גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר
בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

השבוע צפויים להיפגש נציגי בית החולים הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר במטרה לפתור את המשבר הכספי שבית החולים נקלע אליו, ולא לראשונה. רק לפני שנים ספורות הסתיימה בהצלחה לכאורה תוכנית הבראה שלו, בעקבות משבר שהחל ב־2008. כיום, אחרי שורה של הסדרים זמניים, חוב המדינה כלפי בית החולים עומד על 700 מיליון שקל. המשבר הנוכחי אומנם נראה חמור פחות מזה הקודם, אך בין הצדדים יש אי־הסכמות מהותיות בנוגע לפתרונו.

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות
"אולי אם הייתה לי קרחת, היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים, אבל המדינה לא ערוכה לזה

מה הרקע למשבר?

הדסה, מבתי החולים הוותיקים והגדולים בישראל, נקלע ב־2014 למשבר תזרימי חמור, שהגיע עד הקפאת הליכים וצמצום זמני בשירותים שניתנו לציבור.

הסיבות לקריסה היו רבות. ראשית, הארגון הפילנתרופי האמריקאי נשות הדסה, שבית החולים נמצא בבעלותו, נפגע מתרמית ברני מיידוף ב־2008, ולכן התקשה אז להזרים סכומים משמעותיים לכיסוי גירעון בית החולים.

בבקשה להקפאת הליכים שהגיש אז בית החולים נטען גם כי הסכמי השכר בהדסה היו נדיבים, וכי ניתנו לקופות החולים תנאים טובים מהמקובל, וכך נוצר הגירעון מלכתחילה.

תוכנית ההבראה הפנימית שהחלה בבית החולים כשלה, והגירעון העמיק והגיע ליותר מ־3.5 מיליון שקל.

ב־2014 נחתמה תוכנית ההבראה מול המדינה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. לבית החולים מונה חשב מלווה, גורם מטעם המדינה המפקח על החלטות המנכ"ל, והוא המשיך ללוות את בית החולים עד סוף 2021.

"אנחנו ממש לא במצב הזה היום", אומר גורם בכיר בהדסה ששוחח עם גלובס. "אבל דווקא בגלל הניסיון שלנו מהעבר, חשוב לנו להרים את הדגל כמה שיותר מהר".

מה קרה בשבוע האחרון?

לפני כשבוע כתב מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' יורם וייס, לעובדים כי קשיים תזרימים עלולים לעכב את משכורות ינואר. כתוצאה מכך, הסתדרות העובדים הכריזה על סכסוך עבודה עם אופציה לשביתה.

פרופ' יורם וייס, מנכ''ל בית החולים הדסה / צילום: אבי חיון

מה טוענים בהדסה?

בהדסה טוענים כי בית החולים מנוהל ביעילות ובשמרנות כספית, אך הגירעון נובע משני סעיפים בהסכמים מול המדינה. הסעיף הראשון נוגע לכך שבית החולים מקבל את התשלומים מקופות החולים בשלושה חודשים איחור (שוטף + 90), וכך נוצר פער תזרימי מול המשכורות המשולמות בתחילת כל חודש. פער זה, אומרים בבית החולים, יוצר חוב של 70 מיליון שקל בכל שנה, וחוב מצטבר של 700 מיליון שקל.

"באוצר אומרים לנו קחו הלוואה לגישור על הפער. אבל אם נעשה זאת, נשלם ריבית של עשרות מיליוני שקלים כל שנה ונעמיק את הגירעון, ואז יגידו לנו, למה לקחתם הלוואות?", אומר גורם בהנהלת בית החולים.

הסעיף השני נוגע להנחות לקופת החולים. בהדסה אומרים כי משרד הבריאות דורש מהם לתת הנחות גבוהות מאחרים. "ההנחה הממוצעת שנותנים בתי החולים לקופות החולים מול מחיר השוק של השירות היא 25%, אבל בחישוב של האוצר יוצא שאנחנו צריכים לתת הנחה גדולה יותר, והמנגנון אינו שקוף".

מה טוענים באוצר?

באוצר טוענים כי הדסה אינו מתנהג כבית חולים במצוקה, ואם הבעיה היחידה שלו היא תזרימית, הוא אכן צריך לממן את הפער התזרימי באמצעות הלוואות. "לכל הגופים במשק יש פער תזרימי כזה, כולל לכל בתי החולים העצמאיים האחרים, ביניהם שערי צדק הדומה בגודלו ובמיקומו להדסה, אבל הם לא מתלוננים". בהדסה עונים על כך שבתי החולים האחרים מפחדים מן האוצר.

באוצר טוענים עוד כי ההנחה שנותן הדסה לקופות החולים זהה לזו שנותנים בתי החולים האחרים, וכי החישוב שעל בסיסו הגיע בית החולים להחלטה שהוא נותן הנחה גדולה יותר, הוא מוטעה. יותר מכך - במסגרת מודל תקצוב בתי החולים שנחתם ב־2022 מועברת להם תמיכה לפי מפתחות מסוימים (למשל, מספר הסטודנטים שעוברים בהם הכשרה), ודווקא הדסה מקבל תקצוב גבוה מאוד - 161 מיליון שקל בהשוואה ל־50 מיליון לאיכילוב למשל.

בהדסה מכירים בנתון הזה אך טוענים כי בתי חולים ממשלתיים או של קופות החולים "מצ'ופרים" בדרכים אחרות. "התמיכה התזרימית לבתי החולים הממשלתיים אוטומטית ואפילו לא נספרת כתמיכה", נמסר מבית החולים. "בתי החולים הממשלתיים זוכים לתמיכות עקיפות שאינן נסקרות בדוחות המוצגים".

לבסוף, ישנה שאלת ההתנהלות. גורמים באוצר טוענים כי "בכל פעם שבית החולים כועס עלינו, הוא מאיים לא לשלם לעובדים, ואז העובדים מאיימים על הציבור בשביתה".

בהדסה אומרים בתגובה: "המשבר אמיתי ולאורך זמן. בכל פעם המדינה סיפקה פתרון פרוביזורי ורגעי. המשבר הוא לא פייק, ובית החולים משלם מחיר על כך (על העלאת האפשרות לא לשלם לעובדים - ג"ו) בפגיעה ביחסים עם העובדים והציבור. המצב הזה נכפה עלינו ולא נעשה מבחירה".

מה לגבי מקורות הכנסה אחרים? בהדסה מתנהל שר"פ, כלומר שירותי רפואה פרטיים בתוך בית החולים, אולם הגורם מהדסה אומר כי בית החולים משלם "קנס" של 40 מיליון שקל בשנה עבור האפשרות להציע שר"פ, ובתנאים הללו השר"פ לא מאוד רווחי.

האם המודל צריך להשתנות?

במערכת הבריאות יש קולות שקוראים לשנות את מבנה הבעלות על בית החולים בטווח הארוך. "המודל הזה, של גוף עצמאי שמספק שירותים חיוניים למדינה ותלוי בה לחלוטין, לא עובד", אומר בכיר לשעבר בהדסה. "אולי המדינה או קופת חולים צריכות להיכנס כשותפות בבית החולים או לרכוש אותו מנשות הדסה".

אבל אם יש הסכמה אחת בסכסוך הנוכחי, היא שאף צד אינו מתלהב מהתרחיש הזה. גורמים בבית החולים אומרים: "נשות הדסה עומדות בכל ההתחייבויות שלהן במאה אחוז ומזרימות מיליונים לפיתוח בית החולים ואפילו יותר מזה. דוגמה לכך היא מרכז השיקום שנפתח שנה לפני התכנון המקורי, מיד אחרי ה־7 באוקטובר. ולכן, במקום לזרוק לאוויר אמירות כאלה, פשוט שהמדינה תעמוד גם היא בהתחייבויות שלה".

ואילו באוצר אומרים כי אין להם עניין בעוד בית חולים ממשלתי. גם במשרד הבריאות לא מתלהבים מהרעיון.

עם זאת, גורמים נוספים במערכת הבריאות תמכו היום בטענה כי מערכת היחסים בין בתי החולים העצמאיים למדינה היא בעייתית: "אם בתי החולים בישראל הם גירעוניים בהגדרה, באופן שהוכתב על־ידי המדינה, הרי שיש לארגן גם מנגנון של המדינה לתמוך בגירעון הזה באופן קבוע".

מנשות הדסה נמסר: "הארגון תומך באופן מלא בהנהלת בתי החולים של הדסה ובפעילותה להתמודדות עם האפליה ארוכת־השנים נגד בתי החולים הציבוריים בירושלים.

"עיכוב משרד הבריאות ומשרד האוצר בהחזר כספים לבתי החולים בירושלים פוגע לא רק בבתי החולים עצמם, אלא בכל תושבי העיר. בתי החולים של הדסה ממשיכים לפעול באחריות פיסקלית ובמחויבות חזקה לשקיפות".

עוד כתבות

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

מימין: אייסו קאנט, מייסד פולסייד וג'ייסון ורנר, מייסד פולסייד / איור: גיל ג'יבלי

חברת ה־AI ששווה מיליארדים מגיעה לישראל ופוזלת למערכת הביטחון

חד־הקרן האמריקאי פולסייד, שמפתח מנוע פיתוח תוכנה אוטונומי המתחרה בג'מיני, רוצה לגייס את המהנדסים מישראל ● הוא כבר חתם עם כמה מענקיות הביטחון בארה"ב, כולל משרד ההגנה

40 עד 40 2026

ההרשמה לפרויקט 40 הצעירים המבטיחים של גלובס יוצאת לדרך

לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים עד גיל 40 ל־‏2026, שמתפרסמת זו השנה ה־21, אנחנו מחפשים נשים וגברים מכל קצות החברה הישראלית שמובילים שינוי ויוזמה, בעלי עשייה מרשימה מוכחת ואופק מבטיח ● אם אתם רואים עצמכם מתאימים או מכירים אנשים ראויים, מוזמנים להגיש מועמדות ● ההרשמה תיסגר ב־31 בדצמבר

המשקיעים הזרים הכפילו את החשיפה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בבורסה לא ראו מעולם נהירה כזו של משקיעים זרים. האם זו רק ההתחלה?

גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א, והחזקותיהם בו נמצאות בשיא ● רוב ההחזקות - במניות בנקים, ביטוח ונדל"ן - באמצעות מדדים ● בבורסה מעריכים כי המעבר למסחר בימי שישי יתמוך בהמשך המגמה ● וגם: אילו גופים בולטים מחו"ל משקיעים בת"א?

האם התרופה תתאים לחתולים? / צילום: Shutterstock

החתול שלכם יחיה 3 שנים נוספות? ניסוי בתרופה חדשה יוצא לדרך

בעוד וטרינרים רושמים לפציינטים הפרוותיים שלהם אוזמפיק של בני אדם כתרופה להשמנת יתר עם ביסוס מחקרי מועט על חתולים, חברת התרופות הווטרינריות Okawa יוצאת בניסוי קליני בתרופה ממשפחת ה-GLP-1 אך בעלת חומר פעיל שונה, בתקווה שתהיה מותאמת יותר לחברים החתוליים

שואב אבק רומבה / צילום: גלובס TV

יצרנית שואבי האבק Roomba הכריזה על פשיטת רגל, אך מנסה להרגיע חששות מפני "השבתת" המכשירים

במהלך הצגת תוכנית השיקום של החברה, iRobot הודיעה כי Picea, קבלן הייצור הראשי שלה, יקבל 100% מהבעלות בחברה - מהלך שלדברי iRobot יאפשר לה להמשיך לפעול ● לדברי החברה, שירות הלקוחות והאפליקציה לא ייפגעו למרות תהליך השיקום

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

אילו מחלות נפש הן "אחיות" גנטיות? מחקר חדש חושף

מחקר ב־Nature ממפה קשרים גנטיים בין הפרעות פסיכיאטריות ● סטארט־אפ ישראלי לטיפול בכאב כרוני משלים גיוס הון ● קוצב מוח לאפילפסיה ופרקינסון נכנס לשימוש בישראל, בבתי החולים הדסה ואיכילוב ● מיקרוסופט מציגה כלי בינה מלאכותית חדש להתאמת טיפול בסרטן ● וגם: עמותת "אחת מתשע" יוצאת להאקתון להעלאת מודעות לאבחון מוקדם של סרטן השד ● השבוע בביומד

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, שירד בכ-5.4%, ירקות ופירות טריים, שירד בכ-4.1%, ותרבות ובידור, שירד בכ-2.5% ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4%

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

מכרז התשתיות הגדול בתולדות המדינה, בעלות של 65 מיליארד שקל, נפתח כשעדיין לא גובשו קווים מנחים לגבי השתתפות חברות סיניות ● בלחץ אמריקאי גובר, לצד דעיכת עניין מצד חברות אירופיות וצמצום התחרות המקומית, שאלת המעורבות הסינית חוזרת למרכז הזירה

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

החוב של אורקל תופח, המניה צונחת, ועסקה אחת מדאיגה במיוחד את השוק כולו

אחרי חוזה הענק עם OpenAI והשקעות עתק בדאטה סנטרים, השוק מתחיל להטיל ספק בקצב החזרת ההשקעות ובתזרים המזומנים של אורקל ● האם החברה תצליח להפוך את ההבטחות הגדולות להכנסות ממשיות, ומה זה אומר על עתיד כלכלת הבינה המלאכותית?

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

בשאר אל אסד / צילום: ap, Baz Ratner

"כבר לא רלוונטי לפוטין": פרטים חדשים על החיים של אסד במוסקבה

כשנה לאחר נפילת משטרו של הדיקטטור, ה"גרדיאן" הבריטי מספק פרטים חדשים והצצה נדירה לחיי משפחת אסד ● "מנהלים חיים מבודדים ושקטים של יוקרה במוסקבה ובאיחוד האמירויות"

מה מציעות ספקיות החשמל הפרטיות לצרכנים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות

רק אחד מכל 10 משקי בית התניידו לספקיות פרטיות מאז נכנסה רפורמת החשמל לתוקף, חרף העובדה שמדובר במהלך פשוט יחסית ● הנחות קבועות של אחוזים בודדים או מסלולים עם חיסכון של עד 20% בשעות הלילה: מה כדאי לדעת על המסלולים שמציעות החברות השונות ● גלובס עושה סדר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה בישראל?

הכלכלנים מביעים אופטימיות לגבי המשך התמתנות האינפלציה במדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר ● לדבריהם, המדד צפוי לרדת ב־0.4% עד 0.55%, והאינפלציה השנתית צפויה להישאר על רמה של כ־2.5% או אף לרדת קלות

ביג פאשן בת ים / צילום: ענת גרוס

תודה למטרו: BIG בת ים יקבל תוספת שטח בשווי של כ-25.5 מיליון שקל

תמ"א 70 שנכנסה לתוקף מאפשרת הגדלת זכויות בנייה סמוך לתחנות המטרו ● בהתאם לכך, ועדת המשנה המחוזית אישרה תוספת של כ־10,200 מ"ר תעסוקה במתחם BIG בת ים שבבעלות ביג ואשטרום ● התוספת תאפשר הקמת מגדל משרדים בן 20 קומות סמוך לתחנת המטרו המתוכננת ● שווי הזכויות שאושרו מוערך בכ־25.5 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש הבוקר / צילום: עמירם גיל

ביהמ"ש על פרשת סלייס: הליך פלילי יכול היה לסייע להשבת הכסף

בדיון לאישור הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה, השופטת סיגל יעקבי רמזה לקיום חקירה סמויה במישור הפלילי ואמרה: "אני אופטימית ומאמינה בצדק ושאנשים יקבלו בסוף את הכסף. ברור לי ששנתיים זה מעבר להרי החושך למישהו שצריך תרופות" ● בין הנושאים שעלו: התביעות המתגבשות נגד בעלי השליטה בסלייס ודיון עתידי בבג"ץ על ערבות מדינה לחוסכים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

אילוסטרציה: Shutterstock

עשור לאחר ההרשעה: לירז אברג’ל תשלם כ-62 מיליון שקל לרשות המסים

10 שנים אחרי הטלת כפל המס במסגרת פרשיית סחר לא חוקי בזהב והוצאת חשבוניות פיקטיביות, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של לירז אברג'ל לאי-ידיעה וחייב אותה לשלם לרשות המסים כ-62 מיליון שקל