גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כניסה לחובות נרחבים בעקבות המלחמה וזינוק בסביבת הריבית מביאים לעלייה דרמטית בתשלומי הריבית של ישראל, מה שצפוי להכביד על התקציב שלנו שנים רבות קדימה.

לפי נתוני משרד האוצר, הוצאות הריבית על החובות זינקו לכ־64 מיליארד שקל ב־2027, לעומת כ־43 מיליארד שקל ב־2022. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שניאלץ לגבות בגללם יותר מסים ולהשקיע פחות בהוצאה האזרחית. לצד זאת, אחת ההשלכות היא "מרחב תמרון" קטן יותר במקרים של מלחמות, אסונות ומשברים.

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע
הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"
שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הזינוק בהחזרי החוב, כ־50% תוך חמש שנים בלבד, מעורר אי־נוחות באוצר. גם בנק ישראל חוזר וממליץ להתכנס ליחס חוב יורד, מה שעומד בניגוד לגירעון הממשלתי הגבוה ל־2026 (3.9% נכון להיום).

ההוצאות על החוב יזנקו

נכון לסוף 2024, עמד החוב של ישראל על כ־1.3 טריליון שקל - גידול של כ־18% ביחס לשנה הקודמת. לאורך המלחמה גייס אגף החשב הכללי במשרד האוצר היקפי חוב חסרי תקדים של כ־500 מיליארד שקל למימון הוצאות הביטחון החריגות. במסמכי התקציב של המשרד הוסבר כי זאת "גידול זה מושפע מצרכי הגיוס החריגים לשם מימון המלחמה, הימשכותה והתעצמותה וההשלכות התקציביות הכרוכות בכל אלה".

עוד נכתב כי "כפועל יוצא מהגדלת גיוסי החוב, וכן לאור העלייה הנלווית בפרמיית הסיכון של ישראל והירידה בדירוגי האשראי, למלחמה ולתוצאותיה הפיסקליות השלכות ניכרות על תוואי תשלומי הריבית". כלומר, לא רק שהמלחמה עלתה כסף, היא גם הוסיפה לישראל פרמיית סיכון שאמנם ירדה בחודשים האחרונים, אך טרם נמחקה לגמרי.

באוצר מעריכים ש־2025 תסתיים עם יחס חוב־תוצר של 68%-69%, עלייה קלה לעומת 2024 (67.9%). כבר היינו ברמות גבוהות מעט יותר בשיא משבר הקורונה, אך ממנו התאוששה ישראל במהירות (60% בסוף 2022). כעת, במשרד מזהירים שייקח כעשור לחזור לרף הנמוך, בקצב ממוצע איטי של 0.8% בשנה. וזה, בהנחה השברירית שלא יהיו מלחמות ומשברים אחרים בעשור הקרוב.

במשך שנים האוצר התגאה בניהול תקציבי אחראי, שהתבטא ביחס חוב שהולך ויורד בהדרגה, ואיתו גם תשלומי הריבית כאחוז מהתקציב ומהתוצר. זה אפשר ירידה במסים, כמו גם תוספת דרמטית להוצאה האזרחית של הממשלה. במילות האוצר, "מגמות אלה יצרו מרווח פיסקלי שאפשר לממשלה להגיב למשברים במדיניות אנטי־מחזורית". כלומר, להגדיל הוצאות בלי צורך בהגדלות מסים מהותיות בצידן כדי למתן את השפעות המשבר.

אולם, אם יחס החוב שלנו ימשיך להיות גבוה, והריבית בהתאם - הכלי הזה עלול להצטמצם משמעותית. בינתיים, הגירעון שמתכננת הממשלה לשנת 2026 רק עולה ועולה. בגירעון מעל 4%, כבר לא ניתן יהיה להפחית את יחס החוב התוצר, אלא אם יתרחש ריבאונד ענקי בצמיחה.

סביבת הריבית מכבידה

סיבה נוספת לגידול בהחזרים היא העלייה בסביבת הריבית. למרות הורדות הריבית בארה"ב ולאחרונה גם בישראל, הסביבת הנוכחית גבוהה יחסית. כלומר, כל חוב חדש יעלה לנו יותר, וכן מחזור החוב הקיים.

על פי נתוני בנק ישראל, בעוד שלפני שנים ספורות בלבד ישראל גייסה חוב ל־10 שנים בריבית של 2% ואף פחות, כיום הריבית נושקת ל־4%. זאת ועוד, על פי האוצר "מכיוון שהממשלה צפויה לגייס חוב חדש למימון הגרעון המתוכנן, ולמחזר את חובותיה הקיימים, לשינויים האמורים בסביבת הריבית צפויות להיות השלכות משמעותיות ומצטברות על הוצאות הריבית". בנוסף, מציינים באוצר, גם האינפלציה מכבידה על תשלומי החוב של ישראל, שכן חלק ניכר מהם מוצמדים למדד.

בשוק מודאגים מהמגמה. בסקירת המאקרו השבועית של לידר שוקי הון, הם מציינים שהחלטת הממשלה לקבוע גירעון גבוה "לא מקרינה אמינות פיסקלית", כלומר מקשה על השווקים להאמין ביכולת החזר החוב של ישראל, מה שלכאורה עלול לדחוף את פרמיית הסיכון מעלה. חמור מכך, "תת ביצוע בהכנסות עלול לדחוף את הגירעון בפועל לכיוון 4.5%", מזהירים בלידר.

הנגיד יתקשה לפעול

אחת ההשלכות של המדיניות התקציבית המרחיבה (גירעון גדול יחסית) היא קושי מצד בנק ישראל להוריד את הריבית. זה חשוב במיוחד, לאור העובדה שהריבית הגבוהה בישראל היא חלק מהסיבות לתשלומי הריבית הגבוהים מלכתחילה. זה מקבל משנה חשיבות לאור העובדה שראש הממשלה ושר האוצר לוחצים על הנגיד להוריד ריבית, אך דווקא המדיניות התקציבית שעליה הם אחראים מקשה עליו לעשות זאת. על פי לידר "מדיניות פיסקלית מרחיבה תילקח בחשבון על ידי בנק ישראל ותקשה על הורדת ריבית".

זו אחת מהסיבות שהאוצר היה מעוניין ב"צעדי התאמה", כלומר קיצוץ בהוצאות או העלאת מסים. לדבריהם "ככל שהממשלה תקטין את הגירעון, כך נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה בעתיד צפוי לרדת, בפרט נוכח סביבת הריבית הגבוהה השוררת כעת".

אך בפועל, על פי האוצר הם כבר מבצעים לא מעט צעדים "בצד ההכנסות", כלומר העלאות מסים, ו"הפוטנציאל ליישום צעדי התכנסות נוספים בצד ההכנסה מוגבל ביחס לעבר". או במילים אחרות, נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה - מה שהיא כנראה מתקשה לעשות פחות משנה לבחירות.

מי שדווקא יהנה מהוצאות הריבית הגוברות הם כמובן מחזיקי האג"ח - בעיקר ישראלים - על אף גידול בגיוסי החוב בחו"ל. רוב החוב הישראלי (85%) נקוב בשקלים, והשאר במטבע חוץ. מתוך החוב החיצוני, 74% נקוב בדולר (כלומר, מונפק בעיקר בארה"ב), 24% באירו והשאר במטבעות אחרים.

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם