גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo
התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

לפני כשנתיים וחצי התכנסו תריסר קצינים גרמנים בכירים במתקן צבאי בברלין כדי לעבוד על תוכנית סודית למלחמה מול רוסיה. כעת הם במרוץ ליישומה.

שמרנות, דשדוש ב-AI ותוכנית ירושה: מאחורי גל העזיבות באפל
עץ האשוח הכי גבוה, סיור בין סמטאות מקושטות ואוכל מסורתי: חגיגות הכריסמס בעיצומן

הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022 שמה קץ לעשורים של יציבות באירופה. מאז יצאה היבשת למהלך ההתחמשות המהיר ביותר שידעה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אולם תוצאותיה של מלחמה עתידית לא יוכרעו רק במספר החיילים והנשק בשטח. אלה יהיו תלויות גם בהצלחתו של המבצע הלוגיסטי האדיר העומד במרכז "תוכנית גרמניה" - מסמך מסווג בן 1,200 עמודים שנכתב מאחורי קירותיו הדיסקרטיים של בסיס יוליוס לבר (Julius Leber).

התוכנית מפרטת כיצד יועברו עד 800 אלף חיילים גרמנים ואמריקאים וכוחות נוספים של נאט"ו מזרחה אל קו החזית. היא ממפה את הנמלים, הנהרות, מסילות הרכבת והכבישים שבהם יעברו וכן כיצד יזכו לאספקה ולהגנה לאורך המסלול.

"תסתכלו על המפה", אמר טים שטוכטי, ראש המכון הלא מפלגתי לחברה וביטחון בברנדנבורג. לדבריו, כיוון שהאלפים משמשים מחסום טבעי, כוחות נאט"ו יצטרכו לחצות את גרמניה במקרה של עימות עם רוסיה, "לא משנה היכן הוא יפרוץ".

חייל גרמני על טנק כ-130 ק''מ מליטא. במהלך תרגיל ''זאב ברזל'' / צילום: ap, Mindaugas Kulbis

ברמה רחבה יותר: התוכנית היא הביטוי המובהק ביותר למה שמנסחיה מכנים "כל החברה נרתמת למלחמה". טשטוש הגבול בין המרחב האזרחי לצבאי מסמן חזרה לאופן החשיבה של ימי המלחמה הקרה - אך בגרסה מעודכנת, המתחשבת באיומים ובמכשולים חדשים: מהתשתיות הרעועות של גרמניה, דרך חקיקה לא מספקת ועד צבא מצומצם יותר, תנאים שלא התקיימו באותם ימים.

בכירים גרמנים מעריכים כי רוסיה תהיה מוכנה לתקוף את נאט"ו ב־2029. אך רצף של אירועי ריגול, פעולות חבלה והפרות במרחב האווירי של אירופה - שרבים מהם מיוחסים למוסקבה - מרמז שהיא עשויה להתכוונן למהלך מוקדם יותר.

אנליסטים מוסיפים כי הפסקת האש האפשרית באוקראינה, מהלך שארה"ב מקדמת, עשויה לפנות לרוסיה זמן ומשאבים להתכונן לפעולה נגד מדינות נאט"ו.

מי שעומדים מאחורי התוכנית הגרמנית מאמינים כי אם יצליחו להגביר את חוסנה של אירופה יוכלו לא רק להבטיח ניצחון מול מהלך כזה, אלא גם להפחית את הסיכוי למלחמה, "בכך שנבהיר לאויבינו שאם יתקפו אותנו - הם לא יצליחו", אמר קצין בכיר, מאדריכליה הראשונים של התוכנית, הידועה בחוגים צבאיים בשם OPLAN DEU.

העיירה שהוקמה בשבועיים וחשפה את הכשלים

היקף השינוי הנדרש להיערכות נחשף בסתיו האחרון, בנופיה הכפריים של מזרח גרמניה, שם חברת הביטחון Rheinmetall (ריינמטאל) הקימה מחנה שטח ללילה ל־500 חיילים. הוא כלל מעונות, 48 מקלחות, חמש תחנות דלק, מטבח שדה, רחפני מעקב ושומרים חמושים, שעברו סינון קפדני לאיתור השפעות רוסיות וסיניות. הכול נבנה בתוך 14 יום ופונה בתוך שבוע. "דמיינו הקמה של עיירה קטנה מאפס ופירוקה בתוך ימים ספורים", אמר מארק למרמן, ראש תחום המכירות ביחידת הלוגיסטיקה של ריינמטאל.

לאחרונה חתמה ריינמטאל על חוזה בהיקף של 260 מיליון אירו לרענון הציוד לכוחות גרמניה ונאט"ו, כחלק מהמאמץ של הצבא לשלב את המגזר הפרטי בתוכנית הגדולה.

אבל המבצע חשף גם ליקויים: הקרקע לא התאימה לכל הרכבים, והייתה מחולקת למגרשים שאינם רציפים, כך שהיה צורך להסיע חיילים ביניהם. חזרה כללית קודמת חשפה את הצורך ברמזור חדש בנקודה מסוימת כדי למנוע עומסי תנועה בעת מעבר שיירות צבאיות.

לקחים כאלה משולבים באופן רציף בתוך תוכנית OPLAN ונספחיה. המסמך, המאוחסן ברשת המבודדת של הצבא הגרמני, מצוי כעת במהדורתו השנייה.

בין המכשולים המורכבים ביותר הניצבים בפני אדריכלי התוכנית מצויים כללי הרכש המסורבלים בגרמניה, חוקי פרטיות מחמירים ורגולציה שעוצבה לתקופה של שלום. "אנחנו חייבים ללמוד מחדש מה ששכחנו", אמר נילס שמיד, סגן שר ההגנה הגרמני. "אנחנו צריכים להחזיר מהפנסיה אנשים שיסבירו לנו איך עשינו זאת פעם".

הגנות שהתרופפו בעשורים של שלום

קטע הכביש המהיר A44, שבין הכפרים שטיינהאוזן וברנקן במערב גרמניה, ממחיש היטב כיצד ההגנות של אירופה התרופפו בארבעה עשורים של שלום - ומה יידרש ממנה כעת כדי לשוב ולהתגונן מחדש.

מדובר בקטע כביש שרצועת הפרדה של כ־5.6 ק"מ, הבנויה לאורכו, אינה עשויה מדשא אלא מאספלט מוצק. זאת בשונה מאזורים אחרים במסלול. גם אזורי המנוחה במקטע זה גדולים מהרגיל ובעלי צורה משונה. גשרים וקווי חשמל אף הם אינם נראים לעין.

עשרות מקטעים כאלה נבנו בתקופת המלחמה הקרה לשימוש כנתיבי נחיתה לשעת חירום. מכלים עם דלק מטוסים הוטמנו מתחת לאזורי החניה, את מעקות הבטיחות ניתן היה לשחרר בלחיצה, ואפשר היה להקים מגדל פיקוח נייד בתוך דקות.

לוקהיד C-130 הרקולס נוחת בכביש, 1984. תשתיות דו-שימושיות היו הנורמה במלחמה הקרה / צילום: TSGT Rod Prouty

תשתיות דו־שימושיות היו הנורמה בגרמניה בתקופת המלחמה הקרה. בדיוק כפי שחובת הגיוס חיברה בין החיים האזרחיים לעולם הצבאי, כך גם כבישים, גשרים, תחנות רכבת ונמלים תוכננו מראש, כך שיוכלו לשמש נכסים צבאיים בעת הצורך. אבל עם תום המלחמה הקרה הצורך נעלם. גשרים ומנהרות חדשים רבים אינם מתאימים כיום לשיירות צבאיות. ב־2009 ברלין גם ביטלה את הדרישה להציב שלטים המציינים אילו דרכים מתאימות.

גם התשתיות מתקופת המלחמה הקרה אינן תמיד כשירות לשימוש. לפי הערכות בברלין, כ־20% מהכבישים המהירים ויותר מרבע מהגשרים שמעליהם זקוקים לשיפוץ אחרי שנים שלא נותבו אליהם השקעות. נמלי הים הצפוני והבלטי של גרמניה זקוקים אף הם לעבודות שיפוץ בהיקף של כ־15 מיליארד אירו - כך לפי התאחדות נמלי הים הגרמניים.

האזורים הללו על המפה עלולים לצמצם מאוד את חופש התנועה של הכוחות במקרה של מלחמה, וצווארי בקבוק שייתכן שייווצרו מופיעים במפת התנועה הסודית של OPLAN.

הגשרים הבעייתיים והתאונה שהקפיצה את נאט"ו

תאונה אחת, שלא זכתה כמעט לחשיפה, אך היו לה השלכות כבדות, ממחישה היטב את הבעיה. בליל 25 בפברואר 2024 התנגשה ראפידה, אוניית מטען הולנדית, בגשר רכבת מעל נהר הונטה בצפון־מערב גרמניה - ותנועת הרכבות הופסקה. חברת הרכבות הקימה גשר זמני שנפתח כעבור חודשיים, אך ביולי התנגשה בו שוב ספינה אחרת ושוב נותקה תנועת הרכבות, הפעם למשך כחודש.

למרות שהאירועים הגיעו רק למהדורות המקומיות, הם הקפיצו את נאט"ו. הסיבה: הגשר נמצא על קו הרכבת היחיד שמשרת את נמל נורדהאמן בים הצפוני, הנמל היחיד בצפון אירופה שהיה מורשה אז לטפל בכל משלוחי התחמושת לאוקראינה.

בשני המקרים לא נמצאו עדויות למעשי זדון, ובכל זאת, אספקת התחמושת לחזית נחנקה למשך שבועות. חלק מהמטענים הועמסו מחדש על גבי הספינות, והפיקוד הצבאי העליון של ארה"ב באירופה נאלץ להעביר את המשלוחים לנמל בפולין - כך לפי דוח של משרד ההגנה האמריקאי לקונגרס.

"לרבים מהנמלים יש רק מסילת רכבת אחת שמובילה אל פנים הארץ", הוסיף הולגר בניק, מנכ"ל חברת Niedersachsen Ports, המחזיקה כמה נמלים בסקסוניה התחתונה שבצפון־מערב גרמניה. "זו נקודת חולשה".

חיילי בונדסוור בנמל. מאבטחים העמסת אוניית תובלה / צילום: Reuters, Jens Büttner

בטווח הקצר שיפור החוסן לקראת מלחמה, משמעותו למצות את המרב ממערכות הכבישים והרכבות הקיימות. בטווח הארוך ברלין שואפת להשקיע 166 מיליארד אירו עד 2029 בתשתיות, כולל יותר מ־100 מיליארד אירו ברכבות שסבלו מהזנחה ממושכת, ולתת עדיפות לתשתיות בעלות ייעוד כפול.

בהשקעה של 500 מיליארד: הצבא פעל מתחת לרדאר

המאמץ רב־השנים הזה להכין את גרמניה מחדש למלחמה החל ימים לאחר הפלישה הרוסית רחבת ההיקף לאוקראינה, כשהקנצלר אולף שולץ הכריז על קרן התחמשות של 100 מיליארד יורו - מהלך שכינה Zeitenwende, כלומר מפנה היסטורי.

מאוחר יותר באותה השנה הקים הצבא הגרמני, הבונדסוור (bundeswehr), פיקוד טריטוריאלי שינהל את כלל המבצעים בתוך המדינה, והטיל על מפקדו, לוטננט־גנרל אנדרה בודמן, קצין ותיק בעל ניסיון ממלחמות בקוסובו ואפגניסטן - לגבש את תוכנית OPLAN.

במלחמה מול רוסיה גרמניה לא תהיה עוד מדינת קו חזית, אלא בסיס להיערכות. נוסף על תשתיות מידרדרות יהיה עליה להתמודד עם צבא מצומצם ואיומים חדשים כמו רחפנים. "פליטים וכוחות תגבור יזרמו בשני כיוונים מנוגדים. יהיה צורך לנתב את התנועה הזאת, והבונדסוור לא יוכל לעשות זאת לבדו, במיוחד בזמן שהוא נלחם", הסבירה קלאודיה מאיור, ראש תחום יוזמות הביטחון הטרנס־אטלנטיות בקרן מרשל הגרמנית של ארה"ב. משמעות הדבר: שיתוף פעולה חסר תקדים בין הצבא לבין המגזר הפרטי וגורמים אזרחיים.

כוחות מיוחדים מיירטים רחפנים לא מזוהים, ספטמבר. איום שעומד במוקד התרגיל הרב-לאומי / צילום: Reuters, Thomas Imo

עד מרץ אשתקד, תוך הסתמכות על משוב ממעגל מתרחב של משרדי ממשלה, גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, הצוות של בודמן השלים את הגרסה הראשונה של התוכנית - ועכשיו הגיעה העת להוציאה לפועל.

בזמן שממשלת פרידריך מרץ החדשה הכריזה בקול על הקצאת 500 מיליארד אירו לביטחון ובהחזרת גיוס החובה, הבונדסוור כבר פעל מתחת לרדאר: הוא תדרך בתי חולים, משטרה וגורמי חירום, חתם על הסכמים עם מדינות ועם מפעילת רשת הכבישים המהירים בגרמניה, ושרטט מסלולי מעבר לשיירות צבאיות.

בסוף ספטמבר התקיים בהמבורג שבצפון גרמניה תרגיל צבאי בשם "רד סטורם בראבו", שמטרתו הייתה לתרגל שיתוף פעולה בין הבונדסוור, המשטרה, מכבי האש ויחידות ההגנה האזרחית.

התרחיש היה של תוכנית OPLAN בזעיר אנפין: 500 חיילי נאט"ו נוחתים בנמל ויוצרים שיירה של 65 כלי רכב שנעה מזרחה דרך העיר. עליהם להתמודד עם ניסיונות לחסום את הנמל, מתקפות רחפנים והפגנות.

עם רדת הערב, כשניחוח בננות בשלות נישא ממחסן סמוך, התכנסו החיילים המוסווים בשקט על הרציף, ומסוקים חגים מעליהם. זמן קצר לפני חצות יצאה השיירה לדרך אל עבר העיר - ואז הכול התחיל להשתבש.

היא אמורה תמיד לנוע כגוש אחד: ברגע שהיא חוצה צומת - היא אינה עוצרת, בלי קשר לצבע הרמזור. אסור ששום רכב אזרחי יהיה מסוגל להשתחל לתוכה. ובכל זאת, כשהטור חלף דרך מחסום הבידוק, קצינים שעמדו בצד זעמו נוכח הרווחים הגדולים בין כלי הרכב. בהמשך רחפן שחור שזמזם מעל הש יירה עורר בהלה, עד שמישהו דיווח בקשר ואישר שהוא שייך לבונדסוור.

אז קפצו מפגינים מתוך השיחים והדביקו את עצמם לאספלט מול כלי הרכב. האירוע היה חלק מהתרגיל, והמפגינים היו חיילי מילואים. לצבא לא הותר להתערב, אבל למשטרה, שלה כן ניתן אישור, לא היו החומרים הדרושים כדי להמיס את הדבק שבו השתמשו ה"מפגינים". שעתיים חלפו עד שהרכבים הצליחו לשוב מחדש לתנועה. כשזה קרה, כבר היה בוקר, והשיירה גמאה עד אז מרחק של שישה מיילים בלבד (כ־9.6 ק"מ).

"אנחנו לא במלחמה, אבל לא בזמני שלום"

הפערים ב"חקיקה לתקופות של שלום" (peacetime legislation) שהנהיגה גרמניה מקשים עליה כעת להגן על עצמה מפני פעולות חבלה, אחד האיומים המרכזיים על תוכנית OPLAN.

למעשה, פעולות חבלה כבר מתרחשות. עשרות מתקפות, מהצתות ועד כבלים מושחתים, כוונו אל רשת הרכבות בשנים האחרונות. באוקטובר בית המשפט במינכן שלח לכלא גבר שתכנן לחבל במתקנים צבאיים ובתשתיות רכבת בשם רוסיה.

חיילים בנמל המבורג, ספטמבר. מתרגלים את תרחיש נאט''ו המדובר / צילום: Reuters, IMAGO

שירותי המודיעין הפנימיים של גרמניה מסרו כי רק בשנה שעברה ערכו כמעט 10,000 בדיקות רקע לעובדים בחברות המפעילות תשתיות חיוניות. "אם גרמניה עתידה לשמש כמרכז התפעול של נאט"ו, אז כאויב הייתי רוצה לכוון לזה: לחסום את הנמלים, להפיל את החשמל, לשבש את מסילות הרכבות", אמר פול שטרובל, ראש קשרי ציבור ב־Quantum Systems, יצרנית רחפני מודיעין הנתמכת בידי פיטר ת'יל, שמנהלת מו"מ עם הבונדסוור על אספקת הגנה לשיירות ולתשתיות במסגרת תוכנית OPLAN.

Quantum Systems, אחת מחברות ההגנה הגדולות והמצליחות ביותר בגרמניה, סיפקה מאות רחפנים למולדובה ולרומניה, ולדברי שטרובל, אלפים מהם טסים באוקראינה בכל יום. ובכל זאת, עד כה היא מכרה רק 14 רחפנים לבונדסוור.

את האשם תולים רבים באותה חקיקה מיושנת. רחפנים הנמכרים לצבא הגרמני לא יכולים לטוס מעל אזורים בנויים, והחוק מחייב לצייד אותם באורות סימון. "זה הגיוני בשימוש אזרחי, אבל מנוגד לחלוטין לצורך הצבאי", אומר שטרובל.

בצבא הגרמני שומרים על אופטימיות זהירה. "בהתחשב בעובדה שפתחנו דף חדש לגמרי בתחילת 2023, אנחנו מרוצים מאוד מהמקום שבו אנו נמצאים כיום", אמר הקצין והשותף לכתיבת התוכנית למלחמה עם רוסיה.

ובכל זאת, כפי שהראו המבחנים האחרונים, עוד נדרש לא מעט כדי ליישר קו בין התוכנית למציאות. הגורם הגדול ביותר לאי־הוודאות מבחינת המתכננים הוא הזמן שנותר להם.

נוכח העלייה החדה בחבלות, במתקפות הסייבר ובהפרות המרחב האווירי, הגבול בין שלום למלחמה נעשה מטושטש יותר ויותר. "האיומים הם אמיתיים", אמר הקנצלר פרידריך מרץ למנהיגי עסקים בספטמבר. "אנחנו לא במלחמה, אבל איננו חיים עוד בזמני שלום".

עוד כתבות

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

דירת חדר ליד שוק הכרמל / צילום: דניאל בוזגלו - צימוקי נכסים

בכמה נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר ליד שוק הכרמל בתל אביב?

במרכז תל אביב, ליד שוק הכרמל, נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר, בקומת קרקע, תמורת 800 אלף שקל ● הרוכשים הם זוג מאזור השפלה שרכש את הדירה להשקעה ובכוונתו לשפץ אותה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

''סיח''. הפופ-אפ יהפוך למסעדה קבועה / צילום: נדב יהלומי

"קולינריה היא היום הדרך להביא אנשים לשטחי מסחר, ויזמי הנדל"ן מבינים את זה"

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי ● הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ ● עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שיאים חדשים בוול סטריט; אורקל צללה וגררה את אנבידיה ואלפאבית לירידות

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● אורקל נפלה בכ-10% לאחר האכזבה מהדוח הרבעוני ● דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● מספר המובטלים בארה״ב עלה בשיעור הגבוה ביותר מאז פרוץ הקורונה ● ירידות במטבעות הקריפטו, הביטקוין בכ-90,000 דולר ● נעילה חיובית באירופה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר