גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock
עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

קבוצת אלקטרה זכתה בשבוע שעבר במכרז להקמה ותפעול של מערך מס הגודש בגוש דן. במסגרת הפרויקט יוקמו כ־220 שערי אגרה וכ־140 אתרי חיוב בשלוש טבעות סביב תל אביב. המערכת נועדה להפחית את עומסי התנועה בהתאם לחוק להפחתת גודש התנועה שאושר כבר בשנת 2021. על־פי התכנון, שלב ההקמה יחל לאחר חתימת הסכם הזיכיון, והמערכת צפויה להתחיל לפעול בשנת 2027.

ה־OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע
שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

התנגדות משרד התחבורה

החוק להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן נחקק בתקופת הממשלה הקודמת, כאשר מירב מיכאלי שימשה כשרת תחבורה, ונקבע כי ההכנסות מאגרות הגודש ישמשו למימון תוספות שירות בתחבורה הציבורית ולפרויקט המטרו בגוש דן.

עם כניסתה של מירי רגב למשרד התחבורה ב־2023, נוהלו מגעים בינה לבין משרד האוצר סביב יישום אגרות הגודש. במסגרת המגעים, הציע האוצר חבילת תקצוב בהיקף כ־20 מיליארד שקל לפרויקטי תחבורה, שכללה בין היתר את קידום רכבת לקריית שמונה, הארכת כביש 6 והקמת רכבל לכותל. עם זאת, במהלך השנה האחרונה האשימו במשרד התחבורה את האוצר בקיצוצים ובעיכובים בקידום פרויקטים אלה, בעוד שהמכרזים לתשתיות מס הגודש קודמו כסדרם. על רקע זה הביעו במשרד התחבורה התנגדות ליישום החוק והודיעו כי לא ישתפו פעולה עם האוצר בנושא.

דוגמה מסינגפור ולונדון

בעולם נרשמו הצלחות וכישלונות בניסיונות ליישם מס גודש על תנועה. סינגפור הייתה מהחלוצות בתחום, כשהחלה כבר בשנות ה־70 להפעיל מערכת חיוב על כניסה למרכז העיר. המערכת האלקטרונית שלה, שהושקה ב־1998, מעדכנת את המחירים בזמן אמת לפי עומסי תנועה ונחשבת לאחת המערכות היעילות בעולם. גם בלונדון נרשמה הצלחה, לאחר שבשנת 2003 הוחלט על נטילת מס על כניסה למרכז העיר: התוצאה הייתה ירידה של כ־30% בכמות הרכבים באזור. הצלחה דומה נרשמה בסטוקהולם ובמילאנו.

לעומת זאת, באדינבורו שבסקוטלנד התנגדו לחקיקה כ־74% מהתושבים, בעיקר בשל תחושת חוסר אמון בכך שההכנסות יושקעו בתחבורה ציבורית. גם במנצ'סטר ובברמינגהאם נגנזו תוכניות דומות בעקבות התנגדות ציבורית.

בניו יורק הפכה אגרת הגודש לסוגיה ציבורית ופוליטית בולטת, חרף הצלחתה. לאחר שנים של תכנון, האגרה נכנסה לתוקף בינואר 2025 ומחייבת נהגים בתשלום על כניסה לאזור מנהטן הדרומית בשעות השיא. לפי נתוני הרשות המטרופולינית (MTA), מאז ההפעלה חלה ירידה של עשרות אחוזים במספר כלי הרכב הנכנסים למרכז העיר, זמני הנסיעה התקצרו בכ־20%, וההכנסות מהאגרה צפויות לממן פרויקטי שדרוג במערכת הרכבות.

פתרון לפקקים או אסון?

פרופ’ אייל יניב מאוניברסיטת בר־אילן, ראש המרכז לערים חכמות, סבור כי "מס גודש יכול להצליח רק בתנאים המתאימים. הוא לא יכול לעבוד בלי תחלופה טובה של תחבורה ציבורית. בישראל אנחנו רחוקים מזה מאוד. כמו שזה נראה עכשיו גם מבחינת רמת המס, שהיא יחסית נמוכה, וגם מבחינת מצב התחבורה הציבורית לא נראה שהאגרה תשפיע בצורה משמעותית".

כמו כן, פרופ' יניב מזהיר כי אחת הבעיות שחוזרות על עצמן במערכות מס גודש בעולם היא שחיקה של האפקטיביות עם הזמן. "מה שקורה הרבה פעמים הוא שהמס נשחק כי לא מעדכנים את התעריפים", הוא מסביר. "בלונדון, למשל, הייתה ירידה מאוד משמעותית בתנועה בשנים הראשונות, אבל תוך כמה שנים הגודש חזר לעצמו, מכיוון שלא התאימו את התעריפים".

פרופ’ עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק באנגליה סבור כי היתרונות של אגרות גודש עולים על החסרונות. "אין לנו ברירה - צריך לאמץ אגרות גודש", הוא טוען. לדבריו, "קיבולת הכביש מוגבלת, והשאלה היא רק איך מקצים אותה - באמצעות תור, כלומר פקק, או באמצעות תשלום. אגרת גודש מאפשרת הקצאה יעילה יותר של הכביש: מי שהנסיעה שווה לו יותר כסף, ישתמש בו, ובכך נחסך זמן, זיהום ועצבים. גם אם אין תחלופה מושלמת, הניסיון מוכיח שאגרות גודש משנות הרגלי נסיעה: אנשים דוחים נסיעות או עוברים לתחבורה ציבורית".

לדבריו, הבעיה האמיתית, שלרוב נעלמת מהעין הציבורית, היא היישום. "כאן עלולות להופיע בעיות. אני מודאג במיוחד מהתוכנית של משרד האוצר, לפיה יוקמו טבעות תשלום. זו לא תוכנית טובה, כי היא אינה מנצלת את האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות כיום. לפי התוכנית, מי שנמצא בתוך תל אביב לא ישלם כלל, בעוד שמי שנכנס אליה כן".

מואב מוסיף כי בסינגפור הפעילו מערכת רציפה, ורציפות היא נכונה יותר ממדרגות תשלום. "עוד חשש שיש לי הוא פטורים רחבים מדי, למשל לנכים. יגידו שמי שנכה לא יכול לנסוע באוטובוס, ואז יעניקו לו פטור מלא. כבר עכשיו, בעקבות סוגיית החניה, יש לנו אינפלציה של תווי חניה לנכים מזויפים. זה עלול לפגוע באפקטיביות של המהלך כולו".

עוד כתבות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במיכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע והציבור לא יכול להשתמש בהם"

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית