נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, מסביר את הנתון השבועי
את מה שעבר על השקל בשנה האחרונה אפשר להשוות לבובת תיאטרון שנמשכה על ידי מספר חוטים. קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, מעדיף לקרוא לכך "הכוחות הבסיסיים" שפועלים על שער החליפין.
● "פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?
● מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים
במבט מתחילת השנה, זוהי שנה מצוינת לשקל. המטבע המקומי התחזק בכ־11% מתחילת השנה מול הדולר. אם נלך לאוקטובר 2024 - למבצע הביפרים בלבנון שהיה נקודת המפנה החשובה בשער החליפין, נקבל זינוק של מעל 13%. במקביל, מדד הדולר (DXY) שאומד את ביצועי המטבע מול ששת המטבעות המובילים האחרים, השיל כ־8% מתחילת השנה. למעט מול הפרנק השוויצרי שהתחזק מול הדולר במעל 12%, השקל הפגין ביצועים חזקים מכולם.
המושכים בחוטים
לוי מפרט תחילה מיהם בכלל המושכים בחוטים, או "הכוחות הבסיסיים" בשוק המטבע שמגלגל כ־3 מיליארד דולר ביום (בערך פי 4 מזה של הבורסה בת"א).
"ישנם השחקנים הפיננסים - קרנות הפנסיה הגדולות וגופי השקעה גלובליים, שמטרתם להציג תשואה. ביניהם יש גם כאלה גלובליים, קרנות השקעה זרות שמשקיעות בישראל, וגם הן משפיעות על השוק. יש גם את המשקיעים הפיננסים בעולם ההשקעות הישירות - בתקווה שבשנה הבאה תושלם עסקת אלפאבית וויז - העסקאות האלה תומכות בתיסוף השקל".
השחקנים הריאליים, הם כמובן החברות שעוסקות ביבוא וביצוא של מוצרים ושירותים. "מעבר לכך המדינה מגייסת חוב במט"ח ובנק ישראל שיכול לקנות או למכור מט"ח, בשוק. בבנק לא רכשו מט"ח מאז תחילת מאי 2022, וכן מכרו מט"ח בשלושה חודשים שונים במהלך השנים 2023־2025. זאת כשרצו למנוע פיחות של השקל, בתקופות שהיה איום משמעותי על היציבות הפיננסית".
ויש גם את המשקיעים הזרים כמובן. "בעיקר במחצית הראשונה של השנה ראינו את המשקיעים הזרים חוזרים בהיקף גבוה מאד לישראל בהשקעות פיננסיות".

הסולם שעליו טיפס מהשפל
לוי מציין שלושה שלבים או "מדרגות" בתיסוף השקל. "שיא המשבר של המטבע היה באוגוסט־ספטמבר 2024, בתקופה הזו כל האיומים הפוטנציאליים היו על הפרק, התחושה ברחוב היתה מאד שלילית ולוותה בחשש כבר שההתממשות האיום הגיאופוליטי תביא לפגיעה כלכלית מאד משמעותית בישראל".
נקודת המפנה הייתה מתקפת הביפרים בלבנון. "מכאן הלאה אנחנו רואים תיסוף הדרגתי של השקל. במקביל, אנחנו ראינו שיפור באינדיקטורים פיננסים נוספים כמו מרווח האשראי של ישראל, והיו גם את הסכם הפסקת האש הראשון בעזה והסכם הפסקת האש עם חיזבאללה - התהליך נמשך עד פברואר מרץ".
להתחזקות השקל הייתה גם השפעה חיצונית לא מבוטלת. ובפרט כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן ו"יום השחרור" (הטלת המכסים) באפריל, שהוביל לירידות חדות בשוק המניות. תהליך כזה בד"כ גורם לפיחות של השקל. "זה קרה לפרק זמן מסוים, אבל זמן קצר לאחר מכן, כבר באמצע מאי, הדולר נחלש בעולם ולכן השקל התחזק מולו", אומר לוי. "ראינו שינוי תפיסה בעולם לגבי הדולר. הדולר היה חזק, עם כניסתו של טראמפ לתפקיד. הוא רצה להפוך את אמריקה ל'גדולה שוב' ו'עשירה שוב', הדרך שלו הייתה להכריז על מכסים, ומלחמה בהגירה הלא חוקית. כל אלה לכאורה תומכים במדיניות שלו, אבל מכבידים על הכלכלה. הוא גם תמך בפיחות שער החליפין ובין היתר הפעיל לחץ על הפד להוריד ריבית".
אל המדרגה השנייה בתהליך התחזקות השקל הגענו, לפי לוי, בעקבות מבצע עם כלביא, "אמנם השקל נחלש אז לימים ספורים, אבל הבנו ששוב, כמו במלחמת הביפרים, העליונות הצבאית של ישראל גבוהה משמעותית ממה שחשבו. התפיסה הזו שינתה שוב את הסנטימנט. בתחילה חווינו פיחות של עד לכ־3.30 שקל, באוגוסט השקל נחלש במקביל לביקורות על ישראל.
"בספטמבר התחלנו לראות סימנים של אולי פשרה, ובעיקר האירוע המתוקשר של ביקור טראמפ בישראל". אלו הובילו למדרגה השלישית, "השקל התחזק ושער הדולר ירד מ־3.3 ל־3.18 למרות אירועים נקודתיים שגרמו לתנודתיות לא דרמתית בשקל - כל אלו הביאו אותנו לנקודה שבה אנחנו כעת", מציין לוי.
ומה יקרה הלאה
"כשמסתכלים קדימה, הכוחות הבסיסיים ממשיכים בתנועה, אומר לוי. העודף בחשבון השוטף צפוי להימשך, ישראל תמשיך לייצר עסקאות ענק כמו אלפאבית־וויז, וקרנות הון סיכון ישקיעו בסטארט־אפים - מה שיתמוך בשקל חזק בשנה הבאה, לצד יציבות גיאו־פוליטית והפחתת ריבית הדרגתית".
"קיימת אמנם אפשרות לירידות בשוק האמריקאי, שיחלישו את השקל (בקורונה ירידה של 30% גררה פיחות של 10%), מציין לוי. אך הוא מוסיף כי "מבחינת הפעילות הריאלית, הפער בין יצוא ליבוא נשמר, והעודף בחשבון השוטף נמשך. הקטר המרכזי הוא ההייטק ומצטרפות אליו חברות ביטחוניות וסקטור הגז, שמפחית תלות ביבוא ותומך ביצוא", אומר לוי.
***גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם