גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

מכרז התשתיות הגדול בתולדות המדינה, בעלות של 65 מיליארד שקל, נפתח כשעדיין לא גובשו קווים מנחים לגבי השתתפות חברות סיניות ● בלחץ אמריקאי גובר, לצד דעיכת עניין מצד חברות אירופיות וצמצום התחרות המקומית, שאלת המעורבות הסינית חוזרת למרכז הזירה

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא
עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המכרז הכי גדול בתחום התשתיות בישראל, מכרז הביצוע של המטרו, יצא לדרך בהיקף חסר תקדים של 65 מיליארד שקל. אלא שבממשלה אין תשובה לשאלה מה יקרה אם חברה סינית תיגש למכרז, או אף תזכה בו. למעשה, לישראל אין מדיניות מוצהרת לגבי מעורבות סינית בפרויקטי תשתית, וגם בשיח הפנים־ממשלתי טרם התקבלו החלטות.

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום
הטענות ללחצים והשרים שבלמו: כך נפלה היוזמה להקים שני נמלים

מכרז המטרו כולל הקמת "פול" של קבלנים שביניהם תיערך התמחרות של חבילות ביצוע בפרויקט בסך מיליארדי שקלים כל אחת. בכירי נת"ע הצהירו שאין מניעה מאף חברה להתמודד במכרזים בגלל ארץ רישומה. ואולם, כבר היו מקרים של לחצים מצד בכירים אמריקאים שהסיגו את ישראל גם מהסכמים וממכרזים.

כך למשל, במכרזי ההקמה של הקווים הירוק והסגול בגוש דן התמודדה קבוצה של חברות סיניות יחד עם שיכון ובינוי ואגד, שהובילה עם ההצעה הזולה ביותר ואמורה הייתה לזכות - אך ועדת המכרזים של נת"ע הגדירה את ההצעה "תכסיסנית" ופסלה אותה. החלטת הוועדה הותקפה בבית המשפט, נמצאה מקצועית והעתירות נדחו. אולם, באותה עת הופעלו לחצים עזים מצד ממשל טראמפ עוד בקדנציה הקודמת שלו שלא להכניס חברות סיניות לפרויקטי תשתית בישראל. החלטת הוועדה, גם אם נעשתה באופן מקצועי, הסירה דאגה מגורמים מדיניים בארץ.

לצד הדחייה של החברות האלו, חברות סיניות משמשות כקבלניות משנה בחפירות הקו הירוק והן אלו שמקימות את המנהרה מתחת לתל אביב. חברות סיניות אחרות לקחו חלק בחפירת הקו האדום בגוש דן וגם הקרונות שלו הם סיניים.

ישראל נמנעת מהצהרות

בישראל נמנעים מלהצהיר כי יש בעייתיות גורפת בעבודה מול חברות סיניות. בשנה שעברה למשל נפסלה חברת צ'יינה הרבור מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה מסיבות ביטחוניות. החברה עתרה לביהמ"ש וטענה כי "ההחלטה להגביל פעילות של חברות סיניות צריכה להתקבל על ידי ממשלת ישראל בצורה שקופה, ודאי לא בהמלצה אד־הוק של המל"ל". באת כוח המדינה הצהירה כי "לא מדובר בפסילה גורפת. הפסילה מתייחסת למכרז הקונקרטי, וכל מקרה עתידי ייבחן לגופו". לבסוף העתירה נדחתה בהסכמה.

דוגמה נוספת מגיעה מהקו הכחול בירושלים, שם זכו החברות דן ודניה סיבוס יחד עם חברת הרכבות הפולנית PISA, אלא שהאחרונה פרשה במהלך המלחמה מהפרויקט. הקבוצה הישראלית הייתה צריכה למצוא ספקית קרונות אחרת, ומצאה את CRRC הסינית שמספקת גם את קרונות הקו האדום בגוש דן. בבוא החברה לאשר את ההתקשרות מול אגף החשב הכללי באוצר, החלה התערבות אמריקאית בוטה כנגדה.

אז טענו בשוק שגורמים שניסו לדחוף חברות אחרות למכרז ניסו לסכל באמצעות קשרים עם הממשל האמריקאי את העסקה. בכל אופן בעקבות ההתנגדות האמריקנית העזה, ההסכם לא נחתם ולבסוף סוכם שהקרונות יסופקו מטעם אותה חברה אך ממפעל שלה באוסטרליה, תוך עלייה של כ־20% במחירם. ראוי לציין שבשעה שהמדינה סירבה לחתום על אספקת קרונות לקו הכחול בירושלים - היא קיימה משא ומתן עם אותה חברה בדיוק על תוספת קרונות לקו האדום בתל אביב.

בשנת 2015 זכתה חברת SIPG הסינית בהפעלת נמל המפרץ בחיפה לאחר שהייתה המתמודדת היחידה. אז נטען שהנמל יסגור את שעריו בעת חירום, ואולם במהלך המלחמה הנמל פעל כרגיל תחת מתקפת טילים. יחד עם זאת, בנמל אשדוד למשל קראו שלא להזמין את נציגי הנמל הסיני המיוצג באמצעות חברה ישראלית לדיונים שהם עשויים להיחשף במהלכם לחומר ביטחוני. גורמים בענף הספנות ובממשלה דחו בתוקף את הטענות. בסופו של דבר קרן נוי הישראלית רכשה 25% ממניות הנמל בתמורה ל־600 מיליון שקל. הנכונות של SIPG להקטין את שיעור המניות ולהכניס שותפה ישראלית פורש לא אחת כניסיון להסיר את תווית "הנמל הסיני" שדבקה בו.

הצעד העוקף של סין

אלו הן רק דוגמאות לחוסר הקוהרנטיות בהתנהלות מול החברות הסיניות שפועלות בישראל. "לישראל אין אינטרס להגיד שחברות סיניות לא רצויות כאן ויש לה אינטרס לערב אותם במכרזים", אומרת גליה לביא, סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "יחד עם זאת, בעקבות המלחמה יצאו פחות מכרזים אז בהתאם הן ניגשו פחות, והן גם קידמו את עצמן פחות בשל אזהרות המסע להגיע לכאן".

ממחקר שלביא ערכה, במסגרתו בחנה 46 מכרזים בהיקף של 100 מיליון שקל ומעלה מ־2001 ועד ליוני 2022, עולה שב־2019 היה השיא של מעורבותן של החברות הסיניות בישראל - אז הן זכו בכל מכרז שאליו ניגשו (ארבעה בסך הכל). שנת 2020 שימשה נקודת מפנה כאשר הן זכו במהלכה במכרז אחד בלבד מתוך הארבעה שאליהם ניגשו. מהנתונים ניתן גם ללמוד שחברות סיניות השתתפו וזכו ביותר מכרזים מכל מדינה זרה אחרת.

"מעורבותן ירדה בגלל הקורונה, ואפשר לייחס זאת גם לתחילת פעולתה של הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות ב־2020", אומרת לביא. "החברות הסיניות הבינו לאן נושבת הרוח גם אם דברים לא נאמרו וניגשו פחות, כי התמודדות בכל מכרז עולה כמה מיליונים".

לדבריה, "החברות הסיניות נוקטות צעד עוקף. הן מבינות שיש סיכויים גבוהים יותר שהמדינה לא תיתן להן לזכות במכרז על תשתיות כבדות וגדולות, אז הן הופכות לקבלניות משנה. לדוגמה בהקמת הקו הירוק הן עובדות אצל חברות יזמיות, כך גם הקרונות בקו הכחול בירושלים והקמת תחנות כוח בצפון. החברות הסיניות הורידו הילוך, ובניגוד מוחלט לאינטרס הישראלי הן ניגשות פחות למכרזים ומעדיפות לעבוד כקבלניות משנה אצל מי שזוכה בהן. ישראל מפסידה פעמיים - פעם אחת כי יש לה פחות מעקב עליהן ובפעם השנייה כי זה יותר יקר.

"לדעתי לא צריך להגביל חברות סיניות בחפירה של מנהרה והקמת תשתית. הכל נעשה תחת פיקוח ישראלי ואני לא רואה מניעה אלא אם מדובר באתרים רגישים. עבודות הקמה לא מקנות שליטה על הנכסים. אני גם לא רואה שיש חברות זרות שעומדות בשורה כדי לבנות כאן".

החברות האירופיות נעלמו

נחזור למכרזי המטרו: השוק הישראלי שהיה מאופיין בחברות אירופיות שנאבקו ביניהן על פרויקטים בישראל השתנה בעשורים האחרונים עם כניסתן של חברות סיניות - אז התחרות התרחבה והאירופים פעמים רבות לא הצליחו להתחרות במחיר הנמוך של החברות הסיניות. ואולם כעת, לחברות אירופיות קשה יותר לפעול בישראל בשל לחצים שמופעלים עליהן מצד ארגונים פרו־פלסטיניים, ועדים, פוליטיקאים ומשקיעים.

בממשלה מנסים להרחיב את השוק שהולך ומצטמצם ומנסים לעניין חברות שעדיין לא נכנסו לישראל. כך למשל בנת"ע שיגרו כבר כמה משלחות לדרום קוריאה ולהודו כדי לנסות לעניין חברות כאלו בפרויקטים כאן - ובראשם המטרו.

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת