גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko
ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

יפן, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם במונחי תוצר, נכנסת לתקופה לא פשוטה. המטבע נחלש, המחירים עולים והתוצר מתכווץ. מי שנאלצת להתמודד עם הבעיות היא ממשלה חדשה בראשות סנאה טקאיצ'י, שנבחרה באוקטובר לאישה הראשונה בתפקיד.

הממשלה גיבשה תוכנית בסכומים פנטסטיים של יותר מ־135 מיליארד דולר (21 טריליון ין) בניסיון להקל על האזרחים ולעודד את הצמיחה הכלכלית. זו עומדת על שלוש רגליים: התמודדות עם עליית המחירים, השגת כלכלה חזקה וטיפוח יכולות הגנתיות ודיפלומטיות. בתקשורת המקומית מספרים כי חבילת התמריצים היא הגדולה ביותר מאז מגפת הקורונה.

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל
ראיון | סופרת הילדים שהפכה לאימפריה של מיליונים
עסקי הביוטי מעולם לא היו תחרותיים יותר, אבל ספורה מתכננת להישאר בצמרת

אלא שבינתיים נדמה שהתוכנית הזאת רק פתחה לה חזית נוספת: השווקים חוששים מאוד מהיעדר משמעת תקציבית במדינה שהחוב שלה גם ככה ברמה כמעט דמיונית של 230% מהתוצר, הרבה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת. בעקבות כך מחירי איגרות החוב שלה צנחו, ובימים האחרונים התשואה (שנעה הפוך מהמחיר) על האג"ח לעשר שנים הגיעה ל־1.96%, הרמה הגבוהה ביותר זה 18 שנים.

ואם כל זה לא מספיק, מעל לכול מרחפת סכנת הסלמה מול סין: אחד הכוחות החזקים ביותר בעולם ושותפת הסחר העיקרית של יפן. שתי המעצמות עלו בחודש שעבר על מסלול התגוששות סביב סוגיית טייוואן, אותה סין רוצה להחזיר לשליטתה. השבוע נרשמה התחממות נוספת, כשסין הודיעה על הטלת סנקציות נגד הרמטכ"ל לשעבר של צבא יפן.

אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא במקומות שבהם היפנים רואים קושי נוצר פוטנציאל רווח יוצא דופן לישראלים.

הבעיה: נסיגת התעשייה המסורתית

"המודל הכלכלי והעסקי של חברות יפניות, שעבד מצוין משנות ה־50 וה־60, עובד הרבה פחות טוב מאז שנות ה־90", אומר פרופ' ישי יפה מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. הוא מסביר כי בעולם כלכלי דינמי ההתנהלות לטווח ארוך שמאוד מאפיינת חברות יפניות הייתה פחות מתאימה.

לדבריו, דוגמה בולטת היא ניהול כוח־אדם: "באופן מסורתי חברה יפנית הייתה מספקת לעובדים מסלול קריירה שלם. העובדים היו נקלטים בה אחרי האוניברסיטה, ובמקרים רבים היו עובדים בה לכל אורך שנות התעסוקה, באופן שמעודד היכרות עמוקה מאוד עם הפירמה, רכישת הון אנושי ספציפי ועבודה במגוון תפקידים בה. אבל במודל כזה יש מעט מאוד ניידות של עובדים בין החברות.

"ב־30 השנים האחרונות המודל הזה פחות מצליח. גם בגלל התחרות וגם בגלל השינויים בחזית הטכנולוגיה צריך יותר יזמים פורצי דרך ויותר סטארט־אפים. השיטות של הכשרת עובדים לטווח ארוך פחות מתאימות".

פרופ' יפה מדבר על פן נוסף שהשתבש במודל היפני: "מישור אחר של המודל העסקי ביפן היה יחסים ארוכי־טווח בין בנקים לפירמות שלוות מהם. כך, הבנק מנהל את כל העסקים של הפירמות, הבנק מחזיק גם חוב וגם מניות, והבנק ממנה דירקטורים. אבל בשנות ה־90 זה הפסיק לעבוד. החברות שאפו להתחדש, והן לא רצו שיהיה בהנהלה איש מטעם הבנק שיחשוש מהשקעות בטכנולוגיה במקום בהון פיזי. החברות עזבו את הבנקים, והתחילו לגייס הון בבורסות מערביות או ללוות מבנקים זרים. זה יצר משבר במערכת הפיננסית ביפן, שנאלצה להיפרד מהלווים הכי טובים שלה".

צילום: ap, Eugene Hoshiko

ההזדמנות: שיתופי־פעולה בהייטק

"טקאיצ'י הכריזה לאחרונה על תוכנית תמריצים מקיפה מאוד", מציינת נועה אשר, מנכ"לית תאגיד NTT היפני בישראל ומי שכיהנה כנספחת הכלכלית של ישראל ביפן בין 2014 ל־2020. "אחת מנקודות המפתח שלה היא עידוד חדשנות טכנולוגית, והממשלה מוכנה להקציב לזה הרבה מאוד כסף". לדבריה, "המבנה של הכלכלה היפנית שם פחות דגש על יזמות וחדשנות מבחוץ (Open Innovation) לאורך השנים, אבל לאחרונה המדינה התחילה להכיר בחשיבות האספקטים האלה. ואלה בדיוק התחומים שישראל חזקה בהם, כשההייטק כמובן נמצא בחוד החנית".

למעשה, למשבצת הזאת אשר נכנסת בתפקידה הנוכחי: NTT ישראל היא חברה־בת של ענקית הטכנולוגיה היפנית, שמפעילה מרכז חדשנות, שפועל ליצירת שיתופי־פעולה עם חברות הייטק, סטארט־אפים והאקדמיה בפיתוח טכנולוגיות בתחומים כמו בינה מלאכותית וסייבר. "החוזקות של ההייטק הישראלי עונות בדיוק על צרכים אקוטיים של הכלכלה היפנית, ומנגד יפן יכולה לספק לחברות הישראליות גישה לשווקים נוספים ושיתוף־פעולה עם חברות ענק עתירות משאבים וניסיון. כך למשל גובשו עשרות שיתופי־פעולה בין חברות ישראליות לבין קבוצת NTT ולקוחותיה, ו־NTT עצמה השקיעה ביותר מעשר חברות בישראל".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"שינוי התפיסה של יפן וההבנה שחדשנות טכנולוגית ויזמות היא מפתח לצמיחה כלכלית בעידן הזה התחילו רק בעשור הקודם", אומרת אשר, "במיוחד עם היבחרו של שינזו אבה לראשות הממשלה ב־2012. הוא שם דגש חזק מאוד על צמיחה כלכלית מבוססת חדשנות טכנולוגית. המדיניות הזאת הביאה את יפן לישראל. ב־2014 ביקרה בארץ משלחת של בכירי התעשייה היפנית, ולאחר מכן ציינה כי השקעה בישראל היא לא רק בטוחה - אלא גם רצויה. זה הוביל לפריחה כלכלית ביחסים, שלוותה בנסיעות של נתניהו ליפן ושל אבה לפה".

עד 2014 ההשקעות היפניות בישראל היו מעטות, אך ב־2021 הן הגיעו כמעט ל־16% מכלל ההשקעות הזרות כאן. "אלא שאז", אשר מציינת, "הגיעה הקורונה ואחריה המלחמה - ושיתוף־הפעולה בין המדינות נפגע. אבל אנחנו כבר רואים את היחסים מתהדקים שוב, ולראיה, גם אחרי אוקטובר 2023 נרשמו יותר מ־70 השקעות בישראל".

הבעיה: המתיחות מול סין

לאחרונה התפתחה מתיחות בין יפן לסין סביב טייוואן. ראשת הממשלה היפנית הצהירה שתקיפה סינית על טייוואן עשויה להצדיק תגובה צבאית, בייג'ינג הגיבה בזעם וקראה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן, ואילו טוקיו השיבה בצעדים מקבילים ובאזהרות לאזרחים השוהים בשטחה של סין. מאז נרשמו כמה תקריות בין המדינות באוויר וביבשה, וכל אחת מהן נוקטת צעדים שמסלימים את הסכסוך הבין־מעצמתי במזרח.

ההזדמנות: עסקאות ביטחוניות

הצרכים המתגברים של יפן בבניין כוח צבאי כנראה מתחילים להיקלט בישראל. "מנכ"ל משרד הביטחון (אלוף במיל' אמיר ברעם - י"א) הכריז עליה כעל 'מדינה לפריצת דרך' בתחום הסחר הביטחוני", אומר גורם בכיר במשרד. "בשנה האחרונה העסקאות הביטחוניות בין ישראל ליפן זינקו: בשנים האחרונות הן הסתכמו בעשרות מיליוני דולרים בלבד, והשנה הן כבר הגיעו למאות מיליונים".

בהתאם לכך היו השנה בתקשורת כמה דיווחים על התרחשויות בגזרה. למשל, במאי סיפרנו על תערוכת DSEI (ציוד הגנה וביטחון בינלאומי) ביפן, שבה השתתפה משלחת ישראלית בת 20 חברות. ראש סיב"ט (האגף לסיוע ויצוא ביטחוני) תא"ל במיל' יאיר קולס אמר אז שטוקיו הפכה ליעד אסטרטגי עבור המשרד. כעבור שלושה חודשים דווח באתר Defense Blog ש"מל"ט ישראלי מדגם Heron MK II נצפה בנמל התעופה שירהאמה שביפן במהלך טיסת ניסוי".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

החוקה היפנית שכפו שלטונות הכיבוש האמריקאים אחרי מלחמת העולם השנייה אסרה על יפן להשתמש בכוח צבאי, ועד היום הצבא המקומי (שהגיע לממדים נאים) נקרא "כוח הגנה עצמית" ולא "צבא".

"במשך השנים יפן הייתה מדינה די פציפיסטית, שהיה לה עיסוק מוגבל מאוד בתהליך התחמשות", אומר אותו הגורם. "ההבנה שיפן צריכה לגבש בניין כוח שיהיה מותאם לצרכים הביטחוניים שלה נפלה רק לאחרונה, ולראשונה מאז מלחמת העולם השנייה היא הבינה שנדרשות התאמות משמעותיות".

גם כאן לפערים התרבותיים היה תפקיד חשוב. הגורם מעיד ש"התרבות העסקית בישראל עובדת בקבועי זמן קצרים מאוד, ונוטה לחתוך עסקאות יחסית מהר. ביפן זה אחרת לגמרי: לדברים לוקח זמן, והעסקים מתבצעים בהמון סבלנות וכבוד".

ויש פקטור נוסף. "ליפנים היה קשה לשתף איתנו פעולה בגלל המלחמה בעזה. הם הסתייגו מאיתנו בגלל המלחמה, וזה ניכר ברצון שלהם לקיים איתנו מגעים ובביקוש שלהם לתוצרי התעשייה הישראלית. אלה הסיבות שבשנים הקודמות היקף העסקאות היה נמוך משמעותית ממה שאנחנו רואים היום. זו עדות שהיה כאן פוטנציאל שדרושות לו כמה שנים כדי להתממש".

הבעיה: הזדקנות האוכלוסייה

לפי פרופ' יפה, אחד הקשיים הגדולים ביותר של יפן הוא הזדקנות האוכלוסייה. יפן היא המדינה עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר בעולם: הגיל החציוני בה הוא 50 וכ־30% מהאוכלוסייה הם בני 65 ומעלה. "מספר הילדים לאישה ביפן ירד ל־0.9", אומר יפה, "והשילוב של זה עם תוחלת החיים הגבוהה במדינה יוצר שכבה גדולה מאוד של אנשים מבוגרים ומחמיר את מגמת ההזדקנות".

ההזדמנות: ביקוש לביומד

"ככל שיפן מזדקנת, היא תצרוך הרבה יותר שירותי בריאות - וזה כמובן מגדיל את הביקושים לתוצרים ולפיתוחים של תעשיית הרפואה", אשר מסבירה. "בפרט, זה פותח פתח לחברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית לשוק היפני. ישראל היא המרכז השני בגודלו בתחום מחוץ לארה"ב, וידועה כאחד ממוקדי הפיתוח המובילים בעולם בטכנולוגיית בריאות.

"מה שעוד חשוב ליפנים הוא צמצום סיכונים, ולכן הם מחפשים חברות עם ניסיון. זה מתחבר בדיוק לתעשיית הביומד הישראלית, שכן 98% מההחבורת הרפואיות הרשומות בישראל עוברות דיגיטציה עם 30 שנות ניסיון".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"חשוב לדעת שכניסה של חברה לתחום הזה ביפן היא ממש לא פשוטה", אומר ינון דולב, לשעבר מנכ"ל מרכז החדשנות של ענקית הביטוח היפנית SOMPO בישראל והיום איש עסקים פרטי. "היפנים חשדנים מאוד בנוגע לתחום הבריאות. יש שם רגולציה משמעותית, של PMDA, המקבילה ל־FDA. כמו כן, חוות הדעת של הקהילה הרפואית שם היא קריטית. אז התהליך הזה יכול לקחת שנים".

"אבל", דולב טוען, "ברגע שעושים את זה עם שותף מקומי, ההתמודדות הופכת לאפשרית יותר. כבר יש דוגמאות מסוימות לחברות ישראליות שעשו את זה, כמו טייטו קר ואיתמר מדיקל, שנקנו בידי חברות יפניות. לכן בעיניי זה רק עניין של זמן עד שנראה כניסה משמע ותית יותר".

הבעיה: היחלשות הין

מאז 2022 בנקים מרכזיים בעולם נכנסו לתהליך העלאות ריבית נחוש, ואילו הבנק המרכזי של יפן שמר על ריבית נמוכה במיוחד; עד מרץ 2024 היא אפילו הייתה שלילית. אומנם בסוף השבוע הוא צפוי להעלות את הריבית, אך הקונצנזוס הוא שזו עדיין תישאר ברמה נמוכה ביחס לעולם (0.75%).

פערי הריביות האלה הביאו לזליגה של כספים מחוץ ליפן, וגרמו להיחלשות משמעותית של המטבע. אם בתחילת 2022 דולר אחד היה שווה 115 ין, היום הוא כבר עומד על 156 ין - פיחות של 26% בערך המטבע.

איך זה נראה בהשוואה לשקל? בתחילת 2022 שקל אחד היה שווה 37 ין, והיום 48 - כלומר השקל התחזק ב-31% ביחס לין בפחות מארבע שנים. למעשה, רק מאז אפריל השקל הוסיף 25% מערכו ביחס לין.

המשמעות: המטבע הישראלי קונה היום הרבה יותר מטבעות יפניים.

ההזדמנות: תיירות בהישג יד

"נושא המטבע הפך את המחירים ביפן לאטרקטיביים מאוד לישראל", אומרת שירלי כהן־עורקבי, סמנכ"לית באשת טורס. "אומנם הטיסות עדיין לא זולות, אבל החופשה ביפן בהחלט בהישג יד".

והישראלים מצביעים ברגליים. "שיא עונת התיירות ליפן הוא באפריל - פריחת הדובדבן שם וחופשת פסח אצלנו - ובחודש הזה אנחנו רואים גידול של 88% בין 2024 ל־2025".

כהן־עורקבי סבורה שהתיירות הישראלית תימשך גם במקרה של שינוי בשערי החליפין: "הביקוש בישראל לתיירות ביפן מבוסס על עוד גורמים: הטיסות הישירות, התרבות, הביטחון האישי, היעדר אנטישמיות, השילוב של מסורת וקדמה".

זה גם מתקשר להיבטי מדיניות רחבים יותר. ב־2023 ממשלת יפן גיבשה תוכנית להפוך למדינת תיירות, והיעד לסוף העשור הוא 60 מיליון תיירים שיכניסו 100 מיליארד דולר. ב־2025 עד אוקטובר נכנסו ליפן 35.5 מיליון תיירים, ובחודש זה לבדו המספר עמד על 3.9 מיליון - גידול של 17.6% ביחס לאוקטובר אשתקד.

וגם המתיחות מול סין עשויה לבוא לידי ביטוי. באוקטובר 2025 סינים היו כ־18% ממספר התיירים ביפן. אך כחלק מההסלמה בנובמבר הוציאה מדינתם אזהרת מסע ליפן, ואם הדבר יימשך, לתיירות היפנית עלול להיגרם נזק לא מבוטל. לכן צפוי שהממשלה תאיץ את הסיוע שהיא נותנת לענף, וייתכן שהפיצוי יורגש בקרב התיירים שכן יפקדו את המדינה.

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"יפן תמיד הייתה יעד נחשק", מציינת כהן־עורקבי, "אבל היא הייתה יקרה מאוד והיה מסורבל להגיע אליה. היום, עם פתיחתן של הטיסות הישירות ועם הפחתת המחירים במונחי המטבע הישראלי, החופשה שם הרבה יותר נגישה".

עוד כתבות

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

הדמיה של קמפוס אנבידיה העתידי בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

"ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

בהמשך לחשיפת גלובס, אנבידיה מאשרת כי תקים בקריית טבעון קמפוס על 90 דונם שתרכוש מרמ"י, אשר יהפוך אותה למעסיק הפרטי הגדול במדינה ● הענקית מבקשת להקיף אותו באזורי מסחר ומסעדות ולהשקיע בטיפוח שטחים ירוקים, וכמו כן נוכחותה צפויה לחייב חיזוק של תשתיות האנרגיה והתחבורה באזור ● האכלוס הראשוני: רק בעוד כשש שנים

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אלון שטאובר / צילום: אפרת קופר

"יש תחושה של הזדמנויות בשוק": המנכ"ל שקנה חברת נדל"ן ותיקה בראיון

אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בקבוצת מסד עוז, נכנס לאחרונה גם לתפקיד מנכ"ל משותף בחברת אמריקה ישראל לאחר השלמה של מיזוג בין החברות, וכעת נערך להנפקה בשנתיים הקרובות ● מסד עוז מנהלת כיום פרויקטים בהיקף של 40 מיליארד שקל, ומה שחסר לה זה רק מהנדסים

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

הדמיה של מתקן ההשבה המתוכנן / צילום: ג'ני ויינשטיין, אדריכלית נוף

לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת

מתקן חדש להשבת אנרגיה מפסולת בגליל המערבי צפוי לקום תוך שלוש שנים ולאתגר את תחנות הכוח ● תמלוגי המוזיקאים זינקו בעשרות אחוזים השנה ל־13.6 מיליון שקל ● רשת סאלח דבאח משיקה סניף ענק מחודש בהשקעה של כ־7 מיליון שקל ● 200 נשים בכירות התכנסו במוזיאון ת"א לכבוד התערוכה "לו נשים היו שולטות בעולם" ● וגם: מינויים חדשים בענפי האנרגיה, הפינטק והבריאות ● אירועים ומינויים

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

"שינוי כיוון מרהיב של נתניהו": כך מסקרים בעולם את עסקת הגז עם מצרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את עסקת הגז הגדולה של ישראל ומצרים, שגריר ארה"ב בצרפת מדבר על האנטישמיות הגואה במדינה, איך משפיעה אסטרטגיית הביטחון של טראמפ על ישראל, ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר במאמר מאלף לאטלנטיק: "הפסקת התמיכה בישראל - טעות אסטרטגית" ● כותרות העיתונים בעולם

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

ועדת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות