מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה
פסטיבל הבירה "הופי" נערך במשך 4 שנים. במסגרתו, הגיעו לכאן נציגים ממבשלות בירה בעולם, ליומיים של חגיגית טעימות ואווירה טובה. גם בעת המלחמה, כשהיחס כלפי ישראל בעולם הפך עויין, האירוע התקיים והביא אליו שגרירים מרחבי אירופה. השנה הוא בוטל בשל רגולציה של משרד הבריאות, שקיבל את האחריות לנושא ממשרד הכלכלה.
גורמים בענף אומרים כי הגישה המחמירה של משרד הבריאות פוגעת בתעשייה התוססת של בירות הקראפט הייחודיות. מנגד, הם מציינים, היא תורמת בעיקר ליבואנים הגדולים. במשרד הבריאות מודעים למצב ואומרים כי הם עובדים על פתרון, אך המצב שתואר כאן מעיד על תופעה רחבה הרבה יותר.
משרד הבריאות ידוע ברגולציה המחמירה שהוא מוביל בדרך כלל, ולמרות ש"התרכך" בשנים האחרונות בנושא יבוא התמרוקים למשל, הוא עדיין רואה את עצמו קודם כל כגוף שאמור לשמור על בריאות הציבור. זאת ללא התחשבות בשיקולים כמו יוקר המחיה, עסקים או דיפלומטיה.
בכל בנוגע לרפורמה של משרד הבריאות בנושא יבוא מזון, שעברה במקביל לרפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", אמרו במשרד הבריאות, ש"המטרה שלנו היא קודם כל שמירה על בריאות הציבור. ככל שלפעולות התאמת הרגולציה ושינוי משטר היבוא לישראל תהיה השפעה על יוקר המחיה, זו תופעה מבורכת". כלומר, מבחינת משרד הבריאות - כל ערך נוסף הוא בגדר תופעת לוואי חיובית.
תהליך יקר ליצרן שמגיע עם כמות קטנה
"בכל פעם שאנחנו נפגשים עם ספק חדש, אנחנו עושים איתו שיחת הכנה. אנחנו מסבירים לו שהוצאות רישיון יבוא בישראל זה עניין שהוא עדיין לא פגש", מספר יבואן בירות ישראלי.
קובי קרמר, יזם ומפיק פסטיבל הופי, מפרט: "כדי לייבא בירה, נדרשת בדיקת מעבדה שניתן לעשות אך ורק בישראל. צריך להביא אותה לכאן במשלוח אווירי, לשלוח אותה לאחת מ־3 מעבדות בלבד שפועלות כאן. אין אפשרות להשתמש במעבדות בחו"ל, ולשלם להן בהתאם. כל התהליך לוקח זמן רב, והוא גם יקר.
"בפועל, בירה היא לא מוצר רגיש כמו משקאות מזוקקים, דוגמת וויסקי או וודקה. היא דומה יותר למשקה קל, שעבורו ביבוא נדרשת רק הצהרה". בכך, לדבריו, המצב בישראל שונה דרמטית ממדינות רבות אחרות שנוטות להקל בהרבה על רגולציית יבוא בירה. מנגד, גורמים במשרד הבריאות, יש חששות משמעותיים גם בבירה: חוסר פיסטור, שימוש בחומרי טעם וריח ושינוע בעייתי עלולים לפגוע בבריאות הציבור.
בענף מסבירים כי בכל הנוגע לבירות תעשייתיות סטנדרטיות זו אינה בעיה גדולה, שכן ברגע שהתקבל אישור על זן בירה מסוים - ניתן למכור אותו בצורה המונית וכך העלות מתחלקת על פני כמות בקבוקים גדולה. אך במקרה של בירות קראפט, להן מגוון רחב, שמגיע בכמות קטנה מכל סוג בירה - זה קשה במיוחד. בפסטיבל בירות קראפט, בו כל יצרן בירה מגיע עם כמות זעירה (לעיתים חבית אחת בלבד) מתוך מגוון עצום - הרגולציה כבר הופכת לאבסורדית ומכשילה את עצם קיום הפסטיבל.
הסדרים שהיו מקובלים בעבר בוטלו
אין מדובר ברגולציה חדשה, אך מאז שמשרד הבריאות קיבל את האחריות על יבוא משקאות אלכוהוליים מידי משרד הכלכלה, הסדרים שהיו מקובלים בעבר כבר לא תקפים יותר. זאת לפני שמשרד הבריאות עצמו הספיק לקבוע את התקנות שהוא מעוניין בהן. כך למשל, מספר קרמר, "הפסטיבל פעל תחת אישור 'יבוא לתערוכות', שאיפשר הבאת מגוון רחב של בירות בכמויות מזעריות (חבית אחת בלבד מכל סוג), בפטור מבדיקות מעבדה. הרציונל היה שמדובר בטעימות לאירוע נקודתי ולא בשיווק מסחרי המוני". אך היום, בעקבות המעבר לאחריות משרד הבריאות, ההסדר בוטל ונדרש תהליך יבוא רגיל לכל פריט. קרמר מעיד שזו "דרישה אבסורדית, כי עלות הבדיקה עולה על שווי הסחורה".
אולם על פי גורמים במשרד הבריאות, "אישורי היבוא לצרכי פסטיבלים נוצלו כדי לייבא לישראל בירות בכמויות מסחריות, וכעת המארגנים נתקלו לראשונה ברגולציה סדורה שמנעה זאת".
המשמעות המיידית היא שפסטיבל הופי, שתוכנן במקור ל־7-8 בינואר, כבר לא יקרה השנה. אך קרמר לא אומר נואש, והוא פועל מול משרד הבריאות כדי להשיג אישור על מנת לקיים את הפסטיבל. אולם גם אם יקבל את האישור יצטרך, לדבריו, 4 חודשים לפחות על מנת לעבוד על אירוע כזה". בינתיים, כבר בוצעה פנייה לשירות המזון במשרד הבריאות, והדבר אף עבר דרך שר החוץ גדעון סער.
במשרד הבריאות מבטיחים כי הם עובדים על מתווה שיאפשר את קיום הפסטיבל בהמשך; כזה שלא ידרוש בדיקות מעבדה, אלא הצהרות ואישורי יצרן שישקפו את ניהול הסיכונים הנדרש.
נעשתה כבר פנייה לשר החוץ
הפנייה לשר החוץ נעשתה בגלל החשיבות של אירועים בינלאומיים כאלה בעת הנוכחית. מובן שהאירוע חשוב לתעשיית הבירה הישראלית, אך יש לו גם ערך מוסף מבחינת מעמדה של ישראל בעולם. בפסטיבלים הקודמים נטלו חלק מבשלות קראפט אירופאיות רבות, והם משכו שגרירי מדינות וצוותים דיפלומטיים לאירוע - שחגג את הצד הקליל והחיובי של ישראל - גם תוך כדי המלחמה.
כך למשל, לפסטיבל הופי שהתקיים בפברואר 2024 הגיע סגן שגריר דנמרק וכתב ברשתות ש"אומרים על הישראלים שגם בתוך הקושי הכי גדול, הם יודעים לחגוג את החיים". שגריר רומניה נכח אף הוא וציין ש"התלהב מהיצירתיות הישראלית־רומנית המשותפת", ושגרירת צ'כיה אף הקפידה להזכיר ששתתה מבירה בשם "פאק חמאס".
בשורה התחתונה, אומר קרמר: "הפסטיבל הוא לא רק אירוע אלכוהול, אלא כלי להסברה שעבד עם שגרירויות של מדינות אירופאיות, להן תעשיית בירות קראפט חזקה. כולן שלחו נציגים ונהנינו מתקשורת אישית שוטפת איתם. הפסטיבל שבר חרמות בזמן מלחמה. הרגולציה כיום עוצרת את זה ופוגעת בקשרים האלו".