גיורא אלמוגי, מנכל או פי סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור
כמו מניות הביטוח ותעשיות הנשק, אבל עם הרבה פחות יחסי ציבור, גם יצרניות האנרגיה סיפקו בשנה האחרונה תשואות אדירות למשקיעים בת"א. מאחורי עליות תלת ספרתיות שרשמו חלק ממניות הענף (משק אנרגיה , דוראל אנרגיה ואנלייט ) עומדים הביקושים ההולכים וגוברים לחשמל, על רקע גלי החום בקיץ שמגבירים את הצריכה, לצד צריכה מוגברת מצד מפעלי תעשייה, מתקני התפלה, תחבורה וחוות שרתים.
● מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125
● "מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים
בין אלה התבלטה גם מניית או.פי.סי אנרגיה (OPC), שבשליטת עידן עופר (באמצעות חברת קנון). החברה המספקת נכון להיום כ־10% מצריכת החשמל בישראל, בניהולו של גיורא אלמוגי, הוסיפה לערכה בשנה האחרונה 127% ומנייתה נסחרת בשווי של 20 מיליארד שקל (לאחר שהשלימה בחודש הקודם גיוס הון של 340 מיליון שקל מחברות הביטוח הגדולות).
אלמוגי (55), נכדו של ראש עיריית חיפה בעבר יוסף אלמוגי, מכהן כמנכ"ל או.פי.סי מאז היווסדה, לפני כמעט 15 שנה. תחת ניהולו הניבה מניית החברה תשואה של כמעט 500% מאז ההנפקה ב־2017. הוא עצמו הפך לאחד מבעלי השכר הגבוה בשוק ההון, עם תגמול בעלות של 7.4 מיליון שקל בשנת 2024, אשר צפוי לקפוץ בשנים הבאות, הודות לתגמול הוני נכבד שאושר לו לאחרונה.
בראיון לגלובס מספר אלמוגי על הראלי במניה, הביקוש הגדל לחשמל בארץ, ההזדמנויות הטמונות בשוק ייצור החשמל האמריקאי, וגם על תובנה שאליה הגיע במלחמה האחרונה. "היו מספר מקרים שבהם חלק ניכר מייצור החשמל עבר לסולר, בעיקר כשהיו אירועים ביטחוניים מהותיים והמדינה סגרה חלקית או באופן מלא את הפקת הגז הטבעי מהאסדות.
"שוק החשמל הפרטי תפקד בצורה מיטבית - סיפקנו חשמל. הוא הוכיח עוצמה ויכולת להתגבר על המשבר. לדעתי אחד מלקחי המלחמה הוא שאפשר וצריך להקטין את השימוש בפחם, משום שסולר כגיבוי מאפשר את המשך ייצור החשמל בתחנות (שפועלות באמצעות גז טבעי)".

"שוק ההון רואה את המגמה"
או.פי.סי מתמחה בהקמה והפעלת תחנות כוח לייצור חשמל שמונעות בגז טבעי. החברה מפעילה ארבע תחנות בישראל (במישור רותם, חדרה, קריית גת וצומת פלוגות בדרום) ועוד שש בארה"ב.
כאמור, מניית החברה הפכה לסחורה לוהטת, גם על רקע הצפי לעליית הביקוש לחשמל מתחום הבינה המלאכותית (AI). על כך אומר אלמוגי כי "שוק ההון רואה את המגמה החזקה של שיפור בתוצאות, והמשך צמיחה מואצת בפעילות החברה לאורך שנים. זה גם איפשר לנו לגייס מהשוק מעל 2 מיליארד שקל כדי לתמוך בצמיחה".
את תשעת החודשים הראשונים של השנה חתמה או.פי.סי עם הכנסות של 1.79 מיליארד שקל בישראל, ובהכללת הפעילות בארה"ב עם 2.26 מיליארד שקל - עלייה של 3% שהושגה בזכות גידול חד בהכנסות ממכירת חשמל קמעונאי בארה"ב. בשורה התחתונה הרווח הנקי זינק פי 3 ל־254 מיליון שקל, הודות לחלקה של או.פי.סי ברווחי חברות כלולות לצד ירידה חדה בהוצאות המימון.
"זיהינו עלייה בביקושים בארה"ב"
מאז שנת 2021 מתפתחת או.פי.סי בייצור חשמל בארה"ב, לאחר שרכשה את השליטה בחברת CPV תמורת 648 מיליון דולר (2.1 מיליארד שקל אז). לדברי אלמוגי, "ארה"ב ב-20 השנים האחרונות כמעט ולא צמחה בביקוש לחשמל, והיו לכך מספר סיבות. אחת הייתה היציאה של התעשייה מארה"ב, ובנוסף הייתה שם התייעלות אנרגטית.
"לכן, כשנכנסו להשקעה באמריקה, קנינו נכסים להקמת תחנות גז טבעי בהנחה של 30%. השוק שם נטה לחשוב שגז טבעי הוא לטווח קצר ואנרגיות מתחדשות יחליפו אותו. לנו היה ברור שזה לא המקרה".
עוד לדברי אלמוגי, "זיהינו עלייה (עתידית) בביקושים בארה"ב. אנחנו לא נביאים ולא ידענו אז על ה־AI שכיום הוא הפך למניע הכי גדול בביקוש לחשמל. מתוך גידול של 50 ג'יגוואט בביקוש לחשמל בטקסס, מנהל החשמל האזורי (PJM) מדבר על כך ש־30 ג'יגה מגיעים מביקושים הנוגעים ל־AI".
נכון לסוף ספטמבר ייצרה או.פי.סי חשמל בהיקף של 3.6 ג'יגוואט בארץ, והיא מתכננת להקים בשנים הקרובות תחנות כוח שיגדילו את כושר הייצור שלה ל־13.7 ג'יגוואט - שני שלישים מכך בגז טבעי והיתרה באנרגיות מתחדשות.
בנוסף שוקדת או.פי.סי על פרויקטי אגירה בהיקף של 4.6 ג'יגוואט בישראל, הנדרשים עבור השדות הסולאריים שמפיקים את החשמל בשעות האור, ומאפשרים להמשיך ולספק חשמל בשעות החשיכה.
לפני כחודש הודיעה החברה על תחילת ההקמה של תחנה בשם "בייזין ראנץ'" במדינת טקסס, מגה פרויקט שיפיק 1.35 ג'יגוואט בהשקעה כוללת של 1.9 מיליארד דולר. או.פי.סי הצליחה להשיג הלוואה מסובסדת ממדינת טקסס בסכום של 1.1 מיליארד דולר (בריבית דולרית של 3%, שנחשבת לנמוכה למדי). והיא הביאה איתה גם חברים מהארץ.
"בנק לאומי העניק לראשונה הלוואה תאגידית לחברה אמריקאית (300 מיליון דולר) בפרויקט בטקסס", מספר אלמוגי. "זה מראה על אמון מאוד גבוה של שוק ההון הישראלי, על שלל זרועותיו, בעסק שלנו בארה"ב. אחת החוזקות של השוק כאן היא שהוא מאוד נזיל. המערכת הפיננסית (בארץ) מחפשת גם לתת הלוואות מחוץ לישראל".
מדוע ללכת אתכם?
"כי זו הדרך הכי נוחה של המוסדיים לצאת לחו"ל, עם שחקן מקומי. ותחום התשתיות הוא אחד התחומים שבהם ניתן להשקיע ולהשיג תשואות גבוהות יחסית, עבור סכומי כסף גבוהים".
"צפוי עומס על מערכת החשמל"
בשנתיים האחרונות מורגשת תנופה של הקמת תחנות כוח בארץ והרחבת תחנות קיימות, לרבות זו של או.פי.סי בחדרה. ועדיין נשמעות לא מעט נבואות זעם שמתריעות מקשיים באספקת חשמל למשק בשנים הקרובות.
אלמוגי מסביר כי "במשך תקופה ארוכה לא הקימו בישראל תחנות כוח חדשות. מרבית הפעילות הייתה הפרטות של תחנות של חברת חשמל, שלא הוסיפו ליצירת החשמל. ישראל כיום צריכה תחנת כוח חדשה מדי שנה, תוספת של 600 מגוואט. כך שהרפורמה בחברת החשמל לא סיפקה את זה".
אז שנצפה להפסקות חשמל?
"אני שמח שלאחר שנים המדינה אישרה בנייה של כמה תחנות חדשות שיוצאות לדרך. בהנחה שעד 2030 הכול יעבוד כסדרו, זה אמור להספיק. אבל יכולה להיות בעיה בשנים 2027־2028, עד שייכנסו התחנות החדשות לפעילות. כך שבטווח הקצר, יהיה עומס משמעותי על מערכת החשמל".
אחד הפרויקטים של או.פי.סי הוא הקמת תחנת כוח גדולה עבור ענקית השבבים אינטל, בדרום הארץ. אלמוגי: "הפקת החשמל לאינטל תעלה מ־200 מגוואט כיום למעל 500. מפעלים לייצור שבבים הם צרכני אנרגיה גדולים, ולא רק חוות השרתים. זה בגלל החדרים הנקיים שלהם. בארה"ב החסם כיום להקמת מפעלי שבבים הוא אספקת חשמל. לכן אנחנו מקימים לאינטל בחצר המפעל תחנת כוח שתייצר 650 מגוואט.
"באו.פי.סי יש לנו התמחות בייצור חשמל באתר הלקוח. זאת אחת המגמות החשובות בתשתית ההולכה של החשמל, בגלל הביקושים הדרמטיים כיום. הרבה שחקנים בהייטק מדברים על הקמת הדאטה סנטרים שלהם בתוך תחנת כוח. למשל מיקרוסופט הולכת להקים דאטה סנטר בתוך חצר של תחנה גרעינית בארה"ב שהושבתה בעבר וכיום מוחזרת לחיים. כנ"ל גם אמזון. זה חוסך גם את הצורך בהקמת קווי הולכה גדולים".