גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

תפיסת הביטחון האסטרטגית של ארה"ב שפורסמה בסוף השבוע לא מותירה הרבה מקום לספק. במשך קרוב לשנה עלו לרגל מנהיגי מדינות אירופה לוושינגטון. הם התחנפו בכל מאודם, נזהרו מלהעליב, ניסחו את ההודעות שלהם בזהירות מרבית ובעיקר חששו מלפגוע בכבודו של הנשיא דונלד טראמפ, שמצידו לא חשש להשתלח בהם. הם התפשרו בנושאי סחר, קיבלו על עצמם מכסים חד־צדדיים ועוד הציגו את זה כהסכמה משותפת. הם הסכימו לקנות אנרגיה אמריקאית ונשק אמריקאי ולהגדיל השקעה במאות מיליארדים. ובסופו של דבר, אחרי כל החנופה, המחיש המסמך הרשמי כי ארה"ב כבר מזמן נטשה את אירופה.

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה
הבשורה מבריטניה: עובדות בגיל המעבר יוכלו לקבוע את הטמפרטורה במשרד

למעשה, המסמך בן 33 העמודים, שעל ההקדמה שלו חתום הנשיא טראמפ עצמו, הולך אפילו צעד גדול מעבר לכך. הוא כולל לא רק את ההתרחקות של ארה"ב מהקשר הטרנס־אטלנטי שהיה הבסיס לביטחון באירופה המודרנית; הוא לא רק מחליש את ההתחייבויות האמריקאיות לנאט"ו להיחלץ לעזרת היבשת במקרה של מלחמה.

מסמך המדיניות החדש למעשה מטיל בספק את הלגטימיות הפוליטית של הממשלות האירופיות ושל האיחוד האירופי כארגון, ומצהיר כי ארה"ב תחת טראמפ תבחר לעודד בגלוי גורמי ימין - מהימין הפופוליסטי "הרך" ועד לימין הקיצוני "הקשה" - אלמנט חדש־ישן בפוליטיקה האירופית.

כדי לוודא הריגה, התראיין הנשיא טראמפ בימים האחרונים לכלי תקשורת שונים, והביע תמיכה בלתי־מסויגת במסקנות. "אירופה הולכת לכיוון רע מאוד", אמר בבית הלבן. לאחר מכן הוסיף בראיון ל"פוליטיקו": "אירופה לא יודעת מה לעשות. הם רוצים להיות תקינים פוליטית וזה הופך אותם לחלשים". בנוגע למדיניות ההגירה, אמר טראמפ כי "אם הדברים ימשיכו כמו שהם, אירופה לא תהיה יותר... לדעתי, הרבה מהמדינות באירופה לא יהיו בנות־קיימה יותר. מדיניות ההגירה שלהן היא אסון".

הרטוריקה של הימין החדש באירופה

לא במקרה הדברים מהדהדים את הרטוריקה של הימין החדש באירופה. אלו גם הניסוחים שמופיעים במסמך האמריקאי החדש. לא רק ש"אירופה צריכה לקחת את האחריות המרכזית על הביטחון שלה" כפי שנאמר בעבר, אלא מתקפה על המערכת הפוליטית הקיימת, ועל הסדר האירופי כולו, בשם התמיכה בימין החדש ביבשת. "הפעילות באיחוד האירופי מאיימת על החירות הפוליטית והריבונות... מדיניות הגירה משנה מן היסוד את היבשת, צנזורה של חופש הביטוי ודיכוי אופוזיציה פוליטית, לצד אובדן הזהות הלאומית", נכתב במסמך.

התפיסה האמריקאית לא רק קובעת שאירופה "ניצבת בפני האיום הכבד של מחיקת הציוויליזציה שלה" ומאמצת את "תיאוריית ההחלפה", שלפיה בריסל שואפת לשנות את פני היבשת בעזרת הגירה מוסלמית, אלא גם מציעה מה ארה"ב - עד לאחרונה בעלת הברית הגדולה ביותר של אירופה - צריכה לעשות. "(המדיניות האמריקאית) צריכה לפיכך לטפח את ההתנגדות למסלול הנוכחי של אירופה בתוך המדינות החברות באיחוד האירופי". טראמפ והממשל אומרים לראשי המדינות - אין לנו ממש מה לדבר אתכם, אנחנו תומכים באופוזיציה הנמצאת מימין לכם.

במיוחד בגרמניה, מדינה שעוצבה בהשפעה אמריקאית עצומה אחרי שהוקמה מחדש ב־1949, עם חוקים לדה־נאציפיקציה שכעת טראמפ עצמו מכנה אותם "צנזורה" ו"הגבלת חופש הביטוי", פרסום המדיניות הרשמית עורר סערה גדולה. נציגי "אלטרנטיבה לגרמניה", מפלגה שהלכה והקצינה בשנים האחרונות עד שהיא נמצאת בהשגחת הרשויות בחשד לחתירה תחת יסודות הדמוקרטיה, מתקבלים בידיים פתוחות בוושינגטון בחודשים האחרונים.

רודריך קיזווטר, מומחה יחסי חוץ ובכיר יחסית במפלגת השלטון, אמר אחרי פרסום המסמך כי הבית הלבן מנהל כעת "מדיניות אנטי־גרמנית". שר ההגנה הבריטי לשעבר אמר: "חודשים של חנופה לטראמפ לא עזרו להגן על אירופה, אלא רק החלישו אותה... הסדר העולמי קרס".

איום על היציבות הפוליטית ביבשת

רוב הממשלות באירופה כבר מבינות כי בעיית ההגירה אינה רק אתגר חברתי או כלכלי, אלא איום על היציבות הפוליטית ביבשת כולה. הן מנסות כעת לשנות את התמונה. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הכריז על "הבעיה בנוף העירוני" שיוצרת ההגירה וצעדיו הפחיתו את שיעורי כניסת המהגרים הלא־חוקיים.

קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ / צילום: ap, Ariel Schalit

ראש ממשלת בריטניה מבצע רפורמה בתחום, ויוזם כעת שינוי של פרשנות זכויות האדם כך שיהיה קל יותר לגרש מהגרים לא־חוקיים. דנמרק, בעבר הסמן הימני של מניעת כניסת מהגרים לא־חוקיים, הפכה למודל לאימוץ, אפילו בנציבות האירופית. אבל לוקח זמן להטות את הספינה, וזה זמן יקר אלקטורלית.

לא כל הימין האירופי המתנגד להגירה הוא באותו מחנה. אבל גם האלמנטים הקיצוניים יותר כמו "אלטרנטיבה לגרמניה" או "מפלגת החירות" באוסטריה ואחרות מקבלים כעת חיזוק משמעותי מארה"ב, המשענת הביטחונית והערובה האירופית עד לאחרונה. מה שמאחד כמעט את כל המפלגות בגוש זה, באופן כמעט לא טבעי, הוא התנגדות למלחמה באוקראינה ושאיפה לפיוס עם רוסיה.

יש הבדל משמעותי בין מפלגת ימין כמו "האיחוד הלאומי" בצרפת לבין "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית־קיצונית. האחת מוכנה למשול, השנייה עדיין בשוליים. האחת תומכת בישראל, השנייה מתנגדת לה. אבל שתיהן קיבלו או מקבלות תמיכה כספית מרוסיה. וכעת גם תמיכה אידיאולוגית מהבית הלבן. לא פלא שמי שבירך על המסמך היה הקרמלין, משום שהוא "חופף במידה רבה לחזון שלנו לגבי אירופה".

התגובה הרפה מצד האיחוד האירופי

התגובה הרשמית של האיחוד וקברניטיו היא רפה. הוא אינו מוכיח את עצמו בשעת משבר. כל מדינה נלחמת על האינטרסים שלה. עד שיתעצם צבאית, עד שימצא את הכוח לעמוד על רגליו בעולם שבו כוח צבאי ומהירות החלטות הופכים לתנאי משחק, האיחוד רק מקווה שארה"ב לא תתרחק ממנו יותר מדי בפועל, או שהנסיבות פשוט לא יעמידו את התמיכה האמריקאית במבחן. הוא מוכן לבלוע הרבה עלבונות.

התגובה של הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ למסמך הראתה כי הוא ממשיך לדבוק במדיניות הלא־אפקטיבית של בקשת עזרה, מעמדה של חולשה. "בדיונים שלי עם האמריקאים אני אומר, 'אמריקה תחילה' זה בסדר גמור, אבל 'אמריקה לבדה' לא יכול להיות האינטרס שלכם. אתם צריכים שותפים בעולם. ואחד מהשותפים האלה יכול להיות אירופה. ואם אינכם יכולים להסתדר עם אירופה, אז לפחות תהפכו את גרמניה לשותפה שלכם". קשה לפספס את ההתרפסות.

במיוחד אחרי השבוע, הכתובת לגבי עתיד היחסים הטרנס־אטלנטיים אינה רק על הקיר, אלא נשמעת בפריים־טיים בקולו של נשיא ארה"ב: ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, היא נאבקת כעת נגדה.

עוד כתבות

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

מנה ב''לונל'' / צילום: דוד מויאל

כך הפך שיפוד טוסיקים לסמל ההצלחה הקולינרית של פלורנטין

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין ● "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא ● "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים ● "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות, מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות, גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם, אילן רביב מנכ''ל מיטב ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; החוזים העתידיים על הנאסד"ק אדומים

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הניקיי קפץ בכ-1.4% ● ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו אתמול לשיאים חדשים של כל הזמנים ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום נפלה גם היא במסחר המאוחר, על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין עולה נסחר סביב 92 אלף דולר

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?