גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov
שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

למרוץ החימוש שמתנהל בין איראן לישראל נדבכים רבים, שאחד הבולטים בהם - והפחות מדוברים - הוא תחום הלוויינים. במסגרת ההתפתחות האחרונה בנושא, איראן צפויה לשגר ב־28 בדצמבר שלושה לווייני תצפית חדשים, ובדומה למקרים קודמים היא תבצע זאת בסיוע משטר פוטין, מנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני, שבמזרח הרחוק הרוסי.

"כבר לא רלוונטי לפוטין": פרטים חדשים על החיים של אסד במוסקבה
במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

האמצעים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", טענו בסוכנות נור האיראנית, לגבי שלושת הלוויינים שיעשו את דרכם לחלל בעזרת משגר סויוז רוסי.

עם זאת, הטענות של טהרן לגבי ייעוד לווייני התצפית על כדור הארץ מעוררות, לכל הפחות, תהיות, שהרי משטר האייתוללות צבר תדמית בעייתית מאוד בנוגע לשמירה על משאבי הטבע.

שמות שלושת הלוויינים "קוסאר", "זאפאר 2" ו"פאיה". את קוסאר ייצרה חברת "אומידספייס", והוא מסוגל לספק תמונות ברזולוציה של ארבעה מטרים.

בטהרן טוענים כי הלוויין ישלב יכולות של תצפית על כדור הארץ יחד עם IoT מבוסס לוויינים. משמעות הדבר היא כי ניתן לקשר בין קוסאר ובין תחנות קרקע בינלאומיות, ולהפחית את יכולת הבידוד התקשורתית של איראן.

את זאפאר 2 יצרו באוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה של איראן, והוא כולל מצלמה מולטיספקטרלית, מערכת אחסון והעברת נתונים, וכן מטע"ד למדידת קרינה.

ברמה האזרחית, הוא עשוי לספק מידע אמין על הקרקע ללא אמצעים פיזיים, כדוגמת אסדות או תחנות סייסמיות. כלומר, לא רק להועיל מול איתני הטבע, אלא גם בתחום התשתיות האסטרטגיות.

המרוץ התחדד אחרי מבצע "עם כלביא"

את פאיה פיתחו בתעשיות האלקטרוניקה של איראן, והוא מסוגל לספק הדמיות של 10־5 מטרים - לטובת ניטור חקלאות, משאבי מים ומיפוי עירוני.

למראית עין, הרפובליקה האסלאמית מציגה אך ורק שימושים אזרחיים של הלוויינים, וייתכן כי בחלקם הם יהיו כאלה. ואולם אין ספק כי סוגיות כמו מיפוי וצילום הן קריטיות למטרות צבאיות.

מרוץ החלל הישראלי־איראני התחדד מיד לאחר מבצע "עם כלביא". כשבועיים בלבד לאחר שיגור לוויין התקשורת הישראלי "דרור 1" מתוצרת התעשייה האווירית מאתר השיגור SpaceX בקייפ קנברל, פלורידה, שיגרה איראן ביולי את לוויין התקשורת שלה "נאהיד 2" מקוסמודרום ווסטוצ'ני.

משטר האייתוללות אומנם נכנס לתחום החלל 17 שנה לאחר ישראל, אבל הוא מצליח להתקדם בקצב גבוה - בחסות רוסית.

תקציב סוכנות החלל האיראנית אומנם עומד על כ־220 מיליון דולר, אבל עצם הפעילות הדואלית (ביטחונית ואזרחית כאחת) מביאה למצב שפעילותה שזורה בתקציב הביטחון האיראני - על אחת כמה וכמה בגלל שאת ההיבט הצבאי של הלוויינים מנהלות משמרות המהפכה.

מבין כוחות הביטחון האיראניים, אלו נחשבים למטופחים ביותר. משמרות המהפכה נהנים מצבירת המשאבים העיקרית תחת משרד ההגנה בטהרן, שנהנה בשנה הפרסית החולפת מתקציב ביטחון שזינק בכ־200% לכ־30.9 מיליארד דולר.

מנסים להציג פיתוחים עם תועלת אזרחית

בימים שבהם בישראל מוטרדים מהמהירות שבה טהרן משקמת את תוכנית הטילים שלה, מיזמי חלל מועילים רבות.

הדבר בא לידי ביטוי בשבוע שקדם לשיגור נאהיד 2, עם הניסוי במשגר החלל "קאסד". במהלכו של הניסוי, האיראנים "הסתפקו" בטיסה תת־מסלולית, כזו שחודרת את האטמוספירה ומגיעה לגובה של גבול החלל, אבל לא נכנסת למסלול הקפה סביב כדור הארץ.

קאסד הוא טיל תלת־שלבי, קרי כזה שמורכב משלוש רקטות הפועלות בזו אחר זו: השלב הראשון מספק את הדחף הראשוני החזק, ולאחר מכן מצטרפים שלבים נוספים שממשיכים להניע את הטיל ואף מאיצים אותו.

זהו מקרה נוסף שבו האיראנים מנסים - באמצעות סוכנויות הידיעות של זרועות המשטר השונות - להציג פיתוחים טכנולוגיים כבעלי תועלות אזרחיות, אף שזה לא בהכרח משקף כראוי את המציאות.

טכנולוגיה רב־שלבית מהווה נדבך מהותי בטילים בליסטיים בין־יבשתיים (ICBM), אמצעים שעשויים לסקרן את הרפובליקה האסלאמית בשל שאיפות הגרעין, והנזקים הגדולים שגרמו טילים בליסטיים בישראל, למרות שכ־84% מהם יורטו ב"עם כלביא".

טילים בין־יבשתיים עשויים להועיל הן לנשיאת ראשי קרב גרעיניים, כפי שמתרחש בקוריאה הצפונית, והן להרחבה משמעותית של טווח הטילים הבליסטיים של משטר האייתוללות אל יותר מכ־2,000 ק"מ כיום.

מערך הלוויינות - שותף מרכזי ב"חרבות ברזל"

למורת רוחם של האיראנים, עם כל שאיפותיהם הגדולות הם עדיין נותרו הרחק מישראל.

בחודש ספטמבר האחרון, מנהלת החלל במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית שיגרו את לוויין התצפית המכ"מי "אופק 19" משדה ניסויים במרכז הארץ.

אופק 19 נועד לשרת את 9900, יחידת המודיעין הגאוגרפי־חזותי של אגף המודיעין בצה"ל, והשיגור ביטא את היותה של ישראל אחת מ־14 המדינות בעלות היכולת המלאה בחלל: שיגור ולוויינות.

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא" היה מערך הלוויינות שותף משמעותי לעשייה המבצעית והעניק כלים משמעותיים ליכולות איסוף המודיעין של המדינה בכל הזירות.

הפעילות המבצעית של המערך באיסוף מודיעין רציף, בליווי תקיפות מבצעיות ובמתן תקשורת חיונית בזמינות גבוהה לצורך תמיכה במצעי תקיפה, הדגישה את החשיבות של אחיזת המזרח התיכון כולו מהחלל.

ההצלחה המבצעית המרשימה נבעה מהיתרון המהותי בלוויינים הצבאיים. מנתוני world population review עולה, כי בעוד שלישראל יש 12 לוויינים צבאיים, איראן מפעילה שניים בלבד. המובילות העולמיות, כצפוי, הן ארה"ב (247), סין (157) ורוסיה (110).

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס של אל על הוא רק טריילר: הפחד מהפרטה יעלה לנו הון גם במחיר הטיסות

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל