גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק
הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

פרופ' יוסי מן, בפגישת יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני כחודש סוכם שסעודיה נותנת טריליון דולר להשקעות בארה"ב ומקבלת בתמורה מטוסי F-35 ואולי גם תוכנית גרעין אזרחית. נורמליזציה עם ישראל ירדה לגמרי מהפרק?
"הנורמליזציה נדחתה, לא ירדה מהפרק. האמריקאים לוחצים מאוד על הסעודים להראות משהו, אם זה בוועידות אזוריות או בשיחות התקרבות. הסעודים מטבעם לוקחים דברים יותר לאט, הם אנשי המדבר. אנחנו כישראלים מהירים מאוד. הכול תלוי כמובן במה שיהיה בעזה, מבחינת השיקום והנכונות של ישראל להתקרב לפתרון של שתי מדינות. בטווח של שנה נורמליזציה יכולה להתבשל".

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה
"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

כרגע מדובר ב־loose-loose לישראל. נראה שישראל הולכת ומאבדת את היתרון הצבאי שלה באזור וגם אין כרגע נורמליזציה. עד כמה אנחנו צריכים לחשוש?
"הפחד הוא מובן, אבל לישראל יש ניסיון אדיר בלוחמה שאין לסעודים. אי אפשר למחוק אותו כל כך מהר. יש חשדנות היסטורית מצד בית המלוכה כלפי חיל האוויר הסעודי מתוך חשש שיפיל את השלטון, והיה ניסיון כזה ב־1969. זה נמשך כך עד לעשור השני של שנות ה־2000. בשורה התחתונה מדובר בחיל אוויר הרבה פחות מיומן מזה הישראלי".

למה סעודיה צריכה נורמליזציה עם ישראל?
"בסוף מי שרואה את עצמה כמנהיגת העולם הערבי והמוסלמי ומנהיגת המדינות המלוכניות חייבת להיות בקשר עם ישראל. היא לא באמת סומכת על האיראנים. נכון, לכאורה היא עשתה סולחה איתם ב־2023, אבל היקף הסחר בין המדינות כמעט אפסי. דוגמה נוספת: האיראנים העולים לרגל עוד לא חזרו. הסעודים לא סומכים עליהם. נכון, הם היו מוטרדים מהתקיפה הישראלית בקטאר, שסימנה מבחינתם איום על המפרץ כולו, ובכל זאת הם מבינים שהאיראנים הם בעיה. לכן, כדי להבטיח איזון במזרח התיכון, בין ישראל לבין איראן, סעודיה צריכה להיות בקשר עם כולם".

תנאי הבסיס לנורמליזציה תמיד היה הכרה ישראלית במדינה פלסטינית. כעת בן סלמאן מסונדל יותר, כי הקהל הסעודי נגדנו לנוכח המלחמה בעזה.
"אם פעם 4% מהשיח ברשתות עסק בישראל באופן אוהד (מתוך השיח הכולל על ישראל ומדינות ערב - ה"ו), כיום זה פחות מ־1%. אני יכול להבין את נקודת המוצא של בן סלמאן: הוא הוביל רפורמות ענקיות בתוך הממלכה, לקח סיכון אישי ענק בלי קשר לישראל, הוריד את הראש של חכמי הדת ועכשיו מבקשים ממנו נורמליזציה. זה יותר מדי מבחינתו. הוא אומר את זה. הוא לא מוכן להיות סאדאת, ששילם מחיר ציבורי כבד על הסכם השלום שחתם עם ישראל ב־1979 ולבסוף נרצח בידי קיצונים".

מוחמד בן סלמאן. ''תמיד זיהה את האחים המוסלמים כארגון עוין'' / צילום: ap, Evan Vucci

מנגד, יש חברות סייבר ישראליות כמו סייברארק, שפועלות באופן גלוי בסעודיה. הסעודים יודעים שישראל נוכחת באופן זה או אחר?
"כן, בוודאי. בדיוק השבוע התנהל שם שיח ער סביב הספר שפרסם באחרונה ראש המוסד לשעבר יוסי כהן "בתחבולות". מבחינתם הספר מוכיח את הקונספירציה שלפיה המוסד הישראלי מעורב בכל דבר, גם בתוך סעודיה. כ־13% מהשיח שהסעודים מנהלים ברשתות מוקדש לישראל".

הפוטנציאל להסדרה אזורית

תאר את השינוי שעברה סעודיה, ממדינה מממנת טרור לכזו שמדברת על אסלאם מודרני וחותרת להאצה טכנולוגית וקידום מעמדן של נשים.
"סעודיה עברה שינוי גדול. בשנות השישים שליש מההכנסות שלה הלכו למסגדים מכל העולם. זו מדינה שהייתה מזוהה עם האסלאם הקיצוני. באותו עשור התחיל תהליך בזכות המלך פייסל, השלישי בממלכה ובנו של המייסד עבד אל־עזיז אבן סעוד. הוא הוביל שינויים אדירים. קודם כול הוא אמר שנשים צריכות להשתלב בחברה ושיש להן תפקיד בתוכה. הוא הכניס דברים שמעולם הסעודים לא חלמו עליהם - טלוויזיה, רדיו, לימודים באנגלית. בסוף הוא נרצח בידי אחיינו, גם מהסיבות האלה.

"40 שנה אחרי כן בן סלמאן לקח את התפיסה הזאת עוד צעד קדימה. הוא אומר: אין יותר אסלאם קיצוני, אנחנו אסלאם מודרני. זה כמו להגיד שישראל היא מדינת כל אזרחיה. זה אירוע הכי טקטוני שיש. ממצב שבו כל ילדה מכיתה ג' מחויבת ללכת עם חיג'אב לבית הספר למציאות שבה היא לא חייבת בכך. לא כולם מרוצים מזה. המהלכים האלה מפריעים לציבור מסוים, שהוא אמנם שקט, אבל הוא המייסד של המדינה".

אתה מתאר את הכיוון המודרני שבו היא צועדת ככזה שנולד בהחלטה מודעת.
"יש פה החלטה אסטרטגית. הם מסתכלים ימינה ושמאלה ואומרים: תראו איך איחוד האמירויות פורחת ואיך קטאר פורחת. מה לנו יש להציע? אנחנו מדינה הרבה יותר גדולה, עם משאבים עצומים. אנחנו יושבים על אם הדרך בין המערב לבין המזרח. העולם משתנה. אנחנו לא יכולים להיות המדינה הכי מנודה בעולם וכזו שמזוהה עם אסלאם קיצוני. זה פוגע בנו. ויש עוד עניין קריטי: סעודיה היא מדינה שהרוב המכריע של אזרחיה, כ־65%, מתחת לגיל 30. הצעירים רוצים משהו אחר. הם ברשתות, הם רואים מה קורה בעולם. בן סלמאן הולך איתם. ניכרת הערצה גדולה כלפיו ברשתות".

בן סלמאן, כמו ידידו הקרוב א־סיסי, רואה את תנועת האחים המוסלמים כאיום גדול, בניגוד לרבים מתוך בית המלוכה הסעודי. איך נוצר הפער הזה?
"בן סלמאן תמיד זיהה את האחים המוסלמים כארגון עוין ומסוכן. אבל היום סעודיה, עם איחוד האמירויות, רואה בהם איום אסטרטגי מדרגה ראשונה.

"כאן נכנסת ישראל לתמונה. מבחינת סעודיה ושותפותיה במפרץ - טורקיה זה האחים המוסלמים, קטר זה האחים המוסלמים, חמאס זה האחים המוסלמים. האיום הזה משותף, והפוטנציאל לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ישראל בהקשר הזה לא פחות גדול מהאינטרס המשותף מול איראן.

"סעודיה מזהה את האסלאם הפוליטי, זה שרוצה להקים מדינה אסלאמית ולא מדינה לאומית סעודית, כאיום קיומי. בזה היא דומה לאיחוד האמירויות, ובזה גם ישראל שותפה. זה הפוטנציאל האמיתי להסדרה אזורית".

אולי גם עומאן וכווית יצטרפו

חזון 2030 של בן סלמאן מדבר בעיקר על השינוי בכלכלה - מכזו שנסמכת על נפט להרבה יותר מגוונת וטכנולוגית. מהן בעיות הליבה של סעודיה בתחום?
"אחת מבעיות הליבה היא שהסעודים לא ממלאים תפקיד קריטי בכלכלה. במשך שנים המורים בה יובאו ממצרים, וגם עבודות כפיים לא היו לכבודם. המטרה היא להחזיר את סעודיה לסעודים. לפני 20 שנה 88% מהרופאים בה היו זרים וכיום 56% הם מקומיים.

"יש סרט משנת 2007 בשם 'הממלכה' בכיכובו של ג'יימי פוקס. הוא מבוסס על סיפור אמיתי: פיגוע במתחם הזרים בסעודיה ובעקבותיו מתחילה חקירת FBI. מישהו מספר לשוטרים: הסתובב כאן גנן סעודי. תמצאו אותו. ואז כולם אומרים: גנן סעודי? לא יכול להיות. כך מתחילה החקירה".

"המגמה הזאת ניכרת גם בתעשיות הביטחוניות. הסעודים דורשים שחלק משמעותי מהייצור ייעשה אצלה, כדי ללמוד את התחום וכדי שעם הזמן תתפתח תעשייה מקומית. הסעודים אומרים מפורשות שהם רוצים לפתח את המודל של רפאל הישראלית".

סעודיה רוצה שמשאבי האנרגיה שלה ינווטו למקומות טכנולוגיים, כלומר במקום לייצא את הנפט והגז, היא תשרוף אותם בתחנות החשמל שלה כדי להניע את חוות השרתים שנדרשות כדי לאמן מודלי AI.
"ה־AI בסעודיה הוא לא רק חוות שרתים. הוא אמור לתת מענה לבעיות אמיתיות, כמו ייעול המגזר הציבורי ודחיפת נשים לשוק העבודה גם דרך עבודה מהבית. הקמפיין השולט כיום בסעודיה הוא AI for All, ולמה הכוונה ב־For All? בעיקר לנשים.

"לעניין חוות השרתים זה מעניין. עד עכשיו היחסים בין ישראל לארה"ב היו נפט תמורת ביטחון. אבל הנפט כבר לא רלוונטי כי ארה"ב מייצרת בעצמה. מדינות המפרץ מסתכלות על העולם ואומרות לעצמן: איפה נמצאות חברות ה־AI הגדולות? בארה"ב, אז נשקיע שם. כבר אין דילמה אם כובד המשקל הוא בסין".

זה שנים מדברים בסעודיה על עיר העתיד נאום (NEOM), שתשלב מגורים, עבודה, טבע ובילויים, כולל הימורים. מה הסטטוס שלה?
"היא בתהליכי בנייה. החזון הוא הקמה של מעין לאס וגאס סעודית. תחשבו כמה עולים לרגל מגיעים לסעודיה כל שנה, חלקם עם כסף, אז למה שלא יבלו אחר כך בעיר עתידית על החוף? החזון הוא להפוך את סעודיה האסלאמית למרכז של לפחות מיליארד המוסלמים".

יש ערך לנורמליזציה עם סעודיה מלבד היחסים שכן מתקיימים מתחת לרדאר?
"כן, כי זו אמירה. אם סעודיה תלך על נורמליזציה, אז גם עומאן תוכל להגיד שהיא רוצה להצטרף ואולי השחקנית שהכי מנגחת כיום את ישראל - כווית. ואז אנחנו מדברים על עולם ערבי אחר לגמרי שמדבר עם ישראל. ועוד לא דיברנו על אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן, שבקשר טוב עם סעודיה על רקע העובדים הזרים שהן שולחות אליה".

נראה את הסעודים מעורבים בעזה?
"כרגע לא, כי הסעודים לא מוכנים להיות על תקן הבנק שלנו. אבל בעתיד הם בוודאי יהיו שם. הם הלכו על נורמליזציה כהחלטה אסטרטגית, אבל יהיה להם קשה יותר ליצור קשר עמוק עם ישראל כי זו עדיין מדינת אסלאם שמרנית. דווקא פה ערביי ישראל, שדוברים את השפה, יכולים לשחק תפקיד חשוב בגישור. אני רואה בעוד עשור נורמליזציה, תלוי מה יהיה בעזה".

עוד כתבות

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

25 שנה אחרי האיפוס, מס רכוש חוזר לחוק ההסדרים. איך זה יראה?

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; החוזים העתידיים על הנאסד"ק אדומים

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הניקיי קפץ בכ-1.4% ● ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו אתמול לשיאים חדשים של כל הזמנים ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום נפלה גם היא במסחר המאוחר, על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין עולה נסחר סביב 92 אלף דולר

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה