גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov
שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

למרוץ החימוש שמתנהל בין איראן לישראל נדבכים רבים, שאחד הבולטים בהם - והפחות מדוברים - הוא תחום הלוויינים. במסגרת ההתפתחות האחרונה בנושא, איראן צפויה לשגר ב־28 בדצמבר שלושה לווייני תצפית חדשים, ובדומה למקרים קודמים היא תבצע זאת בסיוע משטר פוטין, מנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני, שבמזרח הרחוק הרוסי.

"כבר לא רלוונטי לפוטין": פרטים חדשים על החיים של אסד במוסקבה
במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

האמצעים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", טענו בסוכנות נור האיראנית, לגבי שלושת הלוויינים שיעשו את דרכם לחלל בעזרת משגר סויוז רוסי.

עם זאת, הטענות של טהרן לגבי ייעוד לווייני התצפית על כדור הארץ מעוררות, לכל הפחות, תהיות, שהרי משטר האייתוללות צבר תדמית בעייתית מאוד בנוגע לשמירה על משאבי הטבע.

שמות שלושת הלוויינים "קוסאר", "זאפאר 2" ו"פאיה". את קוסאר ייצרה חברת "אומידספייס", והוא מסוגל לספק תמונות ברזולוציה של ארבעה מטרים.

בטהרן טוענים כי הלוויין ישלב יכולות של תצפית על כדור הארץ יחד עם IoT מבוסס לוויינים. משמעות הדבר היא כי ניתן לקשר בין קוסאר ובין תחנות קרקע בינלאומיות, ולהפחית את יכולת הבידוד התקשורתית של איראן.

את זאפאר 2 יצרו באוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה של איראן, והוא כולל מצלמה מולטיספקטרלית, מערכת אחסון והעברת נתונים, וכן מטע"ד למדידת קרינה.

ברמה האזרחית, הוא עשוי לספק מידע אמין על הקרקע ללא אמצעים פיזיים, כדוגמת אסדות או תחנות סייסמיות. כלומר, לא רק להועיל מול איתני הטבע, אלא גם בתחום התשתיות האסטרטגיות.

המרוץ התחדד אחרי מבצע "עם כלביא"

את פאיה פיתחו בתעשיות האלקטרוניקה של איראן, והוא מסוגל לספק הדמיות של 10־5 מטרים - לטובת ניטור חקלאות, משאבי מים ומיפוי עירוני.

למראית עין, הרפובליקה האסלאמית מציגה אך ורק שימושים אזרחיים של הלוויינים, וייתכן כי בחלקם הם יהיו כאלה. ואולם אין ספק כי סוגיות כמו מיפוי וצילום הן קריטיות למטרות צבאיות.

מרוץ החלל הישראלי־איראני התחדד מיד לאחר מבצע "עם כלביא". כשבועיים בלבד לאחר שיגור לוויין התקשורת הישראלי "דרור 1" מתוצרת התעשייה האווירית מאתר השיגור SpaceX בקייפ קנברל, פלורידה, שיגרה איראן ביולי את לוויין התקשורת שלה "נאהיד 2" מקוסמודרום ווסטוצ'ני.

משטר האייתוללות אומנם נכנס לתחום החלל 17 שנה לאחר ישראל, אבל הוא מצליח להתקדם בקצב גבוה - בחסות רוסית.

תקציב סוכנות החלל האיראנית אומנם עומד על כ־220 מיליון דולר, אבל עצם הפעילות הדואלית (ביטחונית ואזרחית כאחת) מביאה למצב שפעילותה שזורה בתקציב הביטחון האיראני - על אחת כמה וכמה בגלל שאת ההיבט הצבאי של הלוויינים מנהלות משמרות המהפכה.

מבין כוחות הביטחון האיראניים, אלו נחשבים למטופחים ביותר. משמרות המהפכה נהנים מצבירת המשאבים העיקרית תחת משרד ההגנה בטהרן, שנהנה בשנה הפרסית החולפת מתקציב ביטחון שזינק בכ־200% לכ־30.9 מיליארד דולר.

מנסים להציג פיתוחים עם תועלת אזרחית

בימים שבהם בישראל מוטרדים מהמהירות שבה טהרן משקמת את תוכנית הטילים שלה, מיזמי חלל מועילים רבות.

הדבר בא לידי ביטוי בשבוע שקדם לשיגור נאהיד 2, עם הניסוי במשגר החלל "קאסד". במהלכו של הניסוי, האיראנים "הסתפקו" בטיסה תת־מסלולית, כזו שחודרת את האטמוספירה ומגיעה לגובה של גבול החלל, אבל לא נכנסת למסלול הקפה סביב כדור הארץ.

קאסד הוא טיל תלת־שלבי, קרי כזה שמורכב משלוש רקטות הפועלות בזו אחר זו: השלב הראשון מספק את הדחף הראשוני החזק, ולאחר מכן מצטרפים שלבים נוספים שממשיכים להניע את הטיל ואף מאיצים אותו.

זהו מקרה נוסף שבו האיראנים מנסים - באמצעות סוכנויות הידיעות של זרועות המשטר השונות - להציג פיתוחים טכנולוגיים כבעלי תועלות אזרחיות, אף שזה לא בהכרח משקף כראוי את המציאות.

טכנולוגיה רב־שלבית מהווה נדבך מהותי בטילים בליסטיים בין־יבשתיים (ICBM), אמצעים שעשויים לסקרן את הרפובליקה האסלאמית בשל שאיפות הגרעין, והנזקים הגדולים שגרמו טילים בליסטיים בישראל, למרות שכ־84% מהם יורטו ב"עם כלביא".

טילים בין־יבשתיים עשויים להועיל הן לנשיאת ראשי קרב גרעיניים, כפי שמתרחש בקוריאה הצפונית, והן להרחבה משמעותית של טווח הטילים הבליסטיים של משטר האייתוללות אל יותר מכ־2,000 ק"מ כיום.

מערך הלוויינות - שותף מרכזי ב"חרבות ברזל"

למורת רוחם של האיראנים, עם כל שאיפותיהם הגדולות הם עדיין נותרו הרחק מישראל.

בחודש ספטמבר האחרון, מנהלת החלל במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית שיגרו את לוויין התצפית המכ"מי "אופק 19" משדה ניסויים במרכז הארץ.

אופק 19 נועד לשרת את 9900, יחידת המודיעין הגאוגרפי־חזותי של אגף המודיעין בצה"ל, והשיגור ביטא את היותה של ישראל אחת מ־14 המדינות בעלות היכולת המלאה בחלל: שיגור ולוויינות.

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא" היה מערך הלוויינות שותף משמעותי לעשייה המבצעית והעניק כלים משמעותיים ליכולות איסוף המודיעין של המדינה בכל הזירות.

הפעילות המבצעית של המערך באיסוף מודיעין רציף, בליווי תקיפות מבצעיות ובמתן תקשורת חיונית בזמינות גבוהה לצורך תמיכה במצעי תקיפה, הדגישה את החשיבות של אחיזת המזרח התיכון כולו מהחלל.

ההצלחה המבצעית המרשימה נבעה מהיתרון המהותי בלוויינים הצבאיים. מנתוני world population review עולה, כי בעוד שלישראל יש 12 לוויינים צבאיים, איראן מפעילה שניים בלבד. המובילות העולמיות, כצפוי, הן ארה"ב (247), סין (157) ורוסיה (110).

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?

שני פסקי דין הפוכים בנוגע לאפשרות מימון תביעה ייצוגית ע"י קרן פרטית ניתנו לאחרונה, והסוגיה תוכרע בעליון ● הראשון קבע כי קרן הפועלת למטרת רווח תנהל את ההליך לא תמיד לטובת התובע, ואילו לפי השני איסור מימון הוא מחסום לתביעות שמצריכות משאבים כלכליים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הערכה: הקמת הקמפוס של אנבידיה בטבעון תחתם בימים הקרובים, זה הסכום שתשלם

לגלובס נודע כי החברה תשלם כמיליון שקל לדונם, לפני מע"מ והוצאות פיתוח ● המרכז של אנבידיה צפוי לקום במרכז תעסוקה חדש שנמצא כעת בשלבי תכנון בשם "טבעון טק"

מה מציעות ספקיות החשמל הפרטיות לצרכנים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות

רק אחד מכל 10 משקי בית התניידו לספקיות פרטיות מאז נכנסה רפורמת החשמל לתוקף, חרף העובדה שמדובר במהלך פשוט יחסית ● הנחות קבועות של אחוזים בודדים או מסלולים עם חיסכון של עד 20% בשעות הלילה: מה כדאי לדעת על המסלולים שמציעות החברות השונות ● גלובס עושה סדר

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם, והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו, וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

ראש ממשלת צרפת סבסטיאן לקורנו / צילום: ap, Thomas Samson, Pool

באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה

הסכם סחר חופשי רחב־היקף עם מדינות מרקוסור היה אמור להיחתם בימים הקרובים, עם הבטחות להגדיל את היצוא האירופי בעשרות אחוזים ● אלא שהתנגדות צרפתית ברגע האחרון, בטענה לפגיעה בחקלאות, מעכבת את המהלך ומציפה מתחים פנימיים באיחוד האירופי

המשקיעים הזרים הכפילו את החשיפה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בבורסה לא ראו מעולם נהירה כזו של משקיעים זרים. האם זו רק ההתחלה?

גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א, והחזקותיהם בו נמצאות בשיא ● רוב ההחזקות - במניות בנקים, ביטוח ונדל"ן - באמצעות מדדים ● בבורסה מעריכים כי המעבר למסחר בימי שישי יתמוך בהמשך המגמה ● וגם: אילו גופים בולטים מחו"ל משקיעים בת"א?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

נתונים מישראל ומהעולם מלמדים: הפחתות ריבית לא מחזירות את הביקוש לדירות

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

יהודה מורגנשטרן / צילום: כדיה לוי

התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי מורגנשטרן לממלא מקום מנהל רמ”י

התנועה לאיכות השלטון מבקשת לבלום את כוונת שר הבינוי והשיכון למנות את מנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, למ"מ מנהל רמ"י ● בתנועה טוענים כי המינוי, הנעשה בשעה שוועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, עלול להקנות למורגנשטרן יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

השנה בה נשברו כל המיתוסים בשוק הרכב / צילום: AI

הסיניות השתלטו, החשמליות נזנחו: הנתונים שמאחורי השנה הדרמטית בשוק הרכב

בשנה החולפת השתנו חוקי המשחק בגזרת הרכב הישראלי: מלאים עצומים הכבידו על השוק ועיוותו את תמונת המכירות, המכוניות החשמליות נזנחו לטובת פלאג-אין, הסינים כבשו את השוק, ומותגים ותיקים נדחקו לקרן זווית ● האם 2026 צפויה להיות סוערת יותר?

מחירי הדיור / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות

מחירי הדירות ממשיכים לרדת שמונה חודשים ברציפות, אך עליית תשומות הבנייה מייקרת את הדירות החדשות ומכבידה על הרוכשים והיזמים ● הירידות ניכרות בעיקר בדרום ובתל אביב, בעוד בירושלים נרשמות עליות, ובשוק השכירות נרשמות יציבות עם עליות מתונות לדיירים חדשים ולמחדשים

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ויורם נווה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: נטי לוי, כדיה לוי

על מה ממליצים בחברת הביטוח שהשיגה לחוסכים את התשואה הכי גבוהה השנה בכל האפיקים

2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח, שמובילות את טבלת התשואות גם בנובמבר, ובראשן מנורה מבטחים וכלל ● החוסכים בישראל בדרך לשנה הטובה ביותר מאז 2009 ● במנורה דוגלים כעת בהשקעות סלקטיביות במניות טכנולוגיה, בעוד שבכלל מציעים להיצמד למדדים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי

רבקה לויפר / צילום: דנה בר סימן טוב

המועמדת שכמעט הפכה לחשכ"לית, עד שחלה תפנית במינוי עבאדי-בויאנג'ו

לפני שהודיע על בחירתו במיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ריאיין בשבועות האחרונים כעשר נשים לתפקיד ● אחת המועמדות הבולטות שהגיעו לקו הגמר היא רבקה לויפר, שמסיימת בימים אלה קדנציה כסמנכ"לית כלכלה ופיננסים ברשות החשמל

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל