גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים

"ועדת חמדני" לשינוי מבנה הדוחות הציגה את המלצותיה, ובראשן מעבר לדוח ממוקד של ההנהלה והארכת המועד לדיווחים מיידיים ● בשוק מברכים, אך גם מזהירים מפני תביעות שיגישו משקיעים, בעוד שיו"ר הוועדה חושש דווקא שעורכי הדין ימסמסו את הרפורמה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תוך כשנה צפוי להיכנס לתוקף שינוי דרמטי במבנה הדוחות של החברות הציבוריות בישראל - זוהי הבשורה המרכזית העולה מהמלצותיה של הוועדה שהקימה רשות ניירות ערך לשינוי הדוחות. במרכז הרפורמה המסתמנת: קיצור הדוחות, מיקוד המידע הכלול בהם, והארכת המועד להגשת דיווחים מיידיים ב-24 שעות.

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן
החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

הרפורמה, שעיקריה הוצגו בכנס שקיימה מחלקת התאגידים של הרשות ביום שלישי, נועדה להתמודד עם בעיה ידועה בשוק ההון. שקיפות וגילוי הם אומנם קריטיים לתפקוד התקין של השוק, אך דוחות החברות הפכו זה כבר לארוכים ולמסורבלים, והם מספקים ג'ונגל של מידע, אשר המשקיעים הולכים בתוכו לאיבוד. חלק מהמידע אף זמין ממילא באינטרנט. מנהל מחלקת התאגידים ברשות ני"ע, אמיר הלמר, ציין בכנס, כי השנה אותרו יותר מ-100 טעויות בדוחות.

הבעיה נובעת בחלקה מכך שהפעם האחרונה אשר בה יושמה רפורמה בדוחות הייתה לפני 20 שנה, כאשר הוועדה בראשות פרופ' אמיר ברנע המליצה לפרסם את הדוח לגבי תיאור עסקי התאגיד, הנושא מאז את שמו של ברנע. על רקע זה, רשות ני"ע הקימה בפברואר 2025 ועדה לשינוי מבנה הדוחות בראשות פרופ' אסף חמדני, ובהשתתפות נציגים מהרשות, מגופים פיננסיים ומהאקדמיה.

יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, אמר כי "עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לבור את הבר מהתבן. כמות אינה שוות-ערך לאיכות, לפעמים להיפך". זינגר הודיע, כי הרפורמה תושלם עד סוף 2026, אחרי שהמלצות הביניים יפורסמו בינואר וההמלצות הסופיות ברבעון השני של השנה.

לצד דוח ברנע, הדוחות שמפרסמות חברות כוללים כיום את דוח הדירקטוריון, המציג ניתוח שעורכת מועצת המנהלים לגבי החברה, וכמובן מידע מפורט לגבי מצבו הפיננסי של התאגיד - כולל מאזן ודוחות על רווח והפסד, הרווח הכולל, תזרים מזומנים, שינויים בהון וביאורים.

עוד מתפרסמת הערכה מטעם הדירקטוריון וההנהלה לגבי אפקטיביות הבקרה הפנימית, בליווי דוח מרואה החשבון המבקר, ומידע לגבי הערכות שווי, עסקאות עם בעלי השליטה ושכר בכירים. החברות גם נדרשות לפרסם דיווחים מיידים לגבי עסקאות ומינויים משמעותיים.

דוח הדירקטוריון יוחלף

המהפכה המרכזית שמתכננת רשות ני"ע נוגעת לדוח הדירקטוריון. לאורך השנים הפך הדוח הזה למסמך טכני וארוך, הכולל פרטים שאינם מועילים למשקיעים. "הדוח הפך, לא אחת, לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות", אמר זינגר.

ועדת חמדני ממליצה אפוא להחליף את דוח הדירקטוריון בדוח הנהלה, שישים דגש על ניתוח והערכה מצד הנהלת החברה - בעוד שהמידע העובדתי יופרד ויופיע בפרק תיאור עסקי התאגיד (דוח ברנע). הרעיון הוא לאפשר למשקיעים להבין כיצד ההנהלה מפרשת את הנתונים, מה מניע את החברה, מהם מוקדי הסיכון וכיצד התקבלו החלטות.

דוח ההנהלה יכלול ניתוחים על בסיס מגזרי. בין היתר, אלה יכללו תחזיות, נתוני רווח המביאים בחשבון אירועים שאינם באים לידי ביטוי לפי כללי החשבונאות המקובלים (Non GAAP) ומדדי ביצועים (KPIs). תתאפשר גם השוואה לרבעון קודם במקום לרבעון מקביל.

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

עו"ד שרון ורקר-שגיא, שותפה במחלקת שוק ההון במשרד גורניצקי, מברכת על השינוי. "קיצור הדוח מצמצם מידע שאינו נדרש, ומחזק את יכולת המשקיעים לקבל תמונה ממוקדת. המעבר ממסמך ארוך, שחלקו טכני, אשר לעיתים כולל פרטים שניתן למצוא בחיפוש קל באינטרנט או בדיווחים השוטפים, להצגת עומק לגבי 'אחורי הקלעים’ של ההנהלה, יתרום למשקיעים".

עו''ד שרון ורקר שגיא / צילום: לולי עזרא

עו"ד יונתן חיימי-ארנרייך, שותף במחלקת שוק ההון במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מברך אף הוא על השינוי, אך מזהיר כי "גמישות רבה מדי להנהלה לגבי הנתונים מטילה עליה אחריות כבדה, והיא עלולה להיות כר פורה לטענות מצד משקיעים לגבי הצגה מטעה או חסרה של נתונים". לדבריו, החשש רלוונטי במיוחד לחברות קטנות, בקשיים, או כאלה שלא פועלות בתוך ענף עם מתחרים ומדדי ביצוע מקובלים.

"דוח ברנע" יקוצר

שינוי דרמטי נוסף נוגע לדוח ברנע. הדוח הזה הפך גם הוא לעתיר פרטים ונתונים, ומשקיעים רבים העדיפו לפסוח עליו, והעדיפו להתמקד בדוח הדירקטוריון ובדוחות הכספיים.

התכנון הוא אפוא לקצר את הדוח ולבטל כפילויות לגבי מידע שכבר מופיע בדוחות אחרים. הדוח אף ייחתם על ידי הדירקטוריון והמנכ"ל, וזאת בניגוד למצב כיום, שבו הפרק לא חתום על ידי בעל תפקיד.

הדוח החדש יכלול פרקים חדשים בנושאי ממשל תאגידי ומימון. ההמלצה לייחד למימון פרק משלו התקבלה לאור התפתחות שוק האג"ח הקונצרני בעשורים האחרונים.

הארכת דיווחים מיידיים

על הכוונת של הרפורמה גם הדיווחים המיידיים. אלה מעסיקים על בסיס יום-יומי את החברות ואת עורכי הדין שלהן, ולא אחת נטען כי חלון הזמנים לדיווח קצר מדי, ומזמין לחץ וטעויות.

הביקורת על הדיווחים מתייחסת גם לכך שחלקם, דוגמת אלה הנוגעים למשא ומתן על עסקאות, מוקדמים מדי, וחושפים מידע העלול לשרת מתחרים ולסכל מהלכים עסקיים.

ועדת חמדני ממליצה אפוא להאריך את פרק הזמן המקסימלי המותר לפרסום דיווחים כאלה על אירועים מהותיים בעד 24 שעות ביחס למצב כיום.

לדוגמה, אם נודע לחברה על אירוע מהותי ביום ג' בשעה 16:00 - כיום היא מחויבת לדווח עליו עד יום ד' ב-9:30, ולפי הצעת הוועדה - פרק הזמן יוארך עד יום ה' ב-9:30 בבוקר.

דיווח על חתימת עסקה

הוועדה ממליצה כי חובת הדיווח על עסקאות תהיה כאשר נחתם הסכם מחייב, כמקובל בארצות הברית, ולא במהלך המשא ומתן.

איתי גוטליב / צילום: EY

דיווחים על שינויים בהחזקות בעלי עניין יתאפשרו אחת לשבוע. הדרישה לחשוף את שמות הלקוחות האחראים ליותר מ-20% מהכנסות החברה תשתנה, כך שלא תהיה עוד אוטומטית, אלא תחול רק כאשר שם הלקוח מהותי להבנת הסיכון לחברה.

איתי גוטליב, שותף ומנהל המחלקה המקצועית בפירמת EY, אומר כי קיצור הדוחות מתבקש לנוכח העובדה כי חברות ענק כמו אפל או גוגל מפרסמות מסמך קצר משמעותית מחברות ישראליות. עם זאת, גוטליב קורא לוועדה להסדיר את תקופת המעבר עד ליישום ההמלצות: "חברות צריכות להרגיש מספיק בטוחות כאשר הן מורידות מידע עודף כדי שלא יבואו אליהן בטענות".

בינתיים, אזהרה לגבי הסיכויים של יישום הרפורמה מגיעה דווקא מיו"ר הוועדה האמון עליה, פרופ' חמדני. זה הזהיר בכנס, ש"אם עורכי דין ייעצו ללקוח לגלות כמה שיותר, כי 'מה אכפת לך', נחזור תוך כמה שנים למצב הנוכחי".

נראה, כי הרפורמה צפויה לחולל שינויים מרחיקי לכת בדוחות - אך יישומה ייבחן, כמו תמיד, בשטח.

עוד כתבות

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

25 שנה אחרי האיפוס, מס רכוש חוזר לחוק ההסדרים. איך זה יראה?

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנה ב''לונל'' / צילום: דוד מויאל

כך הפך שיפוד טוסיקים לסמל ההצלחה הקולינרית של פלורנטין

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין ● "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא ● "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים ● "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החלטת ממשלה או חקיקה? כ"ץ יביא לאישור את סגירת גלי צה"ל ב-21.12

שר הביטחון הודיע כי יביא בעוד כשבוע וחצי לאישור הממשלה את ההחלטה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית ● ההחלטה תגיע לישיבת הממשלה לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להשלים את חוות-דעתו ביחס להחלטה

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר שהוא התאבד. כך זה נגמר

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר אירוע טרגי, בטענה כי הובטח לה מימון עד לסיום חייה ● השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם הצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים ● מילה אחת שונה בין ההסכמים הכריעה את הכף

טסלה, אקספנג וטויוטה. ''דגמי בסיס'' מוזלים / צילום: יח''צ

הדגמים המוזלים של טסלה והחשמלית החדשה של טויוטה מגיעים לישראל. כמה הם יעלו?

יצרניות הרכב החשמלי החלו להשיק "דגמי בסיס" חדשים ומוזלים שפונים לקהל יעד רחב יותר ● חברת טלקאר החלה לשווק את הטנדר החשמלי החדש של חברת KMG ● "שגריר" מכניסה לישראל מסחריות חשמליות ● ומותג הרכב השלישי במספר בישראל של קבוצת צ'רי הסינית הושק רשמית ● השבוע בענף הרכב

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

גל תקיפות בלבנון (ארכיון)

3 שבועות לדדליין לחיזבאללה: גל תקיפות של צה"ל בלבנון

ב"עובדה" נחשפו תיעודים של ששת החטופים שנרצחו בשבי ● בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● אתמול דווח כי ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר גואילי

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?