בנק ישראל יוצא נגד חוק הגיוס: בחוות-הדעת שפרסם היום (ה') הבנק המרכזי, הוא הזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה.
● באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
● הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים", נכתב בחוות-הדעת. "במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד - מאחוזים בודדים ליותר מ-10% היום - ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0, הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העלייה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מאקרו-כלכליות משמעותיות".
על-פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) היא כ-38 אלף שקל. לפי הבנק, 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים, והיתרה מבטאת את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה. במשרד האוצר העריכו את הסכום בכ-50 אלף שקל.
לעומת זאת, בבנק ישראל מסבירים כי "העלות הכלכלית-משקית מגיוס צעיר חרדי לשירות חובה היא נמוכה מאוד, מפני שבמרבית המקרים הגיוס אינו חלף השתתפות בשוק העבודה. בנוסף, ייתכן כי הגיוס עצמו יגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה בגיל צעיר עקב ביטול החובה להיות רשומים כלומדים בישיבה כתנאי לקבלת פטור מגיוס. בהתאם, גיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות אף יכול בממוצע להגיע לתועלת משקית-כלכלית מהוונת הנאמדת ב-22 אלף שקל לחודש שירות בממוצע, אם כתוצאה ממנו היקף התעסוקה של הצעיר החרדי שהתגייס ישתווה לזה של יהודי לא-חרדי".
כך, כל תוספת לצבא הסדיר של 20 אלף חיילי חובה מקרב הגברים החרדים באופן עקבי, עם תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים למשך 32 חודשים, באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים, תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי שקל המהווים 0.4% תוצר. במקרה בו תעסוקת החרדים גדלה משמעותית בעקבות הגיוס, תוספת ההכנסה מגיעה לאורך זמן עד 14 מיליארדי שקל לשנה, המהווים 0.7% תוצר שנתי.
ואולם, "נוסח החוק לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית", קבעו בבנק ישראל.
סנקציות ותמריצים לא אפקטיביים
שתי בעיות עלו בהצעת החוק: הרף המינימלי השנתי למניעת סנקציות נמוך מצורכי צה"ל ואף אינו גבוה במידה ניכרת מהמצב הקיים כעת; והתמריצים הכלכליים לגיוס (בדמות הימנעות מסנקציות) הם "בעלי אפקטיביות נמוכה באופן שלא בטוח שיאפשר אפילו לעמוד ביעדי הגיוס הצנועים שהוצבו".
יעד הגיוס לתקופה הראשונה, כשנה וחצי, הוא מעט מעל 8,000 בחורים חרדים, אך בבנק מסבירים כי במונחים שנתיים, ולאור העובדה שכ-10% מהיעד ימולא על-ידי שירות אזרחי ביטחוני - מדובר בפחות מ-5,000. ואולם ערב החוק התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים. רק החל מהשנה החמישית הרף המינימלי האפקטיבי לגיוס הוא 50% מהמחזור (כלומר כ-7,000 מתוך 14 אלף בחורים).
"יתרה מכך, יעדי הגיוס אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים, או אפילו לגיל המתגייסים, כך שעלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהמתגייסים אינם מיועדים או מתאימים לתפקידי לוחמה בהם יש לצבא מחסור, ועל כן יפחיתו רק במעט מהעלות המשקית של צורכי הביטחון שגדלו", נכתב בחוות-הדעת.
גם הסנקציות שנקבעו עד גיל 26 למי שלא יתגייסו, הן בעלות אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים. מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ הן פעולות שלעמדת הבנק יש בהן זיקה נמוכה לחברה החרדית. "סנקציות כגון ביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי אינן רלוונטיות, כיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. גם האפקטיביות של הסנקציות, אחרי שתתברר אי-עמידה ביעדים, אינה גבוהה במיוחד".
בבנק ישראל ציינו כי "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים" - וקראו לתיקון נוסח החוק.
