורן אנקונינה, על מזכר הבנות לשיתוף־פעולה בספטמבר אשתקד.
ההעתקה של שי ג'ינפינג לשאהד 136 האיראני
השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים ברחבי העולם שובר שיאים, כשהשאיפה היא ליצור אמצעים זולים במיוחד. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר למגמה הזו היא שאהד 136 האיראני, שמחירו מוערך בכ־30 אלף דולר ליחידה. לעתים קרובות, לצורך יירוטו, משתמשים בחימושים שעשויים לעלות פי עשרה ליחידה - ואף יותר מכך. זה הביא לסיטואציה שבה מדינות רבות מעתיקות את שאהד 136, כשהאחרונה שבהן היא סין עם לונג M9, שעבר כבר ניסוי ראשון.
המידע שמגיע מסין מצביע כי גם המשימות המיועדות של לונג M9 זהות לאלו של שאהד 136, תוך שהוא יכול לשאת מטען של כ־50 ק"ג, לטווח של כ־1,620 ק"מ. מוטת הכנפיים של הכטב"ם המתאבד היא 2.5 מטר, משקלו ללא מטען הוא 62.5 ק"ג, ומשקל ההמראה המירבי עומד על כ-200 ק"ג. מהירות השיוט שלו היא 53 מטר לשנייה, כשהמהירות המקסימלית עומדת על 62 מטר לשנייה.
הסינים למדו מהאיראנים שיטה נוספת להרחבת האמצעים הצבאיים: הפיכת אוניות סוחר לספינות צבא. במסגרת זאת, לקח הצי הסיני ספינת Ro-Ro, קרי כזו שנועדה להוביל מכוניות, והסב אותה לכזו שנושאת את מערכת ההגנה האווירית המקומית באמצעות לייזר LY-1. בישראל, שבה תסופק מערכת הלייזר "אור איתן" בסוף החודש, שואפים כי מערך ההגנה האווירית ישודרג באמצעותו בהמשך גם בים.
לא רק חץ: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק
ועדת התקציב של הבונדסטאג הגרמני אישרה לאחרונה 11 מיזמי ביטחון משמעותיים בסך כולל של יותר מ־2.5 מיליארד אירו, שהביאו את סך הוצאות הרכש מתחילת השנה ליותר מ־33 מיליארד אירו על 73 פרויקטים. היקף ההצטיידות הנרחב משקף את הצהרת שר ההגנה בוריס פיסטוריוס כי תקציב הביטחון הגרמני יגיע ל־3.5% מהתמ"ג ב־2029.
המיזמים האחרונים כללו, בין השאר, הרחבת רכישה של רובי G95, טילים למטוסי F-35 ומערכות איסוף מבוססות בינה מלאכותית. אחת מהן היא אורנוס AI, שנועדה לאסוף מידע בהיקפי ענק שמצטבר מכטב"מים, מלוויינים וממכ"מים, ומנתח אותו. עיקר תשומת הלב הגרמנית בשימוש בו הוא לטובת חזית אוקראינה. המערכת תוצב בשלב ראשון בגדוד גרמני שמוצב בליטא כחלק מברית נאט"ו, כשבאופן מדורג תגיע הטכנולוגיה של אורנוס AI לכל הגדודים הגרמניים.
החוק הגרמני קובע כי כל רכישה מעל 25 מיליון אירו דורשת אישור בונדסטאג. על כן, זה נדרש גם לרכש טילים למטוסי F-35 מחברת קונגסברג הנורבגית. בכל הנוגע ל־G95, החליטו בברלין לרכוש מהקלר וקוך כ־250 אלף רובים, לאחר שבשלהי 2022 אושרו בפרלמנט כ־120 אלף "בלבד".