עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov
עומרי כספי, משקיע ההון סיכון ושחקן ה-NBA לשעבר, גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון שלו, סוויש קפיטל. הקרן מושקעת בכמה חדי-קרן בפרופיל גבוה, בהם EON, אפווינד, טנזאי ואירגיולר בישראל, וחברות כמו קוגינשן ואפלייד קומפיוט בארה"ב.
● מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר
● 100 מיליון דולר: הגיוס החדש של חברת הקוונטים מנס ציונה
כספי, שהתחבר למשקיעים אמריקאים בולטים כמו פיטר ת'יל, ג'ושוע קושנר, ג'ו לונסדייל, אלעד גיל ושון מגווייר, וליזמים סדרתיים כמו אופיר ארליך, עמירם שחר, ורואי טיגר, הצליח להחזיק בתקופה קצרה בפורטפוליו שכולל ריכוז גדול של חברות מהירות צמיחה בשווי גבוה. הקרן החדשה תשמש כקרן הזדמנויות (Opportunity fund), שתאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות, ובעצם ליהנות מהמשך עליית הערך שלהן. יש לציין שלכספי שיעור גבוה של חדי-קרן בפורטפוליו ביחס למקובל בקרנות הון סיכון בנות שלוש שנים בלבד.
הקרן, שגויסה ברובה מהמשקיעים הקיימים בסוויש (Swish Ventures), כבר השקיעה כאמור בסיבוב הגיוס האחרון ב-EON, חד-קרן ישראלי שעוסק בגיבוי דאטה המיועד לעיבוד בינה מלאכותית וגייס בשבוע שעבר 300 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר. מלבדה, מחזיקה סוויש גם במניות בקוגנישן (Cognition AI), ענקית הבינה המלאכותית האמריקאית שרכשה את מנוע פיתוח התוכנה האוטומטי WIndsurf, בחברת אפווינד של עמירם שחר שהייתה אמורה להירכש על ידי דאטה דוג במיליארד דולר, ובחברת הסטארט-אפ המבטיחה טנזאי שהוקמה על ידי מייסדי גארדיקור, שגייסה 75 מיליון דולר לפני מספר שבועות.
סך הנכסים של כספי בענף ההייטק: 300 מיליון דולר
קרן סוויש מצטרפת לקרנות אחרות שמובילות את סיבובי הסיד - והיא איננה מובילה אותו בעצמה. רשת הקשרים של כספי הביאה את סוויש להישגים: היא בדרך כלל קרן קטנה יחידה בין ענקיות בסיבובי הסיד. כך, בטנזאי השקיעה לצד ענקיות כמו גריילוק, לוקס קפיטל וקרן באטרי; ובמעבדת הבינה המלאכותית הישראלית Irrgular השקיעה לצד סקויה ורדפוינט.
"קיבלנו מוטיבציה מהיזמים שלנו, וגם מהמשקיעים, להמשיך ולהשקיע בחברות ולהגביר את המחוייבות שלנו אליהם בהמשך הדרך", אומר כספי בשיחה עם גלובס. "לא ממש יצאנו לגיוס אלא הודענו על הקמת הקרן וסיימנו את הגיוס שלה בתוך שבועות ספורים ובתקופה קצרה יחסית. הקרן עברה תהליך של התבגרות מהיר יחסית, אבל היא נבנתה עקב בצד אגודל - החל מהקרן הראשונה שלנו ב-2022 (קרן "שבע", א"ג), ועד היום, כאשר מה שמנחה אותנו זה להיות שותף ליזמים שלנו, בישראל ובארה"ב".
לאחר הגיוס, סך הנכסים המנוהלים של כספי והקרנות שלו בענף ההייטק עומד על 300 מיליון דולר. בהם, נכללים קרן הסיד של סוויש שגויסה בשנה שעברה בהיקף של 63 מיליון דולר; קרן שבע שאותה הקים ב-2022 עם דוד ציטרון בהיקף של 35 מיליון דולר; ועוד השקעות ייעודיות מחוץ לקרנות שנאמדות יחד בכ-100 מיליון דולר. קרן ההזדמנויות החדשה מתכננת להצטרף לכשמונה השקעות בתחומי הסייבר, תשתיות טכנולוגיות ו-AI, עם המחאות בטווח ממוצע של 10 מיליון דולר.
כספי לא מגלה את זהותם של המשקיעים בקרן ומסתפק באמירה כללית - "השמות הגדולים ביותר בהון סיכון האמריקאי - קרנות ושותפים בקרנות". עם זאת, ניתן להעריך שקשריו עם קרנות צמרת כמו פאונדרס פאנד, 8VC, סקויה, ת'רייב (Thrive) ולוקס קפיטל סייעו לו בכך. כספי מוסיף כי מלבד המשקיעים הקבועים בסוויש, הצטרפו לקרן ההזדמנויות גם קרנות העוסקות בפילנתרופיה בעולמות מדעי החיים.
על פי אתר קרנות ההון סיכון PitchBook, בין המשקיעים המוגבלים בסוויש ניתן למצוא גם היזמים הסדרתיים עמירם שחר, אופיר ארליך, אלון ארבץ וגל דוד - כולם גייסו הון מהקרן לחברות הסטארט-אפ שלהם. החיבור ליזמים סדרתיים בולטים קשור גם לריכוז הגבוה של חדי-קרן בפורטפוליו. "הכוח העיקרי של הקרן - עבור משקיע שהגיע מכדורסל, ללא עבר בסטארט-אפים והון סיכון, מגיע בעצם מהיזמים שלנו", אומר כספי. "זה הלחם והחמאה שלנו והוא הקו המשמעותי שקובע. אנחנו משתדלים לעבוד איתם בצמידות כי זה מה שבסוף יביא את החברות הבאות והיזמים הבאים. זו תעשייה קטנה שבה כולם מדברים עם כולם ועובדים עם קרנות מהשורה הראשונה".
"שוק תחרותי מאוד, לא בועה"
כספי, שמאז הקמת הקרן משחק במגרש הצפוף והיקר של חברות הסייבר הישראליות הבולטות, וגם במגרש של היזמים הסדרתיים הישראלים, נהנה מקשרים ענפים עם קרנות הענק בעיתוי מעניין: על פי דוח של קרן הסייבר YL Ventures, לראשונה בהייטק הישראלי הקרנות האמריקאיות עוקפות את המקומיות בהשקעות סיד בסייבר הישראלי, עם 44 סבבי סיד לעומת 35 מצד הקרנות הישראליות.
כניסה של קרנות ענק - כמו סקויה, גריילוק ולוקס - לשלבים כל כך מוקדמים בחברות, מביאה עימה גם עלייה בשווי ואפשרות לבועה בסייבר הישראלי. "זה שוק תחרותי מאוד, אבל אני לא יודע אם המילה בועת סייבר היא נכונה במקרה הזה", אומר כספי. "השווי נגזר מהשוק שבו החברה פועלת, פוטנציאל האקזיט, זהות היזמים והאימוץ של המוצר בשוק. גם כאשר השווי גבוה מאוד, יש פוטנציאל שוק וצוות גדול מאוד.
"את הדרך שלי בהון סיכון התחלתי ב-2022 כשההייטק היה בשפל, שהמשיך גם לתוך 2023 - והיום אנחנו רואים את השינויים הטקטוניים בשוק, הטלטלה הטכנולוגית שמאפשרת לחברות חדשות להחליף כל כך הרבה שחקניות ותיקות. בסופו של דבר, גודל ההשקעה הוא לא פקטור - אלא פוטנציאל הצמיחה של החברה. אם השקעת בספייס אקס, גם 5% ממנה עשוי לספק לך מיליארדים".
"המשקיעים שלנו אופטימיים לגבי ישראל"
כספי, שהיה הישראלי הראשון בליגת ה-NBA ואף שיחק בה 10 שנים, יצר במהלך השנים קשרים רוחביים עם הבכירים האמריקאים. רשת הקשרים של כספי בהון סיכון האמריקאית - שון מגוויר, ג'ושוע קושנר ופיטר ת'יל - מאופיינת בקרבה למפלגה הרפובליקאית, גישה שמרנית כלכלית ואהדה כלפי ישראל. כספי מספר על הנהירה של קרנות הענק האמריקאיות לישראל, ולחברות סייבר בפרט: "הקרנות הגלובליות האלה משקיעות כאן עוד מתחילת המלחמה, והן נמצאות כאן בריכוז גבוה מאוד. הן אגרסיביות מאוד ויש להן גם יכולת לסייע ליזמים בארה"ב, ומחפשות כאן את עסקאות הסייבר הטובות.
"הקרנות מבינות שיש כאן מעגל קסמים: טאלנטים יוצאים מהצבא, מקימים חברות שנמכרות, והיום הם כבר יזמים פעם שנייה או שלישית, שיקימו חברות אפילו יותר טובות. אין לי ספק שהחברות הבאות של 100 מיליארד דולר בתחום ה-AI לסייבר ייצאו מישראל - רואים כאן חברות אבות שיכולות לעשות 'דיסרפשן' (שיבוש) לתעשיות בוגרות יותר. לצערי רואים את זה פחות בעולמות שמחוץ לסייבר".
ישראל פספסה את מהפכת ה- AI?
כספי: "אני לא חושב שמישהו ציפה לכך שישראל תשחק תפקיד בולט בפיתוח מודלי שפה גדולים. קשה לחברות ישראליות להתחרות עם אמביציה כמו זו של OpenAI ולהשקיע טריליון דולר בחמש השנים הקרובות, אבל אנחנו חזקים מאוד באופטימיזציות, אפליקציות וכמובן בסייבר ל-AI. אני מצפה מהצבא, שמשקיע רבות בסייבר ומוציא אנשי סייבר מעולים, לעשות שינוי משמעותי לכיוון בינה מלאכותית, וזה יביא להובלה עתידית של ישראל בתחום חוות השרתים, האנרגיה והנאו-ענן.
אתה מסתובב בחוגים הנכונים בארה"ב, אבל ישראל נפגעה קשה באירופה ובמפרציות במהלך המלחמה, גם באיגודי הספורט.
"לא נכון לנו הישראלים לבטל קשרים עם משקיעים אירופאים שמשכו לאחור אלא להישאר עם דלת פתוחה, וכחברות עסקיות ומקצועיות להראות להם איפה הם טעו. בחברות שאנו משקיעים יושב סביב השולחן צוות פרו ישראלי. המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל".