גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק
הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

פרופ' יוסי מן, בפגישת יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני כחודש סוכם שסעודיה נותנת טריליון דולר להשקעות בארה"ב ומקבלת בתמורה מטוסי F-35 ואולי גם תוכנית גרעין אזרחית. נורמליזציה עם ישראל ירדה לגמרי מהפרק?
"הנורמליזציה נדחתה, לא ירדה מהפרק. האמריקאים לוחצים מאוד על הסעודים להראות משהו, אם זה בוועידות אזוריות או בשיחות התקרבות. הסעודים מטבעם לוקחים דברים יותר לאט, הם אנשי המדבר. אנחנו כישראלים מהירים מאוד. הכול תלוי כמובן במה שיהיה בעזה, מבחינת השיקום והנכונות של ישראל להתקרב לפתרון של שתי מדינות. בטווח של שנה נורמליזציה יכולה להתבשל".

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה
"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

כרגע מדובר ב־loose-loose לישראל. נראה שישראל הולכת ומאבדת את היתרון הצבאי שלה באזור וגם אין כרגע נורמליזציה. עד כמה אנחנו צריכים לחשוש?
"הפחד הוא מובן, אבל לישראל יש ניסיון אדיר בלוחמה שאין לסעודים. אי אפשר למחוק אותו כל כך מהר. יש חשדנות היסטורית מצד בית המלוכה כלפי חיל האוויר הסעודי מתוך חשש שיפיל את השלטון, והיה ניסיון כזה ב־1969. זה נמשך כך עד לעשור השני של שנות ה־2000. בשורה התחתונה מדובר בחיל אוויר הרבה פחות מיומן מזה הישראלי".

למה סעודיה צריכה נורמליזציה עם ישראל?
"בסוף מי שרואה את עצמה כמנהיגת העולם הערבי והמוסלמי ומנהיגת המדינות המלוכניות חייבת להיות בקשר עם ישראל. היא לא באמת סומכת על האיראנים. נכון, לכאורה היא עשתה סולחה איתם ב־2023, אבל היקף הסחר בין המדינות כמעט אפסי. דוגמה נוספת: האיראנים העולים לרגל עוד לא חזרו. הסעודים לא סומכים עליהם. נכון, הם היו מוטרדים מהתקיפה הישראלית בקטאר, שסימנה מבחינתם איום על המפרץ כולו, ובכל זאת הם מבינים שהאיראנים הם בעיה. לכן, כדי להבטיח איזון במזרח התיכון, בין ישראל לבין איראן, סעודיה צריכה להיות בקשר עם כולם".

תנאי הבסיס לנורמליזציה תמיד היה הכרה ישראלית במדינה פלסטינית. כעת בן סלמאן מסונדל יותר, כי הקהל הסעודי נגדנו לנוכח המלחמה בעזה.
"אם פעם 4% מהשיח ברשתות עסק בישראל באופן אוהד (מתוך השיח הכולל על ישראל ומדינות ערב - ה"ו), כיום זה פחות מ־1%. אני יכול להבין את נקודת המוצא של בן סלמאן: הוא הוביל רפורמות ענקיות בתוך הממלכה, לקח סיכון אישי ענק בלי קשר לישראל, הוריד את הראש של חכמי הדת ועכשיו מבקשים ממנו נורמליזציה. זה יותר מדי מבחינתו. הוא אומר את זה. הוא לא מוכן להיות סאדאת, ששילם מחיר ציבורי כבד על הסכם השלום שחתם עם ישראל ב־1979 ולבסוף נרצח בידי קיצונים".

מוחמד בן סלמאן. ''תמיד זיהה את האחים המוסלמים כארגון עוין'' / צילום: ap, Evan Vucci

מנגד, יש חברות סייבר ישראליות כמו סייברארק, שפועלות באופן גלוי בסעודיה. הסעודים יודעים שישראל נוכחת באופן זה או אחר?
"כן, בוודאי. בדיוק השבוע התנהל שם שיח ער סביב הספר שפרסם באחרונה ראש המוסד לשעבר יוסי כהן "בתחבולות". מבחינתם הספר מוכיח את הקונספירציה שלפיה המוסד הישראלי מעורב בכל דבר, גם בתוך סעודיה. כ־13% מהשיח שהסעודים מנהלים ברשתות מוקדש לישראל".

הפוטנציאל להסדרה אזורית

תאר את השינוי שעברה סעודיה, ממדינה מממנת טרור לכזו שמדברת על אסלאם מודרני וחותרת להאצה טכנולוגית וקידום מעמדן של נשים.
"סעודיה עברה שינוי גדול. בשנות השישים שליש מההכנסות שלה הלכו למסגדים מכל העולם. זו מדינה שהייתה מזוהה עם האסלאם הקיצוני. באותו עשור התחיל תהליך בזכות המלך פייסל, השלישי בממלכה ובנו של המייסד עבד אל־עזיז אבן סעוד. הוא הוביל שינויים אדירים. קודם כול הוא אמר שנשים צריכות להשתלב בחברה ושיש להן תפקיד בתוכה. הוא הכניס דברים שמעולם הסעודים לא חלמו עליהם - טלוויזיה, רדיו, לימודים באנגלית. בסוף הוא נרצח בידי אחיינו, גם מהסיבות האלה.

"40 שנה אחרי כן בן סלמאן לקח את התפיסה הזאת עוד צעד קדימה. הוא אומר: אין יותר אסלאם קיצוני, אנחנו אסלאם מודרני. זה כמו להגיד שישראל היא מדינת כל אזרחיה. זה אירוע הכי טקטוני שיש. ממצב שבו כל ילדה מכיתה ג' מחויבת ללכת עם חיג'אב לבית הספר למציאות שבה היא לא חייבת בכך. לא כולם מרוצים מזה. המהלכים האלה מפריעים לציבור מסוים, שהוא אמנם שקט, אבל הוא המייסד של המדינה".

אתה מתאר את הכיוון המודרני שבו היא צועדת ככזה שנולד בהחלטה מודעת.
"יש פה החלטה אסטרטגית. הם מסתכלים ימינה ושמאלה ואומרים: תראו איך איחוד האמירויות פורחת ואיך קטאר פורחת. מה לנו יש להציע? אנחנו מדינה הרבה יותר גדולה, עם משאבים עצומים. אנחנו יושבים על אם הדרך בין המערב לבין המזרח. העולם משתנה. אנחנו לא יכולים להיות המדינה הכי מנודה בעולם וכזו שמזוהה עם אסלאם קיצוני. זה פוגע בנו. ויש עוד עניין קריטי: סעודיה היא מדינה שהרוב המכריע של אזרחיה, כ־65%, מתחת לגיל 30. הצעירים רוצים משהו אחר. הם ברשתות, הם רואים מה קורה בעולם. בן סלמאן הולך איתם. ניכרת הערצה גדולה כלפיו ברשתות".

בן סלמאן, כמו ידידו הקרוב א־סיסי, רואה את תנועת האחים המוסלמים כאיום גדול, בניגוד לרבים מתוך בית המלוכה הסעודי. איך נוצר הפער הזה?
"בן סלמאן תמיד זיהה את האחים המוסלמים כארגון עוין ומסוכן. אבל היום סעודיה, עם איחוד האמירויות, רואה בהם איום אסטרטגי מדרגה ראשונה.

"כאן נכנסת ישראל לתמונה. מבחינת סעודיה ושותפותיה במפרץ - טורקיה זה האחים המוסלמים, קטר זה האחים המוסלמים, חמאס זה האחים המוסלמים. האיום הזה משותף, והפוטנציאל לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ישראל בהקשר הזה לא פחות גדול מהאינטרס המשותף מול איראן.

"סעודיה מזהה את האסלאם הפוליטי, זה שרוצה להקים מדינה אסלאמית ולא מדינה לאומית סעודית, כאיום קיומי. בזה היא דומה לאיחוד האמירויות, ובזה גם ישראל שותפה. זה הפוטנציאל האמיתי להסדרה אזורית".

אולי גם עומאן וכווית יצטרפו

חזון 2030 של בן סלמאן מדבר בעיקר על השינוי בכלכלה - מכזו שנסמכת על נפט להרבה יותר מגוונת וטכנולוגית. מהן בעיות הליבה של סעודיה בתחום?
"אחת מבעיות הליבה היא שהסעודים לא ממלאים תפקיד קריטי בכלכלה. במשך שנים המורים בה יובאו ממצרים, וגם עבודות כפיים לא היו לכבודם. המטרה היא להחזיר את סעודיה לסעודים. לפני 20 שנה 88% מהרופאים בה היו זרים וכיום 56% הם מקומיים.

"יש סרט משנת 2007 בשם 'הממלכה' בכיכובו של ג'יימי פוקס. הוא מבוסס על סיפור אמיתי: פיגוע במתחם הזרים בסעודיה ובעקבותיו מתחילה חקירת FBI. מישהו מספר לשוטרים: הסתובב כאן גנן סעודי. תמצאו אותו. ואז כולם אומרים: גנן סעודי? לא יכול להיות. כך מתחילה החקירה".

"המגמה הזאת ניכרת גם בתעשיות הביטחוניות. הסעודים דורשים שחלק משמעותי מהייצור ייעשה אצלה, כדי ללמוד את התחום וכדי שעם הזמן תתפתח תעשייה מקומית. הסעודים אומרים מפורשות שהם רוצים לפתח את המודל של רפאל הישראלית".

סעודיה רוצה שמשאבי האנרגיה שלה ינווטו למקומות טכנולוגיים, כלומר במקום לייצא את הנפט והגז, היא תשרוף אותם בתחנות החשמל שלה כדי להניע את חוות השרתים שנדרשות כדי לאמן מודלי AI.
"ה־AI בסעודיה הוא לא רק חוות שרתים. הוא אמור לתת מענה לבעיות אמיתיות, כמו ייעול המגזר הציבורי ודחיפת נשים לשוק העבודה גם דרך עבודה מהבית. הקמפיין השולט כיום בסעודיה הוא AI for All, ולמה הכוונה ב־For All? בעיקר לנשים.

"לעניין חוות השרתים זה מעניין. עד עכשיו היחסים בין ישראל לארה"ב היו נפט תמורת ביטחון. אבל הנפט כבר לא רלוונטי כי ארה"ב מייצרת בעצמה. מדינות המפרץ מסתכלות על העולם ואומרות לעצמן: איפה נמצאות חברות ה־AI הגדולות? בארה"ב, אז נשקיע שם. כבר אין דילמה אם כובד המשקל הוא בסין".

זה שנים מדברים בסעודיה על עיר העתיד נאום (NEOM), שתשלב מגורים, עבודה, טבע ובילויים, כולל הימורים. מה הסטטוס שלה?
"היא בתהליכי בנייה. החזון הוא הקמה של מעין לאס וגאס סעודית. תחשבו כמה עולים לרגל מגיעים לסעודיה כל שנה, חלקם עם כסף, אז למה שלא יבלו אחר כך בעיר עתידית על החוף? החזון הוא להפוך את סעודיה האסלאמית למרכז של לפחות מיליארד המוסלמים".

יש ערך לנורמליזציה עם סעודיה מלבד היחסים שכן מתקיימים מתחת לרדאר?
"כן, כי זו אמירה. אם סעודיה תלך על נורמליזציה, אז גם עומאן תוכל להגיד שהיא רוצה להצטרף ואולי השחקנית שהכי מנגחת כיום את ישראל - כווית. ואז אנחנו מדברים על עולם ערבי אחר לגמרי שמדבר עם ישראל. ועוד לא דיברנו על אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן, שבקשר טוב עם סעודיה על רקע העובדים הזרים שהן שולחות אליה".

נראה את הסעודים מעורבים בעזה?
"כרגע לא, כי הסעודים לא מוכנים להיות על תקן הבנק שלנו. אבל בעתיד הם בוודאי יהיו שם. הם הלכו על נורמליזציה כהחלטה אסטרטגית, אבל יהיה להם קשה יותר ליצור קשר עמוק עם ישראל כי זו עדיין מדינת אסלאם שמרנית. דווקא פה ערביי ישראל, שדוברים את השפה, יכולים לשחק תפקיד חשוב בגישור. אני רואה בעוד עשור נורמליזציה, תלוי מה יהיה בעזה".

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו , הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל מאשרים רשמית: חמינאי חוסל

גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"