גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko
ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

יפן, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם במונחי תוצר, נכנסת לתקופה לא פשוטה. המטבע נחלש, המחירים עולים והתוצר מתכווץ. מי שנאלצת להתמודד עם הבעיות היא ממשלה חדשה בראשות סנאה טקאיצ'י, שנבחרה באוקטובר לאישה הראשונה בתפקיד.

הממשלה גיבשה תוכנית בסכומים פנטסטיים של יותר מ־135 מיליארד דולר (21 טריליון ין) בניסיון להקל על האזרחים ולעודד את הצמיחה הכלכלית. זו עומדת על שלוש רגליים: התמודדות עם עליית המחירים, השגת כלכלה חזקה וטיפוח יכולות הגנתיות ודיפלומטיות. בתקשורת המקומית מספרים כי חבילת התמריצים היא הגדולה ביותר מאז מגפת הקורונה.

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל
ראיון | סופרת הילדים שהפכה לאימפריה של מיליונים
עסקי הביוטי מעולם לא היו תחרותיים יותר, אבל ספורה מתכננת להישאר בצמרת

אלא שבינתיים נדמה שהתוכנית הזאת רק פתחה לה חזית נוספת: השווקים חוששים מאוד מהיעדר משמעת תקציבית במדינה שהחוב שלה גם ככה ברמה כמעט דמיונית של 230% מהתוצר, הרבה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת. בעקבות כך מחירי איגרות החוב שלה צנחו, ובימים האחרונים התשואה (שנעה הפוך מהמחיר) על האג"ח לעשר שנים הגיעה ל־1.96%, הרמה הגבוהה ביותר זה 18 שנים.

ואם כל זה לא מספיק, מעל לכול מרחפת סכנת הסלמה מול סין: אחד הכוחות החזקים ביותר בעולם ושותפת הסחר העיקרית של יפן. שתי המעצמות עלו בחודש שעבר על מסלול התגוששות סביב סוגיית טייוואן, אותה סין רוצה להחזיר לשליטתה. השבוע נרשמה התחממות נוספת, כשסין הודיעה על הטלת סנקציות נגד הרמטכ"ל לשעבר של צבא יפן.

אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא במקומות שבהם היפנים רואים קושי נוצר פוטנציאל רווח יוצא דופן לישראלים.

הבעיה: נסיגת התעשייה המסורתית

"המודל הכלכלי והעסקי של חברות יפניות, שעבד מצוין משנות ה־50 וה־60, עובד הרבה פחות טוב מאז שנות ה־90", אומר פרופ' ישי יפה מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. הוא מסביר כי בעולם כלכלי דינמי ההתנהלות לטווח ארוך שמאוד מאפיינת חברות יפניות הייתה פחות מתאימה.

לדבריו, דוגמה בולטת היא ניהול כוח־אדם: "באופן מסורתי חברה יפנית הייתה מספקת לעובדים מסלול קריירה שלם. העובדים היו נקלטים בה אחרי האוניברסיטה, ובמקרים רבים היו עובדים בה לכל אורך שנות התעסוקה, באופן שמעודד היכרות עמוקה מאוד עם הפירמה, רכישת הון אנושי ספציפי ועבודה במגוון תפקידים בה. אבל במודל כזה יש מעט מאוד ניידות של עובדים בין החברות.

"ב־30 השנים האחרונות המודל הזה פחות מצליח. גם בגלל התחרות וגם בגלל השינויים בחזית הטכנולוגיה צריך יותר יזמים פורצי דרך ויותר סטארט־אפים. השיטות של הכשרת עובדים לטווח ארוך פחות מתאימות".

פרופ' יפה מדבר על פן נוסף שהשתבש במודל היפני: "מישור אחר של המודל העסקי ביפן היה יחסים ארוכי־טווח בין בנקים לפירמות שלוות מהם. כך, הבנק מנהל את כל העסקים של הפירמות, הבנק מחזיק גם חוב וגם מניות, והבנק ממנה דירקטורים. אבל בשנות ה־90 זה הפסיק לעבוד. החברות שאפו להתחדש, והן לא רצו שיהיה בהנהלה איש מטעם הבנק שיחשוש מהשקעות בטכנולוגיה במקום בהון פיזי. החברות עזבו את הבנקים, והתחילו לגייס הון בבורסות מערביות או ללוות מבנקים זרים. זה יצר משבר במערכת הפיננסית ביפן, שנאלצה להיפרד מהלווים הכי טובים שלה".

צילום: ap, Eugene Hoshiko

ההזדמנות: שיתופי־פעולה בהייטק

"טקאיצ'י הכריזה לאחרונה על תוכנית תמריצים מקיפה מאוד", מציינת נועה אשר, מנכ"לית תאגיד NTT היפני בישראל ומי שכיהנה כנספחת הכלכלית של ישראל ביפן בין 2014 ל־2020. "אחת מנקודות המפתח שלה היא עידוד חדשנות טכנולוגית, והממשלה מוכנה להקציב לזה הרבה מאוד כסף". לדבריה, "המבנה של הכלכלה היפנית שם פחות דגש על יזמות וחדשנות מבחוץ (Open Innovation) לאורך השנים, אבל לאחרונה המדינה התחילה להכיר בחשיבות האספקטים האלה. ואלה בדיוק התחומים שישראל חזקה בהם, כשההייטק כמובן נמצא בחוד החנית".

למעשה, למשבצת הזאת אשר נכנסת בתפקידה הנוכחי: NTT ישראל היא חברה־בת של ענקית הטכנולוגיה היפנית, שמפעילה מרכז חדשנות, שפועל ליצירת שיתופי־פעולה עם חברות הייטק, סטארט־אפים והאקדמיה בפיתוח טכנולוגיות בתחומים כמו בינה מלאכותית וסייבר. "החוזקות של ההייטק הישראלי עונות בדיוק על צרכים אקוטיים של הכלכלה היפנית, ומנגד יפן יכולה לספק לחברות הישראליות גישה לשווקים נוספים ושיתוף־פעולה עם חברות ענק עתירות משאבים וניסיון. כך למשל גובשו עשרות שיתופי־פעולה בין חברות ישראליות לבין קבוצת NTT ולקוחותיה, ו־NTT עצמה השקיעה ביותר מעשר חברות בישראל".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"שינוי התפיסה של יפן וההבנה שחדשנות טכנולוגית ויזמות היא מפתח לצמיחה כלכלית בעידן הזה התחילו רק בעשור הקודם", אומרת אשר, "במיוחד עם היבחרו של שינזו אבה לראשות הממשלה ב־2012. הוא שם דגש חזק מאוד על צמיחה כלכלית מבוססת חדשנות טכנולוגית. המדיניות הזאת הביאה את יפן לישראל. ב־2014 ביקרה בארץ משלחת של בכירי התעשייה היפנית, ולאחר מכן ציינה כי השקעה בישראל היא לא רק בטוחה - אלא גם רצויה. זה הוביל לפריחה כלכלית ביחסים, שלוותה בנסיעות של נתניהו ליפן ושל אבה לפה".

עד 2014 ההשקעות היפניות בישראל היו מעטות, אך ב־2021 הן הגיעו כמעט ל־16% מכלל ההשקעות הזרות כאן. "אלא שאז", אשר מציינת, "הגיעה הקורונה ואחריה המלחמה - ושיתוף־הפעולה בין המדינות נפגע. אבל אנחנו כבר רואים את היחסים מתהדקים שוב, ולראיה, גם אחרי אוקטובר 2023 נרשמו יותר מ־70 השקעות בישראל".

הבעיה: המתיחות מול סין

לאחרונה התפתחה מתיחות בין יפן לסין סביב טייוואן. ראשת הממשלה היפנית הצהירה שתקיפה סינית על טייוואן עשויה להצדיק תגובה צבאית, בייג'ינג הגיבה בזעם וקראה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן, ואילו טוקיו השיבה בצעדים מקבילים ובאזהרות לאזרחים השוהים בשטחה של סין. מאז נרשמו כמה תקריות בין המדינות באוויר וביבשה, וכל אחת מהן נוקטת צעדים שמסלימים את הסכסוך הבין־מעצמתי במזרח.

ההזדמנות: עסקאות ביטחוניות

הצרכים המתגברים של יפן בבניין כוח צבאי כנראה מתחילים להיקלט בישראל. "מנכ"ל משרד הביטחון (אלוף במיל' אמיר ברעם - י"א) הכריז עליה כעל 'מדינה לפריצת דרך' בתחום הסחר הביטחוני", אומר גורם בכיר במשרד. "בשנה האחרונה העסקאות הביטחוניות בין ישראל ליפן זינקו: בשנים האחרונות הן הסתכמו בעשרות מיליוני דולרים בלבד, והשנה הן כבר הגיעו למאות מיליונים".

בהתאם לכך היו השנה בתקשורת כמה דיווחים על התרחשויות בגזרה. למשל, במאי סיפרנו על תערוכת DSEI (ציוד הגנה וביטחון בינלאומי) ביפן, שבה השתתפה משלחת ישראלית בת 20 חברות. ראש סיב"ט (האגף לסיוע ויצוא ביטחוני) תא"ל במיל' יאיר קולס אמר אז שטוקיו הפכה ליעד אסטרטגי עבור המשרד. כעבור שלושה חודשים דווח באתר Defense Blog ש"מל"ט ישראלי מדגם Heron MK II נצפה בנמל התעופה שירהאמה שביפן במהלך טיסת ניסוי".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

החוקה היפנית שכפו שלטונות הכיבוש האמריקאים אחרי מלחמת העולם השנייה אסרה על יפן להשתמש בכוח צבאי, ועד היום הצבא המקומי (שהגיע לממדים נאים) נקרא "כוח הגנה עצמית" ולא "צבא".

"במשך השנים יפן הייתה מדינה די פציפיסטית, שהיה לה עיסוק מוגבל מאוד בתהליך התחמשות", אומר אותו הגורם. "ההבנה שיפן צריכה לגבש בניין כוח שיהיה מותאם לצרכים הביטחוניים שלה נפלה רק לאחרונה, ולראשונה מאז מלחמת העולם השנייה היא הבינה שנדרשות התאמות משמעותיות".

גם כאן לפערים התרבותיים היה תפקיד חשוב. הגורם מעיד ש"התרבות העסקית בישראל עובדת בקבועי זמן קצרים מאוד, ונוטה לחתוך עסקאות יחסית מהר. ביפן זה אחרת לגמרי: לדברים לוקח זמן, והעסקים מתבצעים בהמון סבלנות וכבוד".

ויש פקטור נוסף. "ליפנים היה קשה לשתף איתנו פעולה בגלל המלחמה בעזה. הם הסתייגו מאיתנו בגלל המלחמה, וזה ניכר ברצון שלהם לקיים איתנו מגעים ובביקוש שלהם לתוצרי התעשייה הישראלית. אלה הסיבות שבשנים הקודמות היקף העסקאות היה נמוך משמעותית ממה שאנחנו רואים היום. זו עדות שהיה כאן פוטנציאל שדרושות לו כמה שנים כדי להתממש".

הבעיה: הזדקנות האוכלוסייה

לפי פרופ' יפה, אחד הקשיים הגדולים ביותר של יפן הוא הזדקנות האוכלוסייה. יפן היא המדינה עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר בעולם: הגיל החציוני בה הוא 50 וכ־30% מהאוכלוסייה הם בני 65 ומעלה. "מספר הילדים לאישה ביפן ירד ל־0.9", אומר יפה, "והשילוב של זה עם תוחלת החיים הגבוהה במדינה יוצר שכבה גדולה מאוד של אנשים מבוגרים ומחמיר את מגמת ההזדקנות".

ההזדמנות: ביקוש לביומד

"ככל שיפן מזדקנת, היא תצרוך הרבה יותר שירותי בריאות - וזה כמובן מגדיל את הביקושים לתוצרים ולפיתוחים של תעשיית הרפואה", אשר מסבירה. "בפרט, זה פותח פתח לחברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית לשוק היפני. ישראל היא המרכז השני בגודלו בתחום מחוץ לארה"ב, וידועה כאחד ממוקדי הפיתוח המובילים בעולם בטכנולוגיית בריאות.

"מה שעוד חשוב ליפנים הוא צמצום סיכונים, ולכן הם מחפשים חברות עם ניסיון. זה מתחבר בדיוק לתעשיית הביומד הישראלית, שכן 98% מההחבורת הרפואיות הרשומות בישראל עוברות דיגיטציה עם 30 שנות ניסיון".

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"חשוב לדעת שכניסה של חברה לתחום הזה ביפן היא ממש לא פשוטה", אומר ינון דולב, לשעבר מנכ"ל מרכז החדשנות של ענקית הביטוח היפנית SOMPO בישראל והיום איש עסקים פרטי. "היפנים חשדנים מאוד בנוגע לתחום הבריאות. יש שם רגולציה משמעותית, של PMDA, המקבילה ל־FDA. כמו כן, חוות הדעת של הקהילה הרפואית שם היא קריטית. אז התהליך הזה יכול לקחת שנים".

"אבל", דולב טוען, "ברגע שעושים את זה עם שותף מקומי, ההתמודדות הופכת לאפשרית יותר. כבר יש דוגמאות מסוימות לחברות ישראליות שעשו את זה, כמו טייטו קר ואיתמר מדיקל, שנקנו בידי חברות יפניות. לכן בעיניי זה רק עניין של זמן עד שנראה כניסה משמע ותית יותר".

הבעיה: היחלשות הין

מאז 2022 בנקים מרכזיים בעולם נכנסו לתהליך העלאות ריבית נחוש, ואילו הבנק המרכזי של יפן שמר על ריבית נמוכה במיוחד; עד מרץ 2024 היא אפילו הייתה שלילית. אומנם בסוף השבוע הוא צפוי להעלות את הריבית, אך הקונצנזוס הוא שזו עדיין תישאר ברמה נמוכה ביחס לעולם (0.75%).

פערי הריביות האלה הביאו לזליגה של כספים מחוץ ליפן, וגרמו להיחלשות משמעותית של המטבע. אם בתחילת 2022 דולר אחד היה שווה 115 ין, היום הוא כבר עומד על 156 ין - פיחות של 26% בערך המטבע.

איך זה נראה בהשוואה לשקל? בתחילת 2022 שקל אחד היה שווה 37 ין, והיום 48 - כלומר השקל התחזק ב-31% ביחס לין בפחות מארבע שנים. למעשה, רק מאז אפריל השקל הוסיף 25% מערכו ביחס לין.

המשמעות: המטבע הישראלי קונה היום הרבה יותר מטבעות יפניים.

ההזדמנות: תיירות בהישג יד

"נושא המטבע הפך את המחירים ביפן לאטרקטיביים מאוד לישראל", אומרת שירלי כהן־עורקבי, סמנכ"לית באשת טורס. "אומנם הטיסות עדיין לא זולות, אבל החופשה ביפן בהחלט בהישג יד".

והישראלים מצביעים ברגליים. "שיא עונת התיירות ליפן הוא באפריל - פריחת הדובדבן שם וחופשת פסח אצלנו - ובחודש הזה אנחנו רואים גידול של 88% בין 2024 ל־2025".

כהן־עורקבי סבורה שהתיירות הישראלית תימשך גם במקרה של שינוי בשערי החליפין: "הביקוש בישראל לתיירות ביפן מבוסס על עוד גורמים: הטיסות הישירות, התרבות, הביטחון האישי, היעדר אנטישמיות, השילוב של מסורת וקדמה".

זה גם מתקשר להיבטי מדיניות רחבים יותר. ב־2023 ממשלת יפן גיבשה תוכנית להפוך למדינת תיירות, והיעד לסוף העשור הוא 60 מיליון תיירים שיכניסו 100 מיליארד דולר. ב־2025 עד אוקטובר נכנסו ליפן 35.5 מיליון תיירים, ובחודש זה לבדו המספר עמד על 3.9 מיליון - גידול של 17.6% ביחס לאוקטובר אשתקד.

וגם המתיחות מול סין עשויה לבוא לידי ביטוי. באוקטובר 2025 סינים היו כ־18% ממספר התיירים ביפן. אך כחלק מההסלמה בנובמבר הוציאה מדינתם אזהרת מסע ליפן, ואם הדבר יימשך, לתיירות היפנית עלול להיגרם נזק לא מבוטל. לכן צפוי שהממשלה תאיץ את הסיוע שהיא נותנת לענף, וייתכן שהפיצוי יורגש בקרב התיירים שכן יפקדו את המדינה.

למה זה לא קרה עד עכשיו?

"יפן תמיד הייתה יעד נחשק", מציינת כהן־עורקבי, "אבל היא הייתה יקרה מאוד והיה מסורבל להגיע אליה. היום, עם פתיחתן של הטיסות הישירות ועם הפחתת המחירים במונחי המטבע הישראלי, החופשה שם הרבה יותר נגישה".

עוד כתבות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת