גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כניסה לחובות נרחבים בעקבות המלחמה וזינוק בסביבת הריבית מביאים לעלייה דרמטית בתשלומי הריבית של ישראל, מה שצפוי להכביד על התקציב שלנו שנים רבות קדימה.

לפי נתוני משרד האוצר, הוצאות הריבית על החובות זינקו לכ־64 מיליארד שקל ב־2027, לעומת כ־43 מיליארד שקל ב־2022. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שניאלץ לגבות בגללם יותר מסים ולהשקיע פחות בהוצאה האזרחית. לצד זאת, אחת ההשלכות היא "מרחב תמרון" קטן יותר במקרים של מלחמות, אסונות ומשברים.

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע
הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"
שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הזינוק בהחזרי החוב, כ־50% תוך חמש שנים בלבד, מעורר אי־נוחות באוצר. גם בנק ישראל חוזר וממליץ להתכנס ליחס חוב יורד, מה שעומד בניגוד לגירעון הממשלתי הגבוה ל־2026 (3.9% נכון להיום).

ההוצאות על החוב יזנקו

נכון לסוף 2024, עמד החוב של ישראל על כ־1.3 טריליון שקל - גידול של כ־18% ביחס לשנה הקודמת. לאורך המלחמה גייס אגף החשב הכללי במשרד האוצר היקפי חוב חסרי תקדים של כ־500 מיליארד שקל למימון הוצאות הביטחון החריגות. במסמכי התקציב של המשרד הוסבר כי זאת "גידול זה מושפע מצרכי הגיוס החריגים לשם מימון המלחמה, הימשכותה והתעצמותה וההשלכות התקציביות הכרוכות בכל אלה".

עוד נכתב כי "כפועל יוצא מהגדלת גיוסי החוב, וכן לאור העלייה הנלווית בפרמיית הסיכון של ישראל והירידה בדירוגי האשראי, למלחמה ולתוצאותיה הפיסקליות השלכות ניכרות על תוואי תשלומי הריבית". כלומר, לא רק שהמלחמה עלתה כסף, היא גם הוסיפה לישראל פרמיית סיכון שאמנם ירדה בחודשים האחרונים, אך טרם נמחקה לגמרי.

באוצר מעריכים ש־2025 תסתיים עם יחס חוב־תוצר של 68%-69%, עלייה קלה לעומת 2024 (67.9%). כבר היינו ברמות גבוהות מעט יותר בשיא משבר הקורונה, אך ממנו התאוששה ישראל במהירות (60% בסוף 2022). כעת, במשרד מזהירים שייקח כעשור לחזור לרף הנמוך, בקצב ממוצע איטי של 0.8% בשנה. וזה, בהנחה השברירית שלא יהיו מלחמות ומשברים אחרים בעשור הקרוב.

במשך שנים האוצר התגאה בניהול תקציבי אחראי, שהתבטא ביחס חוב שהולך ויורד בהדרגה, ואיתו גם תשלומי הריבית כאחוז מהתקציב ומהתוצר. זה אפשר ירידה במסים, כמו גם תוספת דרמטית להוצאה האזרחית של הממשלה. במילות האוצר, "מגמות אלה יצרו מרווח פיסקלי שאפשר לממשלה להגיב למשברים במדיניות אנטי־מחזורית". כלומר, להגדיל הוצאות בלי צורך בהגדלות מסים מהותיות בצידן כדי למתן את השפעות המשבר.

אולם, אם יחס החוב שלנו ימשיך להיות גבוה, והריבית בהתאם - הכלי הזה עלול להצטמצם משמעותית. בינתיים, הגירעון שמתכננת הממשלה לשנת 2026 רק עולה ועולה. בגירעון מעל 4%, כבר לא ניתן יהיה להפחית את יחס החוב התוצר, אלא אם יתרחש ריבאונד ענקי בצמיחה.

סביבת הריבית מכבידה

סיבה נוספת לגידול בהחזרים היא העלייה בסביבת הריבית. למרות הורדות הריבית בארה"ב ולאחרונה גם בישראל, הסביבת הנוכחית גבוהה יחסית. כלומר, כל חוב חדש יעלה לנו יותר, וכן מחזור החוב הקיים.

על פי נתוני בנק ישראל, בעוד שלפני שנים ספורות בלבד ישראל גייסה חוב ל־10 שנים בריבית של 2% ואף פחות, כיום הריבית נושקת ל־4%. זאת ועוד, על פי האוצר "מכיוון שהממשלה צפויה לגייס חוב חדש למימון הגרעון המתוכנן, ולמחזר את חובותיה הקיימים, לשינויים האמורים בסביבת הריבית צפויות להיות השלכות משמעותיות ומצטברות על הוצאות הריבית". בנוסף, מציינים באוצר, גם האינפלציה מכבידה על תשלומי החוב של ישראל, שכן חלק ניכר מהם מוצמדים למדד.

בשוק מודאגים מהמגמה. בסקירת המאקרו השבועית של לידר שוקי הון, הם מציינים שהחלטת הממשלה לקבוע גירעון גבוה "לא מקרינה אמינות פיסקלית", כלומר מקשה על השווקים להאמין ביכולת החזר החוב של ישראל, מה שלכאורה עלול לדחוף את פרמיית הסיכון מעלה. חמור מכך, "תת ביצוע בהכנסות עלול לדחוף את הגירעון בפועל לכיוון 4.5%", מזהירים בלידר.

הנגיד יתקשה לפעול

אחת ההשלכות של המדיניות התקציבית המרחיבה (גירעון גדול יחסית) היא קושי מצד בנק ישראל להוריד את הריבית. זה חשוב במיוחד, לאור העובדה שהריבית הגבוהה בישראל היא חלק מהסיבות לתשלומי הריבית הגבוהים מלכתחילה. זה מקבל משנה חשיבות לאור העובדה שראש הממשלה ושר האוצר לוחצים על הנגיד להוריד ריבית, אך דווקא המדיניות התקציבית שעליה הם אחראים מקשה עליו לעשות זאת. על פי לידר "מדיניות פיסקלית מרחיבה תילקח בחשבון על ידי בנק ישראל ותקשה על הורדת ריבית".

זו אחת מהסיבות שהאוצר היה מעוניין ב"צעדי התאמה", כלומר קיצוץ בהוצאות או העלאת מסים. לדבריהם "ככל שהממשלה תקטין את הגירעון, כך נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה בעתיד צפוי לרדת, בפרט נוכח סביבת הריבית הגבוהה השוררת כעת".

אך בפועל, על פי האוצר הם כבר מבצעים לא מעט צעדים "בצד ההכנסות", כלומר העלאות מסים, ו"הפוטנציאל ליישום צעדי התכנסות נוספים בצד ההכנסה מוגבל ביחס לעבר". או במילים אחרות, נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה - מה שהיא כנראה מתקשה לעשות פחות משנה לבחירות.

מי שדווקא יהנה מהוצאות הריבית הגוברות הם כמובן מחזיקי האג"ח - בעיקר ישראלים - על אף גידול בגיוסי החוב בחו"ל. רוב החוב הישראלי (85%) נקוב בשקלים, והשאר במטבע חוץ. מתוך החוב החיצוני, 74% נקוב בדולר (כלומר, מונפק בעיקר בארה"ב), 24% באירו והשאר במטבעות אחרים.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

טראמפ מתיר לאנבידיה למכור שבבים מתקדמים לסין עבור רבע מההכנסות

טראמפ הודיע כי ממשלו יאפשר לאנבידיה למכור את שבבי הבינה המלאכותית H200 ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות נוספות, בתנאי ש-25% מהכנסות המכירה יועברו לממשל הפדרלי ● למרות האישור, המאמץ של בייג'ינג לצמצם תלות בטכנולוגיה האמריקאית לא פוחת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לקראת החלטת הריבית; הביטקוין זינק

נעילה מעורבת באירופה ● מיקרוסופט תשקיע 17.5 בבינה מלאכותית בהודו ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● הביטקוין מזנק ב-4% ל-94,000 דולר, האתריום קופץ ב-8% ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה

עמית גל, המפקח על הביטוח / צילום: שלומי יוסף

יועצי המשכנתאות במוקד: רשות שוק ההון בוחנת את התגמול שלהם

הרשות צפויה לפנות למספר דו־ספרתי של חברות חוץ בנקאיות כדי לקבל נתונים על שכר יועצי המשכנתאות ● ברקע: טענות בשוק על תשלומים באמצעות טיסות לחו"ל וחופשות בבתי מלון

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

מונית שעובדת עם TAXIGO / צילום: טקסיגו

המיזם החדש שמאיים על נתח השוק של גט טקסי

פלטפורמת המוניות והשירותים החדשה TAXIGO יוצאת לדרך וכבר גייסה 4,000 נהגים ● בשיבא מוקמת חטיבת חדשנות ע"ש איל מאיר ברקוביץ וגל מאיר איזנקוט שנפלו בעזה, המשלבת סטארט־אפים וצוותים קליניים ● אוני' רייכמן פתחה קליניקה משפטית חדשה לייצוג וסיוע לנכי צה"ל ● וגם: עשרות דיפלומטים ובכירים בתעשייה נפגשו באירוע שהוקדש לכלכלה הישראלית ● אירועים ומינויים

לוחמי יהל״ם בתוואי התת-קרקעי / צילום: דובר צה''ל

"בגודל 4 אצטדיונים": תיעוד מהמנהרה שבה הוחזק הדר גולדין

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו" ● ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

ממשלת בריטניה מקדמת חוק שיעשה מהפכה בזכויות עובדים

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

חניון תת קרקעי, רחוב ז'בוטינסקי 9  בני ברק / צילום: איל יצהר

חוק החניונים כמשל: כשרגולציות שנועדו להיטיב עם הצרכנים הופכות לנטל כלכלי כבד

חוק החניונים החדש, שנועד לגבות חניה לפי דקה במקום לפי שעה, הוביל דווקא לעליית מחירים ● סקירת גלובס את השנים האחרונות מראה כיצד חוקים שונים, משכירות הוגנת ועד הפעוטונים, התחילו מכוונה טובה - אך הסתיימו בהכבדה על הציבור