לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי
לא מעט גבות הורמו בשוק ההון המקומי בסוף השבוע כאשר סיטי בנק, אחד הבנקים הגדולים בעולם, פרסם "אזהרה" הנוגעת למטבע הישראלי. במכתב למשקיעים ציין הבנק ש"השקל נראה יקר ביחס לתמחור הראוי שלו", והוסיף שהוא חזק מדי ב־19% ביחס לדולר האמריקאי. בסיטי בנק לא הרחיבו על סיבות גיאו־פוליטיות או כלכליות מאחורי התחזית ורק ציינו כי הדבר מתבסס על מודל שלהם.
● כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר
● הישראליות שנפלו בעקבות החששות מבועת AI, וזו שזינקה במעל 10%
בבנק טענו שהמטבע הישראלי אמור לדעתם להיחלש לרמה של 3.87 שקלים לדולר. וציינו כי הם מפרסמים את אותה התייחסות ספציפית למטבע הישראלי "עקב דרישת הלקוחות" שלהם, כלומר רצון של משקיעים זרים להשקיע בישראל. ואפשר להבין את אותה דרישה. השקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם מתחילת השנה, כשהדולר נחלש מולו ב־12% לשער של 3.22 שקלים.
הפוך מבנק ישראל
התחזית של סיטי בנק לשער השקל הפתיעה גורמים רבים בשוק המקומי. לדברי כלכלן בכיר, "זה נראה לי מוזר. אף אחד לא מעריך כך. לא הייתי מייחס למודל שלהם חשיבות גדולה מדי ולא הייתי בונה על המסמך הזה, אלא אם הנאסד"ק ייפול ב־30% או אם הולכים למלחמה עם איראן עם תוצאות מאוד גרועות לישראל".
בנוסף, לפני כחודש הציג בנק ישראל תחזית הפוכה לגמרי ואף טען שללא השנתיים של הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל, השקל היה ממשיך להתחזק ומגיע לשער של 3 שקלים לדולר, בגלל העליות בוול סטריט. מי שיכול "לעצור" את התחזקות השקל הוא בנק ישראל עצמו, שמחזיק ברזרבות מט"ח עצומות בהיקף של 231 מיליארד דולר.
הסיבות לזינוק במטבע הישראלי נעות משיפור מעמדה הביטחוני של ישראל מול חיזבאללה, חמאס ואיראן, ועד העליות בוול סטריט, שמובילות לרכישת מט"ח ע"י המוסדיים (קרנות הפנסיה והגמל) שנדרשים לאזן את החשיפה לדולר בתיק שלהם, ועל הדרך מחזקים את השקל.
במקביל, ישראל היא מדינה מוטת ייצוא. חברות ההייטק מוכרות בעולם בדולרים ומביאות אותם לישראל, כאן הן צריכות להמיר את המטבע לשקל כדי לשלם את משכורות העובדים, מהלך שגם הוא מחזק את השקל. הגורמים הללו זוכים לכינוי "הכוחות הבסיסיים" שמחזקים את השקל בשנים האחרונות.
"ממצא נקודתי"
ובכל זאת, צריך גם לשים את התחזקות השקל החריגה בהקשר רחב יותר. ההתחזקות השקל הגיעה אחרי היחלשות לא פחות משמעותית בשנתיים הקודמות. זאת, בעקבות קידום הרפורמה המשפטית והמחאה נגדה ולאחר מכן ה־7 באוקטובר שריסק את המטבע המקומי לשפל של כמעט 4.08 שקלים לדולר.
"לא מדובר בתופעה ייחודית לשקל. לפי נתוני סיטי, הדולר הקנדי נמצא בייסוף יתר של 25% ואילו היין היפני בפיחות יתר של 29%", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, שמציע להכניס את המסמך של סיטי לפרופורציות. "מדובר בממצא נקודתי. שער החליפין התיאורטי (שאותו מחשב סיטי בנק) משתנה לאט, יחסית, בשל היותו תוצאת מודל המחושב על פני זמן. השער בפועל תנודתי בהרבה (כאמור, בין 4 ל־3.2 רק בשנתיים האחרונות).
"כלכלני סיטי מודים כי תוצאות המודלים ושילובם עשויים להניב הפרשים עצומים. לא סתם הכריז בנק ישראל על רכישה של עד 30 מיליארד דולר ליתרות המט"ח שלו וכעבור שנתיים על מכירה של עד 30 מיליארד דולר מהיתרות על מנת למתן את תנודות שער החליפין".
הוא מוסיף כי "רוב ייסוף היתר של השקל לפי סיטי הצטבר בשבעת החודשים האחרונים (מאז אפריל) וניתן לקשור זאת הן להצלחת מבצע עם כלביא והן להסדר המדיני שהושג אחר כך ועשוי להוות שלב חיוני בדרך להתפתחויות אזוריות חשובות כמו הרחבת הסכמי אברהם. כמו כן, חלק מביצועי היתר של השקל כנגד הדולר משתקף בביצועי היתר של שוק המניות המקומי אל מול שוקי חו"ל.
תמיר הרשקוביץ, מנהל אגף ההשקעות באיילון מעריך גם הוא שהכיוון הוא דווקא התחזקות של השקל. "השקל הוא מהמטבעות החזקים בעולם תוך כדי המלחמה הארוכה בתולדותינו ובשבע חזיתות.
"אנו מעריכים המשך התחזקות של השקל בעיקר בגלל השקעות ריאליות ופיננסיות בשנה הבאה, ירידה חדה בעלויות הגידור בשווקים הפיננסים, מה שיקל על הגופים המוסדיים להפחית אף יותר את חשיפת הדולר שלהם וכן המשך עליות בשווקי המניות בארה״ב. ישראל צפויה להיות הכלכלה הצומחת ביותר בעולם המערבי ב־2026. אני לא רואה מצב שזה קורה והמטבע מפוחת כך".