גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

גל ההתייקרויות האחרון של מוצרי המזון הפך את הסופר למוקד מתסכל במיוחד עבור רוב הישראלים. בתוך המציאות הזו, נשאלת השאלה כיצד קורה שמרבית הצרכנים הישראלים עדיין אינם משתמשים באפליקציות להשוואת מחירי מזון.

נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו
דרך הוואטסאפ: לדווח על שליחי וולט נעשה קל יותר

סיבה אחת היא היצע דליל במיוחד של שירותים. בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואת מחירי מזון: אפליקציות Pricez ו-CHP. שתיהן חברות עצמאיות לגמרי, שעושות שימוש במאגר הנתונים שרשתות השיווק מחויבות להעביר לפי חוק השקיפות במזון, שנכנס לתוקף ב-2014. למרות זאת, השימוש בהן נמוך בהרבה מהפוטנציאל.

לפי נתוני ahrefs, שירות חינמי המציג טראפיק של גולשים באתרי האינטרנט, לגרסת הדסקטופ של Pricez יש כ-20.4 אלף כניסות חודשיות, ול-CHP כ-26.6 אלף בלבד. לשם השוואה, ל-wobi בתחום ביטוחי הרכב יש כמעט 98 אלף כניסות באותה תקופה. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בגרסאות האתרים למחשב בלבד, ללא נתוני הכניסה מהאפליקציות שיש לשני שירותי השוואת הסלים.

עם זאת, סקטורים מסוימים באוכלוסייה בכל זאת נסמכים עדיין על אתרי השוואת מחירי מזון, ומתוך שתי השחקניות העיקריות בשוק הישראלי, CHP היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לכך. משה דולב, מייסד האפליקציה, מפעיל אותה לבדו. "הטענה שזה לא תפס פשוט לא נכונה. באתר החינמי שלי יש המון משתמשים, מאות אלפים בחודש", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "הם מגיעים ממגזרים שאינם הרוב המכריע של הישראלים, הם חרדים, ערבים, אנשים משדרות או מקריית שמונה".

דולב, בן 55 מראש העין, מתמטיקאי ומתכנת, פיתח את האפליקציה במקור כדי לעזור לאימו להשוות מחירים. המודל הכלכלי של דולב פועל על כניסות לאתר, והיום הוא מתפרנס רק מהעבודה עליו. "אני עובד לבד על הכול, אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק עובדים", הוא מספר. זה אולי חלק מהסיבות שלא קיימות הרבה מתחרות ל-CHP.

"מעדכנים כל יום"

ב-Pricez, שהוקמה על-ידי איש העסקים בועז יהב מיד אחרי המחאה החברתית של 2011, מספרים על שנים ארוכות של מאמץ בעלייה כדי להביא מידע אמין לצרכנים. אסף חי, סמנכ"ל השיווק של Pricez, מתאר משתמשים שמבלים שעות בהשוואות, מצלמים מוצרים, מציעים תחליפים ומבשרים על מבצעים בקהילת האתר. "יש לנו משתמשים שעבורם זה ממש תחביב, הם מעדכנים כל היום", הוא מספר, "אבל זו עדיין לא תופעה רחבה כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה".

חי מסביר כי גם כשהיה גל התעניינות גדול, למשל בימים שלאחר הקמפיין הממשלתי ברדיו ובטלוויזיה, שנולד בעקבות תחולתו של חוק השקיפות במוצרי המזון והפארם, ההתעוררות הייתה קצרה. "ההתעניינות גרמה לכך שהשרתים פשוט קרסו", הוא נזכר, "אבל עם הזמן זה דעך. היום אנחנו כבר לא מגיעים למצבים האלה, לצערי".

גם המודל הכלכלי של Pricez לא שונה בהרבה מזה של CHP: אין כסף גדול מאחורי הפלטפורמה. מדובר בחברה רזה, עם מספר מצומצם מאוד של עובדים, שמתפרנסים בעיקר ממכירת מידע גולמי על מוצרים והתנהגות צרכנית לרשתות השיווק. עם זאת, חשוב לציין כי לא קיימים הסכמים בין רשתות השיווק השונות לחברת Pricez, והמידע שעובר כדי לתמוך ברובד העסקי של האתר הוא רק כזה שנוגע להתנהגות צרכנים.

זאת שהייתה ונעלמה

הסיפור של השוק הזה כולל גם את מי שכבר ניסה ונעלם. עד 2022 פעלה בישראל mySupermarket, אחת הפלטפורמות הראשונות שהציעה השוואת סלי קנייה בצורה רחבה. בשיאה היא דיווחה על מאות אלפי משתמשים בישראל מדי חודש, ונחשבה לכלי שמסוגל להפוך את ההשוואה להרגל. אלא שבשנה ההיא היא נסגרה בעקבות קשיים כלכליים וכשל במודל העסקי, בעיקר על רקע המעבר של הרשתות למערכי אונליין עצמאיים והירידה ביכולת של פלטפורמה חיצונית להציע ערך מוסף אמיתי. הסגירה הזו מדגישה עד כמה התחום כולו רגיש לשינויי הרגלים. גם כשיש דאטה, גם כשיש משתמשים, לא תמיד מתגבשת מסה קריטית שנדרשת ליצירת יציבות עסקית.

אחת הסיבות לדעיכה בפופולריות של שירותי השוואת הסלים נוגעת לאמון של הצרכנים במהימנות של המידע שמוצג באתרים השונים. לאורך שנים, הדיווחים שהעבירו הרשתות לא היו אחידים ולא תמיד מלאים. לעתים המחירים באפליקציה לא תאמו למחירים בקופה, בעיקר בגלל מבצעים שהוגדרו בצורה חלקית או פערי זמן בעדכון הנתונים. משתמשים שביצעו השוואה וגילו פער, נטשו.

"כמויות מידע עצומות"

ברשות להגנת הצרכן, שאמונה על שמירת מהימנות המידע במסד הנתונים שמוזן על-ידי הרשתות הקמעונאיות, מנסים בימים אלה לבנות מחדש את התשתית. ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות, מובילה רפורמה רחבה בטיוב מבנה הדיווחים שבהם מחויבות רשתות השיווק על-פי חוק המזון.

"הבאנו מערכת ממוחשבת חדשה כדי להתמודד עם כמויות המידע העצומות שמגיעות אלינו", היא מסבירה. "במשך העשור האחרון מאז נכנס החוק לתוקף, תחום הקמעונאות התפתח מאוד, והפורמט הישן לא התאים למציאות. מבצעים נהיו מורכבים יותר, מגוון הפריטים גדל, ולא היה מבנה נתונים שהצליח לתפוס את העושר הזה".

ד''ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן / צילום: דוברות הרשות להגנת הצרכן

לפי שיליאן, מבנה הדיווח החדש כולל הגדרה אחידה למבצעים, דיווחים מדויקים ברמת פריט וסניף, ושילוב כלי בינה מלאכותית שמסייעים בזיהוי מוצרים תחליפיים ובאיתור דיווחים לקויים. "המטרה היא לייצר בסיס אמין, כדי שאפליקטורים חדשים ייכנסו לשוק וייצרו תחרות אמיתית".

מבדיקת גלובס עולה כי אין כיום יוזמות חדשות של משרד הכלכלה לתמרץ אפליקטורים חדשים להצטרף למאגר המצומצם של אתרי השוואת סלי המזון.

ומה לגבי פיקוח על אתרי השוואת סלי המזון הקיימים או אלה שיוקמו בעתיד? לדברי הרשות להגנת הצרכן, מי שישתמש במידע באופן מניפולטיבי, יהיה חשוף לתביעות הטעיה גם מצד הציבור וגם מהרשתות הקמעונאיות. "החוק אומנם לא מתייחס לזה, אבל אנחנו כרשות נוכל לאכוף הטעיה במחירים בעקבות פגיעה אפשרית בצרכנים", מסר ל"גלובס" דודו אבן חן, דובר רשות ההגנה לצרכן.

אין ספק שמדובר בפרדוקס. שוק המזון בישראל הוא מהיקרים במערב, שקיפות המחירים קיימת כבר עשור, שתי פלטפורמות פעילות ומוכחות מציעות חיסכון בפועל, אבל הצרכן הישראלי עדיין לא מאמץ את הכלים. מי שמשווה, נהנה מחיסכון מצטבר של אלפי שקלים בשנה; ומי שלא, מותיר את הכוח בידי הקמעונאים וממשיך לפגוש את המחיר הגבוה בקופה.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת האריה" - מהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%