גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כניסה לחובות נרחבים בעקבות המלחמה וזינוק בסביבת הריבית מביאים לעלייה דרמטית בתשלומי הריבית של ישראל, מה שצפוי להכביד על התקציב שלנו שנים רבות קדימה.

לפי נתוני משרד האוצר, הוצאות הריבית על החובות זינקו לכ־64 מיליארד שקל ב־2027, לעומת כ־43 מיליארד שקל ב־2022. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שניאלץ לגבות בגללם יותר מסים ולהשקיע פחות בהוצאה האזרחית. לצד זאת, אחת ההשלכות היא "מרחב תמרון" קטן יותר במקרים של מלחמות, אסונות ומשברים.

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע
הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"
שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הזינוק בהחזרי החוב, כ־50% תוך חמש שנים בלבד, מעורר אי־נוחות באוצר. גם בנק ישראל חוזר וממליץ להתכנס ליחס חוב יורד, מה שעומד בניגוד לגירעון הממשלתי הגבוה ל־2026 (3.9% נכון להיום).

ההוצאות על החוב יזנקו

נכון לסוף 2024, עמד החוב של ישראל על כ־1.3 טריליון שקל - גידול של כ־18% ביחס לשנה הקודמת. לאורך המלחמה גייס אגף החשב הכללי במשרד האוצר היקפי חוב חסרי תקדים של כ־500 מיליארד שקל למימון הוצאות הביטחון החריגות. במסמכי התקציב של המשרד הוסבר כי זאת "גידול זה מושפע מצרכי הגיוס החריגים לשם מימון המלחמה, הימשכותה והתעצמותה וההשלכות התקציביות הכרוכות בכל אלה".

עוד נכתב כי "כפועל יוצא מהגדלת גיוסי החוב, וכן לאור העלייה הנלווית בפרמיית הסיכון של ישראל והירידה בדירוגי האשראי, למלחמה ולתוצאותיה הפיסקליות השלכות ניכרות על תוואי תשלומי הריבית". כלומר, לא רק שהמלחמה עלתה כסף, היא גם הוסיפה לישראל פרמיית סיכון שאמנם ירדה בחודשים האחרונים, אך טרם נמחקה לגמרי.

באוצר מעריכים ש־2025 תסתיים עם יחס חוב־תוצר של 68%-69%, עלייה קלה לעומת 2024 (67.9%). כבר היינו ברמות גבוהות מעט יותר בשיא משבר הקורונה, אך ממנו התאוששה ישראל במהירות (60% בסוף 2022). כעת, במשרד מזהירים שייקח כעשור לחזור לרף הנמוך, בקצב ממוצע איטי של 0.8% בשנה. וזה, בהנחה השברירית שלא יהיו מלחמות ומשברים אחרים בעשור הקרוב.

במשך שנים האוצר התגאה בניהול תקציבי אחראי, שהתבטא ביחס חוב שהולך ויורד בהדרגה, ואיתו גם תשלומי הריבית כאחוז מהתקציב ומהתוצר. זה אפשר ירידה במסים, כמו גם תוספת דרמטית להוצאה האזרחית של הממשלה. במילות האוצר, "מגמות אלה יצרו מרווח פיסקלי שאפשר לממשלה להגיב למשברים במדיניות אנטי־מחזורית". כלומר, להגדיל הוצאות בלי צורך בהגדלות מסים מהותיות בצידן כדי למתן את השפעות המשבר.

אולם, אם יחס החוב שלנו ימשיך להיות גבוה, והריבית בהתאם - הכלי הזה עלול להצטמצם משמעותית. בינתיים, הגירעון שמתכננת הממשלה לשנת 2026 רק עולה ועולה. בגירעון מעל 4%, כבר לא ניתן יהיה להפחית את יחס החוב התוצר, אלא אם יתרחש ריבאונד ענקי בצמיחה.

סביבת הריבית מכבידה

סיבה נוספת לגידול בהחזרים היא העלייה בסביבת הריבית. למרות הורדות הריבית בארה"ב ולאחרונה גם בישראל, הסביבת הנוכחית גבוהה יחסית. כלומר, כל חוב חדש יעלה לנו יותר, וכן מחזור החוב הקיים.

על פי נתוני בנק ישראל, בעוד שלפני שנים ספורות בלבד ישראל גייסה חוב ל־10 שנים בריבית של 2% ואף פחות, כיום הריבית נושקת ל־4%. זאת ועוד, על פי האוצר "מכיוון שהממשלה צפויה לגייס חוב חדש למימון הגרעון המתוכנן, ולמחזר את חובותיה הקיימים, לשינויים האמורים בסביבת הריבית צפויות להיות השלכות משמעותיות ומצטברות על הוצאות הריבית". בנוסף, מציינים באוצר, גם האינפלציה מכבידה על תשלומי החוב של ישראל, שכן חלק ניכר מהם מוצמדים למדד.

בשוק מודאגים מהמגמה. בסקירת המאקרו השבועית של לידר שוקי הון, הם מציינים שהחלטת הממשלה לקבוע גירעון גבוה "לא מקרינה אמינות פיסקלית", כלומר מקשה על השווקים להאמין ביכולת החזר החוב של ישראל, מה שלכאורה עלול לדחוף את פרמיית הסיכון מעלה. חמור מכך, "תת ביצוע בהכנסות עלול לדחוף את הגירעון בפועל לכיוון 4.5%", מזהירים בלידר.

הנגיד יתקשה לפעול

אחת ההשלכות של המדיניות התקציבית המרחיבה (גירעון גדול יחסית) היא קושי מצד בנק ישראל להוריד את הריבית. זה חשוב במיוחד, לאור העובדה שהריבית הגבוהה בישראל היא חלק מהסיבות לתשלומי הריבית הגבוהים מלכתחילה. זה מקבל משנה חשיבות לאור העובדה שראש הממשלה ושר האוצר לוחצים על הנגיד להוריד ריבית, אך דווקא המדיניות התקציבית שעליה הם אחראים מקשה עליו לעשות זאת. על פי לידר "מדיניות פיסקלית מרחיבה תילקח בחשבון על ידי בנק ישראל ותקשה על הורדת ריבית".

זו אחת מהסיבות שהאוצר היה מעוניין ב"צעדי התאמה", כלומר קיצוץ בהוצאות או העלאת מסים. לדבריהם "ככל שהממשלה תקטין את הגירעון, כך נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה בעתיד צפוי לרדת, בפרט נוכח סביבת הריבית הגבוהה השוררת כעת".

אך בפועל, על פי האוצר הם כבר מבצעים לא מעט צעדים "בצד ההכנסות", כלומר העלאות מסים, ו"הפוטנציאל ליישום צעדי התכנסות נוספים בצד ההכנסה מוגבל ביחס לעבר". או במילים אחרות, נדרש קיצוץ בהוצאות הממשלה - מה שהיא כנראה מתקשה לעשות פחות משנה לבחירות.

מי שדווקא יהנה מהוצאות הריבית הגוברות הם כמובן מחזיקי האג"ח - בעיקר ישראלים - על אף גידול בגיוסי החוב בחו"ל. רוב החוב הישראלי (85%) נקוב בשקלים, והשאר במטבע חוץ. מתוך החוב החיצוני, 74% נקוב בדולר (כלומר, מונפק בעיקר בארה"ב), 24% באירו והשאר במטבעות אחרים.

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב