גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

מכרז התשתיות הגדול בתולדות המדינה, בעלות של 65 מיליארד שקל, נפתח כשעדיין לא גובשו קווים מנחים לגבי השתתפות חברות סיניות ● בלחץ אמריקאי גובר, לצד דעיכת עניין מצד חברות אירופיות וצמצום התחרות המקומית, שאלת המעורבות הסינית חוזרת למרכז הזירה

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא
עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המכרז הכי גדול בתחום התשתיות בישראל, מכרז הביצוע של המטרו, יצא לדרך בהיקף חסר תקדים של 65 מיליארד שקל. אלא שבממשלה אין תשובה לשאלה מה יקרה אם חברה סינית תיגש למכרז, או אף תזכה בו. למעשה, לישראל אין מדיניות מוצהרת לגבי מעורבות סינית בפרויקטי תשתית, וגם בשיח הפנים־ממשלתי טרם התקבלו החלטות.

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום
הטענות ללחצים והשרים שבלמו: כך נפלה היוזמה להקים שני נמלים

מכרז המטרו כולל הקמת "פול" של קבלנים שביניהם תיערך התמחרות של חבילות ביצוע בפרויקט בסך מיליארדי שקלים כל אחת. בכירי נת"ע הצהירו שאין מניעה מאף חברה להתמודד במכרזים בגלל ארץ רישומה. ואולם, כבר היו מקרים של לחצים מצד בכירים אמריקאים שהסיגו את ישראל גם מהסכמים וממכרזים.

כך למשל, במכרזי ההקמה של הקווים הירוק והסגול בגוש דן התמודדה קבוצה של חברות סיניות יחד עם שיכון ובינוי ואגד, שהובילה עם ההצעה הזולה ביותר ואמורה הייתה לזכות - אך ועדת המכרזים של נת"ע הגדירה את ההצעה "תכסיסנית" ופסלה אותה. החלטת הוועדה הותקפה בבית המשפט, נמצאה מקצועית והעתירות נדחו. אולם, באותה עת הופעלו לחצים עזים מצד ממשל טראמפ עוד בקדנציה הקודמת שלו שלא להכניס חברות סיניות לפרויקטי תשתית בישראל. החלטת הוועדה, גם אם נעשתה באופן מקצועי, הסירה דאגה מגורמים מדיניים בארץ.

לצד הדחייה של החברות האלו, חברות סיניות משמשות כקבלניות משנה בחפירות הקו הירוק והן אלו שמקימות את המנהרה מתחת לתל אביב. חברות סיניות אחרות לקחו חלק בחפירת הקו האדום בגוש דן וגם הקרונות שלו הם סיניים.

ישראל נמנעת מהצהרות

בישראל נמנעים מלהצהיר כי יש בעייתיות גורפת בעבודה מול חברות סיניות. בשנה שעברה למשל נפסלה חברת צ'יינה הרבור מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה מסיבות ביטחוניות. החברה עתרה לביהמ"ש וטענה כי "ההחלטה להגביל פעילות של חברות סיניות צריכה להתקבל על ידי ממשלת ישראל בצורה שקופה, ודאי לא בהמלצה אד־הוק של המל"ל". באת כוח המדינה הצהירה כי "לא מדובר בפסילה גורפת. הפסילה מתייחסת למכרז הקונקרטי, וכל מקרה עתידי ייבחן לגופו". לבסוף העתירה נדחתה בהסכמה.

דוגמה נוספת מגיעה מהקו הכחול בירושלים, שם זכו החברות דן ודניה סיבוס יחד עם חברת הרכבות הפולנית PISA, אלא שהאחרונה פרשה במהלך המלחמה מהפרויקט. הקבוצה הישראלית הייתה צריכה למצוא ספקית קרונות אחרת, ומצאה את CRRC הסינית שמספקת גם את קרונות הקו האדום בגוש דן. בבוא החברה לאשר את ההתקשרות מול אגף החשב הכללי באוצר, החלה התערבות אמריקאית בוטה כנגדה.

אז טענו בשוק שגורמים שניסו לדחוף חברות אחרות למכרז ניסו לסכל באמצעות קשרים עם הממשל האמריקאי את העסקה. בכל אופן בעקבות ההתנגדות האמריקנית העזה, ההסכם לא נחתם ולבסוף סוכם שהקרונות יסופקו מטעם אותה חברה אך ממפעל שלה באוסטרליה, תוך עלייה של כ־20% במחירם. ראוי לציין שבשעה שהמדינה סירבה לחתום על אספקת קרונות לקו הכחול בירושלים - היא קיימה משא ומתן עם אותה חברה בדיוק על תוספת קרונות לקו האדום בתל אביב.

בשנת 2015 זכתה חברת SIPG הסינית בהפעלת נמל המפרץ בחיפה לאחר שהייתה המתמודדת היחידה. אז נטען שהנמל יסגור את שעריו בעת חירום, ואולם במהלך המלחמה הנמל פעל כרגיל תחת מתקפת טילים. יחד עם זאת, בנמל אשדוד למשל קראו שלא להזמין את נציגי הנמל הסיני המיוצג באמצעות חברה ישראלית לדיונים שהם עשויים להיחשף במהלכם לחומר ביטחוני. גורמים בענף הספנות ובממשלה דחו בתוקף את הטענות. בסופו של דבר קרן נוי הישראלית רכשה 25% ממניות הנמל בתמורה ל־600 מיליון שקל. הנכונות של SIPG להקטין את שיעור המניות ולהכניס שותפה ישראלית פורש לא אחת כניסיון להסיר את תווית "הנמל הסיני" שדבקה בו.

הצעד העוקף של סין

אלו הן רק דוגמאות לחוסר הקוהרנטיות בהתנהלות מול החברות הסיניות שפועלות בישראל. "לישראל אין אינטרס להגיד שחברות סיניות לא רצויות כאן ויש לה אינטרס לערב אותם במכרזים", אומרת גליה לביא, סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "יחד עם זאת, בעקבות המלחמה יצאו פחות מכרזים אז בהתאם הן ניגשו פחות, והן גם קידמו את עצמן פחות בשל אזהרות המסע להגיע לכאן".

ממחקר שלביא ערכה, במסגרתו בחנה 46 מכרזים בהיקף של 100 מיליון שקל ומעלה מ־2001 ועד ליוני 2022, עולה שב־2019 היה השיא של מעורבותן של החברות הסיניות בישראל - אז הן זכו בכל מכרז שאליו ניגשו (ארבעה בסך הכל). שנת 2020 שימשה נקודת מפנה כאשר הן זכו במהלכה במכרז אחד בלבד מתוך הארבעה שאליהם ניגשו. מהנתונים ניתן גם ללמוד שחברות סיניות השתתפו וזכו ביותר מכרזים מכל מדינה זרה אחרת.

"מעורבותן ירדה בגלל הקורונה, ואפשר לייחס זאת גם לתחילת פעולתה של הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות ב־2020", אומרת לביא. "החברות הסיניות הבינו לאן נושבת הרוח גם אם דברים לא נאמרו וניגשו פחות, כי התמודדות בכל מכרז עולה כמה מיליונים".

לדבריה, "החברות הסיניות נוקטות צעד עוקף. הן מבינות שיש סיכויים גבוהים יותר שהמדינה לא תיתן להן לזכות במכרז על תשתיות כבדות וגדולות, אז הן הופכות לקבלניות משנה. לדוגמה בהקמת הקו הירוק הן עובדות אצל חברות יזמיות, כך גם הקרונות בקו הכחול בירושלים והקמת תחנות כוח בצפון. החברות הסיניות הורידו הילוך, ובניגוד מוחלט לאינטרס הישראלי הן ניגשות פחות למכרזים ומעדיפות לעבוד כקבלניות משנה אצל מי שזוכה בהן. ישראל מפסידה פעמיים - פעם אחת כי יש לה פחות מעקב עליהן ובפעם השנייה כי זה יותר יקר.

"לדעתי לא צריך להגביל חברות סיניות בחפירה של מנהרה והקמת תשתית. הכל נעשה תחת פיקוח ישראלי ואני לא רואה מניעה אלא אם מדובר באתרים רגישים. עבודות הקמה לא מקנות שליטה על הנכסים. אני גם לא רואה שיש חברות זרות שעומדות בשורה כדי לבנות כאן".

החברות האירופיות נעלמו

נחזור למכרזי המטרו: השוק הישראלי שהיה מאופיין בחברות אירופיות שנאבקו ביניהן על פרויקטים בישראל השתנה בעשורים האחרונים עם כניסתן של חברות סיניות - אז התחרות התרחבה והאירופים פעמים רבות לא הצליחו להתחרות במחיר הנמוך של החברות הסיניות. ואולם כעת, לחברות אירופיות קשה יותר לפעול בישראל בשל לחצים שמופעלים עליהן מצד ארגונים פרו־פלסטיניים, ועדים, פוליטיקאים ומשקיעים.

בממשלה מנסים להרחיב את השוק שהולך ומצטמצם ומנסים לעניין חברות שעדיין לא נכנסו לישראל. כך למשל בנת"ע שיגרו כבר כמה משלחות לדרום קוריאה ולהודו כדי לנסות לעניין חברות כאלו בפרויקטים כאן - ובראשם המטרו.

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון