גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עונה: תעשיית האופנה מתמודדת עם מציאות אקלימית חדשה של קיץ שלא נגמר

חורפים קצרים וקייצים ארוכים מייתרים את החלפת הארונות המסורתית ומאלצים את עולם האופנה לחשוב מחדש ● מותגים ישראליים ובינלאומיים מגיבים באימוץ קולקציות רב־עונתיות גמישות, המורכבות מפריטים על־זמניים ● במקביל, הצרכן לומד שקנייה בזול עולה ביוקר: "כל הרשתות המהירות מרעילות אותנו, לא רק שיין"

קולקציית החורף של יוניקלו, בייג'ינג / צילום: Reuters, CFOTO/Sipa USA
קולקציית החורף של יוניקלו, בייג'ינג / צילום: Reuters, CFOTO/Sipa USA

בין סופת "ביירון" לקיץ ארוך ומעיק, הצרכן הישראלי עומד מבולבל מול הארון ותוהה אם ללבוש היום מעיל או חולצה קצרה. דרך ההתחבטות היום־יומיות הזו עולה השאלה: האם אפשר להספיד את עונות השנה כפי שהכרנו אותן?

תעשיית האופנה, שנשענה במשך עשרות שנים על מחזוריות עונתית ברורה וצפויה, מתמודדת לראשונה עם מציאות אקלימית חדשה: החורפים מתקצרים ומתחממים, הקייצים מתארכים והופכים לוהטים יותר. שנת 2025 צפויה להירשם כשנה השנייה או השלישית החמה ביותר בהיסטוריה. נתוני האיחוד האירופי מראים כי הממוצע הגלובלי של השנתיים האחרונות חצה לראשונה את רף ההתחממות של 1.5 מעלות - עדות נוספת להאצה המסוכנת של משבר האקלים.

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים
קנייה בתוך קנייה: כך הפך הריטייל מדיה לתעשייה של מיליארדי דולרים

ובעידן שבו מזג האוויר אינו צפוי, תעשיית האופנה לא יכולה להמשיך לפעול לפי מודל ארבע העונות המסורתי. היא נדרשת לבחון מחדש את תפקידה - לא רק כדי לשמור על רלוונטיות, אלא גם להתאים את עצמה לחיי הלקוחות. משבר האקלים מאלץ את התעשייה לחשוב מחדש על תכנון, ייצור ומלאי. חלק מהשחקנים כבר נערכים בהתאם ומציעים פריטים רב־עונתיים, המתאימים הן לחורף מתון והן לקיץ ארוך וקיצוני.

לדוגמה, לאחרונה דווח בעיתון ה"פייננשל טיימס" כי הקמעונאית היפנית Fast Retailing, בעלת המותג המצליח יוניקלו, מזהה שינוי ברור בדפוסי הצריכה: לקוחות מקדימים לרכוש פריטי קיץ כבר בראשית העונה, בעקבות גלי חום חריגים שפגעו באירופה, באסיה ובארה"ב.

כדי להסתנכרן עם השינוי, יוניקלו הגדילה את מלאי הפריטים שמתאימים למכירה לאורך כל השנה, והשיקה קווים חדשים עם בדים מצננים כמו AIRism ובגדים קלי־משקל להגנה מפני קרינת UV. לפי החברה, מכירות קווי הקיץ היו "חזקות במיוחד" בין מרץ למאי. יוניקלו עצמה מצויה בשנת שיא, עם תחזית לרווח נקי של 410 מיליארד ין - עלייה של כ־10% לעומת שנת הכספים 2024.

"האופנה המהירה כבר לא כפופה למציאות"

ד"ר מיטל פלג־מזרחי, חוקרת אופנה בת־קיימא באוניברסיטת ייל, מסבירה כי "חברות האופנה כבר אינן כפופות לעונות השנה". לדבריה, אחת ההוכחות לכך היא הופעתם של מבצעי סוף עונה בתחילת העונה הממשית. "מבצעי סוף עונת החורף מתחילים בדצמבר, כשהחורף בשיאו. מבצעי סוף עונת הקיץ מתחילים ביולי, כשהקיץ עוד רחוק מסיום. אי־הכפיפות הזו מתבטאת גם בתחלופה מהירה של מיני־קולקציות".

פלג־מזרחי מצביעה במיוחד על אתרי האולטרה־פאסט־פאשן כמו שיין וטמו, "בהם ההיצע עצום". לדבריה, גם בקרב חברות האופנה הגדולות ניתן לזהות מגמה ברורה: "יותר ויותר פריטים שנעים בקלות בין עונות - מעילי גשם במקום מעילים כבדים, ופריטים ארוכים ודקים, שמתאימים גם לחורף מתון וגם לערב הישראלי".

ד''ר פלג־מזרחי / צילום: תומריקו

עם זאת, פלג־מזרחי מדגישה כי לא מדובר במגמה חדשה: "תעשיית האופנה כבר מזמן לא משועבדת לעונות. מספר הקולקציות הוא עצום, יש עשרות מיני־קולקציות בשנה, וברור שאין שום קשר ממשי לעונות השנה". רק בשביל לסבר את האוזן, חברות אופנה מהירה מוציאות כיום כ־52 קולקציות מיקרו עונתיות בשנה - קולקציה חדשה כמעט בכל שבוע.

זארה הייתה הראשונה שהתחילה עם מודל ה"קולקציה־חדשה־בכל־שבוע", בתחילת שנות האלפיים. מאז, התדירות הזו הפכה לסטנדרט בתעשיית האופנה המהירה. זארה מוציאה באופן רשמי כ־24 קולקציות בשנה, אבל בפועל מחליפה מלאי פעמיים בשבוע.

"יש קשר הדוק בין העובדה שאין חורף לבין עולם האופנה", מבהירה פלג־מזרחי. תעשיית האופנה היא אחד הגורמים המרכזיים שתורמים למשבר האקלים, ואחראית לפליטה של כ־8% מגזי החממה בעולם. "השימוש הנרחב בפוליאסטר ובסיבים סינתטיים, שמבוססים על דלקי מאובנים, קשור למחיר הזול - זה זול יותר לייצר סינתטי. זה נוגע גם לתחקיר של גרינפיס על שיין. התגובות לתחקיר הזה היו כאילו שכל רשת אחרת לא מרעילה אותנו, אז אם כבר כל הרשתות מרעילות אותנו, אז לפחות שירעילו אותנו בזול".

למכור טי־שירטים קצרים בחורף

הסלוגן של חברת האופנה הישראלית קום איל פו הוא "F**k Fast Fashion". רומי קמינר־גולדפיינר, מנכ"לית משותפת של קום איל פו, מסבירה כי "להשוות בין אופנה איטית למהירה זו כמו להשוות בין פאסט פוד לסלואו פוד. אופנה איטית בריאה יותר לצרכנית, לכדור הארץ ולחברה".

"חלק מהאג'נדה של קום איל פו היא לייצר אופנה איטית", מסבירה קמינר־גולדפיינר, אך מוסיפה כי "זה קשה להתחרות בחברות האופנה הגדולות, שמציעות הרבה פריטים במחיר נמוך יותר. יחד עם זאת, צריך לזכור כי ברגע שאני קונה פריט יוקרתי, אני אכבס אותו בעדינות, אטפל בו. הכול חלק מסייקל שיש לו המון משמעויות. אנחנו מייצרות אופנה איטית, כי אנחנו רואות את עצמנו כחלק ממערך חברתי־כלכלי".

האתגר הגדול מגיע שמתחילים לדבר על המחירים. "הכי קשה להסביר את הפערים במחיר, כי הם הופכים להיות כל כך גדולים. את יכולה לקנות טי־שירט ב־H&M ב־20 שקל, ואצלנו את תקני ב־500 שקל - אבל אני יכולה לתת לך 20 סיבות למה זה שווה את זה. השאלה היא כמה אנחנו צריכות לחנך את הלקוחות שלנו ומה האחריות שלנו.

"זה קריטי להבין שההחלטה לשים את הכסף שלנו במקום מסוים היא בעלת השפעה חברתית, אקלימית, מסחרית ומוסרית. בשורה התחתונה: כשקונים בזול, משלמים ביוקר. וגם: לקנות אופנה ישראלית ואיטית זה גם לתמוך בכלכלה המקומית".

רומי קמינר גולדפיינר, קום איל פו / צילום: אבישג שאר ישוב

למרות הכול, לקמינר־גולדפיינר חשוב להדגיש: "האחריות אינה מוטלת על הצרכן, אלא על התאגידים והממשלות - בחקיקה ובפיקוח".

גם בקום איל פו החלו לייצר קולקציות רב־עונתיות. "זה מאוד עצוב, כי בחורף הבגדים יפים יותר", אומרת קמינר־גולדפיינר. "אנחנו פחות מייצרות ומייבאות פריטים מחממים. בשנה האחרונה התחלנו לייצר קולקציות רב־עונתיות מפריטי מלתחה חכמה, בצבעים ניטרליים שמתאימים לכל עונות השנה. אלה פריטים שלא יורדים להנחות גדולות, כי הם תמיד באופנה וזמינים לאורך זמן. זו קולקציה שאנחנו מחזיקות אצלנו, והיא מתחברת לפריטים קלאסיים ובייסיקיים. את יודעת שתשלמי עליהם מחיר מלא גם עכשיו וגם בסוף העונה, כי הם תמיד רלוונטיים ושימושיים, בלי קשר למזג אוויר או לטרנדים. בחורף הזה, למשל, בפעם הראשונה הכנסנו לקולקציה טי־שירטים עם שרוול קצר".

"אנחנו מייצרות את הקולקציה שלנו, וגם מייבאות מותגים מאירופה, מיפן ומקוריאה. ותמיד מעניין לראות את המפגש עם יפן, שם הקיץ קיצוני, ואחוזי הלחות גבוהים. יש להם פיתוחים מעניינים בטקסטיל שמתאימים לאקלים הזה. הם מייצרים הרבה פריטים מנייר, מפשתן ומכותנה, פריטים שהלקוחות שלנו אוהבות ומותאמים גם למזג האוויר הישראלי", מוסיפה קמינר־גולדפיינר.

הקמעונאיות לא ממהרות להספיד את החורף

מוטי אריאלי, סמנכ"ל המכירות של קבוצת גולף, אומר כי עבור חברה קמעונאית גדולה כמו גולף, "זה לא חדש, ומאז ומתמיד התמהיל הוא רב־עונתי".

הוא מסביר: "ברור לנו שעונת החורף מתקצרת משנה לשנה, וכתוצאה מכך צורכי הלקוחות משתנים. אנחנו מחויבים להתאים את ההיצע, הן ברמת המגוון והן במתן מענה לשינויים האקלימיים, והמטרה המרכזית היא לענות על צורכי הלקוח בכל עת ובכל עונה. כשלקוח נכנס לחנות ומחפש את המוצר הנכון למזג האוויר, התמהיל הנכון נותן מענה לכל הצרכים".

אריאלי מוסיף: "בסופו של דבר אנחנו לא משנים את התמהיל כך שלא יהיו מעילים. החורף לא ייעלם. מה שחשוב הוא התאמה ברמת הטיימינג, כדי שהמוצר יהיה זמין ללקוח כשהוא מחפש אותו בחנות".

מוטי אריאלי, סמנכ״ל מכירות גולף / צילום: און

קבוצת גולף סיכמה את הרבעון השלישי עם צמיחה של כ־9% במכירות שהגיעו ל־216.6 מיליון שקל, ועלייה של כ־15% ברווח התפעולי השוטף שהגיע ל־13.3 מיליון שקל. עם זאת, נרשמה ירידה ברווח הנקי ל־8.6 מיליון שקל, בעקבות גידול בהוצאות המימון והיעדר הכנסות חד־פעמיות, כגון פיצויים מהמדינה על המלחמה, שנרשמו אשתקד.

"גמישות ומהירות - ביטוח מפני מלאי מת"

מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ האסטרטגי־שיווקי Success Code, אומר כי חברות האופנה מגיבות לאקלים המשתנה ומתחילות לנהל את העסק לפי מציאות בזמן אמת. "זה אומר פחות הימורים גדולים מראש ויותר קפסולות קטנות של מלאי, תגובתיות מהירה ו־Refill מהיר כשיש אותות ביקוש", הוא מסביר.

מוטי אלבז, מנכ״ל פירמת הייעוץ Success Code / צילום: עידו סקעת

לדוגמה, חברת מנגו העולמית שינתה בהתאם את כל אסטרטגיית ההפעלה, פסי הייצור וההפצה שלה. החברה בנתה יכולת תגובתיות דרך מרכז לוגיסטי גלובלי ואוטומטי ליד ברצלונה, שנועד להאיץ שילוחים, להגיב מהר לצורכי הלקוחות ולהתאים הזמנות לערוצים שונים במהירות. ב־H&M החלו להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות, נתונים ו־AI כדי לשפר תחזיות ביקוש, לייעל את מלאי הפריטים, להפחית בזבוז ולהגיב במהירות לשינויים בשוק.

אלבז מוסיף: "בעולם בו הטבע 'מחשב מסלול מחדש', מי שימשיך לייצר בכמויות ענק, מתנהג כמו מי שמדפיס מפות לעיר שמשנה רחובות כל שבוע. מהירות וגמישות כבר אינן יתרון תחרותי - הן ביטוח מפני מלאי מת".

אלבז צופה כי בעשור הקרוב ינצחו "לא המותגים הכי 'טרנדיים', אלא הכי אלה שמגלים הכי הרבה ורסטיליות: שכבות חכמות, בדים נושמים ופריטים שעובדים בשלושה תרחישי אקלים שונים ולא רק בחודש אחד בשנה בלבד".

עוד כתבות

מפעל עדשות חניתה / צילום: איל יצהר

התביעה נגד קרן ההשקעות חשפה: ממשלת סין אוסרת על השקעות בישראל

קיבוץ חניתה, שמכר ב-2021 את השליטה בחברת העדשות הרפואיות שלו לקרן הסינית Ballet Vision, דורש כי הקרן תממש את האופציה המחייבת אותה לרכוש מהקיבוץ את יתרת החזקותיו בחברה ● תגובת הקרן גילתה כי בסין אוסרים עליה להשקיע בחברה ישראלית

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

גם מקדונלד'ס מעלה מחירים: כמה תשלמו על ארוחת ביג מק?

רשת המזון המהיר הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הדגל ובארוחות הקלאסיות, בהמשך לגל ההתייקרויות במשק ● ארוחת הילדים במקדונלד'ס תעלה מעתה 32 שקל במקום 31, הביג מק המסורתי יעלה ב15% מ־20 ל־23 שקל, והמק רויאל יעלה מ־36 ל־40 שקל

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בראיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

ד''ר פרוסטינג

נונו מימי ברכישה נוספת: קנתה את קונדיטוריית הבוטיק ד"ר פרוסטינג

הקבוצה, בראשות איש העסקים דובב לוינסון, רכשה כבר לפני חודשיים 80% מהשליטה בקונדיטוריה תל אביבית בשם ד"ר פרוסטינג לפי שווי של 1.6 מיליון שקל

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו