ענני סערה מעל חוף הים בעתלית, הבוקר / צילום: ap, Ariel Schalit
סופת ביירון, שפקדה את ישראל השבוע, צפויה להגיע לשיא הלילה בין רביעי לחמישי, וצפויה לשאת עמה גשמים עזים, עם כ-200 מ"מ של משקעים שצפויים לרדת ברחבי הארץ. בשעות הבוקר של יום חמישי יתחזק הגשם, ועם עשרות מ"מ נוספים, תהיה הסופה אתגר מהותי עבור מערכת הניקוז בישראל.
● בונים בית פרטי? ממחר אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג
● מטה התכנון: הגדרת "בניין גבוה" תורחב עד 42 מטר ותוזיל עלויות בנייה
תמונות של כלי רכב שטים בשלוליות ענק ורחובות שהופכים לנהרות הפכו למראה שכיח, ונראה שגם הפעם לא נימנע מהמראות הקשים. השאלה הגדולה היא אם מערכות הניקוז בישראל מסוגלות להתמודד עם כמות המשקעים הצפויה.
"התשתיות בישראל תוכננו לפי סטנדרטים שלפני שינויי האקלים"
רון בן ארי, חבר באיגוד המהנדסים ומומחה בתחום ניהול נגר עירוני ואגמי, מסביר כי מזג האוויר השתנה באופן דרמטי, אבל התשתיות בישראל תוכננו לפי סטנדרטים שלפני שינויי האקלים. "אירועי גשם קיצוניים שהיו מתרחשים בממוצע פעם בכ־30 שנה קורים היום בממוצע אחת לחמש שנים, והמערכות פשוט לא מסוגלות להכיל את כמויות המים. לדוגמה באזור זכרון יעקב בגשם הראשון החורף, ירדו כ-30% משיעור המשקעים של העונה. צריך להבין שתכנון תשתיות הניקוז מתבצע בהתאם לסטטיסטיקות שונות, ולוקחים בחשבון אפשרות מתן מענה לרוב המקרים אך ישנם אירועי קיצון בהם המערכת לא תוכל לתפקד באופן מיטבי, עקב עלויות גבוהות מאוד ואי אפשרות להחליף מערכות אלו ללא פתיחת מרבית הכבישים בארץ.
אריק ליבוביץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון, מסביר בשיחה עם גלובס כי על פי השירות המטאורולוגי, אירוע הגשם הנוכחי צפוי להימשך כ 2.5 יממות ולהוריד כ־200 מ"מ גשם, ויכולת ההתמודדות תלויה בפריסה ובמיקוד המשקעים . "כלומר, אם 200 המילימטרים ירדו באופן מאוזן, אז המערכות העירוניות יכילו את האירוע. ככל שהאירוע יהיה יותר אינטנסיבי וממוקד ובפרק זמן קצר, כך גובר הסיכוי להצפות עירוניות".
מהי כמות המים המרבית שמערכת הניקוז והביוב במרחב גוש דן מסוגלת להתמודד איתה בשעת סערה, וכיצד זה משתווה לכמות המשקעים הצפויה ממערכת סופת ביירון?
"המערכות העירוניות באזור גוש דן הינן ברמה טובה ומתוכננות ליכולות ספיגה של כ35 מ"מ גשם בשעה, אך ע״פ השירות המטאורולוגי התקבלו נתוני תחזית שבישובים סמוכי חוף בגוש דן למשל, צפוי אירוע משמעותי של כ-60 מ"מ גשם בשעה"
האם הפתרון יגיע בקרוב?
בן ארי מסביר כי כדי להתמודד עם המציאות החדשה "דרוש שינוי בתכנון וכבר היום תמ"א 1 תיקון 8 שמה דגש על כך בהקמת תשתיות חדשות. בין הפתרונות המוצעים הם אזורי שצ"פ בערים במקרי קיצון, יכולים להפוך לאגני השהייה זמניים בימי גשם, ולאחר מכן המים יחלחלו הלאה או יעברו למערכות הניקוז בשלב מאוחר יותר. בעולם כבר מיישמים פתרונות כאלה, וגם אצלנו חייבים להתחיל לשלב אותם בכל שכונה חדשה".
בן ארי מחדד כי "בנוסף, תחזוקה שוטפת של מערכות הניקוז היא קריטית. מספיקה סתימה אחת במערכת הניקוז על ידי עלים, לכלוך או פסולת כדי לשבש את כל המערכת ולגרום לאירוע הצפה בתוך זמן קצר. הגשם הראשון שוטף אליו את כל הלכלוך שנצבר לאורך החודשים היבשים, אך גם לאחר מכן כאשר יש הפסקות ארוכות בין גשמים, המערכות נסתמות שוב. בבדיקה שבוצעה באזור שוק הכרמל בתל אביב נמצא כי בעונת גשמים ממוצעת יש כ-12 נקודות זמן שבהן המערכת נדרשת לפתיחה מחודשת. לכן רשויות חייבות להקפיד על ניקוי תקופתי, אחרת גם התשתית הטובה ביותר לא תעמוד בפני זרימות החורף", ציין.
רחלי קולסקי, מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור במינהל התכנון, מסבירה איך ייראה התיקון: "כל הנושא של ניהול הנגר נמצא בחזית העבודה שלנו ומקדמים את זה בתוכניות שונות. ממש בשבוע שעבר אישרנו תוכניות משמעותיות לגבי מענה להצפות בשטחים העירוניים.
"מדובר על למעלה מ-70 אתרי ויסות - באזורים שאנחנו יודעים שיהיה קונפליקט בין הנגר לבינוי. אלה בעצם שטחים גדולים בכל המדינה, שבדרך כלל הם חקלאיים, ואפשר להזרים אליהם את המים שיחכו שם עד 72 שעות, ובצורה מבוקרת - בדרך כלל באמצעות סכר - לשחרר אותם לאחר מכן.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים שיש שינוי משמעותי במשטר הגשמים. הגשם נהיה יותר עוצמתי ולפרקי זמן קצרים. צריך לעזור למערכת התיעול.
"נוסף לכך אנחנו מאשרים תוכניות מקומיות. למשל אושרה תוכנית לשלושה אתרי ויסות שהם חלק מפארק הרצליה שאמורים לתת הגנה לעיר עצמה.
"מאז ספטמבר 23, כל תוכנית חדשה שמגיעה למינהל התכנון צריכה לקחת בחשבון את מי הנגר. יש לנו מחשבון שבודק את התכונות של התוכנית, השטח, התכסית, באיזה אזור גשם היא חלה - ואומר כמה נגר צריך לנהל - 100 קוב, 1000 קוב והתוכנית צריכה להראות איך היא נותנת מענה לזה.
"ישנם פרויקטים לאומיים שתוכננו אך טרם בוצעו"
ליבוביץ מסכם כי "רשות הניקוז מתכננת ומבצעת באופן שוטף עבודות הסדרה, תחזוקה ופיתוח של נחלים מובלי ניקוז ומאגרי ויסות. יחד עם זאת, התקציבים המוקצים לעניין זה מועטים וישנם פרויקטים לאומיים שתוכננו אך טרם בוצעו והם אלו שאמורים לספק את הפתרון הרחב להעלאת החוסן מפני שיטפונות. לדוגמה מובל נוסף של מי גשם לים שעלותו כ-2 מיליארד שקל".